Daf 5a
אֲפִילּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר, דִּכְתִיב: ''מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְגוֹ''' — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.
Rachi (non traduit)
אפילו עושה צדקה בסתר. שנותן מידו לידו של העני והכי משמע יד הנותנת ליד אף הוא לא ינקה:
דכתיב ביה מתן בסתר כו'. לאו דשייך האי קרא בקרא דלעיל אלא רבותא היא שאע''פ שמכפה אף וחימה אינו מכפר על גסות הרוח:
אַזְהָרָה לְגַסֵּי הָרוּחַ מִנַּיִן? אָמַר רָבָא אָמַר זְעֵירִי: ''שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: ''וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ'' וּכְתִיב: ''הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ''.
Rachi (non traduit)
אזהרה. שלא יהא גס רוח:
ורם לבבך ושכחת. אלמא מגובה לב בא לידי שכחה ששוכח את בוראו ובשכחה הוא מוזהר השמר לך פן תשכח:
וְכִדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא. דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''הִשָּׁמֶר'' ''פֶּן'' וְ''אַל'' — אֵינוֹ אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה.
דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף מִתְמַעֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: ''רוֹמּוּ מְּעַט''. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאֵינֶנּוּ''.
Rachi (non traduit)
מתמעט. מחשיבותו:
רומו מעט. כיון שרומו מתמעט:
ישנו בעולם. מתקיים:
וְאִם חוֹזֵר בּוֹ — נֶאֱסָף בִּזְמַנּוֹ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהֻמְּכוּ כַּכֹּל יִקָּפְצוּן''. כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דִּכְתִיב בְּהוּ: ''בַּכֹּל'', ''מִכֹּל'', ''כֹּל''. וְאִם לָאו — ''וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ''.
Rachi (non traduit)
והומכו. ואם חזר ונעשה עניו שממיך את עצמו:
ככל. כאותן שנאמר בהן כל:
יקפצון. מן העולם ימותו מות ישרים אברהם כתיב ביה וה' ברך את אברהם בכל יצחק כתיב ביה ואוכל מכל יעקב כתיב ביה כי חנני אלהים וכי יש לי כל והכי מפרש בהדיא בבראשית רבה (דבשלמא בכל מכל רבותא הוא שנתברכו בכל אבל וכל אשר תתן לי מילתא בעלמא הוא דקאמר):
מַאי ''וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת''? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: כִּי סָאסָא דְשִׁיבַּלְתָּא, וְחַד אָמַר: כְּשִׁיבּוֹלֶת עַצְמָהּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי סָאסָא דְשִׁיבַּלְתָּא — הַיְינוּ דִּכְתִיב: ''וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת'', אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כִּי שׁוּבַּלְתָּא עַצְמָהּ, מַאי ''וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת''? אָמַר רַב אַסִּי, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ — גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה הוּא מְלַקֵּט.
Rachi (non traduit)
כסאסא דשיבלתא. גבהו של שבולת שקורין זקן השבולת והוא נשבר ונופל מאליו:
גבוהה גבוהה הוא מלקט. והיינו וכראש שבולת שראשה נראית למעלה מחברותיה:
''וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ''. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: אִתִּי דַּכָּא, וְחַד אָמַר: אֲנִי אֶת דַּכָּא.
Rachi (non traduit)
אתי דכא. אני מגביהו עד ששוכן אצלי והיינו אשכון את דכא:
אני את דכא. אני מרכין שכינתי אצלו:
וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר אֲנִי אֶת דַּכָּא, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי וְלֹא גָּבַהּ הַר סִינַי לְמַעְלָה.
אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי. וְהִנִּיחַ כָּל אִילָנוֹת טוֹבוֹת, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּסְּנֶה.
Rachi (non traduit)
ילמד אדם מדעת קונו. לאהוב את הנמיכות:
כל הרים וגבעות. כגון תבור וכרמל שבאו שם כדכתיב למה תרצדון הרים גבנונים (תהלים סח):
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁירָה. כְּתִיב הָכָא: ''וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים'', וּכְתִיב הָתָם: ''וַאֲשֵׁירֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן''.
Rachi (non traduit)
כאשירה. יגדע וישרש אחריה כאשירה שצריך גידוע אחריה כדכתיב ואבדתם את שמם (דברים יב):
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ — אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר'', ''שֹׁכְבֵי בֶּעָפָר'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''שֹׁכְנֵי עָפָר'' — מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו.
Rachi (non traduit)
ננער. מקיץ בתחיית המתים:
שכבי בעפר לא נאמר. דלישתמע על כל המתים:
שכן לעפר. משפיל עצמו לעפר:
Tossefoth (non traduit)
כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער. תימה אמאי לא חשיב האי במשנת חלק והא דאמר פרק בתרא דכתובות (דף קיא.) מתים שבחו''ל אינן חיים ותו גרסינן התם ע''ה אינן חיים אא''כ יהנו תלמידי חכמים ומלוי רביות מצינו באגדה שאינן חיים לעולם הבא. תוס' ר''י:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, שְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע''.
Rachi (non traduit)
מיללת. מקוננת:
וגבוה ממרחק יידע. רישיה דקרא כי רם ה' ושפל יראה וגבוה והגבוה ממרחק מקודם שתבא עליו פורענות ימים רבים יידע שכינה מתאוננת ומשתברת עליו כמו וידע אלמנותיו (יחזקאל יט) ויודע בהם אנשי סכות (שופטים ח) יודע כמביא למעלה (תהלים עד) לשון שבר:
דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם — גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת הַגָּבוֹהַּ, וְאֵין גָּבוֹהַּ רוֹאֶה אֶת הַשָּׁפֵל. אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, הוּא גָּבוֹהַּ וְרוֹאֶה אֶת הַשָּׁפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה''.
Rachi (non traduit)
רואה את הגבוה. לקרבו ולהשתדל עמו וחשוב בעיניו כמו (הושע ט) כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי את אבותיכם נתתי עיני לקרבם ולחבבם:
אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאִיתֵּימָא מָר עוּקְבָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל''. אַל תִּקְרֵי ''אֹתוֹ'', אֶלָּא ''אִתּוֹ לֹא אוּכָל''. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית''.
Rachi (non traduit)
ואיכא דמתני לה אמספרי לשון הרע. משום רישא דקרא מלשני בסתר רעהו וגו':
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, אֲפִילּוּ רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ'', וּמָה יָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה רְבִיעִיּוֹת — רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ, אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית אַחַת — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Rachi (non traduit)
רוח קימעא עוכרתו. פורענות קלה טורפתו ומאבדתו:
והרשעים. גסי הרוח דקראי דלעיל משתעי בשפלים ונדכאים להחיות רוח שפלים וגו' כי לא לעולם אריב עם אותן שפלים בעון בצעו וגו' דרכיו ראיתי וגו' בורא ניב שפתים וגו' אבל הרשעים שאינן שפלים ונדכאים כים נגרש כים המגרש ומשליך רפש וטיט לשפתיו סביביו:
כמה רביעיות. לוגי מים אנו רואים שרוח קימעא עוכרתו עוכרת את מימיו:
אדם שאין בו אלא רביעית אחת. שברביעית דם הוא מתקיים שיעור זה הלכה למשה מסיני שרביעית דם מת מטמא באהל מפני שהיא נפש וקרינא ביה על כל נפשות מת לא יבא:
Tossefoth (non traduit)
אדם שאין בו אלא רביעית דם. פר''ח הוא דם הצלול שממנו משתית הלב אין בו אלא משקל כ''ה סלעים שהיא רביעית הלוג:
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וּמְעַטְּרָא לֵיהּ כִּי סָאסָא לְשׁוּבַּלְתָּא. אָמַר רָבָא: בְּשַׁמְתָּא דְּאִית בֵּיהּ, וּבְשַׁמְתָּא דְּלֵית בֵּיהּ.
Rachi (non traduit)
אחד משמונה בשמינית. משקל קטן הוא והיינו עוכלא כלומר צריך שיהיה בו מעט גאוה שלא יהו קלי הראש מסתוללין בו ויהא דבריו מתקבלין עליהן בעל כרחם:
ומעטרא ליה כי סאסא לשיבלתא. גסות מועט נאה והוגנת לו לתלמיד חכם ומעטרתו כסאסא המעטרת את השבולת:
בשמתא דאית ביה. גסות הרוח:
ובשמתא דלית ביה. גסות פורתא לפי שאין בני עירו יראים ממנו ואין בו כח להוכיחם:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא מִינַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ, מִי זוּטַר דִּכְתִיב בֵּיהּ ''תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב''?
Rachi (non traduit)
לא ממנה ולא ממקצתה. לא יחפוץ אדם לא בכולה ולא במקצתה דמי זוטר מאי דקרי ליה קרא תועבת ה':
אָמַר חִזְקִיָּה: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים לִבּוֹ כְּבָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ [וְגוֹ'] יָבֹא כָּל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
כבשר. שהוא רך ולא כאבן שהוא קשה:
להשתחוות. להתפלל אותם שהם בשר יבואו ויתפללו כי הם נשמעים לפני אבל גסי הרוח לא יבואו:
אָמַר רַבִּי זֵירָא: ''בָּשָׂר'' כְּתִיב בֵּיהּ ''וְנִרְפָּא'', ''אָדָם'' לָא כְּתִיב בֵּיהּ ''וְנִרְפָּא''.
Rachi (non traduit)
בשר כתיב ביה ונרפא. ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת כי תהיה באדם לא כתיב בחד מינייהו ונרפא לפי דרכך אתה למד שמי שהוא רך ועניו כבשר קרוב להתרפאות מיסורין הבאין עליו אבל מי שהוא קשה כאדמה אין רפואה למכותיו:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָדָם: אֵפֶר, דָּם, מָרָה. בָּשָׂר: בּוּשָׁה, סְרוּחָה, רִמָּה. אִיכָּא דְּאָמְרִי: שְׁאוֹל, דִּכְתִיב בְּשִׁין.
Rachi (non traduit)
אדם. למה נקרא שמו אדם שהוא אפר דם מרה. כלומר כולו הבל לכך אל יתגאה מרה היא ליחלוחית מרה היוצאה מן המרירה שבכבד ומתגברת באדם הכל לפי החדשים ושינוי העתים ולפי המאכל שאוכל ועל ידיה באין חליים ונגעים ומכאובות יש שקורין בדברי הרופאים מרירה שחורה ויש שקורין מרירה אדומה:
שאול. מקום שאול ביתו:
אָמַר רַב אָשֵׁי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְסוֹף נִפְחָת, שֶׁנֶּאֱמַר:
Rachi (non traduit)
נפחת. מתמעט מחשיבותו ונעשה פחות באנשים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source