Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 33b

וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי וְעָנְתָה וְאָמְרָה מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאַגְמוֹרֵי לִלְוִיִּם דְּבִלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ

Traduction

The Gemara asks: And what does Rabbi Yehuda do with this verse: ''And she shall speak and say,'' from which the Rabbis derive that the recitation at the ḥalitza ritual must be in Hebrew? The Gemara answers: He requires it in order to teach with regard to the Levites that they spoke in the sacred tongue. Whereas the Rabbis derive that the ḥalitza ritual is performed in Hebrew from a verbal analogy between the verses concerning ḥalitza and the verses about the Levites, Rabbi Yehuda derives that the Levites spoke in Hebrew due to this same verbal analogy, with ḥalitza serving as the source.

Rachi non traduit

ור' יהודה האי. גזירה שוה דעניה ואמירה מאי עביד ליה:

וְלֵילַף קוֹל מִמֹּשֶׁה עֲנִיָּיה עֲנִיָּיה גְּמִיר קוֹל קוֹל לָא גְּמִיר

Traduction

The Gemara asks: But let Rabbi Yehuda derive that the Levites spoke in Hebrew from a verbal analogy between the word ''voice'' that is written with regard to the Levites (Deuteronomy 27:14) and the word ''voice'' in the verse about Moses (Exodus 19:19). The Gemara answers: He learned the verbal analogy between ''speak'' and ''speak'' from his teacher, and he did not learn the verbal analogy between ''voice'' and ''voice'' from his teacher.

Rachi non traduit

עניה עניה גמר. גזירה שוה דעניה עניה למד מרבו ג''ש דקול קול לא שמע ואין האדם דן גז''ש אא''כ קבלה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה כָּכָה עֲנִיָּיה וַאֲמִירָה אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ כֹּה כֹּה תְבָרְכוּ כָּכָה דַּחֲלִיצָה עֲנִיָּיה וַאֲמִירָה דִּלְוִיִּם

Traduction

That is also taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: Every place where it is stated in the Torah: ''So [ko],'' or: ''So [kakha],'' or where the language of speaking and saying is used, it is referring only to the sacred tongue. The word ko appears in the context of the Priestly Benediction: ''So [ko] you shall bless the children of Israel'' (Numbers 6:23). Kakha appears in the context of the ḥalitza ceremony (Deuteronomy 25:9). The language of speaking and saying appears in relation to the Levites.

Rachi non traduit

כל מקום שנאמר כה ככה עניה ואמירה. בדבר התלוי בדיבור אינו אלא לשון קודש:

ה''ג כה כה תברכו. כלומר לענין נשיאות כפים איתמר דילפי לה רבנן לקמן (סוטה דף לח.) בגזירה שוה ואתא ר' יהודה למימר בגופה כתיב:

ה''ג ככה דחליצה עניה ואמירה דלוים ולא גרסינן מלוים כלומר לענין לוים אמר דילפי לה רבנן בקול קול ואתא איהו למימר דמעניה עניה ילפה מיבמה דכתיב בה ככה:

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מְקוֹם שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת

Traduction

§ It is stated in the mishna: How did the ceremony of the blessings and curses take place? When the Jewish people crossed the Jordan River, etc. The Sages taught: When the Jewish people were in Transjordan, the location of Mount Gerizim and Mount Ebal was described to them as follows: ''Are they not beyond the Jordan, behind the way of the coming of the sun, in the land of the Canaanites that dwell in the Arabah, over against Gilgal, beside the oaks of Moreh?'' (Deuteronomy 11:30). ''Are they not beyond the Jordan'' means farther west, beyond the Jordan River; this is the statement of Rabbi Yehuda. ''Behind the way of the coming of the sun''; this is referring to the place where the sun rises, i.e., the east. In other words, they are at a distance from the Jordan River, which is in the east.

Rachi non traduit

הלא המה בעבר הירדן. כשהיו ישראל במדבר נאמר להם סימני הר גריזים ועיבל ומקומם שהם בעבר השני של ירדן ישראל היו למזרח הירדן כדכתיב בני גד ובני ראובן לקחו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה (יהושע י''ג:ל''ב) ונאמר להם שההרים האלה במערב הירדן ואילך הרבה להלן מן הירדן לצד מערב ולא סמוך לירדן:

אחרי דרך מבוא השמש. ומהו מבוא השמש זהו מזרח שהשמש באה משם כלומר רחוק ממזרחו של ירדן ומצינו בבראשית רבה כל מקום שנאמר אחרי מופלג:

בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה אֵלּוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁיּוֹשְׁבִין בָּהֶם כּוּתִיִּים מוּל הַגִּלְגָּל סָמוּךְ לַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה שְׁכֶם וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף כָּאן שְׁכֶם

Traduction

''In the land of the Canaanites that dwell in the Arabah''; this is referring to Mount Gerizim and Mount Ebal, where the Samaritans now live. ''Over against Gilgal''; this means near Gilgal. ''Beside the oaks of Moreh''; this is referring to Shechem. And from where is it derived that this is Shechem? There, with regard to Abraham, the verse states: ''And Abram passed through the land until the place of Shechem, until the oaks of Moreh'' (Genesis 12:6). Just as the oaks of Moreh stated there are identified as Shechem, so too here, they are Shechem.

Rachi non traduit

שיושבים בהם כותיים. עכשיו הן יושבין בהן שהושיבן בהם סנחריב כשהגלה עשרת השבטים דכתיב ויבא מלך אשור אנשים מבבל ומכותה ומעוא וגו' ויושיבם בערי שמרון (מלכים ב יז) והנך ערי שומרון נינהו כדתניא במתניתין שבשומרון:

תניא לא גרס דכולה חדא מתניתא היא בספרי:

Tossefoth non traduit

מול הגלגל סמוך לגלגל. משמע מקום הרואה את הגלגל כדאמר (חולין דף יט:) ממול ערפו מול הרואה את העורף ולהכי אמר רבי אלעזר מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל ירושלמי מה מקיים ר''א הר גריזים והר עיבל שתי גבשושית היו עשוי וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל על דעתיה דרבי יהודה מאה ועשרים מיל הלכו באותו היום על דעת ר''א לא זזו ממקומם ותו בירושלמי דר' ישמעאל אומר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר י''ד שנים נאמרו ז' שנים שכיבשו ושבע שנים שחילקו ודכוותיה לא נאמר ברכות וקללות אלא לאחר י''ד שנים היתיב ר' חנינא קמיה ר' מנא והכתיב והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה א''ל אבנים הקימו אותם מיד ברכות וקללות לאחר י''ד שנים נאמרות:

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּדָבָר זֶה זִיַּיפְתִּי סִפְרֵי כוּתִיִּים אָמַרְתִּי לָהֶם זִיַּיפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם אַף אָנוּ מוֹדִים שֶׁאֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם אָנוּ לְמַדְנוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה אַתֶּם בַּמֶּה לְמַדְתֶּום

Traduction

It is taught in a baraita that Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: In this matter, I proved the falsehood of the books of the Samaritans. I said to them: You forged your Torah by making additions to it, and you have not gained anything from it, as, you say that the oaks of Moreh is referring to Shechem, and we too concede that the oaks of Moreh is referring to Shechem. However, we derived this by means of a verbal analogy between verses. You, who do not use verbal analogies, how did you derive it?

Rachi non traduit

ספרי כותיים. שיש להם תורה שבכתב ואינן מאמינים בתורה שבעל פה:

רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן סָמוּךְ לַיַּרְדֵּן דְּאִי מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ הֲלֹא כְּתִיב וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן

Traduction

Rabbi Elazar disagrees with Rabbi Yehuda and says: ''Are they not beyond the Jordan'' means near the Jordan River, as, if it meant farther west beyond the Jordan, isn’t it written: ''And it shall be when you have passed over the Jordan, that you shall set up these stones which I command you this day, on Mount Ebal'' (Deuteronomy 27:4)? This implies that Mount Ebal was near the location where the Jewish people crossed the Jordan.

Rachi non traduit

בעברכם. משמע בו ביום תקימו את האבנים בהר עיבל:

אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶרֶץ חִוִּי הִיא

Traduction

''Behind the way of the coming of the sun,'' according to Rabbi Elazar, is referring to the place where the sun sets, in the west. This is distant from Shechem, which is in the center of Eretz Yisrael. Furthermore, the verse states: ''In the land of the Canaanites,'' and Shechem is located in the land of the Hivites (see Genesis 34:2).

Rachi non traduit

אחרי דרך. מופלג מן המערב דאחרי לשון הפלגה והאי מבוא השמש מערב הוא לשון כי בא השמש (בראשית כ''ח:י''א) מקום שחמה שוקעת מופלג משקיעתה והיינו לצד מזרח סמוך לירדן מיד:

בארץ הכנעני ארץ החוי היא. בניחותא אינה ארץ הכנעני אלא ארץ החוי דהא שכם חוי היא דכתיב (שם לג) ויבא יעקב שלם וגו' וכתיב (שם לד) שכם בן חמור החוי נשיא הארץ:

הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הֵן יוֹשְׁבִין מוּל הַגִּלְגָּל וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל

Traduction

Similarly, the phrase ''that dwell in the Arabah'' cannot be a description of the mountains known as Mount Gerizim and Mount Ebal that are next to Shechem; aren’t they situated among mountains and hills? The description ''over against Gilgal'' is also difficult; they could not see Gilgal from Shechem, as it is far away. Rather, according to Rabbi Elazar, Mount Gerizim and Mount Ebal mentioned in the Torah are located closer to the Jordan River. They are not the mountains known by the same names that are located near Shechem.

Rachi non traduit

היושב בערבה. אינו אלא הרים:

מול הגלגל. רחוקים מן הגלגל הם והסימנים הללו לא עליהם נאמרו ולמה נאמרו:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶן דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶן בָּרִאשׁוֹנָה דֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ לֵכוּ וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים הַיּוֹשֵׁב בַּיִּשּׁוּב לֵכוּ וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת בָּעֲרָבָה בַּעֲרָבָה לֵכוּ וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת

Traduction

Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The verse does not come to establish the location of Mount Gerizim and Mount Ebal. Rather, it comes to show the Jewish people the way the second time, when they were entering the land of Canaan, like the way He showed them the first time, when they left Egypt and a pillar of cloud went before them and made the terrain easier to transverse. The purpose of the verse is to instruct the Jewish people how to enter the land of Canaan with relative ease, despite the absence of the pillar of cloud. The word ''way'' instructs them to go along a pre-established way, and not in fields and vineyards. The phrase ''that dwell'' instructs them to go in settled areas and not in the wilderness. ''In the Arabah,'' which means plain, teaches them to go in the plains and not over mountains and hills.

Rachi non traduit

ר''א בן יעקב אומר לא בא הכתוב כו'. ורבי אלעזר נמי אדרבי אליעזר בן יעקב סמך וכוותיה מפרש לקרא:

כדרך שהראה להם בראשונה. בצאתם ממצרים בעמוד ענן לנחותם הדרך כך בא עכשיו ליישר דרכיהם ולהורותם הדרך לפי שגלוי לפניו שעתיד הענן לפסוק במיתת משה ולא ילך עם יהושע הורה להם לאחר שיעברו את הירדן לכבוש את הארץ ילכו דרך כבושה ודרך. יישוב ודרך ארץ הכנעני שהיא ערבה ואל יקיפו סמוך לשפת הירדן דרך ארץ החוי שהיא הרים וגבעות אלא יכנסו לתוכה מצד מערב רחוק מן הירדן ויקיפו ויכבשו:

תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן בְּכָל יוֹם אָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְגָלִים וְהַיּוֹם נָסַע תְּחִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְוִיִּם נוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן וְהַיּוֹם נְשָׂאוּהוּ כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' וְגוֹ'

Traduction

§ The Sages taught (Tosefta 8:1): How did the Jewish people cross the Jordan? Every day the Ark would travel behind the two flags of Judah and Reuben, but on that day the Ark traveled in front, as it is stated: ''Behold, the Ark of the Covenant of the Lord of all the earth is passing before you'' (Joshua 3:11). On every other day, the Levites would carry the Ark, but on this day the priests carried it, as is stated: ''And when the soles of the feet of the priests that bear the Ark of the Lord, the Lord of all the earth, shall rest'' (Joshua 3:13).

Rachi non traduit

אחר שני דגלים. כדכתיב בפרשת נשא גבי מסעות דגלים:

לפניכם. משמע לפני כולכם:

בכל יום היו הלוים נושאים. בני קהת כדכתיב ומשמרתם הארון והשולחן וגו' (במדבר ג':ל''א):

תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נָשְׂאוּ כֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וּכְשֶׁהֵסֵיבּוּ אֶת יְרִיחוֹ וּכְשֶׁהֶחְזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ

Traduction

It is taught in a baraita (Tosefta 8:2) that Rabbi Yosei says: In three different places the priests carried the Ark. They carried it when the Jewish people crossed the Jordan, and when they surrounded Jericho (Joshua 6:6), and when they returned it to its proper place in the Holy of Holies during the reign of King Solomon (I Kings 8:6).

Rachi non traduit

וכשסיבבו את יריחו. כדכתיב ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אליהם שאו את ארון ברית ה' וגו':

וכשהחזירוהו למקומו. בימי שלמה לבית קדשי הקדשים דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח) והיינו החזירוהו למקומו שכשהגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה משם נוטל שהמשכן נקבע בשילה וכשהחזירוהו פלשתים לא היה לו מקום קבוע שהרי חרב משכן שילה ונשתהא בבית אבינדב ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום ומשם לעיר דוד עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת והוא קרוי מקומו המיוחד כדכתיב ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית וגו' (שם):

Tossefoth non traduit

וכשהחזירוהו למקומו. ואי קשה והא בדברי הימים (ב ה) כתיב וישאו הלוים את הארון תריץ דהאי אחד מכ''ד מקומות שנקראו הכהנים לוים דהא כתיב התם ויעלו את הארון ואת אהל מועד וגו' וכתיב העלו אותם הכהנים הלוים ופירוש הכהנים הארון והלוים אהל מועד וכליו וכתיב ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו וכתיב במלכים וישאו הכהנים את הארון וכתיב ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד וגו' וכתיב ויעלו אותם הכהנים והלוים אי נמי הכהנים נטלוהו ממקומו אשר נטה לו דוד ומסרוהו ללוים והלוים נשאו עד ההיכל והכניסוהו הכהנים לדביר הרי כל המקראות מקויימים ועל זה אמר רבי יוסי כשהחזירוהו למקומו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source