Daf 38b
נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.
Rachi (non traduit)
נפשה וגופה לשמים. שאינה ראויה לאכילה לפיכך זן אותה דאינו מהנהו הנאה מרובה:
מוכרה לעובדי כוכבים. וניחא ליה בפיטומא:
גְּמָ' אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָה אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ. הָוֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, הֲרֵי מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ!
Rachi (non traduit)
הרי מוסר לו שפחה לשמשו. ואמאי מותר:
גמ' על החתן. שהחתן הוי מודר:
Tossefoth (non traduit)
הרי מוסר שפחה לשמשו. דס''ד דאיירי בקטנה שניסת על ידו ואת אמרת דמותר להשיא בתו הא פשיטא דאסור:
אֶלָּא בְּנִכְסֵי חָתָן אֲסוּרִין עַל אֲבִי כַלָּה. גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: זָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ?!
Rachi (non traduit)
אלא בשנכסי חתן אסורין אצל אבי הכלה. ואע''פ שהחתן מהנהו שזן את בתו אפי' הכי משיא לו את בתו ומשיב הש''ס משום הא לא צריך למימר דמותר להשיא את בתו:
דגדולה מזו אמרו. בשנכסיו אסורים על הנודר אמרנו וזן את אשתו:
אע''פ וכו' ואת אמרת וכו'. פשיטא דמותר דהא לא מהני כלל:
לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, וּבְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת, וּמִדַּעְתָּהּ.
Rachi (non traduit)
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן. ודקאמרת הרי מוסר לו שפחה לשמשו תריץ בבתו בוגרת עסקינן שיכול להשיאו ומדעת עצמה דהואיל ואינו משיא אלא מדעת עצמה לאו הנאה דקא מהני ליה איהו אלא הנאה מועטת:
Tossefoth (non traduit)
בבתו בוגרת דמדעתה. וקמ''ל אף על גב שהוא מדבר עמה ומשיא עצה לה להנשא לו הנאת דבור לא מקרי הנאה:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — אָסוּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, אֲבָל מַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת וּמִדַּעְתָּהּ.
Rachi (non traduit)
תניא נמי הכי. דהנאה מועטת מותרת:
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: הַמַּדִּיר בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה — מוּתָּר לְמַלּאוֹת לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם, וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: לִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל שָׁלוֹם. מַאי נִיהוּ? הָכָא תַּרְגִּימוּ: כּוֹס שֶׁל בֵּית הָאֵבֶל. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: כּוֹס שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ.
Rachi (non traduit)
המדיר את בנו. מנכסיו אם לא ילמוד תורה:
מותר. האב למלאות כו' שהנאה מרובה נדר הימנו ולא הנאה מועטת וזו הנאה מועטת היא:
כוס של בית המרחץ. הנאה מועטת היא:
וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין כּוּ'. תַּנְיָא, יְהוֹשֻׁעַ אִישׁ עוּזָּא אוֹמֵר: זָן עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. מַאי טַעְמָא? עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים — לְמַנְחֲרוּתָא עֲבִידָן, בְּהֵמָה — לְפִטּוּמָא עֲבִידָא.
Rachi (non traduit)
למנחרותא עבידן. לצורך עבודה עשויין ולא להתפטם:
למנחרותא. לעבודתו והואיל וקי''ל יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך אינה הנאה למודר אם זה מפרנס עבדיו:
לפטומא עבידא. דטהורה לשחיטה וטמאה לעובד כוכבים:
מַתְנִי' הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ — עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאוֹ רְפוּאַת נֶפֶשׁ, אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן.
Rachi (non traduit)
המודר הנאה מחבירו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב. כדמפרש לקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source