Daf 20a
לִקְרוֹבִים
Rachi (non traduit)
לקרובים. אע''ג שאין כאן יעוד שאין קדושין תופסין בה:
וַהֲלֹא דִּין הוּא אִם מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים מָה לְמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין שֶׁאִם רָצָה לְיַיעֵד מְיַיעֵד יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים שֶׁאִם רָצָה לְיַיעֵד אֵינוֹ מְיַיעֵד אָמַר קְרָא לְאָמָה מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים
וְרַבִּי מֵאִיר לִפְסוּלִין נָפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּקְרוֹבִים סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים
Rachi (non traduit)
ורבי מאיר. דדריש להאי לאמה בפוסק ע''מ שלא לייעד:
כרבנן. לעיל בשמעתין דקתני אין מוכרה לקרובים:
תָּנֵי חֲדָא מוֹכְרָהּ לְאָבִיו וְאֵין מוֹכְרָהּ לִבְנוֹ וְתַנְיָא אִידַּךְ אֵין מוֹכְרָהּ לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ בִּשְׁלָמָא אֵינוֹ מוֹכְרָהּ לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ כְּרַבָּנַן אֶלָּא מוֹכְרָהּ לְאָבִיו וְאֵין מוֹכְרָהּ לִבְנוֹ כְּמַאן
Rachi (non traduit)
אין מוכרה לאביו. שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו. דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
אין מוכרה לאביו. שאסורה לו משום בת בנו:
ולא לבנו. דהויא ליה אחותו ואין קידושין תופסין בחייבי כריתות כדלקמן (קידושין דף סו:):
לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן מוֹדוּ רַבָּנַן הֵיכָא דְּאִיכָּא צַד יִעוּד
Rachi (non traduit)
היכא דאיכא צד יעוד. כשמוכרה לאביו ויש לו בן לייעדה לבנו דהויא ליה בת אחיו אבל כשמוכרה לבנו אין כאן צד יעוד לא לו ולא לבנו דהויא ליה אחות אביו:
תָּנוּ רַבָּנַן אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא בְּגוּפוֹ נִכְנַס בְּגוּפוֹ יֵצֵא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר יְחִידִי נִכְנַס יְחִידִי יֵצֵא מַאי בְּגוּפוֹ נִכְנַס בְּגוּפוֹ יֵצֵא אָמַר רָבָא לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּעֶבֶד אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הָהוּא מִלֹּא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים נָפְקָא
Rachi (non traduit)
בגופו יצא. לקמיה מפרש:
יחידי יצא. לקמיה מפרש:
Tossefoth (non traduit)
שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. דס''ד דלא גרע מעבד כנעני שאינו יוצא בשש ויובל ובגרעון כסף ועובד את הבת ואפילו הכי יוצא בראשי אברים:
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא נִיתֵּיב לֵיהּ דְּמֵי עֵינֵיהּ וְנִיפּוֹק קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
הוה אמינא. לא תצא בראשי אברים כעבד שיוצא ואין נוטל כלום אבל זו תצא ותטול דמי עינה קמ''ל קרא יתירא דאין דין יציאה בחסרון אברים כלל:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר יְחִידִי נִכְנַס יְחִידִי יֵצֵא מַאי יְחִידִי יֵצֵא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָכִי קָאָמַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית
Rachi (non traduit)
יחידי נכנס. לרבי אליעזר נמי משמע ליה בגפו לשון בגופו ומפרש ליה לומר שאם בא בגופו יחידי יצא יחידי:
מוסר לו. על כרחו:
תָּנוּ רַבָּנַן נִמְכַּר בְּמָנֶה וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד עַל מָאתַיִם מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין לוֹ אֶלָּא מָנֶה שֶׁנֶּאֱמַר מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ
Rachi (non traduit)
שאין מחשבין לו. כשבא לגרע ולפדות את עצמו:
אלא מנה. כמה מגיע ממנה לכל שנה של שש שנים שתות מנה וכמה מגרע לכל שנה ואם נותרה שנה נותן לו שתות מנה ולא אמרינן הרי השביח שנתייקרה הפעולה או החליף כח ועומד על מאתים תמנה מאתים לפעולת שש שנים ויתן לו שליש מנה:
מכסף מקנתו. משעת מקנתו ישיב גאולתו:
נִמְכַּר בְּמָאתַיִם וְהִכְסִיף וְעָמַד עַל מָנֶה מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין לוֹ אֶלָּא מָנֶה תַּלְמוּד לוֹמַר כְּפִי שָׁנָיו
Rachi (non traduit)
הכסיף. נתקלקל:
שאין מחשבין לו. את השנים שעליו לעבוד אלא במנה כאילו נמכר במנה ולקמיה יליף מאי חזית דדריש להו לקולא וידו של עובד כוכבים על התחתונה כדאמרן:
אֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד הַנִּמְכָּר לְנָכְרִי הוֹאִיל וְנִגְאָל בִּקְרוֹבִים יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה
נִמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל מְנָלַן תַּלְמוּד לוֹמַר שָׂכִיר שָׂכִיר לִגְזֵירָה שָׁוָה
אָמַר אַבָּיֵי הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְאַבָּיֵי מִכְּדִי הָנֵי קְרָאֵי אִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְקוּלָּא וְאִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא מַאי חָזֵית (דְּדַרְשִׁינְהוּ) [לְמִידְרְשִׁינְהוּ] לְקוּלָּא נִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא
Rachi (non traduit)
אמר אביי הריני כבן עזאי. כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה:
נדרשינהו לחומרא. להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
נדרשינהו לחומרא. להחמיר על העבד השביח יתן כפי שניו הכסיף ישיב לפי כסף מקנתו:
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִדְּאַקֵּיל רַחֲמָנָא לְגַבֵּיהּ דְּתַנְיָא כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ עִמְּךָ בַּמַּאֲכָל וְעִמְּךָ בַּמִּשְׁתֶּה
Rachi (non traduit)
מ''ש דקתני לא הרגיש. דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָּר אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִים וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ
Tossefoth (non traduit)
כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. וקשה מאי אדון די לו להיות כאדונו ויש לומר כדאיתא בירושלמי דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו זו מדת סדום נמצא שע''כ צריך למסור לעבדו והיינו אדון לעצמו:
וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיצְטַעַר לֵיהּ הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית
Rachi (non traduit)
מדרבי יוסי ברבי חנינא. שלא בא לידי עבדות אלא שהיה חשוד על השביעית:
אבקה של שביעית. איסור הקל שבה העושה סחורה בפירותיה דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה לאכלה (ויקרא כה) ולא לסחורה:
Tossefoth (non traduit)
אבקה של שביעית. פירוש איסור קל שבה דעיקר איסור שביעית אינו אלא בעבודת קרקע כגון חרישה וזריעה אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא לאכלה ולא לסחורה ומסברא שבא לו עונש זה על משא ומתן מדה כנגד מדה:
אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וּסְמִיךְ לֵיהּ וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד
Rachi (non traduit)
בשנת היובל הזאת. וכי תמכרו אם תמכרו ותקנו מה שאסרתי לכם בו סופך למכור ממכריך וכל כלי ביתך:
לֹא הִרְגִּישׁ לְסוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה
Rachi (non traduit)
לא הרגיש. לא שם לבו לפורענות הבא עליו לחזור בו מעבירה שבידו גבי לא הרגיש גרסינן לסוף שמוכר את שדותיו וגבי לא באת לידו בכולהו גרסי' בתוספתא עד שמוכר והכי משמע לא תבא בידו הרהור תשובה עד שבא לכל אלו:
מַאי שְׁנָא הָתָם דְּאָמַר לֹא הִרְגִּישׁ וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּאָמַר לֹא בָּאת לְיָדוֹ כִּדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר
Rachi (non traduit)
מ''ש דקתני לא הרגיש. דמשמע אם לא הרגיש סופו לבא לכך ובכולהו תנא לא באת לידו עד שמוכר דמשמע דפשיטא ליה לתנא דדרכו בכך דלא תבא לידו שישוב בתשובה עד שיקבל עוד פורענות:
לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה וְאַף עַל גַּב דְּבִתּוֹ לָא כְּתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן נִיזַבֵּין אִינָשׁ בְּרַתֵּיה וְלָא נֵיזִיף בְּרִיבִּיתָא מַאי טַעְמָא בְּרַתֵּיה מְגָרְעָא וְנָפְקָא וְהָא מוֹסְפָא וְאָזְלָא
Rachi (non traduit)
אע''ג דבתו בהאי ענינא לא כתיבא. לדרוש בה סמיכת פרשה מכל מקום הואיל ופרשת רבית סמוכה לפרשת ממכר בית אנן סהדי שכבר מכר את בתו אם יש לו בת קטנה קודם שלוה ברבית דניחא ליה וכו':
Tossefoth (non traduit)
הא קמ''ל ליזבון איניש ברתיה. אף על גב שמפדין אותה בעל כרחו. מכל מקום רבית קשה יותר:
לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁלֹּוֶה בְּרִבִּית שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וּסְמִיךְ לֵיהּ אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ וְגוֹ' לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְנִמְכַּר לָךְ
Rachi (non traduit)
וכי ימוך אחיך. הכל בסדר סמיכת פרשיות הוא דורשו וכולן זו קשה משלפניה:
לֹא לְךָ אֶלָּא לְגֵר שֶׁנֶּאֱמַר לְגֵר וְלֹא לְגֵר צֶדֶק אֶלָּא לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁנֶּאֱמַר גֵּר תּוֹשָׁב מִשְׁפַּחַת גֵּר זֶה נָכְרִי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְעֵקֶר
Rachi (non traduit)
שנאמר לגר. פרשה אחרת היא הסמוכה לנמכר לך וכי תשיג יד גר ותושב עמך וגו':
Tossefoth (non traduit)
לעקר זה עבודת כוכבים. שסופה ליעקר:
ד''ז שייך לע''ב עבד ד' ופשו ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו.
פירש בקונטרס לא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף וקשה דא''כ אמאי שני קרא בלישניה נכתוב אידי ואידי מכסף מקנתו או כפי שניו ואומר ה''ר ברוך דה''פ אם עוד רבות בשנים דעבד תרתי ופשו ליה ארבע ליתיב ליה ארבע מכסף מקנתו בין הכסיף ובין השביח משום שהוא סמוך לזמן כניסה טפי מזמן יציאה ואם מעט נשאר בשנים דעבד ארבע ופש תרתי ניתיב ליה כפי שניו שהוא שוה עתה והוא סמוך לזמן יציאה בין הכסיף ובין השביח:
לעקר זה עבודת כוכבים. שסופה ליעקר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source