Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 55a

וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַמֵּי הָתָם אִיכָּא לְמֵימַר טָעֵי בִּדְרַבִּי יִרְמְיָה הָכָא כֵּיוָן דְּקָא מַפְסֵיד כּוּלֵּיהּ אַגְרֵיהּ וַאֲתָא וַאֲמַר אֵימוֹר קוּשְׁטָא קָאָמַר

Traduction

The Gemara asks: And in what way is this case different from the case in which Rabbi Ami said that the scribe is not deemed credible to disqualify the Torah scroll? The Gemara answers: There it can be said that the scribe was lying and merely wished to distress the purchaser of the Torah scroll. He claimed that he had written God’s names without the proper intention because he made the mistake of Rabbi Yirmeya. He thought, as Rabbi Yirmeya did, that as a result of his purported admission he would lose only his wage for writing the holy names, but he would still receive payment for the rest of the scroll. Here, by contrast, since the scribe knows that by claiming that he did not process the parchment with the proper intention, he causes the loss of his entire wage, and he nevertheless comes and says this, you should say that he speaks the truth and should be deemed credible. Since he is deemed credible and there is no concern that he merely wished to distress the purchaser, the Torah scroll is disqualified.

Rachi non traduit

ומאי שנא מדרבי אמי. דאמר ליה אין אתה נאמן להפסיד ספר תורה:

התם איכא למימר. דמשקר ונתכוון להקניט וסבור שלא יפסיד אלא שכר אזכרות כר' ירמיה אבל הכא גבי קלפים דיודע הוא שיפסיד כל שכרו ואתי ואמר אימר קושטא קאמר:

מַתְנִי' הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט

Traduction

MISHNA: Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda testified before the Sages about the case of a deaf-mute woman who was married off by her father when she was a minor, so that her marriage took effect by Torah law. He said that she can be released from her marriage through a bill of divorce, whether as a minor or after she reaches adulthood. Although as a deaf-mute woman she is not legally competent to give her consent, the divorce is effective because divorce does not require the woman’s consent.

Rachi non traduit

מתני' שהשיאה אביה. רבותא נקט דאע''ג דקביל אביה קידושין דידה כשהיא קטנה והויא לה אשת איש גמורה אפי' הכי יוצאה בגט ומקבלת את גיטה ואע''ג דלית בה דעתא דאשה כי נפקא בע''כ נפקא ואין מתרצה בגירושין ואפ''ה נפקא הלכך לא בעינן דעתה:

וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן שֶׁאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה וְאִם מֵתָה בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ

Traduction

And similarly, he testified about the case of the minor daughter of a non-priest who was orphaned from her father and then married off to a priest by her mother or brother, so that her marriage took effect by rabbinic law. He said that nevertheless she may partake of teruma, although by Torah law it is prohibited for one who is not in a priestly household to partake of teruma. And furthermore if this girl dies, then her husband inherits her estate. It is not said that because the validity of the marriage is by rabbinic law and not Torah law he is not entitled to inherit from her.

Rachi non traduit

ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן. והיא יתומה דלא הוו נישואין אלא מדרבנן:

שאוכלת בתרומה. דרבנן בהני נישואין ולא גזרינן מידי:

Tossefoth non traduit

ועל הקטנה בת ישראל כו'. בתרומה דרבנן איירי למ''ד אין כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה כדאמרינן בריש האשה רבה (יבמות צ.) דמפרש ואוכלת בגינו תרומה בתרומה דרבנן וא''ת ולוקמה אפילו בתרומה דאורייתא דקטן אוכל נבלות הוא וי''ל דקטן אוכל נבלות בעיא היא בפרק חרש (שם קיד.) ולא איפשיטא אי ב''ד מצווין להפרישו או לאו ועוד דאוכלת בגינו משמע דאפי' מאכילה בידים ועוד משמע דאפי' לכי גדלה אוכלת מכח זה אע''פ שעדיין לא בעל והכא לא גזרינן תרומה דרבנן אטו דאורייתא כדגזרינן בסמוך גבי חרש בפקחת דאפי' תאכל תרומה דאורייתא הא קטנה היא:

וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה שֶׁיִּטּוֹל אֶת דָּמָיו מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים

Traduction

And Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda further testified about a stolen beam that was already built into a large building [bira], that the victim of the robbery receives only the value of the beam but not the beam itself, due to an ordinance instituted for the penitent. By Torah law, a robber is obligated to return any stolen item in his possession, provided that its form has not been altered. If one stole a beam and incorporated it into a building, then by Torah law he would have to destroy the building and return the beam. In order to encourage repentance, the Sages were lenient and allowed a robber to return the value of the beam.

Rachi non traduit

מריש. קורה:

בירה. בית גדול:

מפני תקנת השבים. שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר מריש עצמו ימנע מלעשות תשובה:

וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ

Traduction

And lastly, Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda testified about a sin-offering that was obtained through robbery but that was not publicly known to have been obtained in that manner. He said that it effects atonement for the robber who sacrifices it, for the benefit of the altar, as will be explained in the Gemara.

Rachi non traduit

שלא נודעה לרבים. שהיא גזולה:

שהיא מכפרת. ואין צריך להביא אחרת:

מפני תקנת המזבח. בגמרא מפרש ומשום הנך תרתי בתרייתא דמשום תקנה נינהו תנא ליה הכא:

גְּמָ' אָמַר רָבָא מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא אָמַר לְעֵדִים רָאוּ גֵּט זֶה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהּ וְחָזַר וְאָמַר לָהּ כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת מִי לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ הָכָא נָמֵי לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ

Traduction

GEMARA: Rava says: Learn from the testimony of Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda in the mishna that if the husband secretly says to witnesses: See this bill of divorce that I am about to give to my wife, and then he says to his wife: Take this promissory note, then she is divorced even when she herself does not know that the document in her hand is a bill of divorce. Didn’t Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda say that we do not require the woman’s consent for a bill of divorce, as the divorce takes effect even when she is a deaf-mute, who is not legally competent to give her consent? Here too, one should say that we do not require the woman’s consent.

Rachi non traduit

גמ' מעדותו של ר' יוחנן בן גודגדא. אנו למדין:

אמר לעדים. שלא בפניה ראו גט זה כו' וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה ולא הודיעה שהוא גט:

לא בעינן דעתה. דאשה דהא חרשת לית לה דעתא:

פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּאָמַר כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן אִם אִיתָא דְּבַטְּלֵיהּ לְעֵדִים הֲוָה אָמַר לְהוּ וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא

Traduction

The Gemara asks: Isn’t this obvious? Why would the divorce not be valid? The Gemara explains: Lest you say: Since he said to his wife: Take this promissory note, after talking to the witnesses, he meant to cancel the bill of divorce with these words, Rava therefore teaches us: If it is so that he meant to cancel the bill of divorce, he would have told the witnesses that this was his intention. The fact that he did not do so indicates that he had no intention of canceling it. And the reason he said to his wife that he was handing her a promissory note is due to embarrassment, as he was ashamed to tell her that he was giving her a bill of divorce. Consequently, he gave it to her in such a way that she did not immediately know that it was a bill of divorce that she received.

וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל וְאִילּוּ חֵרֶשֶׁת לָא אָכְלָה מַאי טַעְמָא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַאֲכִיל חֵרֵשׁ בְּחֵרֶשֶׁת

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda testified about the case of a minor daughter of a non-priest who was married to a priest, and said that she may partake of teruma. The Gemara comments: This indicates that only the minor daughter can partake of teruma, while one can infer from this that a deaf-mute woman who was married to a priest may not partake of teruma. The Gemara explains: What is the reason for this? The Sages decreed that a deaf-mute woman married to a priest may not partake of teruma lest a deaf-mute priest come to feed teruma to his deaf-mute wife, as it is common for deaf-mute men to marry deaf-mute women, but their marriage is not effective by Torah law.

Rachi non traduit

ואילו חרשת. שלא השיאה אביה והיא נישאת מעצמה לכהן משגדלה:

לא אכלה. בתרומה מדשני תנא במילתיה דאיירי בחרשת ושבקה ונקט קטנה שמע מינה חרשת גדולה דנשואיה דרבנן דכוותה נינהו לא אכלה ע''י קידושין דידה:

מ''ט. הא נישואי חרש וחרשת נמי רבנן תקינו ביבמות בחרש שנשא (קיב):

שמא יאכיל. כהן חרש בחרשת אי שרית להאכיל פקח בחרשת אתא לאכולי חרש בחרשת ופריך וליכול קטן אוכל נבלות הוא הך חרשת כיון דלית בה דעתא הרי היא כקטן האוכל נבילות ואיכא למ''ד ביבמות (קיד.) דאין ב''ד מצווין עליו להפרישו ואפילו בתרומה דאורייתא תיכול:

גזירה שמא יאכיל חרש. כהן שאין קניינו קנין:

וְלֹיכֵול קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא

Traduction

The Gemara asks: Why does this matter? And let him feed her teruma. Isn’t she like a minor who eats forbidden animal carcasses? Since the deaf-mute woman is not considered to be legally competent, she is not subject to the prohibition against partaking of teruma. As in the case of a minor who is eating forbidden food, there is no requirement to prevent her from doing so.

גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַאֲכִיל חֵרֵשׁ בְּפִיקַּחַת

Traduction

The Gemara answers: Rather, the Sages decreed that a deaf-mute woman married to a priest may not partake of teruma lest a deaf-mute priest come to feed teruma to his halakhically competent wife. Since the validity of their marriage is by rabbinic law, it is therefore prohibited for the woman to partake of teruma, as by Torah law, she is not the wife of a priest. There is a concern that a distinction will not be made between the marriage of a halakhically competent man and deaf-mute woman, in which case the woman is permitted to partake of teruma, and the marriage of a deaf-mute man and a halakhically competent woman, in which case the woman is prohibited from partaking of teruma. Owing to this error, a deaf-mute man might come to feed his wife something that is forbidden to her.

Rachi non traduit

בפקחת. שמוזהרת על האיסור הלכך גזור פקח בחרשת משום חרש בפקחת אבל גדול בקטנה ליכא למיגזר משום קטן בגדולה דקטן לית ליה נישואין אפילו מדרבנן כדאמר ביבמות (דף קיב:) שוטה וקטן שנשאו נשים נשותיהן פטורות מן החליצה ומן היבום:

וְלֹאכֵול בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן גְּזֵירָה שֶׁמָּא אָתֵי לְאוֹכוֹלֵי בִּתְרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא

Traduction

The Gemara asks: But let her partake of teruma that is defined as such by rabbinic law, as marriage that is valid by rabbinic law should suffice to permit partaking of such teruma. The Gemara answers: The Sages decreed that he may not feed her teruma even by rabbinic law, lest he come to feed her teruma by Torah law.

Rachi non traduit

וליכול. חרש בפקחת בתרומה דרבנן דאתו נשואין דרבנן ומהני לתרומה דרבנן:

וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ תָּנוּ רַבָּנַן גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַעְקֵעַ כָּל הַבִּירָה כּוּלָּהּ וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי מָרִישׁ בִּלְבַד מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִין

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda further testified about a stolen beam that was already built into a building and said that the injured party receives the value of the beam but not the beam itself. With regard to this, the Sages taught in a baraita (Tosefta, Bava Kamma 10:5): If one robbed another of a beam and built it into a building, Beit Shammai say: He must destroy the entire building and return the beam to its owners. And Beit Hillel say: The injured party receives only the value of the beam but not the beam itself, due to an ordinance instituted for the sake of the penitent. In order to encourage repentance, the Sages were lenient and required the robber to return only the value of the beam. The mishna was taught in accordance with the opinion of Beit Hillel.

וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה כּוּ' אָמַר עוּלָּא דְּבַר תּוֹרָה בֵּין נוֹדְעָה וּבֵין לֹא נוֹדְעָה אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda testified about a sin-offering that was obtained through robbery, and said that provided that it was not publicly known to have been obtained in that manner, it effects atonement for the robber. Ulla says: By Torah law, the halakha is as follows: Whether it is known or whether it is not known that the sin-offering was obtained through robbery, it does not effect atonement for the robber who sacrifices it.

מַאי טַעְמָא יֵאוּשׁ כְּדִי לָא קָנֵי וּמָה טַעַם אָמְרוּ לֹא נוֹדְעָה מְכַפֶּרֶת שֶׁלֹּא יְהוּ כֹּהֲנִים עֲצֵבִין

Traduction

What is the reason for this? The owner’s despair of recovering an article that was stolen from him does not by itself enable the robber to acquire the stolen item. Since the stolen animal was not altered in any way, it does not belong to the robber, and he cannot sacrifice it as an offering and achieve atonement through it. And what is the reason that the Sages said that if it was not publicly known that the sin-offering was obtained through robbery it effects atonement? It is so that the priests not be distraught about having sacrificed an animal unfit for the altar.

Rachi non traduit

יאוש כדי. יאוש לבדו בלא שינוי רשות אחר היאוש:

לא קני. לענין הקרבה ואפי' שמעינן שנתייאשו הבעלים לא קרינן ביה קרבנו:

שלא יהו כהנים עצבים. שאכלו חולין שנשחטו בעזרה שאסורין:

אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא וְהָאֲנַן מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ תְּנַן אָמַר לָהֶם כֵּיוָן דְּכֹהֲנִים עֲצֵבִין נִמְצָא מִזְבֵּחַ בָּטֵל

Traduction

The Rabbis said to Ulla: How can you explain the issue in this manner? But didn’t we learn in the mishna: It effects atonement for the benefit of the altar, which indicates that the halakha was enacted for the benefit of the altar, not for the benefit of the priests? Ulla said to them: When the priests are distraught, the altar is found idle. The priests will not sacrifice all of the offerings when they are distraught.

Rachi non traduit

נמצא מזבח בטל. שנמנעין מלעבוד עבודה ואי קשיא היאך התנו ב''ד לעקור דבר מן התורה ולפטור את זה מחטאת שהוא חייב הא אמרינן ביבמות (דף צ:) שב ואל תעשה שאני דלאו מיעקר הוא:

וְרַב יְהוּדָה אָמַר דְּבַר תּוֹרָה בֵּין נוֹדְעָה בֵּין לֹא נוֹדְעָה מְכַפֶּרֶת מַאי טַעְמָא יֵאוּשׁ כְּדִי קָנֵי

Traduction

This is one explanation, but Rav Yehuda says: By Torah law, whether it is known or it is not known that the sin-offering was obtained through robbery, it effects atonement for the robber who sacrifices it. What is the reason for this? The owner’s despair of recovering an article that was stolen from him by itself enables the robber to acquire the stolen item. Once the owner despairs of regaining possession, the stolen item becomes the robber’s property and he can consecrate it. Therefore, the offering was sacrificed in a fitting manner, and it effects atonement for the robber.

Rachi non traduit

בין נודעה בין לא נודעה מכפרת. אם נתייאשו הבעלים:

Tossefoth non traduit

מאי טעמא יאוש כדי לא קני. הכא סבר עולא דיאוש לא קני ובמרובה (ב''ק סז.) נמי אמר עולא מנין ליאוש שאינו קונה כו' והקשה ר''ת דבהגוזל בתרא (שם קיד.) גבי פלוגתא דר''ש ורבנן דגנב וגזלן אמר עולא מחלוקת בסתם אבל בידוע דברי הכל יאוש קונה ואומר ר''ת דבכל מקום יאוש קונה לעולא רק לענין קרבן שיהא כשר להקרבה קאמר הכא ובמרובה דלא קני משום דמצוה הבאה בעבירה היא ותדע דבסמוך פריך לעולא מגנב והקדיש ואח''כ מכר וטבח כו' ולא פריך מגופה אמאי פטר מד' וה' והא לאו דהקדש קטבח אי יאוש לא קני אלא ודאי יאוש לכל מילי קני רק לענין הקרבה ולהכי פריך מדתניא עלה דבחוץ חייב כרת אלמא ראוי לפתח אהל מועד הוא ואפי' לענין הקרבה קני יאוש וקשה לרבינו יצחק בסמוך דמסיק רבא דוולדות אינן שלו רק משעת הקדש ואליבא דעולא קאמר כדמוכח הסוגיא ואי לעולא יאוש קני הא על כרחך משעת יאוש דהיינו משעת גניבה גיזותיה וולדותיה דידיה הוו ועוד קשה דמשמע דאי יאוש קני אתי שפיר והא במרובה (ב''ק סח:) פריך אפכא ר' יוחנן לריש לקיש דאמר חיוביה לפני יאוש אבל לאחר יאוש שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר מגנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר כו' אימת אילימא לפני יאוש מי קדוש אלא פשיטא לאחר יאוש ואי יאוש קני מאי איריא הקדיש כי לא הקדיש נמי פטור מד' וה' דשלו הוא טובח ושלו הוא מוכר וליכא לשנויי כדמשני התם לר''ל כגון שהקדישוהו בעלים בבית גנב דא''כ מאי קפריך לעולא כרת מאי עבידתיה הא מתחייב כרת שפיר דהא ראוי לפתח אהל מועד כיון שהקדישו בעלים ונראה לרבינו יצחק דבכל מקום לעולא יאוש לא קני והאי דהגוזל בתרא (שם דף קיד.) הוי יאוש ושינוי השם דמעיקרא משכא והשתא אברזא כדאמר במרובה (שם דף סו:
ושם) ואע''ג דגבי קרבן נמי הוי יאוש ושינוי השם כדאמרינן נמי התם (דף סז.) מעיקרא חולין והשתא הקדש מ''מ כיון דאינו קנוי אלא מחמת שהקדיש ולא היה קנוי לו קודם פסליה רחמנא להקרבה משום מצוה הבאה בעבירה ומיהו אם היה קנוי לו קודם ההקדש לא הוה חשיב מצוה הבאה בעבירה כדמוכח בסוכה (דף ל.) דאמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מן העובדי כוכבים ליגזוז אינהו כו' ופריך וליקננהו בשינוי השם משמע דאי קנו ליה תו לא הוה מצוה הבאה בעבירה ודוחק לומר דסבר כר' יצחק בר נחמני דלא חייש למצוה הבאה בעבירה ועוד אמרינן התם האי כשורא דמטללתא עבדו בה רבנן תקנתא מפני השבים ובסוכה לא בעינן משלכם ולא מיפסלא אלא משום מצוה הבאה בעבירה וכי קנייה בתקנתא דרבנן לא חשיב מצוה הבאה בעבירה כל שכן אי קנו קנין גמור והא דאמר בריש הגוזל קמא (ב''ק צד.) הרי שגזל סאה של חיטין טחנה לשה ואפאה והרים ממנה חלה כיצד יברך אין זה מברך אלא מנאץ ואע''ג דקנה קודם לכן דשנוי קונה לענין ברכה ראוי להחמיר יותר וחשיב מצוה הבאה בעבירה אע''ג דכבר קנה אין להזכיר שם שמים עליו והשתא בשמעתין אי לאו ההיא דתני עלה אתי שפיר לעולא הא דפטור מד' וה' דהוי יאוש ושינוי השם דליכא למיפרך נמי אי יאוש קני כי לא הקדיש נמי דלרב יהודה נמי יאוש גרידא לא קני אלא יאוש ושינוי השם ולא חייש לטעם דמצוה הבאה בעבירה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source