1. וְאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב הָאוֹמֵר ''אַשְׁכִּים וְאֶשְׁנֶה פֶּרֶק _ _ _ ''אֶשְׁנֶה מַסֶּכְתָּא זוֹ'' — נֶדֶר גָּדוֹל נָדַר לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲלֹא מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד הוּא וְאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ זָרוֹזֵי בְּעָלְמָא — הַיְינוּ דְּרַב גִּידֵּל קַמַּיְיתָא:
אַחָא
דְּרָכִים
זֶה''
בָּעֵי
2. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''נַשְׁכִּים וְנִשְׁנֶה פֶּרֶק זֶה'' — עָלָיו לְהַשְׁכִּים שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיֹּאמֶר אֵלַי קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר _ _ _ וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד'':
בְּחֶלְמֵיהּ
אוֹתָךְ
דְּלִישְׁרֵי
יוֹסֵף
3. הָא קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי פָּטַר נַפְשֵׁיהּ בִּקְרִיַּת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית _ _ _ הָכִי חָיֵיל שְׁבוּעָה עֲלֵיהּ:
מִשּׁוּם
לִשְׁמֹר
בַּחֲלוֹם
וְעוֹמֵד
4. אָמַר רַב יוֹסֵף נִידּוּהוּ בַּחֲלוֹם צָרִיךְ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לְהַתִּיר לוֹ וְהוּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא אֲבָל מַתְנוּ וְלָא תָּנוּ — לָא וְאִי לֵיכָּא דְּתָנוּ הִלְכְתָא — _ _ _ מַתְנוּ וְלָא תָּנוּ:
דְּגָמְרִי
אֲפִילּוּ
בְּעָלְמָא
בְּחֶלְמֵיהּ
5. מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים _ _ _ הַמִּצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר ''נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ'':
וְאִי
גִּידֵּל
אֶת
דְּרָכִים
1. אֲפִילּוּ ?
n. pr.
rosée.
dommage, tort.
même si, même.
2. גָּדוֹל ?
1 - porte, entrée.
2 - commencement.
1 - plante, végétation.
2 - excroissance.
grand, puissant.
erreur.
3. מִצְוָה ?
n. pr.
intendant.
tardif, qui tarde à murir.
1 - ordre, précepte.
2 - charité.
4. ?
5. ?
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10