1. עוֹמֵד וְהָתַנְיָא יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב וְהִתִּיר לוֹ נִדְרוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה מִיעְקַר נִדְרָא בָּעִינַן וּבָעֵי עַיּוֹנֵי אַהָכִי יָשַׁב וְרַב _ _ _ סָבַר אֵין פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה וַאֲפִילּוּ מְעוּמָּד:
חוֹטֵא
דְּתָנֵי
מַתִּיר
נַחְמָן
2. לֹא יֹאמַר אָדָם לְאִשְׁתּוֹ בְּשַׁבָּת ''מוּפָר לִיכִי'' ''בָּטֵיל לִיכִי'' כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמֵר לָהּ בַּחוֹל אֶלָּא אוֹמֵר לָהּ ''טְלִי וְאִכְלִי'' _ _ _ וּשְׁתִי'' וְהַנֶּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ:
נִדְרָא
שַׁמַּאי
נָדַרְתְּ
''טְלִי
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חָכָם שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן בַּעַל וּבַעַל שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן חָכָם — לָא _ _ _ כְּלוּם:
וְאֶחָד
אָמַר
שֶׁאָמַר
שֶׁמַּתִּיר
4. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן חֲזִי מָר הַאי מֵרַבָּנַן דַּאֲתָא מִמַּעְרְבָא וְאָמַר אִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב הוּנָא _ _ _ אָבִין וּשְׁרוֹ לֵיהּ נִדְרֵיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ זִיל וּבְעִי רַחֲמֵי עַל נַפְשָׁךְ דַּחֲטָאת דְּתָנֵי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא כָּל הַנּוֹדֵר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַיְּימוֹ — נִקְרָא חוֹטֵא אָמַר רַב זְבִיד מַאי קְרָא — ''וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא'' הָא לֹא חָדַלְתָּ — אִיכָּא חֵטְא:
אֶחָד
הֲלָכָה
בַּר
תַּנְיָא
5. דְּתַנְיָא ''זֶה הַדָּבָר'' — הֶחָכָם מַתִּיר וְאֵין בַּעַל מַתִּיר שֶׁיָּכוֹל וּמָה חָכָם שֶׁאֵין מֵפֵר — מַתִּיר _ _ _ שֶׁמֵּפֵר — אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּתִּיר תַּלְמוּד לוֹמַר:
מְבַטֵּל
בְךָ
בַּעַל
בָּטֵיל
1. הִלֵּל ?
1 - n. pr.
2 - verbe הלל (louer) au passé.
pensées.
service, utilisation.
n. pr.
2. חָכָם ?
intérêt, usure.
consolations.
1 - n. pr.
2 - nom d'une plante.
1 - sage.
2 - intelligent.
3. אֲפִילּוּ ?
n. pr.
malheur !
même si, même.
1 - n. pr.
2 - ce jour-là.
4. יָפֶה ?
n. pr.
1 - puissance.
2 - domination.
3 - parabole.
1 - beau, bon.
2 - convenable.
3 - de valeur.
n. pr.
5. ?
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10