Daf 24b
שֵׁן דְּחָלָב כְּתַב רַחֲמָנָא עַיִן וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עַיִן הֲוָה אָמֵינָא מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ אֲבָל שֵׁן לָא צְרִיכָא
Rachi (non traduit)
שן דחלב. שן שינק בה דעתיד להחליפה כגון בעבד קטן:
וְאֵימָא כִּי יַכֶּה כָּלַל שֵׁן וָעַיִן פָּרַט כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט שֵׁן וָעַיִן אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ חָזַר וְכָלַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִים אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין
Rachi (non traduit)
לחפשי ישלחנו. ריבה לו שלוחים מדלא כתיב חפשי הוא או יצא חפשי:
אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ אַלְּמָה תַּנְיָא תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִילְדֵּל בּוֹ עֶצֶם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ רִיבּוּיָא הוּא
Rachi (non traduit)
בטל ממלאכתו. העין נסמת מראות והשן מללעוס:
ודילדל בו עצם. השמיטו ממקומו ומחובר בבשר:
יוצא בו לחירות. אם עצם שאינו חוזר הוא וסופו ליבש וליפול ואע''ג דליכא ביטול מלאכה דהא עצם דזקן לאו מידי הוי עביד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הרי הוא כעשרים וארבעה ראשי אברים:
ריבויא הוא. אינו לשון כלל להיות נידון בכלל ופרט אלא בריבה ומיעט וריבה וריבה הכל:
וְאִי רִיבּוּיָא הוּא אֲפִילּוּ הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר נָמֵי אַלְּמָה תַּנְיָא הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵירוּת אִם כֵּן שֵׁן וָעַיִן מַאי אַהֲנִי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
וצמתה. יבשה:
יוצא בו לחירות. אם עצם שאינו חוזר הוא וסופו ליבש וליפול ואע''ג דליכא ביטול מלאכה דהא עצם דזקן לאו מידי הוי עביד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הרי הוא כעשרים וארבעה ראשי אברים:
א''כ. דלא ממעט מידי מיעוט דשן ועין למאי מיעט:
תָּנוּ רַבָּנַן בְּכוּלָּם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר צָרִיךְ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צָרִיךְ
Rachi (non traduit)
בכולן. אראשי אברים קאי:
וצריך גט שחרור. להתירו בבת חורין:
הַמַּכְרִיעִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לוֹ וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁאָר אֵבָרִים הוֹאִיל וּקְנַס חֲכָמִים הוּא קְנָס הוּא קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן אֶלָּא הוֹאִיל וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא
Rachi (non traduit)
שהתורה זכתה לו. דכתיב בהדיא:
Tossefoth (non traduit)
הואיל ומדרש חכמים הוא. פי' משום הכי אמר דבשאר דברים צריך גט שחרור וא''ת ומה בכך הואיל ומדרש חכמים הוא והלא כמה גופי תורה תלויין שאינם באין אלא מכח דרשה לכן נראה לר''ת דגט זה אינו אלא מדרבנן דחיישינן שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה לפי שאין המדרש ידוע לעולם לכך תקנו גט שחרור וריב''א פירש דודאי שן ועין דכתיב בהדיא בקרא ועלייהו כתיב לחפשי ישלחנו דמשמע חפשי מעיקרא ובהא פשיטא ליה דלא גמר שילוח שילוח מאשה ולכן א''צ גט שחרור אבל שאר אברים דלא נפקי אלא מיתורא דישלחנו ודאי בהכי גמירי שילוח שילוח מאשה ולכך צריך להו גט שחרור:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יָלֵיף שִׁילּוּחַ שִׁילּוּחַ מֵאִשָּׁה מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר אַף עֶבֶד נָמֵי בִּשְׁטָר וְרַבִּי מֵאִיר אִי כְּתַב חָפְשִׁי לְבַסּוֹף כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתַב לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ הֲוָה לֵיהּ חָפְשִׁי מֵעִיקָּרָא
Rachi (non traduit)
אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת. דלאו חיפושו אלא בשילוח:
השתא דכתיב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא. וכי אתא ישלחנו לשאר ראשי אברים אתא:
תָּנוּ רַבָּנַן הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת נֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת אָמַר רַב שֶׁמֶן לְרַב אָשֵׁי לְמֵימְרָא דְּקָלָא לָאו כְּלוּם הוּא
Rachi (non traduit)
כנגד עינו. שהכה בכותל והבעיתו בקול ואינו רואה או נתחרש:
וְהָתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל תַּרְנְגוֹל שֶׁהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר כְּלִי זְכוּכִית וְתָקַע בּוֹ וּשְׁבָרוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאָמַר רַב יוֹסֵף אָמְרִי בֵּי רַב סוּס שֶׁצָּנַף וַחֲמוֹר שֶׁנָּעַר וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק
Rachi (non traduit)
ושברו. בקול:
משלם נזק שלם. כסומכוס מוקמינן לה בב''ק דאמר בהמה שהזיקה בצרורות משלם נזק שלם:
ושברו את הכלים. בקולם:
חצי נזק. כדין צרורות לרבנן דפליגי עליה דסומכוס בב''ק ואמרי אינו משלם אלא חצי נזק צרורות:
Tossefoth (non traduit)
תרנגול שהושיט ראשו וכו'. בתרנגול גרסינן נזק שלם ובסוס שצנף חצי נזק וכן מוכח בפרק כיצד הרגל (ב''ק דף יח:):
אֲמַר לֵיהּ שָׁאנֵי אָדָם דְּכֵיוָן דְּבַר דַּעַת הוּא אִיהוּ מְיבַעֵית נַפְשֵׁיהּ כִּדְתַנְיָא הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם כֵּיצַד תָּקַע בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ פָּטוּר אֲחָזָהוּ וְתָקַע בְּאָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ חַיָּיב
Rachi (non traduit)
שאני אדם דבר דעת הוא. האי ניזק וכי מיבעית מדעתיה קא מיבעית שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום:
תָּנוּ רַבָּנַן הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְכָהֲתָה עַל שִׁינּוֹ וְנָדְדָה אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַכְשָׁיו אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת וְאִם לָאו עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת תַּנְיָא אִידַּךְ הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ כְּהוּיָה וְסִמְּאָהּ שִׁינּוֹ נְדוּדָה וְהִפִּילָהּ אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת וְאִם לָאו אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת
Rachi (non traduit)
וכהתה. ולא נסמית לגמרי שרואה במקצת:
אם יכול להשתמש. במראה זה:
וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נְהוֹרָא בְּרִיָּא וְהַשְׁתָּא נְהוֹרָא כְּחִישָׁא אֲבָל הָכָא דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי נְהוֹרָא כְּחִישָׁא אֵימָא לָא
Rachi (non traduit)
וצריכי. הני תרתי יצא לחירות לאשמועינן דהיכא דאין יכול להשתמש אע''ג דלא סמאה לגמרי הויא השחתה והיכא דסמאה לגמרי אע''ג דכהויה הויא מעיקרא הואיל והיה יכול להשתמש למראיתה בדוחק הויא השחתה:
והשתא נהורא כחישא. שאין יכול להשתמש:
דמעיקרא נמי נהורא כחישא. ואע''ג דיכול להשתמש בו אימא לאו עין הוא:
וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא מִשּׁוּם דְּסַמְּיַהּ לִגְמָרֵי אֲבָל הָתָם דְּלָא סַמְּיַהּ לִגְמָרֵי אֵימָא לָא צְרִיכָא
תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא וְאָמַר לוֹ לִכְחוֹל לוֹ עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ לַחְתּוֹר לוֹ שִׁינּוֹ וְהִפִּילָהּ שִׂיחֵק בָּאָדוֹן וְיָצָא לְחֵירוּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְשִׁחֲתָהּ עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְשַׁחֲתָהּ
Rachi (non traduit)
לחתור לו שינו. לנקרה ולגרר סביב מושבה:
וְרַבָּנַן הַאי וְשִׁחֲתָהּ מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִימֵּא עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ פָּטוּר מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא וְשִׁחֲתָהּ עַד שֶׁיְּכַוֵּין לְשַׁחֲתָהּ
Rachi (non traduit)
לכדתניא הושיט ידו למעי שפחה. להוציא עוברה פטור דלא נתכוין לעין כלל אבל כחול לי עיני דנתכוין לעין אע''ג שלא נתכוין לשחתה חייב:
Tossefoth (non traduit)
מיבעי ליה לכדתניא הרי שהושיט כו'. השתא משמע דכ''ע דכשלא נתכוין לעין פטור ותימה דבפרק כיצד הרגל (ב''ק דף כו:) אמר רבה היתה מונחת לו אבן בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה לעין עבד פלוגתא דרשב''ג ורבנן וי''ל דשאני הכא דאיכא תרתי לטיבותא שהוא מתכוין לטובה ולא נתכוין לעין כלל אבל ההיא דהתם הוי דומיא לכחול לו עין וסמאה דאיכא חדא לטיבותא שנתכוין לרפאות וחדא לריעותא שנתכוין לעין:
וְאִידָּךְ מִוְּשִׁחֵת שִׁחֲתָהּ נָפְקָא וְאִידַּךְ שִׁחֵת שִׁחֲתָהּ לָא דָּרֵישׁ
Rachi (non traduit)
מושחת. נפקא לן הא דר''א פרט לזה שלא נתכוין לשחת כלל ושחתה משמע בעסוק בה הכתוב מדבר ואפ''ה מתכוין לשחתה בעינן:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה וַחֲטָטָהּ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת מַאי טַעְמָא מְחוּסָּר אֵבֶר הוּא
Rachi (non traduit)
וחטטה. הוציאה לחוץ:
Tossefoth (non traduit)
סמויה וחטטה יוצא בהן לחירות. ואע''ג דלעיל אמר כהויה וסמאה אם אינו יכול להשתמש בה כבר אין יוצא בהן לחירות והכא כיון דסמויה משמע שלא היה יכול להשתמש בה כבר מ''מ הכא שאני דחטטה עשאו מחוסר אבר:
וּתְנָא תּוּנָא תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת
Rachi (non traduit)
ותנא תונא. כלומר מצינו תנא שלנו המסייענו בזאת:
ואין תמות וזכרות בעופות. האי קרא דריש הנאמר בכל (כלל) הקרבנות (ויקרא כ''ב:
י''ח) איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם וגו' לרצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים מדלא כתיב לרצונכם זכר תמים ולישתוק לימדך שאין מקפיד על תמות וזכרות אלא על אלו:
Tossefoth (non traduit)
[ותנא תונא כו'. תימה דלא דמי לעוף דמתחילה לא היה בו דבר שראוי לפסול בו דאפילו עינו סמויה בו לא היה פסול אבל עבד הרי היה בו מתחילה דבר הראוי לצאת בו. ת''י]:

יָכוֹל יָבְשָׁה גַּפָּהּ נִקְטְעָה רַגְלָהּ נֶחְטְטָה עֵינָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הָעוֹף וְלֹא כָּל הָעוֹף
Rachi (non traduit)
נחטטה עינה. אלמא אף על גב דסמויה מעיקרא כי חטטה משוי ליה מומא:
Tossefoth (non traduit)
ת''ל מן העוף ולא כל העוף. תימה ל''ל קרא כיון דמחוסר אבר פסול לבני נח כדדרשינן בפ''ק דע''ז (דף ה:) ובפ''ב דזבחים (ד' קטז.) מכל החי מכל בשר הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה וי''ל דאי לא כתב קרא גבי ישראל הוה מוקמינן קרא דבני נח בישראל ולא לבני נח כדאמר בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נט.) כל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח א''נ ה''א כיון דאישתרי בעל מום בעופות טפי מבהמה אישתרי אפילו מחוסר אבר וקרא דכתיב איירי בבהמה:
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב הָיְתָה לוֹ
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source