Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 61b
דַּחֲוַור אַפֵּיהּ, שְׁקַל בְּאֶצְבַּעְתֵּיהּ אַנַּח לֵיהּ בְּפוּמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַפְסַדְתְּ לִסְעוֹדְתָּא דְּמַלְכָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי תִּיעְבֵּיד הָכִי? אֲמַר לְהוּ: מַאן דְּעָבֵיד הָכִי פְּסִיל לְמַאֲכַל דְּמַלְכָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי? אֲמַר לְהוּ: דָּבָר אַחֵר חֲזַאי בֵּיהּ. בְּדַקוּ וְלָא אַשְׁכַּחוּ. שְׁקַל אֶצְבַּעְתֵּיהּ, אַנַּח עֲלֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: הָכָא מִי בָּדְקִיתוּ? בְּדַקוּ אַשְׁכַּחוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: מַאי טַעְמָא סָמְכַתְּ אַנִּיסָּא? אֲמַר לְהוּ: חֲזַאי רוּחַ צָרַעַת דְּקָא פָרְחָה עִילָּוֵיהּ.
Traduction
face blanch because he craved the food, so he took some of the food with his finger and put it in Mar Zutra’s mouth. The chief butler said to him: You have spoiled the king’s meal, as now he will not eat from it. The king’s soldiers who were there said to him: Why did you do this? He said to them: The one who makes such awful dishes is the one who actually spoiled the king’s food. They said to him: Why do you say this? He said to them: I saw something else, i.e., a leprous infection, in this meat. They checked and didn’t find anything. He took his finger and placed it on the food and said to them: Did you check here? They then checked that spot and found the infection. The Sages said to Rav Ashi: What is the reason that you relied on a miracle and assumed that leprosy would in fact be found there? He said to them: I saw a leprous spirit hovering over the food and realized that it had this defect.
Rachi non traduit
דחוור אפיה. פניו זועפים שנתאוה למאכל:
א''ל. אטורנגא לרב אשי:
אפסדתא לסעודתא. לא יאכל המלך מעתה:
אמרו לו. שוטרי המלך אמאי תעביד הכי:
אמר להו. רב אשי:
דעביד הכי פסיל למיכל למלכא. העושה מאכל כזה אין ראוי שיאכל המלך מאכל מידו:
דבר אחר חזאי ביה. בשר של חזיר מצורע ובלשון לעז קורין לו שורשמי''ן:
שקל אצבעתיה. רב אשי שקל אצבעתיה דקפילא:
אנח עליה. על אחת החתיכות:
אנחיריה. לא גרסי':
הכא מי בדקיתו. כלומר בדקתם את חתיכה הזו:
בדקו אשכחו. נס נעשה לו:
דפרחה עילויה. דמר זוטרא:
הָהוּא רוֹמָאָה דַּאֲמַר לָהּ לְהַהִיא אִיתְּתָא: מִינַּסְבַת לִי? אֲמַרָה לֵיהּ: לָא. אֲזַל אַיְיתִי רֻימָּנֵי, פַּלִּי וַאֲכַל קַמַּהּ. כֹּל מַיָּא דְּצַעֲרִי לַהּ, בְּלַעְתֵּיהּ, וְלָא הַב לַהּ עַד דְּזָג לַהּ. לְסוֹף אֲמַר לַהּ: אִי מַסֵּינָא לָךְ, מִינַּסְבַת לִי? אֲמַרָה לֵיהּ: אִין. אֲזַל אַיְיתִי רֻימָּנֵי, פַּלִּי וַאֲכַל קַמַּהּ. אֲמַר לַהּ: כֹּל מַיָּא דְּצַעֲרִי לִךְ, תּוּף שְׁדַאי תּוּף שְׁדַאי! עַד דְּנָפְקָא מִינַּהּ כִּי הוּצָא יַרְקָא וְאִתְּסִיאַת.
Traduction
The Gemara relates another incident with regard to a similar subject: A certain Roman said to a certain woman: Will you marry me? She said to him: No. In order to convince her, he went and brought pomegranates and peeled them and ate them in front of her and did not give her any of them. The aroma of the pomegranates caused her mouth to water, so she swallowed all of the saliva that caused her anguish, but he did not give her any until she became ill and bloated. Ultimately, he said to her: If I cure you, will you marry me? She said to him: Yes. He went and brought pomegranates, peeled them and ate them in front of her. He said to her: All of the saliva that causes you anguish, spit it out, spit it out. She did this until something like a green leaf came out of her, and then she was cured.
Rachi non traduit
פלי. מבקע והרבה יש לו דומים במסכת נדה (דף כא:) דפלי פלויי:
מיא דצערי. רוק שגדל בתוך הפה מחמת קיוהא דבר הנאכל בפניו ואינו אוכל ממנו:
עד דזג. נפחו פניה וכריסה ונעשו כזכוכית שכן דרכי הנפוחים:
תוף שדאי. רקקי והשליכי:
Tossefoth non traduit
לא ליתן תבן לפני בהמתו ולא ליתן תבן לפני בקרו. דשניהם אינה מחוייבת כדתניא בפרק בתרא דנדרים (דף פא:) דברים שבינה לבין אחרים אינו מיפר כיצד קונם שאני עושה לפי אבא לפי אביך לפי אחי לפי אחיך שלא אתן תבן לפני בהמתך שלא אתן תבן לפני בקרך אינו יכול להפר:
יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודם מהלכי שתים טמא. בת''כ גרסי' בשר במקום דם וקאמר ת''ל זה אוציא חלב שאינו נוהג בכל פירוש דחלב בהמה טהורה מותר ולא אוציא את הבשר שהוא נוהג בכל שאף בבהמה טהורה אסור בשר מן החי ת''ל זה טמא זה בלא תעשה על אכילתו ואין בשר מהלכי שתים כו' ואור''י דבין לפי ספרים שלנו דדריש מהוא היתר חלב ודם ובין לת''כ דדריש מזה אתי שפיר דמצי למעוטי חלב בשר ודם כולהו מחד קרא כמו שמצינו בכמה מקומות דממעטין מחד קרא כמה דברים כדאשכחן בפרק הנהנה מן ההקדש (מעילה יח:) דכמה פעמים קאמר תמעול מעל ריבה ופליגא השתא אברייתא דפרק דם שחיטה (כריתות כ:
ושם) דממעט דם מהלכי שתים מדכתיב לעוף ולבהמה ויש ספרים דממעטין חלב מדכתיב הוא ודם מדכתיב זה ותימה לר''י דמנא לן לאוקמא אדם דסברא הוא יותר לאוקמא אבשר ולהתיר בשר מדם דאין איסור בשר נוהג בכל אלא מחיים אבל דם איסורו נוהג בכל בין מחיים בין לאחר מיתה ואור''י דאי הוה גריס בשמעתין בשר במקום דם הוה אתי שפיר דמזה ומהוא ממעטינן חלב ובשר ומההוא קרא דכריתות ממעטינן דם וא''ת וכיון דממעטינן דם מההוא קרא דכריתות אמאי איצטריך קרא למישרי חלב השתא דם מותר חלב לא כ''ש וי''ל דמההוא קרא דכריתות לא מצי למישרי דם לגמרי דלא ממעטינן ליה אלא מאיסור דם אבל מאיסור טמא לא ממעטינן ליה והואיל ונתמעט מאיסור דם השתא דם וחלב שוין:
וְעוֹשָׂה בַּצֶּמֶר. בְּצֶמֶר אִין, בְּפִשְׁתִּים לָא. מַתְנִיתִין מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: אֵינוֹ כּוֹפָהּ לֹא לַעֲמוֹד לִפְנֵי אָבִיו, וְלֹא לַעֲמוֹד לִפְנֵי בְנוֹ, וְלֹא לִיתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ. אֲבָל כּוֹפָהּ לִיתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְקָרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אֵינוֹ כּוֹפָהּ לַעֲשׂוֹת בְּפִשְׁתָּן, מִפְּנֵי שֶׁפִּשְׁתָּן מַסְרִיחַ אֶת הַפֶּה, וּמְשַׁרְבֵּט אֶת הַשְּׂפָתַיִם. וְהָנֵי מִילֵּי בְּכִיתָּנָא רוֹמָאָה.
Traduction
§ The mishna says that a wife must make thread from wool. The Gemara infers: She must make thread from wool, but she is not obligated to do so from flax. The Gemara explains: Whose opinion is expressed in the mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: A husband may not compel his wife to stand before his father and serve him, or to stand before his son and serve him, or to place straw before his animals, i.e., horses and donkeys, but he can compel her to place straw before his cattle, i.e., cows and bulls. Rabbi Yehuda said: He also cannot compel her to make thread from flax, because flax, while it is being spun, causes the mouth to smell foul and the lips to stiffen. The Gemara comments: This applies only to Roman flax, which causes the most damage.
Rachi non traduit
לעמוד. לשרת:
בהמתו. סוס וחמור שהן מזויינין וצוהלים לרביעה אבל בקר אינו להוט אחר רביעת אשה ואין יצרו ניכר כל כך לפיכך אין אשה נסתית לו ואני שמעתי בקרו נקבות בהמתו זכרים:
משרבט. פושטן כמין שרביט עד שנעשין גדולות ובלשונינו נקרא אשא''ש ע''י שהיא צריכה לשרות החוט תמיד ברוק:
Tossefoth non traduit
לא ליתן תבן לפני בהמתו ולא ליתן תבן לפני בקרו. דשניהם אינה מחוייבת כדתניא בפרק בתרא דנדרים (דף פא:) דברים שבינה לבין אחרים אינו מיפר כיצד קונם שאני עושה לפי אבא לפי אביך לפי אחי לפי אחיך שלא אתן תבן לפני בהמתך שלא אתן תבן לפני בקרך אינו יכול להפר:
וה''מ בכיתנא רומאה. והא דדייקינן אמתני' בצמר אין בפשתים לא בכיתנא רומאה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הִכְנִיסָה לוֹ מֵאָה שְׁפָחוֹת. אָמַר רַב מַלְכִּיּוֹ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
§ The mishna continues: Rabbi Eliezer says: Even if she brought him a hundred maidservants, he may compel her to make thread from wool, since idleness leads to licentiousness. Rav Malkiyyu said that Rav Adda bar Ahava said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
Tossefoth non traduit
הלכה כר''א. והא דקי''ל בכ''מ ששנה רשב''ג במשנתנו הלכה כמותו אין זה אותו שהיה בימי ר''א:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שַׁפּוּד, שְׁפָחוֹת וְגוּמוֹת — רַב מַלְכִּיּוֹ.
Traduction
Rabbi Ḥanina, son of Rav Ika, said: The halakha discussed in tractate Beitza (28b) that a skewer that had been used for roasting meat but no longer has an olive-bulk of meat on it may be moved to a corner on a Festival; the halakha with regard to maidservants in the mishna here; and the halakha discussed in tractate Nidda (52a) that if a girl has two hair follicles in her pubic region, even if there are no hairs growing from them, she is considered to have reached majority and may perform ḥalitza; these three halakhot were all stated by Rav Malkiyyu.
Rachi non traduit
שפוד שפחות וגומות. סימני הלכות הן שפוד במסכת ביצה שפחות כאן גומות במסכת נדה בלורית במסכת עבודה זרה אפר מקלה במסכת מכות גבינה במסכת עבודה זרה תלת מנייהו מתני' שפחות ובלורי' וגבינה ותלת מנייהו שמעתת' ופרשינהו רב מלכיו ורב מלכיא:
בְּלוֹרִית, אֵפֶר מִקְלֶה וּגְבִינָה — רַב מַלְכִּיָּא.
Traduction
However, the halakha discussed in tractate Avoda Zara (29a) that a Jew who cuts the hair of a pagan must stop at a distance of three fingerbreadths on every side before he reaches his forelock, as the pagans would grow their forelocks for idolatry and the Jew must not appear as if he were dressing the forelock for idolatrous purposes; and the halakha discussed in tractate Makkot (21a) that one may not place burnt ashes on a wound, as it looks like a tattoo; and the halakha discussed in tractate Avoda Zara (35b) that cheese made by a gentile is forbidden, because gentiles smooth the surface of their cheese with lard; these three halakhot were all stated by a different Sage named Rav Malkiya.
רַב פָּפָּא אָמַר: מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא — רַב מַלְכִּיָּא. שְׁמַעְתָּתָא — רַב מַלְכִּיּוֹ. וְסִימָנָךְ: מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא. מַאי בֵּינַיְיהוּ — אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת.
Traduction
Rav Pappa said: The halakhot mentioned above that relate to a mishna or a baraita were stated by Rav Malkiya, whereas amoraic statements of halakhot that are not related to a mishna or baraita were taught by Rav Malkiyyu. And your mnemonic to remember this is: The mishna is a queen [malketa], indicating that the comments that are referring to a mishna were made by Rav Malkiya, whose name is similar to the Aramaic term for queen. The Gemara asks: What is the difference between Rabbi Ḥanina, son of Rav Ika, and Rav Pappa? The Gemara answers: There is a practical difference between them with regard to the halakha concerning maidservants. According to Rabbi Ḥanina, this halakha was stated by Rav Malkiyyu, whereas Rav Pappa holds that it was taught by Rav Malkiya, since it is referring to a dispute in a mishna.
Rachi non traduit
רב פפא. אסימנא דרב מלכיו פליג דקאמר שפחות רב מלכיו ליתא דכל מתני' ומתניתא דהכא רב מלכיא פרשינהו אבל שמעתתא דאמר ברב מלכיו מודינא לך:
וסימניך. שלא תחליף בגירסא:
מתניתא מלכתא. לגבי שמעתא הויא מתניתא מלכתא דהא מינה מותבינן תיובתא לשמעתא וסימניך מלכיא לשון נקבה אבל מלכיו לשון זכר:
Tossefoth non traduit
איכא בינייהו שפחות. אומר רשב''ם שפחות ושכנגדה דהיינו אפר מקלה שהוא מימרא דתרווייהו בינייהו נינהו ור''ת פי' דהא דקאמר מתני' ומתניתא רב מלכיא לא אתא לאפלוגי על מימרא של רב מלכיא אלא אתא למימר דכל מתני' ומתניתא רב מלכיא ולא רב מלכיו אבל [שמעתתא יש מהם רב מלכיו ויש מהם] נמי רב מלכיא וכן מוכח דקאמר וסימניך מתניתא מלכתא אבל משמעתתא לא נותן סימן:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּמִיטַּלְּלָא בְּגוּרְיָיתָא קִיטָנְיָיתָא וְנַדְרְשִׁיר.
Traduction
§ The mishna says: Rabban Shimon ben Gamliel says: Even one who vows that his wife is prohibited from doing any work must divorce her and give her the payment for her marriage contract, since idleness leads to idiocy. The Gemara asks: This is essentially the same as the opinion of the first tanna, Rabbi Eliezer, who said that idleness leads to licentiousness. The Gemara answers: The practical difference between them is in a case when she plays with small dogs [guriyyata kitanyata] or with games [nadrashir] like chess. Since there is something occupying her she is not in danger of idiocy, but occupying oneself with diversions of this type may still lead to licentiousness.
Rachi non traduit
היינו ת''ק. רבי אליעזר מה לי לידי שעמום מה לי לידי זימה:
דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר. משחקת בכלבים דקים ושחוק שקורין אישקקי''ש לידי זימה איכא לידי שיעמום ליכא דאין שיעמום אלא ביושב ותוהא ובטל לגמרי:
מַתְנִי' הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: שַׁבָּת אַחַת.
Traduction
MISHNA: With regard to one who vows that his wife may not derive benefit from marital relations with him, Beit Shammai say: He may maintain this situation for up to two weeks, but beyond that he must divorce her and give her the payment for her marriage contract. Beit Hillel say: He must divorce her if it continues beyond one week.
Rachi non traduit
מתני' המדיר את אשתו. כגון דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע והכי מוקמינן בנדרים בפרק ואלו נדרים (נדרים דף פא:):
ב''ש אומרים שתי שבתות. אם הדירה ב' שבתות תמתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה:
הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. הַפּוֹעֲלִים שַׁבָּת אַחַת. הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: הַטַּיָּילִין — בְּכָל יוֹם. הַפּוֹעֲלִים — שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת. הַחַמָּרִים — אַחַת בְּשַׁבָּת. הַגַּמָּלִים — אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. הַסַּפָּנִים — אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
Apropos the husband’s obligation to his wife regarding marital relations, the Gemara mentions other aspects of this issue: Students may leave their homes and travel in order to learn Torah without their wives’ permission for up to thirty days, and laborers may leave their homes without their wives’ permission for up to one week. The set interval defining the frequency of a husband’s conjugal obligation to his wife stated in the Torah (see Exodus 21:10), unless the couple stipulated otherwise, varies according to the man’s occupation and proximity to his home: Men of leisure, who do not work, must engage in marital relations every day, laborers must do so twice a week, donkey drivers once a week, camel drivers once every thirty days, and sailors once every six months. This is the statement of Rabbi Eliezer.
Rachi non traduit
הטיילין. מפרש בגמרא:
החמרים. שיוצאין לכפרים להביא תבואה למכור בשוק:
הגמלין. סוחרי חבילות ומביאין על הגמלים ממקום רחוק:
הספנים. פורשין לים הגדול לקצווי ארץ:
Tossefoth non traduit
התלמידים יוצאין שלא ברשות ל' יום והפועלים שבת אחת. פי' ר''י דאתא לאשמועינן דאף על גב דמנהגם היה ללמוד ולעשות מלאכה בעירם ועונה האמורה בתור' לתלמיד מע''ש לע''ש כדאמרי' בגמ' ולפועלים שתים בשבת כדקתני סיפא אפ''ה יכולים לשנות ממנהגם ולצאת תלמידים ל' יום ופועלים שבת אחת:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? גָּמְרִי מִיּוֹלֶדֶת נְקֵבָה. וּבֵית הִלֵּל? גָּמְרִי מִיּוֹלֶדֶת זָכָר.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that Beit Shammai say a husband may force abstinence on his wife by a vow for a period of up to two weeks without being compelled to divorce her? They derive this from the halakha that a woman who gave birth to a female is ritually impure and prohibited from engaging in conjugal relations with her husband for two weeks after childbirth (see Leviticus 12:5). From this they derive that a period of up to two weeks of abstinence is not deemed undue suffering. And from where do Beit Hillel derive their opinion? They derive it from a woman who gave birth to a male, as she is ritually impure for one week (see Leviticus 12:1–4).
Rachi non traduit
גמ' מיולדת נקבה. ששוהא שבועיים מתשמיש:
וּבֵית הִלֵּל נָמֵי נִגְמְרוּ מִיּוֹלֶדֶת נְקֵבָה! אִי מִיּוֹלֶדֶת גָּמְרִי לַהּ — הָכִי נָמֵי, אֶלָּא בֵּית הִלֵּל מִנִּדָּה גָּמְרִי לַהּ.
Traduction
The Gemara asks: And if this is so, Beit Hillel should also derive the halakha from a woman who gave birth to a female, since it is clear that the Torah does at times mandate a period of abstinence longer than one week. The Gemara answers: If they derived it from a woman who gave birth, this is indeed how they would have derived it. Rather, Beit Hillel derived it from the halakha with regard to a menstruating woman, who is prohibited from marital relations for seven days according to Torah law.
Rachi non traduit
נגמרו מיולדת נקבה. כיון דאשכחן אורח ארעא לשהות כל כך אין לנו לכופו להוציא:
ה''ג. אי מיולדת גמרי הכי נמי:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: מִידֵּי דִּשְׁכִיחַ מִמִּידֵּי דִּשְׁכִיחַ, וּמָר סָבַר: מִידֵּי דְּהוּא גָּרֵים לַהּ מִמִּידֵּי דְּהוּא גָּרֵים לַהּ.
Traduction
The Gemara explains: With regard to what do they disagree? One Sage, Beit Hillel, holds that one should derive a common matter from a common matter. Consequently, they derive the halakha of a permitted abstinence by a husband who vowed not to engage in marital relations with his wife from the halakha of a menstruating woman, since both are common cases. And one Sage, Beit Shammai, holds that one should derive a matter that one caused, such as a vow, from a different matter that he caused, i.e., childbirth, and not from menstruation, which was not caused by him at all.
Rachi non traduit
מידי דשכיח. כעס שכועס על אשתו ומדירה:
ממידי דשכיח. נדות לאפוקי לידה דלא שכיח כולי האי:
מידי דהוא גרים לה. נדר האיש גורם לה לשהות וכן לידה על ידו באה לה לאפוקי נדה דממילא ויש לנו ללמוד מן הדומה [אפילו לא שכיח כולי האי]:
אָמַר רַב: מַחְלוֹקֶת בִּמְפָרֵשׁ, אֲבָל בִּסְתָם — דִּבְרֵי הַכֹּל יוֹצִיא לְאַלְתַּר וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ בִּסְתָם נָמֵי יַמְתִּין, שֶׁמָּא יִמְצָא פֶּתַח לְנִדְרוֹ.
Traduction
Rav said: The dispute between Beit Hillel and Beit Shammai concerns one who specifies the given period of time in his vow, but if he vowed not to engage in marital relations with her for an unspecified period of time, all agree that he must divorce her immediately and give her the payment for her marriage contract. The reason is that since he did not indicate how long he intended to keep the vow, her suffering begins immediately. And Shmuel said: Even with regard to an unspecified vow he should also wait for the same period of time, as perhaps he will find an extenuation enabling the dissolution of his vow and then he will not need to divorce her.
Rachi non traduit
אפי' בסתם נמי ימתין. לב''ש שתי שבתות ולב''ה שבת אחת:
שמא. בתוך הזמן ילמוד למצוא פתח חרטה לומר אדעתא דהכי לא נדרי ויתיר לו חכם נדרו:
הָא פְּלִיגִי בַּהּ חֲדָא זִימְנָא, דִּתְנַן: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהָנוֹת לוֹ, עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם — יַעֲמִיד פַּרְנָס, יוֹתֵר מִכָּאן — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וְאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְפָרֵשׁ, אֲבָל בִּסְתָם — יוֹצִיא לְאַלְתַּר וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ בִּסְתָם נָמֵי יַמְתִּין, שֶׁמָּא יִמְצָא פֶּתַח לְנִדְרוֹ!
Traduction
The Gemara asks: Didn’t they disagree about this issue once already? As we learned in a mishna (70a): In the case of one who vows that his wife is prohibited from benefiting from him or his property, if his vow will remain in effect for up to thirty days, he must appoint a trustee to support her. But if the vow will remain in effect for more than that amount of time, he must divorce her and give her the payment for her marriage contract. And Rav said there: They taught this only with regard to a case where he specifies a limited time during which the vow would be in effect, but if he vows without specification, he must divorce her immediately and give her the payment for her marriage contract. And Shmuel said: Even when he vowed without specification, he should also wait, as perhaps he will discover an extenuation enabling the dissolution of his vow.
Rachi non traduit
מליהנות לו עד ל' יום. קונם את נהנית לי עד ל' יום ולא הדירה מהנאת תשמיש דהא לא חייל משום דמשועבד לה וגבי מזונות נמי מוקמינן ליה לקמן (כתובות ד' ע:) באומר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך ופרנס משום דלא ספקא ואית דמוקמא כגון שהוא מן הגמלי' או מן הספנים שאין לכופו בשביל תשמיש ולאו מילתא היא דהא מוקמא לקמן אכולהו קתני מתני' לענין מדיר שבוע אחת:
יעמיד פרנס. שיזון אותה והתם פריך ואטו פרנס לאו שליחותיה עביד:
צְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא: בְּהָא קָאָמַר רַב — מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר בְּפַרְנָס, אֲבָל בְּהַהִיא דְּאֶפְשָׁר בְּפַרְנָס — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָהִיא — בְּהָךְ קָאָמַר שְׁמוּאֵל, אֲבָל בְּהָא — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב, צְרִיכָא.
Traduction
The Gemara answers: It is necessary to cite the dispute in both cases, as if it were stated only with regard to this case, of one who vows not to engage in marital relations, one might think that in this case Rav says he must divorce her because there is no possibility of appointing a trustee, but that with regard to that halakha, in the case when he vows not to provide sustenance, which can be provided by a trustee, one would say that Rav concedes to Shmuel that he should wait. Conversely, if the dispute was stated with regard to that case, where a trustee can be appointed, one might think that in that case Shmuel said to wait, but in this case of one who vows not to engage in marital relations, one might say that Shmuel concedes to Rav. Therefore, it is necessary to cite the dispute in both cases.
Rachi non traduit
תשמיש לא אפשר בפרנס:
ואי אתמר בהא. מליהנות לו:
בהא אמר שמואל. משום דאפשר בפרנס:
הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד וְכוּ'. בִּרְשׁוּת כַּמָּה? כַּמָּה דְּבָעֵי.
Traduction
§ The mishna said that students may leave their homes and travel for up to thirty days in order to learn Torah, without their wives’ permission. The Gemara asks: If they went with permission, for how long can they go? The Gemara expresses wonderment at this question: If they went with the permission of their wives, they can go for as long as they want. If the husband and wife agree on this, why is there any reason for the court to intervene?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source