Daf 54a
גְּמָ' הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק כּוּ'. וְהָא מִן יָרָק נְדַר! אָמַר עוּלָּא: בְּאוֹמֵר ''יַרְקֵי קְדֵרָה עָלַי'', וְדִילְמָא יָרָק הַנֶּאֱכָל בִּקְדֵרָה קָאָמַר? בְּאוֹמֵר ''יָרָק הַמִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה עָלַי''.
Rachi (non traduit)
באומר ירק המתבשל בקדרה. דדילועין נמי הן מתבשלין בקדרה ונותנין אותן בשביל תבשיל אבל שומין אין נותנין אותן אלא בשביל טעם ולהכי ר''ע אוסר:
ודילמא. האי דקאמר ירקי קדרה עלי ירק הנאכל בקדרה עלי קאמר כגון שומים ובצלים שהן נאכלים בקדרה שנותנין אותן בקדרה כדי ליתן טעם בתבשיל:
ירקי קדרה עלי. ודילועין בכלל ירקי קדרה הן שהרי מתבשלין בקדרה:
גמ' אמאי אוסר ר''ע הא מן ירק נדר. ודילועין לא איקרי ירק:
Tossefoth (non traduit)
ודלמא ירק הנאכל בקדירה קאמר. כגון שומין ובצלים שהוא נאכל בקדירה כגון ליתן טעם בתבשיל:
באומר ירקי קדירה עלי. כשדרכם לבשלם והני דרכם לבשלם:
והא מן ירק נדר. ולמה אסור בדלועין שהם פירי:
באומר ירק המתבשל בקדירה. מפני שהוא קשה וקסבר ר''ע דלועין בכלל ירק המתבשלים בקדירה:
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא,
מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ''תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים'' וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, ''תֵּן כָּבֵד'' וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר — הַשָּׁלִיחַ מָעַל. וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ — מִינֵיהּ הוּא, לִמְעוֹל בַּעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל שָׁלִיחַ!
Rachi (non traduit)
למעול בעל הבית. דהא עשה שליחותו:
ואי ר''ע. הא אמר כבד בכלל בשר הוי דמילתא דמימליך עלה שליח מיניה הוא וה''נ אע''ג דלא אימליך השתא אורחיה הוא לאימלוכי דכי אמר לו תן בשר לאורחין ולא היה לו בשר אלא כבד דרכו לומר אין לי אלא כבד וכמאן דמימליך דמי:
אמר לשלוחו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד שליח מעל. דלא עשה שליחותו דאין כבד בכלל בשר:
מתניתין. דמעילה דשליח מעל דלא כר''ע דקתני סיפא לא עשה שליחותו שליח מעל:
Tossefoth (non traduit)
מיניה הוא. ועשה שליחותו ולמעול בעה''ב וקשה דרבי עקיבא מודה דאין לוקה דמספקא ליה אי מידי דמימליך עליה מיניה הוא ונראה דלא קשה כלל דדוקא בדלועין דלאו ירק הוא אלא פירי מספקא ליה אבל במידי אחרינא פשיטא ליה דמימליך עליה ומיניה הוא וי''מ דהיינו הא דמשני מי לא מודה ר''ע דצריך לאימלוכי ביה ומן הדין הוא דאינו מינו ולהחמיר אר''ע [דמינו הוא] אבל לא למעול דהאמר לעיל שאינו לוקה ול''נ דא''כ שליח אמאי מעל כיון דמספקא ליה אם מינו [הוי או] אינו מינו א''כ עשה שליחותו ולכ''נ דודאי הפירוש כך הוא מי לא מודה ר''ע דצריך לימלוכי ביה דבסתם אין השליח לוקח אם אין שואל למשלח אם יחפוץ הילכך במעילה כיון דשליח לא נמלך לא הוי עשה שליחותו ולכך מעל השליח כי נמי הוי מינו לגמרי וקושיא דלמעול בעה''ב נתרץ בע''ה כמו שפירשתי והר''ם היה אומר דלמעול בעל הבית לאו דוקא אלא כלומר לא ימעול שליח וכדפרישית דשמא עשה שליחותו ומשני לא מודה דצריך לאימלוכי כדפרישית:
ונתן להם כבד. דכבד לאו מין בשר וכי אמר לשלוחו קח לי בשר ולא מצא אלא כבד לא מימליך עליה וכששולחו לבקש בשר אינו חוזר ואומר לא מצאתי אלא כבד אלא אומר לא מצאתי בשר כלל:
תְּנַן הָתָם: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל.
Tossefoth (non traduit)
בעה''ב מעל. דגמרינן חטא חטא מתרומה מה התם ע''י שליח אף הכא ע''י שליח אע''ג דבעלמא אין שליח לדבר עבירה:
תנן התם. פרק בתרא דמעילה (דף כ.):
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: כֹּל מִילְּתָא דִּצְרִיךְ שְׁלִיחָא לְאִמְּלוֹכֵי עֲלַהּ — לָאו מִינֵיהּ הוּא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ שְׁלִיחָא עֲלַהּ — מִינֵיהּ הוּא. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְעִנְיַן מַלְקוֹת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה.
Rachi (non traduit)
מודה רבי עקיבא. אע''ג דאוסר בדילועין אם אכל דילועין אינו לוקה דקסבר ליכא מלקות דלא יחל דברו הואיל וצריך לאימלוכי ביה עלה:
ורבי עקיבא סבר כו'. מדקאמר ליה לא מצאתי אלא דילועין ולא אמר לא מצאתי אלא קיטנית אלמא דילועין מין ירק הוא:
דצריך שלוחא לאימלוכי עליה. כגון דילועין כי אמר לשלוחו קח לי ירק אינו מביא לו דילועין אלא אומר לו לא מצאתי אלא דילועין ומימליך עליה וקאמר ליה דרוצה אתה שאביא לך דילועין וכהאי גוונא לאו מיניה לפיכך כי נדר בירק מותר בדילועין:
Tossefoth (non traduit)
מודה הוא לענין מלקות. בל יחל שאינו לוקה דמספקא ליה אי דלועין בכלל ירק ומספיקא [לא] אמר למילקיה:
וצריך לאימלוכי. דאין לוקח אותן בסתם (כיון) [עד] דאימליך עליה:
אָמַר לָהֶם: כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא ''לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִיטְנִית''? אֶלָּא, שֶׁהַדִּלּוּעִין בִּכְלַל יָרָק, וְקִיטְנִית אֵינוֹ בִּכְלַל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ.
Rachi (non traduit)
ומותר ביבש. שהוא מין דגן:
פול המצרי לח. הוי מין ירק:
לא מצאתי אלא קיטנית. בתמיה כלומר להכי לא קאמר ליה אלא די דילועין מכלל דדילועין מיניה הוא ולא מין קיטנית:
Tossefoth (non traduit)
ומותר ביבש. דלא מיקרי ירק:
אסור בפול המצרי. דלכולי עלמא הוי בכלל ירק:
אמר להם כך הדבר. כלומר משם אני מביא ראיה:
הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק — מוּתָּר בַּדִּלּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ ''קַח לִי יָרָק'', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דִּלּוּעִין''.
Rachi (non traduit)
אלא דילועין. מכלל דלאו מיניה הוא:
מתני' הנודר מן הירק וכו' ורבי עקיבא אוסר. דקסבר דילועין בכלל ירק:
Tossefoth (non traduit)
מתני' הנודר מן הירק אסור בדילועין. והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין - ואין לוקחם מיד אלמא לא קרי להו אינשי ירק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source