Daf 46b
מִדְּרַבִּי אִלְעַאי דְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ אִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה מִכָּאן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
Rachi (non traduit)
בהרימכם את חלבו. לא תשאו חטא הא אם תרימו את הרעה שבו תשאו חטא אם אינו קדוש נשיאות חטא למה:
Tossefoth (non traduit)
אם אינו קדוש נשיאות חטא למה. למ''ד התם (תמורה דף ד:) כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי לא מהני אמאי לקי ניחא מאי דקאמר דהתורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה דאי אינו קדוש נשיאות חטא למה אבל למ''ד התם דאי עביד לא מהני והא דלקי משום דעבר אמילתא דקאמר רחמנא א''כ קשה מאי קאמר הכא גמרא אם אינו קדוש נשיאות חטא למה דילמא לעולם אימא לך דאינו קדוש ואפ''ה איכא נשיאות חטא דעבר אמילתא דקאמר רחמנא ויש לומר דודאי בעלמא לא מהני והכא מהני והיינו דקאמר גמרא אם אינו קדוש נשיאות חטא למה כתוב כלומר אי משום דעבר אמילתא דקאמר רחמנא כיון דבקרא כתיב. בהרימכם את חלבו ממנו כל חלב. דגן תירוש ויצהר דמשמע שיש לו לאדם לתרום מן היפה ואם לא הביא מחלבו פשיטא דעבר א''כ למה כתיב האי קרא ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו פשיטא אלא ש''מ דלהכי כתביה לומר לך דהתורם מן הרעה על היפה דאיכא שני חטאות חטא שעבר על מה דקאמר רחמנא דיתרום מן היפה וחטא על תרומתו דהויא תרומה מן הרעה והיינו דקאמר מכאן לתורם מן הרעה על היפה כו':

אָמַר רָבָא
וְלָא צָאֵית וְהָתְנַן הַתּוֹרֵם קִישּׁוּת וְנִמְצָא מָרָה אֲבַטִּיחַ וְנִמְצֵאת סָרוּחַ תְּרוּמָה וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם שָׁאנֵי הָתָם דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלְּיָא הִיא
Rachi (non traduit)
שאני התם דמדאורייתא תרומה מעליא היא. הילכך לא מצי למימר ליהדרה להיות טבל דיערביניה עם פירותיו וגזירה דחורבה נמי ליכא דא''נ לא ציית לך ואכל להו לשארא ליכא איסורא דאורייתא דהא איפטרו:
אבטיח. בזיקל''ש (בודיק''א:
אבטיח) :
וְתִיהְוֵי תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם מִי לָא תְּנַן מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם הָא אוֹקֵימְנָא בִּתְרֵי מָאנֵי צָאֵית בְּחַד מָנָא לָא צָאֵית
Rachi (non traduit)
בחד מנא. כגון חלת קמח שניטלה על קמח הנותר שם כי אמרת ליה לכהן אינה חלה חזור והפרש עליה לא ציית לך לפיכך הצריכוהו להחזירה:
בשני מאני ציית. נקוב ושאינו נקוב שני כלים הם וכי אמרת לכהן חזור והפרש עליה שטבל הוא שלא חל שם תרומה עליה ציית לך:
ויחזור ויתרום. מן הנקוב שלא נפטר בראשונה ולא אמרי' נהדריה כהן שמא יאמר בעל הבית נתקנו פירותיו:
ויחזור ויתרום. מן הנקוב שלא נפטר בראשונה ולא אמרי' נהדריה כהן שמא יאמר בעל הבית נתקנו פירותיו:
מי לא תנן. כה''ג ולא אצריכיתיה לאהדורי:
וניהוי תרומה ויחזור ויתרום. ולמה הזקיקוהו להחזיר מיראה זו יאמרו המפריש חלתו קמח הרי זו תרומה וגמר ונתן לשם מתנה ויחזור ויתרום:
וְהָאָמְרַתְּ אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה קֶמַח יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה קֶמַח וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּסָבַר טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם טִירְחָא דְכֹהֵן טִירְחָא דְכֹהֵן קַבְּלַהּ עֲלֵיהּ
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם כֹּהֵן מֵיצָת צָיֵית וְקָסָבַר בַּעַל הַבַּיִת נִתַּקְּנָה עִיסָּתוֹ וְאָתֵי לְמֵיכַל בְּטִיבְלָא
Rachi (non traduit)
כהן מיצת ציית. דכהנים זריזים וכשרים הם דאין נותנין תרומה אלא לכהן חבר ולמה הצריכוהו להחזירה משום בעל הבית דאי מעכב לה כהן סבור נתקנה עיסתו:
Tossefoth (non traduit)
[וקסבר בעה''ב נתקנה עיסתו כו'. מעיקרא אוקמא משום חורבא דכהן ולא אוקמא משום בעה''ב משום דכהן גופיה ידע אי מחיל אבל בעה''ב לא ידע דמחיל כהן]. ת''י
בִּתְרֵי מָנֵי צָאֵית בְּחַד מָנָא לָא צָאֵית
Rachi (non traduit)
בשני מאני ציית. נקוב ושאינו נקוב שני כלים הם וכי אמרת לכהן חזור והפרש עליה שטבל הוא שלא חל שם תרומה עליה ציית לך:
בחד מנא. כגון חלת קמח שניטלה על קמח הנותר שם כי אמרת ליה לכהן אינה חלה חזור והפרש עליה לא ציית לך לפיכך הצריכוהו להחזירה:
וְתִיהְוֵי תְּרוּמָה וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ חַלָּה מִמָּקוֹם אַחֵר מִי לָא תְּנַן מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב תְּרוּמָה וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם אַחֵר
Rachi (non traduit)
עד שיפריש עליה תרומה ממקום אחר. והאי ממקום אחר לאו דוקא דה''ה אם מפריש עליה מיניה וביה:
ולא תאכל. לכהן דהא טבל גמור הוא שלא חל שם תרומה עליה שהרי בשביל דבר פטור הפרישה וטבל אסור אף לכהן:
תרומה היא. שאין הכהן חייב להחזירה:
הנקוב על שאינו נקוב. דהוה ליה מן החיוב על הפטור:
מי לא תנן. דכוותה לא הצריכוהו להחזירה:
עד שיפריש עליה תרומה ממקום אחר. והאי ממקום אחר לאו דוקא דה''ה אם מפריש עליה מיניה וביה:
ותהוי תרומה ולא תאכל עד שיפרוש עליה חלה ממקום אחר. למה הזקיקוהו להחזירו מחמת חורבה זו יאמרו המפריש חלתו קמח הרי היא חלה דגמר ונתן לשם מתנה ולא תאכל לכהן עד שיפריש הכהן עליה חלה:
Tossefoth (non traduit)
[מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה. לענין שאין הכהן חייב להחזירה וגם אין הבעה''ב חייב להפריש עוד משאינו נקוב דכיון דאין עליו חיוב תרומה אלא מדרבנן הם אמרו דאין צריך תיקון אחר לשאינו נקוב]. ת''י:

וְהָאָמְרַתְּ אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה קֶמַח יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישׁ חַלָּה קֶמַח וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דְּסָבַר טַעְמַיְיהוּ מַאי מִשּׁוּם טִירְחָא דְכֹהֵן וְטִירְחָא דְכֹהֵן אַחֵילְתֵּיהּ
שָׁאנֵי הָתָם דְּנָפֵיק חוּרְבָּה מִינַּהּ זִימְנִין דְּאִית לֵיהּ לְכֹהֵן פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ רְבָעִים קֶמַח וְהַאי אָלֵישׁ לֵיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְקָסָבַר נִתַּקְּנָה עִיסָּתוֹ וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ בְּטִיבְלַהּ
Rachi (non traduit)
שאני התם. להכי אצרכוה רבנן לאהדורי דנפק מינה חורבה:
ואליש להו בהדי הדדי. ולש אותם ביחד:
דזמנין דאית לכהן פחות. מכשיעור והאי קמח שנתן לו ישראל לשם חלה וקסבור ששם חלה עליו ואינו חייב בחלה להצטרף ולהשלים את השיעור:
חמשת רבעים קמח. חמשה לוגין צפורים חייבין בחלה שהן ו' ירושלמיות שהן שבע מדבריות וביצה וחומש ביצה דהיינו עריסותיכם כדי עיסת מדבר עומר לגולגולת והעומר עשירית האיפה והאיפה שלשה סאין והסאה ששה קבין והקב ארבע לוגין נמצא איפה ע''ב לוגין עשירית של ע' לוגין שבעה לוגין פשו להו שתי לוגין שהן שנים עשר ביצים עשירית שלהן ביצה וחומש ביצה הרי עומר שבעה לוגין וביצה וחומש ביצה הוסיפו בירושלים על המדות שתות והגדילו קבין ולוגין שתות מלבר דהוה חומשא מלגאו נתנו שש הראשונות בחמש פשו להו לוג מדברי וביצה וחומש והן לוג ירושלמי כיצד לוג מדברי ששה ביצים תנהו בחמש ביצים גדולים הרי לוג ירושלמי חסר ביצה גדולה עשה מביצה וחומש ביצה מדברית שבידך ביצה ירושלמית שחומש ביצה הוא שתות מלבר להוסיף על ביצה מדברית להשלים ביצה ירושלמית הרי שש לוגין ירושלמיות והם חמש ציפוריים שהציפוריים עודפות על ירושלמיות שתות:
מֵתִיב רָבִינָא הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן וְאַמַּאי גָּזֵל בְּיַד כֹּהֵן נֵימָא אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה קֶמַח וְנָתַן לְשֵׁם מַתָּנָה
Rachi (non traduit)
דזמנין דאית לכהן פחות. מכשיעור והאי קמח שנתן לו ישראל לשם חלה וקסבור ששם חלה עליו ואינו חייב בחלה להצטרף ולהשלים את השיעור:
וגזל הוא ביד כהן. אם אינו מחזירה לבעלים:
אינה חלה. דכתיב ראשית עריסותיכם:
וּשְׁמוּאֵל סָבַר מָעוֹת מַתָּנָה אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם מַתָּנָה וְנֵימָא לַהּ לְשׁוּם מַתָּנָה סָבַר כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא
אִיתְּמַר הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ רַב אָמַר מָעוֹת חוֹזְרִים וּשְׁמוּאֵל אָמַר מָעוֹת מַתָּנָה רַב אָמַר מָעוֹת חוֹזְרִים אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם פִּקָּדוֹן וְלֵימָא לַהּ לְשׁוּם פִּקָּדוֹן סָבַר לָא מְקַבְּלָה
Tossefoth (non traduit)
[וקסבר בעה''ב נתקנה עיסתו כו'. מעיקרא אוקמא משום חורבא דכהן ולא אוקמא משום בעה''ב משום דכהן גופיה ידע אי מחיל אבל בעה''ב לא ידע דמחיל כהן]. ת''י:

דאיתמר אית דגרס איתמר בלא דל''ת והדין עמהם דלא שייך המחלוקת לכאן כלל דאפילו למ''ד דבאחותו מעות חוזרין היינו משום דאדם יודע כו' וגמר ונתן לשם פקדון אבל היכא דאינו יודע אם יחולו אם לא שמא נתן לשם מתנה ועוד דאי גרסי' דאיתמר קשה רב אדרב דלעיל פירש שלא רצה להעמידה כר' אמי דמוקי לה אסיפא משום דסבר מעות מתנה והכא קאמר דחוזרין לכך נראה דגרסינן איתמר דמילתא באפיה נפשיה היא:
דאיתמר. אית דגרס איתמר בלא דל''ת והדין עמהם דלא שייך המחלוקת לכאן כלל דאפילו למ''ד דבאחותו מעות חוזרין היינו משום דאדם יודע כו' וגמר ונתן לשם פקדון אבל היכא דאינו יודע אם יחולו אם לא שמא נתן לשם מתנה ועוד דאי גרסי' דאיתמר קשה רב אדרב דלעיל פירש שלא רצה להעמידה כר' אמי דמוקי לה אסיפא משום דסבר מעות מתנה והכא קאמר דחוזרין לכך נראה דגרסינן איתמר דמילתא באפיה נפשיה היא:
וּשְׁמַע מִינַּהּ מָעוֹת בְּעָלְמָא חוֹזְרִים
Rachi (non traduit)
ושמע מינה מעות בעלמא חוזרין. כל קידושין שאינן קידושין לא אמרי' מעות מתנה אלא פקדון וחוזרין והיינו דקרי לה להך אוכלת ראשונה מלוה דכיון דאכלתו וליתנהו בשעת גמר קידושין לא מקדשת בהן והוה להו כפקדון שאכלתו ואיתעביד מלוה באכילתה דאי אמרת מעות בעלמא מתנה ואי לא גמיר קידושין לא בעיא לאהדורינהו השתא דגמיר לאו מקדש במלוה הוא ומתנה נמי לא הוי דהא ע''מ קידושין נתנו וגמר דבריו:
Tossefoth (non traduit)
ושמע מינה מעות בעלמא חוזרין. פי' אם אמר לה התקדשי בפרוטה זו ובזו ובזו ובעוד שלא נגמרו הקידושין חזר בו מלקדשה לא אמרי' דליהוו המעות שמסר לה קודם החזרה מתנה אלא פקדון הוא אצלה וחוזרין לו וה''נ אמרינן כשאמר לה התקדשי בתמרה זו ובזו ובזו ובעוד שלא גמר דיבורו אכלה הראשונה ושניה מה שאכלה מלוה הן אצלה ולא יחולו אלא מה שהוא בעין ולכך צריך פרוטה באחרונה דאי אמרת מעות בעלמא מתנה והיכא דלא נגמרו הקידושין הוו המעות הראשונים מתנה אצלה ולא בעיא לאהדורינהו היכא דגמר דבריו לשם קידושין כי הכא נימא דיחולו הקידושין אף על אותן תמרים שאינם בעולם וכי אכלה מדידה אכלה דבשלמא בעלמא לא הוו קידושין שהרי מתנה הן אצלה כי הדר ביה מקידושין אבל הכא שלא חזר מלקדשה נהי נמי דכי אכלה הראשונה עדיין לא גמר כל הקידושין ומקדשה נמי אף בקמייתא כיון דבתורת קידושין אתו לידה דהוו כמו נתאכלו המעות דלקמן (קידושין דף נט.) דאמרינן דמקודשת כיון דבתורת קידושין אתי לידה אפילו אין שוה פרוטה אלא בקמייתא או בכולן מקודשת ויוכל להיות דבהא פליגי רב ושמואל ורבי אמי דרב ושמואל סברי מעות בעלמא מתנה ולא מיבעיא דלא בעינן שוה פרוטה באחרונה אלא אפילו כולן מצטרפות וא''כ היכי מצי קאי אסיפא והא קתני עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה אלא קאי ארישא כדפרישית ורבי אמי סבר מעות בעלמא חוזרים כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source