Daf 49b
תַּנְיָא בְּהֶדְיָא מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק
Rachi (non traduit)
תניא בהדיא. דלרבי עקיבא בדמזיק שיימינן:
רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם מַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא וּמָה טַעַם קָאָמַר מָה טַעַם הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם
Rachi (non traduit)
ורבי שמעון היא. מתני' דקתני במידי דאורייתא מפני תיקון העולם רבי שמעון שהיה תלמיד של רבי עקיבא אמרה:
דדריש. נמי בעלמא טעמא דקרא בבבא מציעא (דף קטו.) גבי לא תחבול בגד אלמנה (דברים כד) דקאמר עשירה ממשכנין אותה:
מפני תיקון העולם. כדקתני בברייתא שיאמר אדם למה אני גוזל כו':
גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי:
Tossefoth (non traduit)
ורבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא. לא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא כגון גבי תובל בגד אלמנה וגבי לא ירבה לו נשים וה''נ משום האי טעמא שיימינן בדמזיק:
דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִים וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם לָמָה אֲנִי גּוֹזֵל וְלָמָה אֲנִי חוֹמֵס לְמָחָר בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסַי וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאָה שֶׁלִּי וְסוֹמְכִים עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם לְפִיכָךְ אָמְרוּ הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה נָאָה וְדִירָה נָאָה וְיֹאמַר אֶקְפּוֹץ וְאַלְוֶנּוּ כְּדֵי שֶׁאֶגְבֶּנּוּ בְּחוֹבִי לְפִיכָךְ אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית
אֶלָּא מֵעַתָּה יְהֵא בְּזִיבּוּרִית אִם כֵּן אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין
כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּבֵינוֹנִית אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא הָאִשָּׁה רוֹצָה לִינָּשֵׂא
דָּבָר אַחֵר אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיאָהּ אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ
Rachi (non traduit)
יוצאה לרצונה כו'. על כרחה בעל מגרשה:
מַאי דָּבָר אַחֵר וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּכִי מַפֵּיק לַהּ אִיהוּ תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינֵּיהּ כִּי נָפְקָא אִיהִי נָמֵי לִיתַקְּנִי לֵיהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינַּהּ תָּא שְׁמַע אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ אֶפְשָׁר דִּמְשַׁהֵי לַהּ בְּגִיטָּא
Rachi (non traduit)
מאי דבר אחר. היכי הויא טעמא לכתובה למישקל בזיבורית:
וכ''ת. כלומר מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא לזיבורית הוא:
אפשר דמשהי לה. ולא יהיב לה גיטא וכיון דלא אשהי מדעתיה גירשה:
Tossefoth (non traduit)
וכי תימא כי היכי דכי מפיק כו'. פי' בקונטרס משום מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא לזיבורית הוא ונראה לפרש דה''ק דלא תימא על כרחך טעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא ליתא דחיישינן לחינא מדלא תקינו ליה רבנן כתובה מינה אם הקניטתו עד שגירשה:
כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לָא אֲמַרַן אֶלָּא מִיַּתְמֵי אֲבָל מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ בְּבֵינוֹנִית
Rachi (non traduit)
אלא מיתמי. כגון כתובת אלמנה:
מִיַּתְמֵי מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי דְּהָא תְּנַן אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ
לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי וּכְתוּבַּת אִשָּׁה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִשּׁוּם חִינָּא אַקִּילוּ רַבָּנַן גַּבַּהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
משום חינא. שיהו אנשים נושאין חן בעיני הנשים וינשאו להם:
Tossefoth (non traduit)
משום חינא. פירש בקונטרס שיהיו האנשים נושאים חן בעיני הנשים וינשאו להם וקשה דבפרק הכותב (כתובות דף פד.) תנן ר' עקיבא אומר ינתנו לכושל שבהם ואיכא דמפרש בגמ' לכתובת אשה משום חינא ולפירוש הקונטרס לא הוה ליה למיקריה כושל דאדרבה האיש כושל שצריך למצוא חן בעיני האשה ובפרק נערה (כתובות דף נב:) וק דקדושין (דף ל:) קחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תתנו לאנשים בשלמא בנו בידו אלא בתו מאי עביד לה אלמא יותר הבעל מוצא לישא אשה ממה שהאשה תמצא בעל ולעיל נמי יותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ונראה כפר''ח דפירש משום חינא שיהו הכל קופצין עליה לישאנה והכי איתא בהדיא בירושל' דפירקין:
אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית מִמַּאן אִילֵימָא מִיַּתְמֵי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר הָא דִּתְנַן אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּזִיבּוּרִית
Tossefoth (non traduit)
ממאן אילימא מיתמי מאי איריא כו'. הכא לא שייך לשנויי כדלעיל כתובת אשה איצטריכא ליה והוא הדין כל מילי דהא קתני נזקין בעידית ואית ספרים דגרסי הכי אילימא מיתמי והתנן אין נפרעין כו' ופריך אנזקין ובעל חוב:
לָא לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי וְשָׁאנֵי כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם חִינָּא
אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית מִמַּאן אִילֵימָא מִיַּתְמֵי מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֲפִילּוּ כֹּל הָנֵי נָמֵי אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ
Rachi (non traduit)
ממאן. קאמר כל הני דמתני':
אילימא מיתמי. נזקין היכא דמית מזיק וגבי מיתמי מי גבי מעידית הא תנן אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מזיבורית:
אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לְנִזְקֵי בְנוֹ לְבַעַל חוֹב בְּנוֹ וְלִכְתוּבַּת כַּלָּתוֹ
Rachi (non traduit)
כגון שנעשה ערב כו'. לעולם כתובה מיניה דידיה בבינונית וכולה מתני' בערב קמיירי שנעשה ערב לבנו לנזקו ולהלואתו ולכתובת אשתו לפורעה בשבילו אם לא יפרעה ולא פרעה ומת ואתו וגבו מן הערב והכא ודאי אע''ג דלאו מיתמי גביא לא מגבינן לה אלא מזיבורית דהאי כי דיניה והאי כי דיניה:
וְהַאי כִּי דִינֵיהּ וְהַאי כִּי דִינֵיהּ נִיזָּקִין וּבַעַל חוֹב דְּמֵחַיִּים גָּבוּ אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי כְּמֵחַיִּים מַגְבֵּי כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּלְאַחַר מִיתָה גָּבְיָא וּלְאַחַר מִיתָה מִמַּאן גָּבְיָא מִיַּתְמֵי אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי כִּלְאַחַר מִיתָה מַגְבֵּי
Rachi (non traduit)
נזקין וחוב. דדינייהו ליפרע נמי מחיים של בן תביעתן אינה באה כצועקים על היתומים לפיכך כשנפרעים מן הערב נפרעים ממנו כדין שהיו נפרעים מן הבן אם היה בחיים והיו לו נכסים:
ממאן גביא. אם היו לו לבן נכסים:
איהו נמי. ערב:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּעָרֵב דִּכְתוּבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד בְּקַבְּלָן
Rachi (non traduit)
לא משתעבד. לפרוע דהכי פסקינן הלכתא לקמן בסמוך:
בקבלן. שנעשה עליה קבלן שהתפיסה בנו מטלטלין לכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו:
Tossefoth (non traduit)
בקבלן. פי' בקונטרס שהתפיסה בנו מטלטלין בכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו וקשה דאמרינן בגט פשוט (ב''ב דף קעד.) דהיכא דנשא ונתן ביד אין לו למלוה על הלוה כלום ושמא היינו שלקח המעות מיד המלוה ונתן ללוה אף על גב דמשמע התם דבלשון תליא מילתא שמא תרוייהו בעינן:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קַבְּלָן אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה מִשְׁתַּעְבַּד שַׁפִּיר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִי אִית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד אִי לֵית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
Rachi (non traduit)
הניחא למ''ד. בב''ב בגט פשוט:
אית ליה נכסי ללוה. בשעת הלואה דאיכא למימר עלייהו סמיך הערב הזה וגמר ושעבד נפשיה:
משתעבד. ואם שטפו נהר אחרי כן נפרעין מן הערב:
מאי איכא למימר. הא ודאי לית ליה נכסים לאותו הבן דאי הוו ליה נכסים לא היו פורעים מן הערב דתנן המלוה את חבירו ע''י ערב לא יפרע מן הערב (תחילה) ומוקמינן לא יתבע מן הערב תחילה:
Tossefoth (non traduit)
אלא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד כו'. והכא מיירי בדלית ליה דאי אית ליה נזקין אמאי בעידית כיון שיש ממון ליתומין דאפילו מיירי בקטנים דלא מצי ערב לאישתעויי דינא בהדייהו מ''מ לא היה להם לגבות כי אם מן הזיבורית כיון דאית ליה נכסי ליתמי ובקונטרס פי' דהכא בדלית ליה דאי אית ליה הא קי''ל בגט פשוט (שם דף קעג.) המלוה חבירו על ידי ערב אין נפרעים מן הערב תחילה וקשה דהכא איירי בקבלן:
אִיבָּעֵית אֵימָא בְּדַהֲווֹ לֵיהּ וְאִישְׁתְּדוּף
Rachi (non traduit)
בדהוו. נכסים לבן בשעת מלוה:
ואשתדוף. השתא:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא כֹּל לְגַבֵּי בְּרֵיהּ שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ
Rachi (non traduit)
לגבי בריה. בשביל בנו:
אִיתְּמַר עָרֵב דִּכְתוּבָּה דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד
Rachi (non traduit)
דברי הכל לא משתעבד. חדא דערב בעלמא הוא ועוד לאו מידי חסרה שלא הוציאה כלום משלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source