Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 102a
גֵּר דָּן אֶת חֲבֵירוֹ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ''. ''עָלֶיךָ'' הוּא דְּבָעֵינַן ''מִקֶּרֶב אַחֶיךָ'', אֲבָל גֵּר דָּן אֶת חֲבֵירוֹ גֵּר.
Traduction
By Torah law a convert may judge his fellow convert, as it is stated: ''You shall set a king over you, whom the Lord your God shall choose; one from among your brothers you shall set king over you'' (Deuteronomy 17:15). The Gemara deduces from the terminology of the phrase ''over you,'' i.e., when presiding over Jews by birth either as a king, a judge, or any other official, that from here it is where we require that the official must be: ''From among your brothers,'' meaning a Jew by birth. However, a convert may judge his fellow convert, as the requirement of ''one from among your brothers'' doesn’t apply when presiding over fellow converts.
Rachi non traduit
גר דן את חברו. דיני נפשות דאילו דיני ממונות אפילו לכל ישראל דתנן (סנהדרין דף לב.) הכל כשרים לדון דיני ממונות ואמרי' הכל לאתויי מאי לאתויי גר:
עליך הוא דבעינן מקרב אחיך. אבל על הגר אפי' חבירו אתה מקים עליו. דיין בכלל מלך דכתיב (משלי כ''ט:ד') מלך במשפט יעמיד ארץ אם דומה דיין למלך שאין צריך כלום יעמיד ארץ ועוד שימות הרבה כתובים כאן כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך:
Tossefoth non traduit
גר דן את חבירו דבר תורה. פירש בקונט' היינו לדיני נפשות ואין נראה כדכתבתי בהחולץ (לעיל יבמות דף מה:):
וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל — דָּן אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל. וּלְעִנְיַן חֲלִיצָה עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיו וְאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל''.
Traduction
And if the convert’s mother was from Israel, he may even preside as a judge in a court to adjudicate legal matters involving a native-born Jew. But with regard to ḥalitza, he may not act as a judge unless both his father and his mother were from Israel from birth, as it is stated with regard to ḥalitza: ''And his name shall be called in Israel: The house of he who had his shoe removed'' (Deuteronomy 25:10), implying that he must be born as a member of the Jewish people from both of his parents.
Rachi non traduit
בישראל. משמע שיהא ישראל מכל צדדין:
Tossefoth non traduit
לענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל. פי' באמו לא סגי עד שיהא גם אביו מישראל אבל באביו לחוד סגי דהא אפי' לענין יחוס כהונה סגי באביו מישראל כדאמרינן בעשרה יוחסין (קידושין עז.) הקשה ר''י דבפרק נערה בכתובות (דף מד:) אמר גבי נערה המאורסה כי עשתה נבלה בישראל דהורתה ולידתה בקדושה ישראלית מעלייתא היא ותירץ כיון דהורתה ולידתה בקדושה ישראלית מעלייתא היא א''כ לחליצת גרים נמי כיון שהורת' ולידת' בקדושה הוו נמי ישראל מעליא וקרינן בהו עליך וא''כ בלאו מונקרא שמו בישראל נפקא פסול גר לחליצת גרים עד שתהא אמו מישראל דבעינן מקרב אחיך ולהכי אית לן למידרש מונקרא שמו בישראל עד שיהא אביו מישראל ולפי זה צריך לומר דרב שמואל היתה אמו מישראל דהא לא איצטריך ברייתא למיפסל אלא אותו שאמו מישראל:
אָמַר רַבָּה אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: ''חוֹלְצִין בְּמִנְעָל'' — שׁוֹמְעִין לוֹ. ''אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל'' — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל.
Traduction
§ Rabba said that Rav Kahana said that Rav said: If Elijah the Prophet should come and say: One may perform ḥalitza using a soft leather shoe, the Rabbis would listen to him. But if he says: One may not perform ḥalitza using a hard leather sandal, they would not listen to him, for the people already have established the practice of performing ḥalitza using a sandal.
Rachi non traduit
במילתה דרבה גרסינן חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין. ומדקאמר אם יבא אליהו כו' דכל כמה דלא אתי אליהו ואמר לא חלצינן אלמא מנעל לכתחלה לא. ובדרב יוסף גרסי' אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו וכל כמה דלא אמר לן אליהו אין חולצין במנעל חלצינן לכתחלה:
וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: ''אֵין חוֹלְצִין בְּמִנְעָל'' — שׁוֹמְעִין לוֹ. ''אֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל'' — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הָעָם בְּסַנְדָּל.
Traduction
And Rav Yosef said that Rav Kahana said that Rav said: If Elijah the Prophet should come and say: One may not perform ḥalitza using a soft leather shoe, they would listen to him. But if he says: One may not perform ḥalitza using a hard leather sandal, they would not listen to him, for the people already have established the practice of performing ḥalitza using a sandal.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִנְעָל לְכַתְּחִלָּה.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between these two opinions? Seemingly, they both say the same thing. The Gemara answers: The practical difference between them is with respect to performing ḥalitza with a soft leather shoe ab initio. According to Rabba’s opinion, one may not perform ḥalitza this way ab initio, as Rabba said that only if Elijah comes and permits it would he be heeded, implying that until Elijah does so one may not perform ḥalitza this way. According to Rav Yosef’s opinion, one may perform ḥalitza with a soft leather shoe until Elijah comes and teaches us otherwise.
וּלְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה, וְהָתְנַן: חָלְצָה בְּמִנְעָל — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. דִּיעֲבַד אִין, לְכַתְּחִלָּה לָא!
Traduction
The Gemara asks: And according to the one who says that one may even perform ḥalitza with a soft leather shoe ab initio, didn’t we learn in the mishna (101a): If she performed ḥalitza with a soft leather shoe, her ḥalitza is valid, and the past tense wording indicates after the fact, yes, but it is not valid ab initio?
הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. וְאַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא בְּאַנְפִּילְיָא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא דִּיעֲבַד.
Traduction
The Gemara answers: The same is true that one may perform ḥalitza with a soft leather shoe even ab initio, but since the tanna wished to teach in the latter clause of that mishna: If an anpileya, a soft shoe made of cloth, was used for ḥalitza, her ḥalitza is disqualified even after the fact, he also taught the first clause of the mishna using wording that indicates validity after the fact, even though it is in fact permitted even ab initio.
Tossefoth non traduit
ה''ה דאפילו לכתחלה ואיידי דתנא סיפא כו'. תימה תקשה ליה סיפא דקתני בסנדל שיש בו עקב כשר משמע הא לכתחלה לא אלא ע''כ משום דקתני סיפא אם אין בו עקב פסול נקט רישא כשר וי''ל דה''מ למימר וליטעמיך:
וּמִנְעָל לְכַתְּחִלָּה תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לִנְצִיבִין, מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּלוּם אַתָּה בָּקִי בְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא? אָמַר לִי: הֵן, וְעַל שׁוּלְחָנִי הוּא תָּדִיר. כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁחָלַץ בִּיבָמָה?
Traduction
The Gemara comments: And performing ḥalitza with a soft leather shoe ab initio is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita, Rabbi Yosei said: One time I went to the city of Netzivin in Babylonia, and I found there a certain Elder. I said to him: Do you know Rabbi Yehuda ben Beteira, who was from Netzivin? He said to me: Yes, and he is a frequent visitor at my table. I asked the Elder: Have you ever seen if he conducted the ḥalitza of a yevama?
Tossefoth non traduit
ועל שולחני הוא תדיר. בירושלמי גרס שולחני הייתי בעירי ועל שולחני כו':
אָמַר לִי: רָאִיתִי שֶׁחָלַץ הַרְבֵּה פְּעָמִים. בְּמִנְעָל אוֹ בְּסַנְדָּל? אָמַר לִי: וְכִי חוֹלְצִין בְּמִנְעָל?! (וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ''נַעֲלוֹ'', וְלֹא מִנְעָלוֹ), אָמַרְתִּי לוֹ: אִם כֵּן, מָה רָאָה רַבִּי מֵאִיר לוֹמַר חָלְצָה בְּמִנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה?!
Traduction
He said to me: I saw that he conducted ḥalitza many times. I asked him: Using a soft leather shoe or a hard leather sandal? He said to me: Does anyone allow performing ḥalitza with a soft leather shoe? But the Torah said: ''His shoe [na’alo]'' (Deuteronomy 25:9) and not: His shoe [minalo]. I said to him: If so, what did Rabbi Meir see that made him say that if a woman performed ḥalitza using a soft leather shoe her ḥalitza is valid?
Rachi non traduit
ה''ג אמר לו וכי חולצין במנעל. ול''ג והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו שאין מנעל כתוב בכל התורה אלא נעלו כגון של נעלך (שמות ג) שלף איש נעלו (רות ד':ז') דמשמע בין סנדל בין מנעל דמנעל לשון חכמים ונעל לשון תורה והאי דאמר מנעל לכתחלה אסור לאו מקרא יליף אלא משום גזירה כדלקמן. והאי דכתיב באורייתא (דברים ל''ג:כ''ה) ברזל ונחשת מנעליך לשון מנעול ובריח הוא:
Tossefoth non traduit
וכי חולצין במנעל. ול''ג והתורה אמרה נעלו ולא מנעלו כמו שפירש בקונטרס וגם רב יהודאי גאון מחקו מן הספרים ובתוספתא אינו:
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חוֹלְצִין בְּמִנְעָל לְכַתְּחִלָּה. וּמַאן דְּאָמַר לְכַתְּחִלָּה לָא, מַאי טַעְמָא?
Traduction
Rabbi Ya’akov says in the name of Rabbi Meir: One may perform ḥalitza using a soft leather shoe ab initio. The Gemara explains: And for the one who said one may not perform ḥalitza with a soft leather shoe ab initio, what is the reason for this?
Rachi non traduit
משמו. דר''מ:
אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּהָוְיָא פַּנְתָּא מֵעַל וְאַרְקְתָא מֵעַל דְּמֵעַל, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ''מֵעַל'', וְלֹא מֵעַל דְּמֵעַל — אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא!
Traduction
If we say that a soft leather shoe is disqualified because the upper side of the soft leather shoe [panta] is on his foot directly, and the straps [arketa] tied around the upper portion of the shoe are like a second shoe on top of the shoe that is directly on top of his foot, and the Torah says: ''Remove the shoe from on his foot,'' indicating that the entire shoe must be ''on his foot'' but not from on something else that is on his foot, if so, then even after the fact as well, it should not be fit for use. If a soft leather shoe is unfit for ḥalitza by Torah law, it should be prohibited under all circumstances.
Rachi non traduit
פנתא. גב המנעל:
וארקתא. שרוך נעל (בראשית י''ד:כ''ג) מתרגם ארקתא דמסאנא שכופלין רצועות על אזניו והוו ליה כשני נעלים זה על גב זה אבל סנדל אין קושרין וכופלין רצועות של אזניו שהרי קשה הוא ואין הרצועה דוחקתו אבל בשפת פיו יש כמו קשר לקצר את פיו:
א''ה אפילו דיעבד נמי. אלא מדאמרינן חליצתו כשרה ש''מ גלויי כרעא בעינא ואפילו שני מנעלים זה על גב זה כי שולפת לתרוייהו שפיר דמי כדאמר לקמן ב' מנעלים כו' מהו ועד כאן לא מיבעיא ליה אלא דקרעתיה לעילאי ושלפתיה לתתאי אבל שלפתינהו לתרוייהו שפיר דמי:
גְּזֵירָה מִשּׁוּם מִנְעָל מְרוּפָּט.
Traduction
Rather, it is a rabbinic decree due to the concern that one might use a torn soft leather shoe, which may nevertheless be worn if torn due to its softness but is prohibited as it does not cover his foot. No similar concern exists with regard to a torn sandal, as due to its hard exterior it would never be worn if torn, and therefore there is no concern that it will be used for ḥalitza.
Rachi non traduit
מרופט. מבוקע קרוע מלמעלה דכיון דרכיך אע''ג דקרוע מייתב ליה אכרעיה אבל סנדל שהוא קשה אין יכול ליישבו על רגלו משנפחת וליכא למיגזר מידי:
Tossefoth non traduit
גזירה משום מנעל המרופט. ואם תאמר דתני בסוף פרק תולין (שבת דף קמא:
ושם) לא תצא אשה במנעל המרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה וי''ל דהתם אינו מרופט כ''כ שלא יהא ראוי לנעול בו:
אִי נָמֵי מִשּׁוּם חֲצִי מִנְעָל.
Traduction
Alternatively, it is a rabbinic decree due to concern that one might perform ḥalitza with a half shoe, as the ḥalitza shoe must cover most of the foot, yet there are some who wear soft leather shoes that cover only half of the foot. Therefore, there is a prohibition against using a soft leather shoe for ḥalitza ab initio for fear that a half shoe might also accidentally be used. No similar fear exists with a hard leather sandal as a half sandal is never worn.
אָמַר רַב: אִי לָאו דַּחֲמֵיתֵיהּ לְחַבִּיבִי דַּחֲלַץ בְּסַנְדָּל דְּאִית לֵהּ שִׁינְצִין, אֲנָא לָא הֲוַאי חָלֵיצְנָא אֶלָּא בְּסַנְדָּלָא דְטַיָּיעָא דְּמִיהַדַּק טְפֵי. וְהַאי דִּידַן, אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ חוּמַרְתָּא, קָטְרִינַן בֵּיהּ מִיתְנָא, כִּי הֵיכִי דְּתֶהְוֵי חֲלִיצָתָהּ מְעַלַּיְיתָא.
Traduction
Rav said: If I had not seen my beloved uncle, Rabbi Ḥiyya, conduct a ḥalitza using a sandal with laces, I would not have conducted ḥalitza with anything other than a sandal of Arabs, which is more tight fitting and snug. The Gemara explains: And with regard to this sandal of ours, i.e., the customary sandal of that day, although it does have a ring [ḥumrata] on top to ensure that it will not fall off the foot easily, we tie a strap to it during ḥalitza in order to make it tighter, so that her ḥalitza will be of the highest standard. The strap is tied on so that the sandal will not come off by itself, to ensure that the yevama will have to untie the strap in order to remove the sandal.
Rachi non traduit
שינצי. אשטר''ל ונוח לחולצו:
אע''ג דאית ביה חומרתא. קשר קשור על שפתיו ומעמידו שלא יצא מן הרגל אפ''ה בשעת חליצה קטרינן ביה מיתנא כי היכי דתיתי היא ותישרי והדר תחלוץ ותהוי חליצה מעליא:
Tossefoth non traduit
ואע''ג דאית ביה חומרתא קטרינן ביה מיתנא. בירושלמי בפרקין גרסינן כיצד הוא עושה קושרו עד שיהא יכול להלוך בו מאליו רבי חנינא בריה דרבי הלל אומר עונבו כדי שתוכל להתירו באחת מידיו כיצד היא עושה מתירתו בימין ותופסתו בשמאל ושומטת עקב בימין וגוררתו בשמאל עד שתהא התרה וחליצה בימין עד כאן ירושלמי ומיהו נהגו לקשור היטב בקשר גמור וגם צריך שתתירנו בידה הימנית לפי הירושלמי ואע''פ שלא מצינו שפוסל בשמאל אלא ברגל אבל ביד כשר לחלוץ אפילו בשמאל ואמרינן נמי לקמן בסוף פירקין (יבמות דף קה.) גידמת חולצת בשיניה משמע דלא מיפסלא אם לא חלצה בידה הימנית:
סִימַן: הַתָּרַת יְבָמָה סַנְדָּל. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַתָּרַת יְבָמָה לַשּׁוּק — בִּשְׁמִיטַת רוֹב הֶעָקֵב.
Traduction
§ The Gemara presents a mnemonic device for the following three halakhot that Rav Yehuda taught in the name of Rav: Hatarat, meaning release of; yevama; sandal. This mnemonic serves as a reminder that the release of a yevama is done through removing a sandal. Rav Yehuda said that Rav said: The release of a yevama to enable her marriage to a member of the public occurs when most of the heel is removed from the shoe. Even though the shoe has not been entirely removed, or even removed from most of the yavam’s foot; it is still permitted for her to remarry.
Rachi non traduit
בשמיטת רוב העקב. כגון ששמטה את רוב העקב מן הסנדל אע''פ שלא חלצתו כולו הותרה:
מֵיתִיבִי: הוּתְּרוּ רְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, אוֹ שֶׁשָּׁמַט רוֹב הָרֶגֶל — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
Traduction
The Gemara raises an objection from the following baraita: If the straps of a soft leather shoe or a hard leather sandal were untied, but not through the actions of the yevama, or if the yavam removed most of his foot from the shoe himself before the yevama completed the removal, her ḥalitza is disqualified.
Rachi non traduit
הותרו רצועות מנעל. שלא התירתן היא:
או ששמט. הוא רוב הרגל והיא חלצתו לגמרי:
טַעְמָא דְּשָׁמַט הוּא, הָא שָׁמְטָה הִיא — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. רוֹב הָרֶגֶל אִין, רוֹב הֶעָקֵב לָא!
Traduction
The Gemara infers: The reason her ḥalitza is disqualified is specifically that he removed most of his foot and she only completed the removal, but had she removed most of the foot from the shoe, then her ḥalitza would be valid. The Gemara continues: If so, yes, only when the yevama removes most of the foot is the ḥalitza valid, but if she removed only most of the heel, it would not be sufficient.
Rachi non traduit
עקב. שלו''ן:
לֹא: הַיְינוּ רוֹב הָרֶגֶל, הַיְינוּ רוֹב הֶעָקֵב. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ רוֹב הָרֶגֶל — דְּכוּלָּא חֵיילָא דְכַרְעָא עֲלֵיהּ דְּחִיס.
Traduction
The Gemara rejects this question: No, most of the foot is the same as most of the heel, and therefore the inference should be that even if she removed most of the heel from the shoe the ḥalitza is valid. And why do they call it: Most of the foot? Because the whole weight of the leg puts pressure on the heel.
Rachi non traduit
דחיס. נסמך. לשון דחוס בריימב''ר בלע''ז:
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי: דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי בֵּין שֶׁהִתִּיר הוּא וְשָׁמְטָה הִיא, בֵּין שֶׁהִתִּירָה הִיא וְשָׁמַט הוּא — חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, עַד שֶׁתַּתִּיר הִיא וְתַשְׁמִיט הִיא. בָּעֵי רַבִּי יַנַּאי: קְרָעַתְהוּ, מַהוּ? שְׂרָפַתְהוּ, מַהוּ? גַּלּוֹיֵי כַּרְעָא בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא? אוֹ דִלְמָא חֲלִיצָה בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara comments: This baraita supports Rabbi Yannai, as Rabbi Yannai said: Whether he unties the shoe and she removes it, or whether she unties it and he removes it, her ḥalitza is disqualified unless she both unties it and takes it off. And on the same topic, Rabbi Yannai asked: If she did not remove the sandal, but instead ripped it off him, what is the halakha? If she burned it using coals, what is the halakha? The Gemara presents the real issue in question: Is exposure of the foot the essential act of ḥalitza that we require, through any act of removing that which covers the foot, which exists here? Or perhaps it is removal of the shoe from over the foot that we require, which is lacking here? No answer was found to this question, so the Gemara concludes: The question shall stand unresolved.
Rachi non traduit
מסייע ליה כו'. הא דקתני הותרו רצועות כו':
שרפתהו. השליכה גחלת על הסנדל כשהוא כרוך ברגלו ושרפתו:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה מֵרַבָּה: שְׁנֵי מִנְעָלִים זֶה עַל גַּב זֶה, מַהוּ? הֵיכִי דָמֵי: אִילֵּימָא דִּשְׁלַפְתֵּיהּ לְעִילַּאי וְקָאֵי תַּתַּאי — ''מֵעַל'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מֵעַל דְּמֵעַל. לָא צְרִיכָא: דִּקְרַעְתֵּיהּ לְעִילַּאי וּשְׁלַפְתֵּיהּ לְתַתַּאי, וְקָאֵי עִילַּאי, מַאי? חֲלִיצָה בָּעֵינַן, וְהָא אִיכָּא? אוֹ דִלְמָא גַּלּוֹיֵי כַּרְעָא בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא?
Traduction
Rabbi Neḥemya asked Rabba the following question: If the man was wearing two shoes, one on top of the other, what is the halakha? The Gemara asks: What are the circumstances of the case? If we say that she removed the outer shoe and the inner shoe remains in place, but the Merciful One states in the Torah: ''From on his foot'' and not: From on that which is on his foot. The Gemara answers: No, this question wasn’t asked in a case where the inner shoe remained on his foot. Rather, it is necessary in a case where she tore the outer shoe and took off the inner shoe, and the outer one still remains on his foot although it is torn. The question centers around the previous one with regard to the nature of ḥalitza: What is the halakha for valid ḥalitza? Is it removal of the shoe that we require, which we have brought about in this example? Or perhaps it is exposing the foot that we require, which is lacking here, as the foot is still covered by the torn outer shoe.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source