Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 31b

וּמְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא

Traduction

and this action brings him to the life of the World-to-Come.

Rachi non traduit

ומביאו לעוה''ב. שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כל אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכול כלומר לעוס ואכול הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כְּגוֹן אֲבִימִי בְּרִי קִיֵּים מִצְוַת כִּיבּוּד חַמְשָׁה בְּנֵי סְמִיכִי הֲוָה לֵיהּ לַאֲבִימִי בְּחַיֵּי אָבִיו וְכִי הֲוָה אֲתָא רַבִּי אֲבָהוּ קָרֵי אַבָּבָא רָהֵיט וְאָזֵיל וּפָתַח לֵיהּ וְאָמַר אִין אִין עַד דְּמָטֵאי הָתָם

Traduction

Rabbi Abbahu said: One such as Avimi, my son, properly fulfilled the mitzva of honoring his parents. The Gemara relates: Avimi had five sons during his father’s lifetime who were ordained to issue halakhic rulings, and he too was ordained. And yet when Rabbi Abbahu, his father, came and called at the gate to enter, Avimi would himself run and go to open the door for him. And before he arrived there, he would already say: Yes, yes, so that his father would not think that he was being ignored.

Rachi non traduit

חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו. ואפילו הכי כי הוה קרי ר' אבהו אבבא היה אבימי רץ ופותח לו ואינו מניח לאחד מבניו לילך:

אין אין. אפתח אפתח:

יוֹמָא חַד אֲמַר לֵיהּ אַשְׁקְיַין מַיָּא אַדְּאַיְיתִי לֵיהּ נַמְנֵם גָּחֵין קָאֵי עֲלֵיהּ עַד דְּאִיתְּעַר אִיסְתַּיַּיעָא מִילְּתֵיהּ וּדְרַשׁ אֲבִימִי מִזְמוֹר לְאָסָף

Traduction

One day Rabbi Abbahu said to Avimi his son: Give me water to drink. Before he brought him the water, Rabbi Abbahu dozed off. Avimi bent over and stood over him until his father awoke. The performance of this mitzva aided him, i.e., as a reward God helped him in his studies, and Avimi succeeded in homiletically interpreting the psalm: ''A song to Asaph'' (Psalms 79).

Rachi non traduit

איסתייעא מילתא. בעודו גחין לפניו שהבין במדרש מזמור אחד שבספר תהלים שלא היה מבין בו קודם לכן לדורשו וי''מ שמקרא זה לבדו דרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' קינה לאסף מיבעי ליה ודרש כך שאמר אסף שירה על שכילה הקב''ה חמתו בעצים ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד וכן הוא אומר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון (איכה ד':י''א):

Tossefoth non traduit

איסתייא מילתא. בעודו גחין לפניו שהבין ודרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך שלא היה מבין בו מקודם לכן ודרשו וי''מ שמקרא זה לבד דרש מזמור לאסף קינה לאסף מיבעי' ליה ודרש שאמר אסף שירה על שכילה הקב''ה חמתו על העצים ועל האבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה מישראל שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט וכן הוא אומר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון כך פירש בקונטרס אך יש במדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר שאינו נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו לכך אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח:

אֲמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אֲבוּהּ לְאַבָּיֵי כְּגוֹן אֲנָא דְּעַד דְּאָתֵינָא מִבֵּי רַב אַבָּא מְדַלֵּי לִי כָּסָא וְאִמָּא מָזְגָה לִי הֵיכִי אֶיעֱבֵיד אֲמַר לֵיהּ מֵאִמָּךְ קַבֵּיל וּמֵאֲבוּךְ לָא תְּקַבֵּל דְּכֵיוָן דְּבַר תּוֹרָה הוּא חָלְשָׁה דַּעְתֵּיהּ

Traduction

Rav Ya’akov bar Avuh said to Abaye: With regard to one such as I, so beloved by my parents that before I return from the study hall my father brings me a cup and my mother pours for me, how should I act? Is it disrespectful to accept this honor from them? Abaye said to him: Accept it from your mother, but do not accept it from your father, as, since he is a Torah scholar he will be disheartened if his son does not show him the proper level of respect.

Rachi non traduit

כגון אנא. שאני אהוב לאבי ויקיר לאמי ועושין לי זאת מה אעשה:

כיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה. אם תקבל ממנו עבודה:

רַבִּי טַרְפוֹן הֲוָה לֵיהּ הָהִיא אִמָּא דְּכֹל אֵימַת דַּהֲוָת בָּעֲיָא לְמֵיסֵק לְפוּרְיָא גָּחִין וּסְלִיק לַהּ וְכֹל אֵימַת דֵּהוָת נָחִית נֶחְתַּת עֲלוּיָה אֲתָא וְקָא מִשְׁתַּבַּח בֵּי מִדְרְשָׁא אָמְרֵי לֵיהּ עֲדָיִין לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִּיבּוּד כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקִי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Tarfon had a certain manner of treating his mother, that whenever she wished to ascend into her bed he would bend over and help her to ascend, and whenever she wished to descend from the bed, she would descend onto him. He came and praised himself in the study hall for performing the mitzva of honoring one’s father and mother so thoroughly. They said to him: You still have not reached even half of the honor due to her. Has it ever happened that she threw a purse into the sea in front of you, and you did not embarrass her?

Tossefoth non traduit

ר' טרפון הויא ליה אמא. יש בירושלמי פעם אחת אמיה דר' טרפון אבדה פזמקי דידה בחצירה ויצאתה ממטתה לבקשו ושם ר' טרפון ידו תחת רגליה על הקרקע שלא תטנף רגליה והיתה דורסת על ידיו ועוד איתא בירושלמי דאמיה דר' ישמעאל כל שעתא ושעתא דהוה אתי רבי ישמעאל מבי מדרשא היתה רוחצת את רגליו והיתה שותה את המים כששמע רבי ישמעאל שהיתה עושה כך היה מסרב בדבר עד שבאת לפני חכמים והיתה קובלת על ר' ישמעאל בנה שלא היה מקיים מצות כיבוד ונבהלו חכמים בדבר ושאלו לרבי ישמעאל וספר להם המעשה וצוו לו שיניחנה לעשות רצונה ובענין זה הוא כיבוד:

רַב יוֹסֵף כִּי הֲוָה שָׁמַע קָל כַּרְעָא דְאִמֵּיהּ אָמַר אֵיקוּם מִקַּמֵּי שְׁכִינָה דְּאָתְיָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חֲמָאָן רַבִּי יוֹחָנָן כִּי עִבְּרַתּוּ אִמּוֹ מֵת אָבִיו יְלָדַתּוּ מֵתָה אִמּוֹ וְכֵן אַבָּיֵי אִינִי וְהָאָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם הָהִיא מְרַבְּיָנְתֵּיהּ הֲוַאי

Traduction

When Rav Yosef heard his mother’s footsteps, he would say: I will stand before the arriving Divine Presence. Rabbi Yoḥanan said: Fortunate is one who never saw his father and mother, as it is so difficult to honor them appropriately. The Gemara relates that Rabbi Yoḥanan himself never saw his parents. When his mother was pregnant with him, his father died; and when she gave birth to him, his mother died. And the same is true of Abaye. The Gemara asks: Is that so, that Abaye never saw his mother? But didn’t Abaye say on many occasions: My mother told me? The Gemara answers: That mother was actually his foster mother, not his birth mother.

Rachi non traduit

אשרי מי שלא חמאן. שאי אפשר לקיים כבודם ככל הצורך והוא נענש עליהם:

מרבניתיה. אומנת:

רַב אַסִּי הֲוָה לֵיהּ הָהִיא אִמָּא זְקֵינָה אֲמַרָה לֵיהּ בָּעֲיָנָא תַּכְשִׁיטִין עֲבַד לַהּ בָּעֲיָנָא גַּבְרָא נְיעַיֵּין לָךְ בָּעֲיָנָא גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר כְּוָתָךְ שַׁבְקַהּ וַאֲזַל לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל

Traduction

Rav Asi had an elderly mother. She said to him: I want jewelry, and he made jewelry for her. She said to him: I want a man whom I can marry, and he said to her: I will seek one for you. She said to him: I want a husband who is as handsome as you. At this point, he realized that she was senile, and that he would be unable to fulfill all her requests. Therefore, he left her and went to Eretz Yisrael.

שְׁמַע דְּקָא אָזְלָה אַבָּתְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ אֲמַר לֵיהּ אָסוּר לִקְרַאת אִמָּא מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אֵינִי יוֹדֵעַ אִתָּרַח פּוּרְתָּא הֲדַר אֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַסִּי נִתְרַצֵּיתָ לָצֵאת הַמָּקוֹם יַחֲזִירְךָ לְשָׁלוֹם

Traduction

Rav Asi heard that she was following him to Eretz Yisrael. He came before Rabbi Yoḥanan and said to him: What is the halakha with regard to leaving Eretz Yisrael to go outside of Eretz Yisrael? Rabbi Yoḥanan said to him: It is prohibited. Rav Asi further asked: If one is going to greet his mother, what is the halakha? Rabbi Yoḥanan said to him: I do not know. Rav Asi waited a little while, and then came back to him. Rabbi Yoḥanan said to him: Asi, you are evidently determined to leave. May the Omnipresent return you in peace, and he said no more.

Rachi non traduit

נתרצית לצאת. סבור היה שדעתו לחזור למקומו לבבל:

יחזירך לשלום. עד מקומך:

אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם דִּלְמָא מִירְתָּח רָתַח אֲמַר לֵיהּ מַאי אֲמַר לָךְ אֲמַר לֵיהּ הַמָּקוֹם יַחֲזִירְךָ לְשָׁלוֹם אֲמַר לֵיהּ וְאִם אִיתָא דְּרָתַח לָא הֲוָה מְבָרֵךְ לֵךְ אַדְּהָכִי וְהָכִי שְׁמַע לַאֲרוֹנַאּ דְּקָאָתֵי אָמַר אִי יְדַעִי לָא נְפַקִי

Traduction

Rav Asi came before Rabbi Elazar, because he did not know how to interpret Rabbi Yoḥanan’s statement. He said to Rabbi Elazar: God forbid, perhaps he is angry with me that I wished to leave? Rabbi Elazar said to him: What exactly did he say to you? Rav Asi said to him: May the Omnipresent return you in peace. Rabbi Elazar said to him: If it is so that he was angry, he would not have blessed you. Rabbi Yoḥanan certainly gave you permission to leave. In the meantime, while he was traveling to meet her, Rav Asi heard that her coffin was coming, i.e., his mother had died and her coffin was being brought to Eretz Yisrael. He said: Had I known I would not have left, as after his mother’s death he was not obligated to leave Eretz Yisrael to honor her.

Rachi non traduit

אמר ליה. ר' אסי לר''א דלמא ח''ו מרתח רתח עלי רבי יוחנן:

תָּנוּ רַבָּנַן מְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְּמוֹתוֹ בְּחַיָּיו כֵּיצַד הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם לֹא יֹאמַר שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי אֶלָּא כּוּלְּהוּ בִּשְׁבִיל אַבָּא

Traduction

The Sages taught: One honors his father in his life and honors him in his death. How does he honor him in his life? One who goes to a place on the command of his father should not say to the people to whom he has been sent, to hurry them along: Send me on my journey on my own behalf, or: Hurry up on my own behalf, or: Allow me to take leave of this business on my own behalf. Rather, he should say all of the above in the following manner: Act in this manner on Father’s behalf, as a mark of respect for his father.

Rachi non traduit

הנשמע בדבר אביו למקום. אם מכיר באנשי המקום שמכבדים אביו לחלוק לו כבוד לקבל דברים שיאמר בשמו אל יתלה הכבוד בעצמו ואפי' יודע שיכבדוהו כאביו אלא יתלה הכבוד באביו:

שלחוני בשביל אבא. שהוא צריך לי אבל אם אינו נשמע למקום בדבר אביו כדבר עצמו אל יתלה באביו שאינו לו אלא גנאי:

בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד הָיָה אוֹמֵר דָּבָר שְׁמוּעָה מִפִּיו לֹא יֹאמַר כָּךְ אָמַר אַבָּא אֶלָּא כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ וְהָנֵי מִילֵּי תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹמֵר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא

Traduction

How does he honor him in his death? If he says a matter he heard from his father’s mouth, he should not say: So said Father. Rather, he should say: So said Father, my teacher, may I be an atonement for his resting soul. And this halakha applies within twelve months of his death. From this time onward he says: May his memory be for a blessing, for the life of the World-to-Come.

Rachi non traduit

הריני כפרת משכבו. עלי יבא כל רע הראוי לבא על נפשו:

מכאן ואילך. כבר קבל מה שקבל שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא י''ב חדש:

תָּנוּ רַבָּנַן חָכָם מְשַׁנֶּה שֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ תּוּרְגְּמָן אֵינוֹ מְשַׁנֶּה לֹא שֵׁם אָבִיו וְלֹא שֵׁם רַבּוֹ אֲבוּהּ דְּמַאן אִילֵימָא אֲבוּהּ דִּמְתוּרְגְּמָן אַטּוּ תּוּרְגְּמָן לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא

Traduction

The Sages taught: A Sage who lectures in public must change the name of his father, i.e., when he quotes his father he should not mention him by name. And similarly, he changes the name of his teacher. The disseminator, who explains the statements of a Sage to the audience, changes neither the name of his father nor the name of his teacher. The Gemara asks: To whose father is this referring? If we say it is referring to the father of the disseminator, whom the Sage mentioned in his lecture, is that to say that the disseminator is not obligated to observe the mitzva of honoring one’s father? How can a disseminator mention his own father by name?

Rachi non traduit

חכם משנה שם אביו כו'. חכם הדורש דרשה ברבים ולוחש לתורגמן והוא משמיע משנה שם אביו ושם רבו אם בא לומר דבר הלכה שאמר אביו או רבו לוחש לתורגמן כך אמר אבא מורי כך אמר רבי ומורי:

אבל התורגמן. המשמיע לרבים אינו משנה אלא מכנהו בשמו ואומר כך אמר פלוני:

אבוה דמאן. אין המתורגמן משנה:

אי נימא אבוה דתורגמן. אם לוחש לו חכם דבר הלכה בשם אביו של תורגמן להשמיע לרבים בשם אומרו לא ישנה לומר כך אמר אבא מורי אלא קורהו בשמו:

אטו תורגמן לאו בר חיובא. לכבד את אביו הוא:

אֶלָּא אָמַר רָבָא שֵׁם אָבִיו שֶׁל חָכָם וְשֵׁם רַבּוֹ שֶׁל חָכָם כִּי הָא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוָה דָּרֵישׁ בְּפִירְקָא אִיהוּ אָמַר אַבָּא מָרִי וְאָמוֹרֵיהּ אָמַר הָכִי אָמַר רַב אָשֵׁי

Traduction

Rather, Rava said: This is referring to the name of the Sage’s father and the name of the Sage’s teacher. This is like that which Mar bar Rav Ashi would do, as when he would teach Torah at his regular lecture and would mention a halakha in the name of his father, Rav Ashi, he would say: So said my father, my teacher; and his disseminator would say: So said Rav Ashi. Although a son may not mention his father’s name, the disseminator of his lecture may do so.

Rachi non traduit

כי הוה דרש בפירקא. ולוחש דבר הלכה לתורגמן בשם רב אשי אביו איהו אמר לתורגמן כך אמר אבא מורי:

ואמוריה. כשהוא משמיע לרבים בשם אומרו אומר כך אמר רב אשי ואינו אומר כך אמר אביו ואדוניו של חכם:

תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִּיבּוּד מוֹרָא לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעוֹ כִּיבּוּד מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה מַכְנִיס וּמוֹצִיא

Traduction

The Sages taught: What is fear and what is honor? Fear of one’s father includes the following: One may not stand in his father’s fixed place, and may not sit in his place, and may not contradict his statements by expressing an opinion contrary to that of his father, and he may not choose sides when his father argues with someone else. What is considered honor? He gives his father food and drink, dresses and covers him, and brings him in and takes him out for all his household needs.

Rachi non traduit

לא עומד במקומו. במקום המיוחד לאביו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו בעצה:

ולא מכריעו. אם היה אביו וחכם אחר חלוקין בדבר הלכה לא יאמר נראים דברי פלוני:

אִיבַּעְיָא לְהוּ

Traduction

A dilemma was raised before the Sages:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source