Daf 52a
מַתְנִי' יְתוֹמִין שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁמִּינָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס חַיָּיב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶם
Rachi (non traduit)
מתני' שסמכו אצל בעל הבית. לעשות על פיו ולא נתמנה להן אפוטרופוס לא מאביהן ולא מב''ד אפילו הכי כאפוטרופוס הוא:
אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים יִשָּׁבַע מִינּוּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבַע אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים
Rachi (non traduit)
ישבע. כשיגדלו היתומין ישבע להן שאין לו בידו כלום משלהן:
לא ישבע. טעמא דהך פלוגתא מפרש בגמרא ובין למר ובין למר מפני תיקון העולם הוא:
גְּמָ' וּרְמִינְהוּ אַתֶּם וְלֹא שׁוּתָּפִין אַתֶּם וְלֹא אֲרִיסִין אַתֶּם וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפִּין וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ
Rachi (non traduit)
גמ' ולא שותפין. אין יכול לתרום על חלק חברו שלא מדעתו:
ולא אריסין. על חלקו של בעל הבית:
אתם ולא התורם את שאינו שלו. הך סיפא טעמא דרישא כלומר אתם ממעט התורם שאינו שלו והני כולהו שאינו שלו נינהו אי נמי זו ואין צריך לומר זו קתני:
אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא כָּאן לְהַאֲכִיל כָּאן לְהַנִּיחַ
Rachi (non traduit)
להאכיל. יתומים לאלתר חייבים לעשר:
להניח. התבואה באוצר עד שיגדלו למה ליה עשורי לכשיגדלו יעשרום הם:
וְהָתַנְיָא הָאַפּוֹטְרוֹפִּין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לְהַאֲכִיל וְלֹא לְהַנִּיחַ וּמוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים לְהַאֲכִיל אֲבָל לֹא לְהַנִּיחַ וּמוֹכְרִין לָהֶן פֵּירוֹת יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת לְהַאֲכִיל אֲבָל לֹא לְהַנִּיחַ
Rachi (non traduit)
והתניא. בניחותא:
ומוכרין להם. כלומר לצרכם מנכסיהם:
להאכיל. המעות:
אבל לא להניח. שמא יגנבו אי נמי משום שבח בית אביהן נוי וכבוד הוא להם:
וְעוֹשִׂין לָהֶן לוּלָב וַעֲרָבָה וְסוּכָּה וְצִיצִית וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה לְאֵיתוֹיֵי שׁוֹפָר וְלוֹקְחִין לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה לְאֵתוֹיֵי מְגִילָּה
וְאֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶם צְדָקָה וְאֵין פּוֹדִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁבוּיִין וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה לְאֵתוֹיֵי תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים
Rachi (non traduit)
צדקה. אין להם קצבה דהא בכל שעתא קיימי עניים נמצאו נכסיהם כלים:
וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לָדוּן לָחוּב וְלִזְכּוֹת בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים לִזְכּוֹת אַמַּאי לָא אֶלָּא לָחוּב עַל מְנָת לִזְכּוֹת בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים
Rachi (non traduit)
לדון. עם בעל דין של יתומים הבא לעורר על נכסיהם שמא יתחייבו בטענותיהם ולכשיגדלו היתומין ידונו עמו:
לזכות אמאי לא. ידונו עמו אם דנו ונזדכו היתומים אמאי לא הוי דינא:
אלא. ה''ק אין רשאין לדון לחוב על מנת לזכות אם דנו כדי לזכות ונתחייבו אין היתומין נפסדין:
וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְלִגְאוֹל בְּקָרוֹב בְּרָעָה וְלִגְאוֹל בְּיָפָה מַאי טַעְמָא דְּדִלְמָא מִשְׁתַּדְּפִין
וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר שָׂדוֹת וְלִיקַּח עֲבָדִים אֲבָל מוֹכְרִין עֲבָדִים וְלוֹקְחִין בָּהֶן שָׂדוֹת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף לֹא לִמְכּוֹר עֲבָדִים וְלִיקַּח שָׂדוֹת מַאי טַעְמָא דִּלְמָא לָא מְשַׁפְּיָין
Rachi (non traduit)
דלמא לא משפיין. לא יהו משוקטות אצלו שמא יצא עליו ערעור:
וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לְהוֹצִיא עֲבָדִים לְחֵירוּת אֲבָל מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵירוּת רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי אַף הוּא נוֹתֵן דְּמֵי עַצְמוֹ וְיוֹצֵא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹכְרוֹ לוֹ
Rachi (non traduit)
להוציאן לחרות. אפילו אין היתומין נפסדין שהעבדים באין לפדות עצמן בכסף שנותנין להם אחרים על מנת שאין ליתומין רשות בו אפי' הכי אין רשאין שהרי אין גופן קנוי להן לשחררן:
אבל מוכרין אותם לאחרים. לתקנת היתומין כגון להאכיל או ליקח שדות:
ואחרים מוציאין אותם כו'. ואותם אחרים שהיו רוצין לתת להם הכסף לפדות עצמן הן יקחום ויהיו קנוים להן ואח''כ ישחררום:
אומר אני. כשם שרשאין למוכרן לאחרים כך הם רשאים לקבל הכסף מיד העבד עצמו בתורת מכירה:
מפני שהוא. האפוטרופוס:
כמוכרו לעצמו. לעבד עצמו:
וְצָרִיךְ לְחַשֵּׁב עִמָּהֶן בָּאַחֲרוֹנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ אֵין עוֹשִׂין אַפּוֹטְרוֹפִּין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים וְאִם מִינָּן אֲבִי יְתוֹמִין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ
Rachi (non traduit)
באחרונה. כשיגדלו יחשב עמהן וישבע שלא נשאר בידו כלום:
נשים. אין דרכן לצאת ולבא ולטרוח:
עבדים. אין נאמנין:
קטנים. אינם בני דעת:
הָהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דַּהֲוָה קָא מְזַבֵּין אַרְעָתָא וְזָבֵין עַבְדֵי וְלָא שַׁבְקֵיהּ רַבִּי מֵאִיר אַחְווֹ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ אֲנִי לַהֲרוֹס וְאַתָּה לִבְנוֹת אֲפִילּוּ הָכִי לָא אַשְׁגַּח אֲמַר דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין
הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דְּאִיגָּרִי בְּהוּ שָׂטָן דְּכֹל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲווֹ קָא מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִיקְּלַע רַבִּי מֵאִיר לְהָתָם עַכְּבִינְהוּ תְּלָתָא בֵּי שִׁמְשֵׁי עַד דַּעֲבַד לְהוּ שְׁלָמָא שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר וַוי דְּאַפְּקֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לְהָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ
Rachi (non traduit)
דכל בי שמשי. של ערב שבת:
שמעיה. לשטן דקאמר ווי דאפקיה מביתיה:
הָהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דַּהֲוָה קָא מְזַבֵּין אַרְעָא וְזָבֵין תּוֹרֵי וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִיָּמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי אִשְׁתִּי וּלְשׁוֹרִי שׁוֹרִי אֶלָּא לְאִשְׁתִּי בֵּיתִי וּלְשׁוֹרִי שָׁדִי
Rachi (non traduit)
לאשתי ביתי. שכל צרכי הבית על ידה נעשים והיא עיקר הבית וכן שור עיקרו של שדה:
הָנְהוּ יַתְמֵי דַּהֲווֹ סְמִיכִי גַּבֵּי הָהִיא סָבְתָּא הֲוָה לְהוּ תּוֹרְתָּא שְׁקַלָה וְזַבֵּינְתַּהּ נִיהֲלַיְיהוּ אֲתוֹ קְרוֹבִים לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי עֲבִידְתַּהּ דִּמְזַבְּנָא אֲמַר לְהוּ יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת תְּנַן
Rachi (non traduit)
מאי עבידתה דזבנא. מי מינה אפוטרופוס:
יתומין שסמכו תנן. ואף ע''פ שלא נתמנה חשיב ליה כאפוטרופוס:
וְהָא אִיַּיקַּר בִּרְשׁוּתָא דְלוֹקֵחַ אִיַּיקַּר וְהָא לָא נְקִיטִי דְּמֵי
אֲמַר לְהוּ אִם כֵּן הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל נִכְסֵי יְתוֹמִין הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ וְלָא מִקְּנֵי אֶלָּא בְּכַסְפָּא
Rachi (non traduit)
הרי הן כהקדש. דכתיב (ויקרא כז) ונתן הכסף וקם לו ולא שייכא בהו משיכה:
חַמְרֵיהּ דְּרַבְנָא עוּקְבָא יַתְמָא מַשְׁכוּהּ בְּאַרְבְּעָה אַרְבְּעָה וְאִיַּיקַּר וְקָם בְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לְהוּ הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי דְּאָמַר רַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל נִכְסֵי יְתוֹמִין הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ וְלָא מִקְּנֵי אֶלָּא בְּכַסְפָּא
Rachi (non traduit)
משכו. לקוחות מאפוטרופסים:
בארבעה ארבעה. החבית:
מְשׁוּךְ פֵּירֵי מִיַּתְמֵי אִיַּיקּוּר הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי זוּל לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ
Rachi (non traduit)
לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש. כל הדיוט המוכר יכול לחזור בו כל זמן שלא משכו הלקוחות אבל אם משך לא יכול לחזור וכל שכן אלו שהן כהקדש דליפוי כח עשאום כהקדש ולא להרעת כח:
אִמְּשִׁיכוּ לְהוּ פֵּירֵי לְיַתְמֵי אִיַּיקַּר לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ זוּל סְבוּר מִינָּה הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי
Rachi (non traduit)
המשיכו. מוכרים:
פירי ליתמי. שהיתומים משכו פירות מאחרים ולא נתנו דמים:
אייקר. ורוצין המוכרים לחזור משום דקנין יתומים בכסף:
לא יהא כח הדיוט כו'. וכיון דאי אמשיכו להדיוט לא הדרי השתא כל שכן דלא הדרי:
היינו דרב חנילאי. וניהדרו בהו יתמי:
אייקר. ורוצים המוכרים לחזור:
היינו דרב חנילאי. ולא יחזרו:
אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָא רָעָה הִיא לְדִידְהוּ דְּזִמְנִין דְּמִצְטַרְכִי לְפֵירֵי וְלֵיכָּא דְּיָהֵיב לְהוּ עַד דְּיָהֲבִי זוּזֵי
יָהֲבִי יַתְמֵי זוּזֵי אַפֵּירֵי זוּל לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִן הֶקְדֵּשׁ אִיַּיקַּר סְבוּר מִינַּהּ הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי
Tossefoth (non traduit)
יהבי יתמי זוזי אפירי זול לא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש. פירוש והיתומין יכולין לחזור בהן וא''ת גבי הקדש כה''ג אינו יכול לחזור כיון דאיכא מי שפרע בהדיוט כדאמרינן בפ''ק דקידושין (דף כט.) גבי פדאוהו במנה ולא הספיק למושכו עד שעמד במאתים וי''ל דהתם קני בכסף מדאורייתא ומשום שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש נמי ליכא כיון דבהדיוט נמי קאי במי שפרע אבל יתמי מן התורה דינם כהדיוט ולא קנו בכסף ולא קיימי אפילו במי שפרע:
אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָא רָעָה הִיא לְדִידְהוּ
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source