Daf 69a
הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדִךְ עֶבֶד הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דְּבָרָיו קַיָּימִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ
Rachi (non traduit)
האומר לשפחתו. מעוברת:
הרי את בת חורין. בגט שחרור זה וולדך עבד:
ולדה כמוה. משוחרר כדיליף בסיפא שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדוניה בזמן שהאשה לאדוניה הולד שתלד לאדוניה אין האשה לאדוניה אין הולד לאדוניה:
מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רָבָא אַדְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי
Rachi (non traduit)
מאי תלמודא. היכא שמעינן מהאי קרא דבריו קיימין:
אמר רבא אדרבי יוסי הגלילי. האי קרא אדרבי יוסי קאי ולדה כמוה משום שנא' כו':
מַתְנִי' רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יְכוֹלִין מַמְזֵרִין לִיטָּהֵר כֵּיצַד מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה הַוָּלָד עֶבֶד שִׁיחְרְרוֹ נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר
Rachi (non traduit)
מתני' יכולין ממזרין ליטהר. מפסול זרעם שלא יהו בניהם ממזרים:
מתני' עשרה יוחסין עלו מבבל. כשעלו בני הגולה ובגמרא מפרש לה דאשמועינן שמשפחות שבבבל מיוחסות הן שהפריש עזרא כל הפסולין משם והוליכן עמו:
בנה עבד. ואין ממזר דהא ולדה כמוה:
בן חורין. ומותר בישראלית:
הרי זה עבד ממזר. בגמרא יליף לה טעמא:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר אוֹ דִיעֲבַד קָאָמַר תָּא שְׁמַע אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן טִיהַרְתָּ אֶת הַזְּכָרִים וְלֹא טִיהַרְתָּ אֶת הַנְּקֵיבוֹת
Rachi (non traduit)
גמ' לכתחילה קאמר. ממזר נושא שפחה דקסבר דכי כתיב לא יהיה קדש בישראל כשר כתיב ולא בממזר:
או דיעבד קאמר. ממזר שנשא שפחה אבל לכתחילה לא ישא דהא ישראל הוא וקרינא ביה לא יהיה קדש (דברים כ''ג:
י''ח) דמתרגמינן לא יסב גברא וגו' דשפחה הרי היא כבהמה וביאותיה הפקר וקדישות:
טיהרת את הזכרים. שילכו למקום שאין מכירין ויאמר עבד אני ונושא שפחה ואין מוחה בידו:
ואת הנקבות לא טיהרת. אין דרך אשה לגלות ממקומה ולבקש תחבולות לינשא בסתר מאחר שיש מוחין בידה אלמא ר' טרפון דיעבד קאמר דאי לכתחילה כיון דאין מוחין בידה ממזרת נמי תנסיב לעבד:
וְאִי אָמְרַתְּ לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר מַמְזֶרֶת נָמֵי תִּינְּסִיב לְעַבְדָּא עֶבֶד אֵין לוֹ חַיִיס
Rachi (non traduit)
עבד כנעני אין לו חייס. אינו מתיחס אחר אביו דכתיב (בראשית כ''ב:
ה') עם החמור עם הדומה לחמור כבהמה שאין הולד כרוך אחרי האב הילכך אי מינסבא לעבדא לא מהני מידי:
תָּא שְׁמַע דְּאוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי מַמְזֵר הֲוָה וַאֲמַר לֵיהּ אִי אַקְדֵּמְתָּךְ טַהַרְתִּינְהוּ לִבְנָךְ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְכַתְּחִילָּה שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּיעֲבַד מַאי נִיהוּ
Rachi (non traduit)
אי אקדמתיך אטהרתיך לבנך. אם הייתי מכירך קודם שנשאת אשה הייתי משיאך עצה לטהר בניך:
שפיר. שהיה אומר לו ליקח שפחה:
מאי ניהו. מאי הוה אמר ליה איסורא לא היה מינסיב עצה למיעבד ומשני דמינסיב לו עצה ואמר ליה זיל גנוב ותיזדבן לעבד עברי ותהא שפחה מותרת לך דמכרוהו בית דין רבו מוסר לו שפחה כנענית ולא מוכר עצמו ולהכי נקט זיל גנוב והוא הדין נמי מצי לאקשויי מי שרי לאנסובי עצה למיגנב אלא מקשיא אחרת סלקיה דאי הוה מקשי ליה הא הוה מצי ליה לשנויי אלא דאמר ליה מכור עצמך לעבד עברי וכרבי אליעזר דאמר בפרק קמא (לעיל קידושין דף יד:) זה וזה רבו מוסר לו שפחה כנענית:
Tossefoth (non traduit)
אלא אי אמרת דיעבד מאי נינהו. פי' הקונטרס מאי האי דקאמר ליה איסורא לא הוה מנסיב ליה עצה למיעבד וה''ה נמי כשא''ל זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי דהוה מצי לאקשויי ומי שרי להשיאו עצה לגנוב ולעשות איסורא אלא גמרא פריך שפיר עוי''ל דאי הוה מקשה ליה הכי הוה ליה לשנויי דאמר ליה זיל ומכור עצמך וכר' אליעזר דאמר (לעיל קידושין דף יד:) אחד זה ואחד זה רבו מוסר לו שפחה כנענית:
דְּמַנְסֵיב לֵיהּ עֵצָה וְאָמַר לֵיהּ זִיל גְּנוֹב וְאִיזְדַּבַּן בְּעֶבֶד עִבְרִי וּבִשְׁנֵי דְּרַבִּי שִׂמְלַאי עֶבֶד עִבְרִי מִי הֲוָה וְהָאָמַר מָר אִין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר שְׁמַע מִינַּהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן
Rachi (non traduit)
והאמר מר. במסכת ערכין:
אלא בזמן שהיובל נוהג. דמצי למקרי ביה עד שנת היובל יעבוד עמך:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר קְרָא לוֹ הַלֵּךְ אַחַר פְּסוּלוֹ
Rachi (non traduit)
לא יבא לו. דור אחריו הוא מושך דהכי משמע דור עשירי לא יבא אפילו אין בו צד ממזרות אלא מאותו:
וְרַבָּנַן הַהוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם כְּתִיב אֲתָא לוֹ אַפְּקֵיהּ
Rachi (non traduit)
לא יבא לו. דור אחריו הוא מושך דהכי משמע דור עשירי לא יבא אפילו אין בו צד ממזרות אלא מאותו:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָאו אַף עַל גַּב דִּכְתַב לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם אֲתָא לוֹ אַפְּקֵיהּ הָכָא נָמֵי אַף עַל גַּב דִּכְתִיב הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ אֲתָא לוֹ אַפְּקֵיהּ וְרַבָּנַן כָּל וָלָד בִּמְעֵי שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כְּוָלָד בִּמְעֵי בְּהֵמָה דָּמֵי
Rachi (non traduit)
כולד במעי בהמה דמי. שאין מתייחס אחר אביו כלל:


הֲדַרַן עֲלָךְ הָאוֹמֵר

עֲשָׂרָה יוּחֲסִים עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלִי חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרֵי מַמְזֵירֵי נְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי
Rachi (non traduit)
מתני' עשרה יוחסין עלו מבבל. כשעלו בני הגולה ובגמרא מפרש לה דאשמועינן שמשפחות שבבבל מיוחסות הן שהפריש עזרא כל הפסולין משם והוליכן עמו:
חללין. כהנים חללין שנולדו מפסולי כהונה:
וחרורי. משוחררי:
נתיני. גבעונים שמלו בימי יהושע ואמרינן ביבמות (דף עח:) דוד גזר עליהם:
שתוקי ואסופי. מפרש להו ואזיל איזוהי שתוקי כו':
כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרִי מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה
Rachi (non traduit)
לויי וישראלי חללי גירי וחרורי מותרים לבא זה בזה. אבל כהנים בחללי גירי וחרורי לא שחללה בלאו וגיורת ומשוחררת בחזקת זונה:
גִּירֵי וַחֲרוֹרֵי מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי כּוּלָּם מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה וְאֵלּוּ הֵם שְׁתוּקִי כֹּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו אֲסוּפִי כֹּל שֶׁנֶּאֱסָף מִן הַשּׁוּק וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי בְּדוּקִי
Rachi (non traduit)
גירי וחרורי ממזרים כו' מותרים לבא זה בזה. דקסבר קהל גרים לא איקרי קהל ולא הוזהרו ממזרים לבא בקהל גרים אבל לויים ישראלים בממזרי לא ושתוקי ואסופי ספק ממזרים הם ומותרים להתערב בממזרים כדאמר בגמרא (לקמן קידושין דף עג.) בקהל ודאי הוא דלא יבא בקהל ספק יבא:
ואינו מכיר את אביו. וכשקורא פלוני אבא אמו משתקתו:
בדוקי. בגמרא מפרש ליה:
גְּמָ' עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עָלוּ מִבָּבֶל נִיתְנֵי הָלְכוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְתַנְיָא וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת
Rachi (non traduit)
גמ' מילתא אגב אורחיה קא משמע לן. על פי דרכו שהיה הולך ומדבר דבריו ליוחסין השמיענו ולמדנו דבר חדש בלישנא דנקט ולמדנו עוד ממנו דא''י גבוה מבבל:
בִּשְׁלָמָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְינוּ דִּכְתִיב
Rachi (non traduit)
בשלמא בית המקדש גבוה. דשמעת מינה דהא בארץ ישראל משתעי קרא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source