1.
_ _ _ קָאָמַר כְּגוֹן יוֹחָנִי בַּת רְטִיבִי:
וְהָאָמַר
כִּי
עָלָיו
שֶׁאֵינוֹ
2.
קִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה — דְּהָהִיא אַלְמָנָה דַּהֲוַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא בְּשִׁיבָבוּתַהּ כָּל יוֹמָא הֲוָת אָתְיָא וּמְצַלָּה בֵּי מִדְרְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לַהּ בִּתִּי לֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשִׁיבָבוּתִיךְ אֲמַרָה לֵיהּ רַבִּי _ _ _ שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ לִי:
קָטָן
שׁוֹבָבִית
וְלֹא
אוֹמְרִים
3.
''יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב'' אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ _ _ _ הֲלָכוֹת פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא — שׁוֹנִין בְּחֵטְא וְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ — הוּתְּרָה לוֹ קָא מַשְׁמַע לַן:
וְכוּ'
שֶׁשּׁוֹנִים
דְּאָמְרִי
שֶׁנֶּאֱמַר
4.
רַבִּי אַבָּא אָמַר זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ _ _ _ וּמוֹרֶה דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב ''כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ'' ''כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה'' — זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה ''וַעֲצוּמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ'' — זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה:
כְּגוֹן
חֲלָלִים
הָאָרֶץ
לְהוֹרָאָה
5.
מַאי ''קָטָן שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו'' הָכָא תַּרְגִּימוּ זֶה תַּלְמִיד _ _ _ הַמְבַעֵט בְּרַבּוֹתָיו:
שֶׁאֵינוֹ
חָכָם
גֵּיהִנָּם
אוֹמְרִים
1. אָדָם ?
1 - homme.
2 - espèce humaine.
3 - terre.
4 - n. pr.
2 - espèce humaine.
3 - terre.
4 - n. pr.
n. pr.
n. pr.
creux, lieu profond.
2. רַבָּה ?
1 - peur.
2 - folie.
2 - folie.
1 - grand.
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
n. pr.
1 - parabole.
2 - comparaison, exemple.
3 - n. pr.
2 - comparaison, exemple.
3 - n. pr.
3. .ה.ר.ג ?
paal
1 - détruit.
2 - étonné.
3 - dévaster.
2 - étonné.
3 - dévaster.
nifal
1 - détruit.
2 - étonné.
2 - étonné.
piel
1 - affligé.
2 - détruire.
2 - détruire.
hifil
1 - étonné.
2 - détruire, désoler, rendre désert.
2 - détruire, désoler, rendre désert.
houfal
1 - désert.
2- être stupéfait.
2- être stupéfait.
hitpael
s'étonner.
paal
1 - mûrir.
2 - bouillir.
2 - bouillir.
piel
1 - cuire.
2 - mûrir.
2 - mûrir.
poual
cuit.
hifil
mûrir.
hitpael
1 - cuit, cuisiné.
2 - parvenir à maturité.
2 - parvenir à maturité.
nitpael
1 - cuit, cuisiné.
2 - parvenir à maturité.
2 - parvenir à maturité.
peal
1 - mûrir.
2 - bouillir.
2 - bouillir.
pael
cuire, rôtir.
hitpeel
1 - cuit, cuisiné.
2 - parvenir à maturité.
2 - parvenir à maturité.
paal
tuer.
nifal
assassiné.
poual
tué.
houfal
assassiné.
paal
rôtir.
nifal
rôti.
peal
1 - rôtir.
2 - évincer.
3 - prier.
2 - évincer.
3 - prier.
pael
prier.
afel
évincer.
hitpeel
chanceler.
4. .ק.ר.א ?
paal
1 - se tourner vers, faire attention à.
2 - fermé.
3 - détourner.
4 - s'occuper.
2 - fermé.
3 - détourner.
4 - s'occuper.
hifil
se détourner.
hitpael
1 - s'alarmer.
2 - s'entretenir.
3 - tourner son regard.
2 - s'entretenir.
3 - tourner son regard.
peal
couvrir.
hitpaal
1 - discuter, raconter.
2 - devenir plaisant.
2 - devenir plaisant.
paal
1 - appeler.
2 - lire.
3 - annoncer.
4 - advenir.
2 - lire.
3 - annoncer.
4 - advenir.
nifal
1 - nommé, appelé
2 - arriver par hasard.
3 - lu.
2 - arriver par hasard.
3 - lu.
piel
appeler.
poual
nommé.
hifil
faire arriver à quelqu'un, faire atteindre.
peal
appeler, crier, lire.
hitpeel
appelé.
paal
briller, s'éclaircir.
nifal
éclairé.
hifil
1 - éclairer.
2 - n. pr. (יָאִיר ,מֵאִיר ... ).
2 - n. pr. (יָאִיר ,מֵאִיר ... ).
paal
maudire.
nifal
maudit.
piel
maudire.
houfal
maudit.
5. תַּנְיָא ?
mélange.
n. pr.
il a été enseigné (dans une Baraita).
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10