Daf 77a
תְּנַן הָתָם: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ?
Rachi (non traduit)
תנן התם. במסכת שבת בפרק בתרא:
שהן לצורך השבת. כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין:
ונשאלין. לחכם:
מפירין נדרים בשבת. בעל לאשתו ואב לבתו:
אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין: אִיזְדְּקִיק לֵיהּ רַב לְרַבָּה
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא: אֲמַר רַב הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתִּיק קָא אָמְרַתְּ, אוֹ שָׁתֵי קָאָמְרַתְּ?
Rachi (non traduit)
אמר ליה אישתיק קאמרת. כלומר מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב דנשאלין נדרים בשבת ושמע רב ושתק ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה או דלמא הכי קאמרת דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמי' שמעתא ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי ולא ידעת מאי מהדר:
אמר ליה אישתיק. רב בשעה ששמע הדבר שתק:
אמר רב הכי. דנשאלים נדרים בלילה:
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, מְפִירִין נְדָרִים בַּלַּיְלָה. וְהָא מַתְנִיתִין הִיא: נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת! אֶלָּא אֵימָא: הֲלָכָה, נִשְׁאָלִין בַּלַּיְלָה.
Rachi (non traduit)
אלא אימא נשאלין. נדרים לחכם בלילה:
והא מתני' היא. דקתני בהדיא מפירין בלילי שבת ומאי קמ''ל רבי אבא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דִּסְבִירָא לַן אֲפִילּוּ מְעוּמָּד, אֲפִילּוּ בִּקְרוֹבִים, וַאֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — לָא מִתְחֲזֵי כְּדִינָא.
Rachi (non traduit)
ואפילו בקרובין ואפילו בלילה לא מתחזי כי דינא:
אפי' מעומד. כדאמר לעיל דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים:
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: נִשְׁאָלִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, בְּיָחִיד מוּמְחֶה — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת — לָא, מִשּׁוּם דְּמִתְחֲזֵי כְּדִינָא.
Rachi (non traduit)
אבל בג' לא. בין הדיוטות בין מומחין דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת:
ביחיד מומחה. לרבים הוא דנשאלין לו:
וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, אוֹ דִלְמָא כְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב זְעֵירָא אֲפִילּוּ בִּנְדָרִים שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם.
Rachi (non traduit)
דאיזדקיקו ליה רבנן. שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום:
או דלמא אפשר לישאל עליהן מבעוד יום. נמי נשאלין עליהן בשבת:
כשלא היה להן פנאי. לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת:
לְמַאן דְּאָמַר כָּל הַיּוֹם אִין, טְפֵי לָא — אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מֵפֵר. לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת, לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא.
Rachi (non traduit)
למ''ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין. כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת:
למ''ד כל היום אין טפי לא. הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר:
תַּנָּאֵי הִיא: הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מֵעֵת לְעֵת.
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב זוּטֵי דְּבֵי רַב פַּפֵּי: אֵין מְפִירִין נְדָרִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָא לָא תְּנַן הָכִי: נָדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה — מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ. וְאִי אָמְרַתְּ לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — אִין, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת — לָא, מַאי אִירְיָא חָשְׁכָה? אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ!
Rachi (non traduit)
נדרה עם חשיכה. משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source