Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 56b
כְּשֶׁבָּרַח וְטַעְמָא דְּבָרַח הָא לֹא בָּרַח קָנְסִינַן לְמוֹכֵר וְנִקְנְסֵיהּ לְלוֹקֵחַ לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב
Traduction
The case here is where the seller fled with the money, and there is no way of voiding the sale and returning the money to the purchaser. The Gemara comments: And the reason is that he fled, but had he not fled, we would penalize the seller by requiring him to return the money. The Gemara asks: And let us penalize the buyer and require him to take an equivalent sum of money to Jerusalem. The Gemara answers: It is not the mouse that steals, but the hole that steals. In other words, a mouse cannot steal an item unless he has a hole in which to hide it. Here too, the money would not have been desacralized without the help of the seller.
Rachi non traduit
כשברח. המוכר שהדמים בידו:
ומתמהינן הא לא ברח קנסינן למוכר:
אלא חורא גנב. אלמלא חור שהעכבר מצניע גניבתו שם לא היה גונב:
Tossefoth non traduit
כשברח פי' ההיא דאין לוקחין עבדים:
הא לא ברח קנסינן למוכר. כמו ההוא דלעיל דאמר יחזרו דמים למקומם שהוא קנסא למוכר שרוצה למכור בהמתו חוץ לירושלים דקנס הוא כשתחזור לו:
ונקנסיה ללוקח. פירוש שיאכל כנגדו בירושלים ולא יתבטל ולפירוש ר''מ פריך שפיר שהמעות שביד המוכר יוצאין לחולין על ידי הלוקח אבל לפי' ריב''א קשה מאי פריך אדרבה מוטב לקנוס המוכר להוציא איסור מידו מלקנוס הלוקח וישאר האיסור ביד המוכר כלומר המעות שלא נתחללו ושמא יאכלם חוץ לירושלים דכסבור נתחללו וי''ל דלדידיה הכי פריך וליקנסיה ללוקח שילך לבית המוכר ויאמר לו המעות שהן קדושין בידך תהא קדושתן על אלו ואז יצאו לחולין:
וְאִי לָא עַכְבְּרָא חוֹרָא מַאי קָעָבֵיד מִסְתַּבְּרָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא הָתָם קָנְסִינַן
Traduction
The Gemara questions this logic: But if not for the mouse, what has the hole done? Since they both are integral to the prohibited act, each of them is deserving of a penalty. The Gemara answers: It stands to reason that anywhere that the forbidden item is, i.e., anywhere that the money is, and in this case it is with the seller, there we should penalize.
Rachi non traduit
חורא מנא ליה. מאין לו הגניבה:
Tossefoth non traduit
מסתברא כל היכא דאיכא איסור קנסינן ליה. פירוש והיינו המוכר שהרי המעות דמעשר ברשותו הוי קיימא ולפיכך קנסו ליה שיחזרו דמים למקומם והיינו שלא מכר בהמתו וזה דוחק לפירוש ריב''א דפירש דלעולם המעות שביד המוכר קדושים מקדושת מעשר וצריך להעלותן לירושלים א''כ אדרבה זכות הוא לו מהא דאמרן יחזרו דמים למקומם דטוב לו שיחזור לו בהמתו מלהעלות דמיו בירושלים אבל לפירוש הר''ם ניחא אך זה קשה לפירוש הקונטרס לעיל דפי' גבי אבל מתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין דהמעות יצאו לחולין והבהמה קדושה ועלה קאמר יחזרו דמים למקומם ואם כן לפי סברא זו הוי ליה למקנסיה ללוקח למימר דיאכל כנגדו בירושלים שהרי האיסור הוא בידו דהיינו בהמה אבל לפירוש [ריב''א] ניחא שהרי האיסור הוא ביד המוכר ואם תאמר לעיל דקאמר גמרא דקנסוהו ללוקח ויאכל כנגדן מאי קנס הוא זה כי נמי אמר יחזרו דמים למקומם צריך הלוקח להעלות המעות לירושלים וי''ל דהקנס הוי מזה דמסתמא לקח הבהמה ביוקר ממעות מעשר שני ליפטר עצמו מלעלות לירושלים וכשנאמר לו שיאכל כנגדו בירושלים והמקח יהיה שלו יהיה לו הפסד גדול בלקיחת הבהמה שלקח:
מַתְנִי' הַמְקַדֵּשׁ בְּעָרְלָה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה בְּצִפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּבִשְׂעַר נָזִיר וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן מְקוּדֶּשֶׁת
Traduction
MISHNA: With regard to one who betroths a woman with orla, i.e., fruit grown during a tree’s first three years, or with diverse kinds in a vineyard, i.e., grain and grapes planted together, or with an ox that is sentenced to be stoned, or with a heifer whose neck is broken, or with the leper’s birds which are designated for his offering, or with a nazirite’s hair, or with a firstborn donkey, or with meat cooked in milk, or with non-sacred animals that were slaughtered in the Temple courtyard, if he betroths her with any of these items, the woman is not betrothed, since it is prohibited to derive benefit from any of these items. By contrast, if one sold them and betrothed a woman with the money received from their sale, she is betrothed, as in these cases one may derive benefit from the money he receives in exchange for the forbidden item.
Rachi non traduit
מתני' המקדש בערלה כו'. דכולהו איסורי הנאה נינהו כדיליף לה בגמרא:
מכרן וקידש בדמיהם מקודשת. דאין הדמים נתפסין באיסור כדיליף לקמן:
Tossefoth non traduit
המקדש בערלה כו' אינה מקודשת. פירוש לפי שאיסור הנאה וא''ת אמאי אינה מקודשת הא שרי ליהנות ממנו שלא כדרך הנאתו כדאמר בפ' כל שעה (פסחים דף כד:) ויש לומר בכאן מיירי דליכא שוה פרוטה אלא כדרך הנאתו אי נמי יש לומר דמיירי שפיר דאיכא שוה פרוטה אף שלא כדרך הנאתו מ''מ כיון שהאשה סבורה שיש לה ליהנות דרך הנאתן ואינו כן לא סמכה דעתה והוי מקח טעות ואם תאמר ואמאי לא חשיב בהך מתני' פיגול ונותר וטמא ויש לומר דבקדשים לא קא מיירי והא דלא חשיב חמץ בפסח משום דקסבר כרבי יוסי הגלילי דשרי בהנאה בפרק כל שעה (פסחים דף כג.) והא דלא חשיב עבודת כוכבים משום דלא שייך למיתני ביה מכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהרי עבודת כוכבים תופסת דמיה ושביעית אחר הביעור:
גְּמָ' בְּעָרְלָה מְנָלַן דְּתַנְיָא עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל אֵין לִי אֶלָּא אִיסּוּר אֲכִילָה הֲנָאָה מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ וְלֹא יִצְבַּע בּוֹ וְלֹא יַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר תַּלְמוּד לוֹמַר וַעֲרַלְתֶּם אֶת עָרְלָתוֹ לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם
Traduction
GEMARA: The Gemara explains the source of the halakha that it is prohibited to derive benefit from the items mentioned in the mishna. With orla: From where do we derive that one is prohibited from deriving benefit from orla? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: ''And shall have planted all manner of trees for food, then you shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden [arelim] to you; it shall not be eaten'' (Leviticus 19:23). From this verse, I have derived only a prohibition against eating it. From where do I derive that one may not even derive benefit from it? From where do we derive that one may not derive benefit from it in another manner, and one may not paint with the dye that can be extracted from the fruit, and one may not light a lamp with its oil? The verse states: ''Then you shall count the fruit thereof [orlato] as forbidden [araltem]'' (Leviticus 19:23), to include all these types of benefit in the prohibition.
Rachi non traduit
גמ' מנלן. שאסורה בהנאה:
מנין שלא יהנה ממנו. כגון שלא יצטבע בו בפירי הראוי ליצטבע בו כגון קליפי אגוזין ושומר לפירי אסור כפירי:
ולא ידליק בו את הנר. כגון מן השמן:
Tossefoth non traduit
מנין שלא יצבע בו. אע''ג דאמרינן לא יהנה אצטריך לאשמועינן שלא יצבע דס''ד דשרי משום דחזותא לאו מילתא היא ואיצטריך לאשמועינן שלא ידליק דסלקא דעתך דשרי משום דמכלה אותו קמ''ל דאסור בכל ענין וכדרך הנאתו אבל שלא כדרך הנאתו שרי. [וע''ע היטב תוס' ב''ק קא. ד''ה ולא יצבע]:

בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם מְנָלַן אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר קְרָא פֶּן תִּקְדַּשׁ פֶּן תּוּקַד אֵשׁ
Traduction
The mishna stated that one may not betroth a woman with diverse kinds in a vineyard. From where do we derive that one is prohibited from deriving benefit from diverse kinds in a vineyard? Ḥizkiyya said: The verse states: ''You shall not sow your vineyard with diverse kinds; lest the growth of the seed that you have sown be forbidden [pen tikdash], together with the yield of the vineyard'' (Deuteronomy 22:9). Ḥizkiyya expounds ''lest the growth of the seed that you have sown be forbidden [pen tikdash]'' as: Lest it be burned [pen tukad esh], indicating that the seed of diverse kinds must be destroyed by fire, so that no benefit is derived from it.
רַב אָשֵׁי אָמַר פֶּן יִהְיֶה קֹדֶשׁ אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין אַף כִּלְאֵי הַכֶּרֶם תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְחִזְקִיָּה
Traduction
Rav Ashi says that the phrase ''pen tikdash'' indicates that it is comparable to consecrated property, as if it said: Lest it become consecrated [kodesh], and one is therefore prohibited from deriving benefit from it, just as one may not derive benefit from consecrated property. The Gemara questions Rav Ashi’s interpretation: If diverse kinds in a vineyard is compared to consecrated property, then just as consecrated property transfers its sanctity to the money with which it is redeemed and becomes desacralized, so too, diverse kinds in a vineyard should transfer their sanctity to the money with which they are redeemed and become desacralized. Contrary to this logic, the mishna taught that if one sells diverse kinds in a vineyard, the proceeds can be used for betrothal, indicating that it is not forbidden to derive benefit from this money. Rather, it is clear that the correct derivation is as that of Ḥizkiyya.
Rachi non traduit
אף כלאי הכרם תופס את דמיו. אלמה תנן במתני' מכרן וקידש בדמיהם מקודשת אלמא אין אוסרין את דמיהם:
שׁוֹר הַנִּסְקָל מִנַּיִן דְּתַנְיָא מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּבֵילָה הִיא וּנְבֵילָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ מַגִּיד לָךְ שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה
Traduction
The Gemara continues its analysis of the mishna: From where is it derived that one is prohibited from deriving benefit from an ox that is sentenced to be stoned? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: It is taught by inference from that which is stated with regard to an ox that killed a person: ''And if an ox gore a man or a woman, that they die, the ox shall be stoned, and its flesh shall not be eaten; but the owner of the ox shall be clear'' (Exodus 21:28). Don’t I know from this verse that the stoning makes it an unslaughtered animal carcass, and it is prohibited to eat an unslaughtered animal carcass? What is the meaning when the verse states: ''Its flesh shall not be eaten''? The verse is telling you that even if one slaughtered the ox after its verdict had been reached but before it was stoned, it is still prohibited to eat it.
Rachi non traduit
שהוא נבלה. הואיל וסקלו ונבלה כבר למדנו מלא תאכלו כל נבלה (דברים יד) שאסורה באכילה:
מגיד דאם שחטו כו'. ותרתי אשמועינן קרא סקול יסקל השור ואם נשחט לא יאכל:
בַּהֲנָאָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי מַאי מַשְׁמַע שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם
Traduction
The baraita continues: From where is it derived that one is prohibited from deriving benefit from the ox as well? The verse states: ''But the owner of the ox shall be clear.'' The Gemara asks: From where may it be inferred that one may not derive benefit from this ox? Shimon ben Zoma says: This is like a person who says to another: So-and-so was left clear [naki] of his property, and he has no benefit from it at all. Similarly, ''But the owner of the ox shall be clear'' means that he may not derive any benefit from the ox.
מִמַּאי דְּהַאי לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ לְהֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הוּא דַּאֲתָא דִּילְמָא הֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שְׁרֵי וְהָא לֹא יֵאָכֵל הֵיכָא דְּסַקְלֵיהּ מִיסְקָל הוּא דַּאֲתָא וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר
Traduction
The Gemara asks: From where is it known that this phrase: ''Its flesh shall not be eaten,'' comes to teach a halakha with regard to a case where he slaughtered the ox after its verdict was reached, but before it was stoned? Perhaps it is permitted to eat the ox if he slaughtered it after its verdict had been reached. And this phrase: ''Shall not be eaten,'' comes to teach a halakha with regard to a case where they had already stoned it, but not to teach a prohibition against eating it, as that is already known due to the fact that it was stoned. Rather, it comes to prohibit deriving benefit from the ox, and that would be in accordance with the statement of Rabbi Abbahu who says the following, citing Rabbi Elazar.
Rachi non traduit
להיכא דסקליה מסקל. ולאסריה בהנאה אתא דלא יאכל משמע איסורי הנאה כדרבי אבהו דמנבילה נפקא לן בה איסור הנאה שהנבלה פרט בה הכתוב היתר הנאה ולהכי כתיב בדידיה בהדיא לא יאכל ולא פרט אחריו היתר ובעל השור נקי לדרשא אחרינא אתא לחצי כופר ודמי ולדות כדלקמן:
דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֹאכַל לֹא תֹאכַל וְלֹא תֹאכְלוּ אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בִּנְבֵילָה
Traduction
The Gemara continues the question: As Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says that wherever it is stated: ''It shall not be eaten''; or ''you,'' singular, ''shall not eat''; or ''you,'' plural, ''shall not eat''; both a prohibition against eating and a prohibition against deriving benefit are indicated. This is so unless the verse specifies for you that one may derive benefit, in the manner that it specified for you with regard to an animal carcass, from which the verse explicitly permits one to derive benefit, as it states: ''You may sell it to a foreigner'' (Deuteronomy 14:21). Here, too, with regard to the ox that is stoned, the phrase: ''Its flesh shall not be eaten,'' may serve to teach that one may not derive benefit from the stoned ox.
Rachi non traduit
עד שיפרט לך הכתוב. דמדאיצטריך לפרש בנבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה למשרייה בהנאה ולא נכתב בו אלא לא תאכלו ש''מ לא תאכלו איסור הנאה הוא ובפסחים (דף כב.) פרכינן עלה טובא: לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה ל''ג במילתיה דרבי אבהו דאי הוה סבירא ליה דברים ככתבן דוקא תו לא מצי יליף מיניה דהיכא דלא פרט היתר ליתסר דהאי דנבלה לאו אתא להיתר הנאה אלא לאשמועינן דחילופא אסור:
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָפְקָא לַן אִיסּוּר אֲכִילָה מִלֹּא יֹאכַל הָכָא אִיסּוּר אֲכִילָה מִסָּקוֹל יִסָּקֵל נָפְקָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְאִיסּוּר הֲנָאָה הוּא דִּכְתִיב נִכְתּוֹב קְרָא לֹא יֵהָנֶה
Traduction
The Gemara answers: This statement of Rabbi Abbahu applies only to a case where we derive the prohibition against eating from the words: ''It may not be eaten,'' which is interpreted to include any manner of consumption. But here, the prohibition against eating is derived from: ''It shall be stoned,'' from which it is understood that since the ox becomes an unslaughtered animal carcass, it may not be eaten. As if it enters your mind that the phrase: ''Its flesh may not be eaten,'' is written to prohibit one from deriving benefit, let the verse state: ''One may not derive benefit.'' Why does it refer to eating if that prohibition has already been derived?
Rachi non traduit
ה''מ. דשמעינן איסור הנאה מלשון אכילה היכא דנפקא לן איסור אכילה מיניה דכיון דמבעי ליה נמי לאזהורי אאכילה כלל כל הנאות בלשון אכילה דילפינן מנבילה התם דלא יאכל איסור הנאה נמי משמע אבל הכא דאיסור אכילה מקרא אחרינא נפיק ולא הוצרך זה אלא להנאה למה לי לאפוקי הנאה בלשון אכילה ליכתוב לא יהנה אלא ודאי לאכילה גופיה איצטריך ולהיכא דשחטיה:
אִי נָמֵי לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ לְמָה לִי אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ כְּעֵין בָּשָׂר אָסוּר
Traduction
Alternatively, even if one would say that the phrase: ''It shall not be eaten,'' can be used to indicate that it is prohibited to derive benefit from the ox, why do I need the additional words ''its flesh''? These words must teach that although he slaughtered the ox like one does with kosher meat, after it was condemned to be stoned, it remains forbidden and cannot be eaten.
Rachi non traduit
אי נמי לכתוב לא יאכל. ולשתוק את בשרו למה לי:
כעין בשר. ששחטו:
מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בָּהּ דְּמִיחֲזֵי כִּסְקִילָה אֲבָל שַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין לָא מִידֵּי סַכִּין בְּאוֹרָיְיתָא כְּתִיב וְעוֹד תַּנְיָא בַּכֹּל שׁוֹחֲטִין בֵּין בְּצוֹר בֵּין בִּזְכוּכִית בֵּין בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה
Traduction
Mar Zutra objects to this: But say that this prohibition against eating the ox applies only where he examined a sharp stone to ensure that it had no nicks, and slaughtered with it in a halakhically acceptable manner. That action could be considered like stoning, since in any event the ox was killed by a stone. The Torah teaches that even if it was killed in this manner, one is prohibited from eating it. But if he slaughtered it with a knife, he should not be prohibited from eating it. The Gemara expresses surprise at this reasoning: Was a knife written in the Torah? If one slaughters the animal in a halakhically acceptable manner, this is called slaughtering, not stoning. And moreover, it is taught in a baraita (Tosefta, Ḥullin 1:2): One may slaughter with anything that cuts cleanly, whether with a stone, whether with glass, whether with the stalk of a reed. Consequently, there is no difference in the halakha with regard to using a knife or a sharp stone.
Rachi non traduit
ואימא ה''מ. דאשמעינן קרא דאפילו שחטו אסור היכא דבדק צור ושחט בה דסקילה היא דמנבלה לא מצי נפיק דלאו נבלה הוא אבל שחיטת סכין לא:
מידי סכין כתיבא באורייתא. אצל שחיטה וכיון דהכי הוא כי שחטה נמי בצור לאו סקילה היא אלא שחיטה ואסר לך הכתוב בשרו והוא הדין סכין:
וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה תַּרְוַיְיהוּ מִלֹּא יֵאָכֵל הַאי בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי לְמַאי אֲתָא לַהֲנָאַת עוֹרוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ כְּתִיב בְּשָׂרוֹ אָסוּר וְעוֹרוֹ מוּתָּר
Traduction
The Gemara asks: And now that we have derived both the prohibition against eating and the prohibition against benefiting from an ox sentenced to be stoned from: ''It shall not be eaten,'' what halakha does that other phrase: ''But the owner of the ox shall be clear,'' come to teach? The Gemara answers: It comes to teach the prohibition against deriving benefit from its hide after it has been killed. Were it not for this phrase, it might enter your mind to say that since it is written: ''Its flesh shall not be eaten,'' only its flesh is forbidden, but its hide is permitted. Therefore, the words ''and the owner of the ox is clean'' teach that its hide is forbidden as well.
וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ הַאי בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי לַחֲצִי כּוֹפֶר וְלִדְמֵי וַלְדוֹת הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ
Traduction
The Gemara asks: And according to those tanna’im who expound this phrase: ''The owner of the ox shall be clear,'' to teach that the owner of an innocuous ox, i.e., one that is not known to cause damage with the intent to injure, is exempt from the payment of half of the indemnity incurred if that ox killed a person, or that he is exempt from payment of damages for miscarried offspring if his ox gores a pregnant woman and causes her to miscarry; from where do they derive this prohibition against benefiting from the ox’s hide?
Rachi non traduit
חורא מנא ליה. מאין לו הגניבה:
ולהנך תנאי דמפקי ליה להאי ובעל השור נקי. בב''ק (ד' מא:):
לחצי כופר. שאם הרג את האדם נקי מחצי כופר ואע''ג דמועד משלם כופר שלם לא אמרינן תם ישלם חצי כופר כי היכי דגבי נזקין משלם חצי נזק:
ולדמי ולדות. אם נגף אשה הרה ויצאו ילדיה אינו משלם דמי ולדות לבעל כמו שהאדם הנוגף משלם כדכתיב (שמות כא) ענוש יענש וגו':
מֵאֶת בְּשָׂרוֹ אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ וְאִידַּךְ
Traduction
The Gemara answers: They derive it from the wording: ''Its flesh may not be eaten [velo ye’akhel et besaro].'' The verse could have been formulated: Velo ye’akhel besaro, which already means: And its flesh shall not be eaten. The addition of the word ''et'' teaches that the prohibition applies also to that which is secondary to the flesh, i.e., the hide. The Gemara asks: And the other tanna, who derives the prohibition against benefiting from the hide from the verse: ''But the owner of the ox shall be clear,'' what does he learn from the additional word ''et''?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source