Daf 13b
וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ. הֵיכָן מֹשֶׁה מֵת — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, דִּכְתִיב: ''וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ'', וּנְבוֹ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן קָיְימָא, דִּכְתִיב: ''וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ' וְאֶת נְבוֹ וְגוֹ'''.
וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אֵצֶל
''וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר''. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: סִימָן בְּתוֹךְ סִימָן, וַאֲפִילּוּ הָכִי: ''וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ''.
Rachi (non traduit)
סימן בתוך סימן. כלומר סימנים הרבה בארץ מואב בגיא מול בית פעור ואעפ''כ לא ידע וגו':
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, בַּת קוֹל מַשְׁמִיעַ וְאוֹמֵר: ''וַיָּמָת מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל''. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא מֵת מֹשֶׁה, כְּתִיב הָכָא: ''וַיָּמָת שָׁם'', וּכְתִיב הָתָם: ''וַיְהִי שָׁם עִם ה''', מָה לְהַלָּן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ, אַף כָּאן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ''מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר'', וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ''הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא'', וְרַב נַחְמָן אָמַר: ''וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ''', סְמַלְיוֹן אָמַר: ''וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל''.
Rachi (non traduit)
סמליון. שם חכם:
פשר דבר. שהיה יודע לעשות פשרה ביני ובין בני:
Tossefoth (non traduit)
סמליון אומר. פי' ר''ח אית דאמרי מלאך ואית דאמרי שם חכם. ערוך:

מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָּל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: ''צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל'', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: ''מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן''.
Rachi (non traduit)
מי יקום לי עם מרעים. להוכיחם לשמי:
בכנפי השכינה. בכנף לבוש הודו:
וְהֵיכָן מֹשֶׁה קָבוּר — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד, דִּכְתִיב: ''וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ'''. וּמֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַד חֶלְקוֹ שֶׁל גָּד כַּמָּה הָוֵי — אַרְבָּעָה מִילִין. אוֹתָן אַרְבָּעָה מִילִין מִי הוֹלִיכוֹ?
''נְבוֹ'' — שֶׁשָּׁם מֵתוּ שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם.
''וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד''. תָּנָא: אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹ זוּגֵי הָיְתָה, נִיטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה, וְנִיתְּנָה לָזֶה.
Rachi (non traduit)
דיו זוגי. שני זוגות שני חבירים היו בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ שַׁעֲרֵי חָכְמָה.
''לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא''. מַאי ''לָצֵאת וְלָבוֹא''? אִילֵימָא לָצֵאת וְלָבֹא מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ''וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ לֹא נָס לֵחֹה'', וּכְתִיב: ''וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ'', וְתַנְיָא: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, וּפְסָעָן מֹשֶׁה בִּפְסִיעָה אַחַת.
Rachi (non traduit)
לא נס ליחה. לא ברח לחלוחית כחו:
''וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם'', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ''הַיּוֹם'': הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, דִּכְתִיב: ''אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא''.
Rachi (non traduit)
היום מלאו. ביום זה נולדתי:
דָּבָר אַחֵר: ''רַב לָךְ'', שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְתַלְמִיד כַּמָּה סָרְבָן. וְכָל כָּךְ לָמָּה? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא.
Rachi (non traduit)
לפום גמלא שיחנא. לפי כח הגמל מרבין במשאו אף כאן לפי צדקתו מדקדק אחריו:
ד''א רב לך. די לך אל תרבה בבקשה שלא יאמרו הרב כמה קשה שאינו שומע לתלמיד ותלמיד כמה סרבן מפציר ולשון חכמים הוא כך היו מסרבין בו לישא את בת אחותו בנדרים (ד' סג:) היו מסרבין בו שיאכל עמו בשבועות (דף כג:):
דָּבָר אַחֵר: ''רַב לָךְ'' — רַב יֵשׁ לְךָ, וּמַנּוּ — יְהוֹשֻׁעַ.
Rachi (non traduit)
רב יש לך. הגיע מלכותו של יהושע ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה:
מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה וְכוּ'. ''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ'', אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּ''רַב'' בִּישֵּׂר, בְּ''רַב'' בִּישְּׂרוּהוּ. בְּ''רַב'' בִּישֵּׂר — ''רַב לָכֶם''. בְּ''רַב'' בִּישְּׂרוּהוּ — ''רַב לָךְ''.
Rachi (non traduit)
ברב בישר. את בני מחלקותו רב לכם בני לוי והקב''ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה:
''וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה'', אָמַר רַב: שֶׁקְּנָאוֹ לְעַצְמוֹ. בָּא (גַּבְרִיאֵל) [מִיכָאֵל] וְסֵירְסוֹ, בָּא גַּבְרִיאֵל וּפֵירְעוֹ. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב ''פּוֹטִיפַר'', וּלְבַסּוֹף ''פּוֹטִיפֶרַע''.
Rachi (non traduit)
בא גבריאל וסירסו לא גרס:
פרעו. היינו סירוס יתירא:
לעצמו. למשכב זכור מתוך יופיו:
''וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה''. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַל תִּיקְרֵי ''הוּרַד'' אֶלָּא ''הוֹרִיד'', שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָּתָן.
Rachi (non traduit)
שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתן. כשפתר את החלום והם לא ידעו לפותרו:
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם לְאֶחָיו — מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה נִקְרָא יוֹסֵף עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִיחָה בִּכְבוֹד אָבִיו, דְּקָאָמְרִי לֵיהּ ''עַבְדְּךָ אָבִינוּ'', וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי.
Rachi (non traduit)
נקרא יוסף עצמות בחייו. שנאמר והעליתם את עצמותי מזה ועודנו חי:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַף קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, דִּכְתִיב: ''וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן''.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה''.
Rachi (non traduit)
[וירד יהודה. שהוא התחיל בהצלת יוסף כשאמר מה בצע ולא גמר]:
אף מורידין אותו מגדולתו. מן השמים למתחיל ואינו גומר אלא אם כן נאנס כמשה שמת בעבר הירדן:
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְּמָרוֹ, וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִילּוּ עֲשָׂאוֹ.
קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב: ''וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ'', וּכְתִיב: ''וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'''!
Rachi (non traduit)
הכא כתיב ויקח משה. ולא שאר העם:
''קָבְרוּ בִּשְׁכֶם''. מַאי שְׁנָא בִּשְׁכֶם? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִשְּׁכֶם גְּנָבוּהוּ, וְלִשְׁכֶם נַחְזִיר אֲבֵידָתוֹ.
Rachi (non traduit)
משכם גנבוהו. כדכתיב וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ושם היו רועין ודותן אינה מקום והאי דכתיב (שם) ויאמר האיש נסעו מזה וגו' כך אמר לו אתה אומר את אחי אנכי מבקש סעו מן האחוה הזאת ואין מחזיקין עצמן כאחין לך כי שמעתי אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין היאך להמיתו אם יבא אצלנו:
אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְרוּבִּים יוֹתֵר מִבְּמוּעָטִין. וְתוּ אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר מִבִּקְטַנִּים.
Rachi (non traduit)
כבודו במרובים יותר מבמועטין. וישראל אמרו בעצמם בעוד משה קיים הניחו שיתעסק בו משה לבדו כבודו בגדולים יותר מבקטנים:
אמרו. בניו בעצמם הניחו לו שיתעסקו בו כל ישראל:
וְאִי לָא עֲסִיק בֵּיהּ מֹשֶׁה — יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ''וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם''! וְתוּ: אִי לָא אִיעֲסַקוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל — בָּנָיו לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ''וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה''?!
Rachi (non traduit)
הכתיב וכו'. אלמא לאחר שנפטר משה בערבות מואב נתעסקו בהן ישראל והעבירום את הירדן:
ואי לא איעסק ביה משה וכו'. כלומר היאך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו וכי לא חשו לשבועה ואם לא נתעסק בו משה לא היו הם מתעסקין:
ותו אי לא הוו מתעסקי ביה ישראל. לאחר שנפטר משה בניו מי לא הוו מיעסקי ביה והיאך הניחו בניו את שאר העם להתעסק בו והכתיב בשכם ויהיו לבני יוסף לנחלה וגו' אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן:
קִיֵּים זֶה כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה.
Rachi (non traduit)
קיים זה מה שכתוב בזה. אגדה זו מפורשת במכילתא בפרשת ויהי בשלח פרעה כתיב בזה אנכי וכתיב בזה התחת אלהים אנכי כתיב בזה לא יהיה לך וכתיב בזה האלהים אני ירא לא תשא חי פרעה זכור את יום השבת וטבוח טבח והכן ואין זה אלא יום השבת וכן הוא אומר והכינו את אשר יביאו וכן כל עשרת הדברות לא תשנא את אחיך בלבבך לא תקום ולא תטור וחי אחיך עמך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source