Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 54a
כָּל הֲדָרָהּ''. מַאי: ''כָּל הֲדָרָהּ'' — חַדְרָהּ. אַתָּה, מַאי אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ נִגְנַז, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וְגוֹ'''.
Traduction
all her splendor'' (Lamentations 1:6). What is the meaning of: ''All her splendor [hadara]''? It means: Her chamber [ḥadra], i.e., something that was hidden within the innermost chambers, namely the Ark. You, Rabbi Shimon ben Yoḥai, what do you say in response to this? He said to him: As I say, the Ark was buried in its place and not exiled, as it is stated: ''And the staves were so long that the ends of the staves were seen from the sacred place before the partition, but they could not be seen without; and they are there to this day'' (I Kings 8:8).
Rachi non traduit
כל חדרה. הגנוז בחדרי חדרים:
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְעוּלָּא: מַאי מַשְׁמַע? דִּכְתִיב: ''וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה'', וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב: ''עַד הַיּוֹם הַזֶּה'' לְעוֹלָם הוּא? וְהָכְתִיב: ''וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִין וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִין בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה'', הָכִי נָמֵי דְּלָא גְּלוֹ?
Traduction
Rabba said to Ulla: From where in this verse may it be inferred that the Ark was buried in its place? Ulla replied that the source is as it is written: ''And they are there to this day,'' which is referring to any day when one might read this sentence, i.e., forever. Rabba objected to this explanation: And is it the case that anywhere that it is written ''to this day'' it means forever, as opposed to the time when the verse was written? But isn’t it written: ''And the children of Benjamin did not drive out the Jebusites who inhabited Jerusalem; but the Jebusites dwelt with the children of Benjamin in Jerusalem, to this day'' (Judges 1:21)? So too here, let us say that the Jebusites were not exiled from Jerusalem.
וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עוֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ'', ''בְּהֵמָה'' בְּגִימַטְרִיָּא חַמְשִׁין וּשְׁתַּיִם הָווּ!
Traduction
But wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: No person passed through the land of Judea for fifty-two years after the destruction of the Temple by Nebuchadnezzar, as it is stated: ''I will raise crying and wailing for the mountains, and a lamentation for the pastures of the wilderness, for they have been burned, with no person passing through. And they do not hear the sound of the cattle; from the bird of the heavens to the beast [behema], all have fled and gone'' (Jeremiah 9:9). Behema, spelled beit, heh, mem, heh, has a numerical value of fifty-two, alluding to the fact that no one passed through the land for fifty-two years.
Rachi non traduit
נ''ב שנה. הי' מחרבות ירושלים בגלות צדקיהו עד פקידת כורש שעלו לבנות הבית שהרי לסוף ע' לגלות יהויקים היתה הפקידה כמו ששנינו במגילה (דף יא:) וי''ח שנה היה מכיבוש יהויקים עד חרבות ירושלים דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה ופירושו גלה יכניה בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמונה לנבוכדנצר גלו צדקיהו וגלותו בחרבות ירושלים בשמונה עשר לכיבוש יהויקים שהוא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה עלה וכיבש יהויקים:
עד בהמה. בהמה בגימטריא חמשין ותרין:
וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁבַע שָׁנִים נִתְקַיְּימָה גָּפְרִית וּמֶלַח בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי — אָתְיָא ''בְּרִית'' ''בְּרִית''. כְּתִיב הָכָא: ''וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד'', וּכְתִיב הָתָם: ''וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם''!
Traduction
And it was taught in another baraita that Rabbi Yosei says: For seven years a curse of brimstone and salt endured in Eretz Yisrael, rendering it unfit for human habitation. And Rabbi Yoḥanan said: What is the rationale of Rabbi Yosei; from where does he learn this? It is derived from a verbal analogy between ''covenant'' and ''covenant.'' It is written here: ''And he shall make a firm covenant with many for one week'' (Daniel 9:27), i.e., seven years. And it is written there: ''And that its entire land is brimstone and salt…They shall say: Because they forsook the covenant of the Lord, the God of their fathers'' (Deuteronomy 29:22; 24). Evidently, the Jebusites must have been exiled from Jerusalem, which proves that the phrase ''to this day'' does not always mean forever.
Rachi non traduit
הגביר לרבים. בספר דניאל כתיב והכי מפרש ליה ר' יוחנן אותו ברית האמור בגפרית ומלח שנאמר בו על אשר עזבו את ברית הגבירו האויב על ישראל שבוע אחד:
לרבים. לשרים כמו כל רבי מלך בבל (ירמיהו ל''ט:י''ג):
אֲמַר לֵיהּ: הָכָא כְּתִיב ''שָׁם'', הָתָם לָא כְּתִיב ''שָׁם'', וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב: ''שָׁם'' — לְעוֹלָם הוּא. מֵיתִיבִי: ''וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעוּזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה''.
Traduction
Ulla said to him: Here, with regard to the Ark, it is written: ''And they are there''; whereas there, in the verse that deals with the Jebusites, it is not written. And anywhere that ''there'' is written with the phrase ''to this day'' it means forever. The Gemara raises an objection from the following verse: ''And some of them, even of the sons of Simeon, five hundred men, went to Mount Seir having for their captains Pelatiah and Neariah and Rephaiah and Uzziel, the sons of Ishi. And they smote the remnant of the Amalekites who escaped, and dwelt there to this day'' (I Chronicles 4:42–43).
וּכְבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל כָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאָסִיר גְּבוּלוֹת עַמִּים וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי''. תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Gemara explains its objection: But Sennacherib, king of Assyria, had already come, and through his policy of forced population transfer he had scrambled all the nations of the lands, as it is stated in reference to Sennacherib: ''And I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures'' (Isaiah 10:13). This indicates that the children of Simeon were also exiled, despite the fact that the verse states: ''There to this day.'' The Gemara concludes: Indeed, this is a conclusive refutation of Ulla’s statement.
אָמַר רַב נַחְמָן: תָּנָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָרוֹן בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה גָּנוּז. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה רִצְפָּה מְשׁוּנָּה מֵחַבְרוֹתֶיהָ, וּבָא וְהוֹדִיעַ אֶת חֲבֵירוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. וְיָדְעוּ בְּיִחוּד שֶׁשָּׁם אָרוֹן גָּנוּז.
Traduction
Rav Naḥman said that a Sage taught in the Tosefta: And the Rabbis say that the Ark of the Covenant was buried in the Chamber of the Woodshed. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: We, too, have learned in a mishna: There was an incident involving a certain priest who was occupied with various matters, and he saw a floor tile in the woodshed that was different from the others. One of the marble floor tiles was higher than the rest, suggesting it had been lifted out and replaced. He came and informed his friend of the uneven tile, but was unable to finish his report and provide the exact location of the tile before his soul departed from his body. And consequently they knew definitively that the Ark was buried there, but its location was meant to be kept secret.
Rachi non traduit
מתעסק. בטיול ושחוק:
רצפה משונה. אחת מן הטבלאות של שיש שברצפה ראה גבוהה מחברותיה והבין שסילקוה מאחר שנסדרה שם:
ביחוד. בברור:
מַאי הֲוָה עָבֵיד? אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: מִתְעַסֵּק בְּקַרְדּוּמּוֹ הָיָה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שְׁנֵי כֹהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין הָיוּ מַתְלִיעִין בְּעֵצִים, וְנִשְׁמְטָה קַרְדּוּמּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְנָפְלָה שָׁם, וְיָצְתָה אֵשׁ וַאֲכָלַתּוּ.
Traduction
The Gemara asks: What was he doing, that priest who noticed the misplaced tile? Rabbi Ḥelbo said: He was occupied with his axe, i.e., he was banging the floor with his axe. He thereby discovered an empty space under a tile, which he guessed was the opening of a tunnel. The school of Rabbi Yishmael taught: Two blemished priests were sorting wormy wood when the axe of one of them dropped and fell there, into the hole in the floor. Blemished priests were appointed to inspect the wood for worms, as these logs were unfit for use on the altar. And fire burst out and consumed that priest, so the exact location remains unknown.
Rachi non traduit
מתליעין בעצים. דתנן (מדות פ''ב משנה ה) כל עץ שיש בו תולעת פסול למזבח:
בעלי מומין. שאין ראויין לעבודה אחרת:
רַב יְהוּדָה רָמֵי. כְּתִיב: ''וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים'', וּכְתִיב: ''וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה''. הָא כֵּיצַד? נִרְאִין וְאֵין נִרְאִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים'', יָכוֹל לֹא יְהוּ זָזִין מִמְּקוֹמָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים'', יָכוֹל יְהוּ מְקָרְעִין בַּפָּרוֹכֶת וְיוֹצְאִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה''.
Traduction
§ Rabbi Yehuda raised a contradiction. It is written: ''The ends of the staves were seen,'' and it is written in that same verse: ''But they could not be seen without'' (I Kings 8:8). How can one reconcile this contradiction? They were seen and yet not seen, i.e., the staves were partially visible. This was also taught in a baraita: ''The ends of the staves were seen''; one might have thought that they did not move from their position and did not protrude at all. Therefore, the verse states: ''And the staves were so long.'' One might have thought that they ripped through the curtain and emerged on the other side; therefore, the verse states: ''They could not be seen without.''
Rachi non traduit
נראין ואין נראין. כדמפרש ואזיל בברייתא שהיו דוחקין ובולטין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שבולטין מתחת חלוקה:
הָא כֵּיצַד? דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין בַּפָּרוֹכֶת, וְנִרְאִין כִּשְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין''.
Traduction
How is this so? The staves of the Ark pushed and protruded and stuck out against the curtain toward the outside, and appeared like the two breasts of a woman pushing against her clothes. As it is stated: ''My beloved is to me like a bundle of myrrh, that lies between my breasts'' (Song of Songs 1:13). For this reason the Ark of the Covenant, where the Divine Presence rests, is positioned so that its staves protrude through the curtain, like the breasts of a woman.
Rachi non traduit
ויוצאין בפרוכת. הפרוסה כנגד פתח שבמחיצת אמה טרקסין והפתח באמצע אמה טרקסין היה במקדש ראשון:
אָמַר רַב קַטִּינָא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל, מְגַלְּלִין לָהֶם אֶת הַפָּרוֹכֶת, וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעוֹרִים זֶה בָּזֶה, וְאוֹמְרִים לָהֶן: רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּחִבַּת זָכָר וּנְקֵבָה.
Traduction
Continuing the previous discussion, Rav Ketina said: When the Jewish people would ascend for one of the pilgrimage Festivals, the priests would roll up the curtain for them and show them the cherubs, which were clinging to one another, and say to them: See how you are beloved before God, like the love of a male and female. The two cherubs symbolize the Holy One, Blessed be He, and the Jewish people.
Rachi non traduit
הכרובים. מדובקין זה בזה ואחוזין ומחבקין זה את זה כזכר החובק את הנקבה:
מעורים. לשון דיבוק כמו (עוקצין פ''ג משנה ח) אילן שנפשח ומעורה בקליפה ובמס' ביצה דף ז. אם היו מעורות בגידין אסורות:
מֵתִיב רַב חִסְדָּא: ''וְלֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ'', וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּשְׁעַת הַכְנָסַת כֵּלִים לְנַרְתֵּק שֶׁלָּהֶם!
Traduction
Rav Ḥisda raised an objection: How could the priests allow the people to see this? After all, it is stated with regard to the Tabernacle: ''But they shall not go in to see the sacred objects as they are being covered, lest they die'' (Numbers 4:20), and Rav Yehuda said that Rav said: When the vessels were put into their containers for transport, it was prohibited even for the Levites to look at them. The prohibition against viewing the vessels should be even more severe when they are fixed in their sacred place within the Temple. How could they be publicly displayed?
Rachi non traduit
ולא יבאו לראות. הלוים שבמדבר אף על פי שהיו נושאין כלי הקודש בכתף לא היו רשאין ליכנס בשעת סילוק מסעות שהיו מפרקין את הארון והמזבח להסיעו ממקומו עד שהיו אהרן ובניו מכסין אותו בנרתיקיהן כמו שכתוב בפרשה וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו בגד תכלת וכסו וגו' כבלע לשון כיסוי:
אָמַר רַב נַחְמָן: מָשָׁל לְכַלָּה, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ צְנוּעָה מִבַּעְלָהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּאתָה לְבֵית חָמִיהָ — אֵינָהּ צְנוּעָה מִבַּעְלָהּ.
Traduction
Rav Naḥman said in answer: This is analogous to a bride; as long as she is engaged but still in her father’s house, she is modest in the presence of her husband. However, once she is married and comes to her father-in-law’s house to live with her husband, she is no longer modest in the presence of her husband. Likewise, in the wilderness, when the Divine Presence did not dwell in a permanent place, it was prohibited to see the sacred objects. By contrast, all were allowed to see the sacred objects in their permanent place in the Temple.
Rachi non traduit
בבית אביה. באירוסיה אף ישראל במדבר עדיין לא היו גסין בשכינה:
מֵתִיב רַב חָנָא בַּר רַב קַטִּינָא: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְכוּ'! אֲמַר לֵיהּ: נִתְגָּרְשָׁה קָא אָמְרַתְּ, נִתְגָּרְשָׁה חָזְרוּ לְחִיבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה.
Traduction
Rav Ḥana bar Rav Ketina raised an objection from the aforementioned mishna: There was an incident involving a certain priest who was occupied and discovered the place where the Ark was hidden, and he subsequently died before he could reveal its location. Since he was prevented from seeing the Ark, it was evidently prohibited to see the sacred objects even after the Temple was built. Rav Naḥman said to him: This is not difficult, as you are speaking of when she was divorced. Since the Jewish people were exiled after the destruction of the First Temple, they are compared to a woman divorced from her husband, and when a woman is divorced she returns to her original beloved but reserved state. She is once again modest and does not reveal herself. Likewise, the Divine Presence will remain hidden until the glory of the First Temple is restored.
Rachi non traduit
נתגרשה קאמרת. האי מעשה בבית שני הוה לאחר שנתגרשו וחזרו:
לחיבתה ראשונה. לתחילת חיבתן שאין גסין זה בזה:
בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי נֵימָא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן — מִי הֲוַאי פָּרוֹכֶת? אֶלָּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי — מִי הֲווֹ כְּרוּבִים? לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּמַאי פָּרוֹכֶת — פָּרוֹכֶת דְּבָבֵי.
Traduction
The Gemara poses a question concerning Rav Ketina’s statement: With what are we dealing here; in what circumstance did the priests roll up the curtain to show everyone the cherubs? If we say this is referring to the First Temple, was there a curtain between the Sanctuary and the Holy of Holies? In the First Temple, there was a wall there. Rather, we will say this is referring to the Second Temple; but were there cherubs there? Since there was no Ark, it follows that there were no cherubs on it. The Gemara answers: Actually, Rav Ketina is referring to the First Temple, and what is the curtain that he mentioned? It is the curtain of the gates. For all of the Jewish people to be able to see, they had to raise the curtains hanging on all the gates.
Rachi non traduit
במאי עסקינן. האי מגללין להן הפרוכת ומראין להן הכרובים:
מי הוו כרובים. דקס''ד בכרובים שעשה שלמה אצל הארון מזה ומזה קאמר:
דבבי. שכנגד הפתחים פתח אולם והיכל ובית קדשי הקדשים:
דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרוֹכוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שְׁעָרִים, שְׁתַּיִם — אַחַת לְפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְאַחַת לְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. שְׁתַּיִם בַּדְּבִיר, וּשְׁתַּיִם כְּנֶגְדָּן בָּעֲלִיָּה.
Traduction
As Rabbi Zeira said that Rav said: There were thirteen curtains in the Second Temple: Seven opposite, i.e., on the inside of, seven gates; two additional ones within the Temple, one of which was at the entrance to the Sanctuary and the other one of which was at the entrance to the Entrance Hall. Two additional curtains were within the partition, in the Holy of Holies in place of the one-cubit partition, and two corresponding to them were above in the upper chamber. Above the Holy of Holies, there was another level in the same layout as the one below, and a curtain was affixed there, too, as no one climbed up to the higher chamber above the Holy of Holies without a pressing need. These curtains were most likely hanging in the First Temple as well.
Rachi non traduit
שלש עשרה פרוכות היו במקדש שני. שבעה לשבעה שערי העזרה שתים בדביר במקום אמה טרקסין ושתים כנגדן לחוץ בין עליית ההיכל לעליית בית קדשי הקדשים וכי היכי דבמקדש שני היו פרוכות כנגד הפתחים הכי נמי במקדש ראשון:
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וּכְרוּבִים דְּצוּרְתָּא הֲווֹ קָיְימִי, דִּכְתִיב: ''וְאֶת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִיצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחוּקֶּה''.
Traduction
Rav Aḥa bar Ya’akov said: Actually, Rav Ketina’s statement is referring to the Second Temple: There was a curtain at the entrance of the Holy of Holies, and indeed there were images of cherubs there, i.e., drawn or engraved pictures of the cherubs on the walls. As it is written: ''And he carved all the walls of the house round about with carved figures of cherubs and palm trees and open flowers, within and without'' (I Kings 6:29), and it is further stated: ''And he overlaid them with gold fitted upon the graven work'' (I Kings 6:35), which teaches that in addition to the cherubs within the sacred place, other cherubs were drawn on the walls.
Rachi non traduit
כרובים דצורתא. מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין בקירות העץ מלפנים מכותלי האבנים:
מסב קלע. צורות רשתות וקליעות:
Tossefoth non traduit
כרובים דצורתא. נשאלתי על אותם שמציירים במחזורים צורות חיות ועופות אם יפה עושים אם לאו והשבתי נ''ל דודאי לא יפה עושים שמתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונין לבם לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא תעשה לך פסל וגו' (שמות כ':
ד') דהא מסקינן בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מג:) שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו ואפילו חשדא ליכא בציורים שהם מיני צבעים בעלמא ואין בהם ממשות כלל דלא חיישינן לחשדא אלא בחותם בולט ולא בחותם שוקע וכל שכן בדבר זה שאינו לא שוקע ולא בולט אלא מין צבע בעלמא ונראה לי דאפילו ישראל מותר לצור צורות במיני צבעים ואין בזה משום לא תעשה לך פסל דלא אסר אלא פרצוף גמור חקוק בששר אבל במיני צבעים מותר כדאמר בחזקת הבתים (ב''ב דף נד.) הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קנה לגינתא דבי רב אלא בצורתא והקשה שם רבינו שמואל והאמרת. דכיור לא קנה אלא באמה כנגד הפתח ותירץ דהתם לאו היינו צורת בריה אלא ציורין בעלמא מעשה צעצועים ופרחים אבל צורת חיה או עוף חשיבא ולא בעינן אמה כנגד הפתח אלמא דרב צייר צורת חיה ועוף אלא ודאי במיני צבעים מותר והא דתניא במכילתא לא תעשה לך פסל וכו' עד לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה תלמוד לומר וכל תמונה וכו' עד אפילו בהמה חיה ועוף ודגים וחגבים ואפילו הבובים ואפילו הסורזירים כו' נראה לי דהכי פירושו גלופה היינו צורה בולטת אטומה צורה שוקעת ואשר במים מתחת לארץ להביא את הבוביא פי' שעושה צורה וחוקק דמות בבואה שבמים דסד''א דוקא אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת לרקיע אבל צורת דמות בבואה שבמים לא תלמוד לומר ואשר במים ויש אומרים להביא הסורזירים נראה שהוא מין שד שבמים שקורין נינס' בלשון אשכנז וכל אילו אינן אסורין לעשותם אלא פרצופים חקוקין אבל לא ממין הצבעים כמו שהוכחתי אמנם על כסא שלמה אני תמיה דכתיב ושנים אריות עומדים אצל הידות ושנים עשר אריים וגו' (מלכים א י':
י''ט-כ') ואין לומר דעל פי הדיבור הוה כדכתיב וישב שלמה על כסא ה' למלך (דברי הימים א כ''ט:כ''ג) שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ואיכא למימר בהא מיגדרא מילתא שאני כמו אליהו בהר הכרמל ושמא בהא מילתא נמי איכא למיגדר מילתא שכשהיו עדים באים להעיד בפניו היו אריות שואגים ונוהמים כמו שיש במדרש ומתוך כך היו מתפחדים להעיד עדות שקר אי נמי יש לומר אחרים עשו לו וחשדא ליכא דרבים שכיחי גביה כדאמר גבי ר''ג ומה שעשו בכותלי היכל וקדשי קדשים ציורים חקוקים בכותל סביב פני הכפיר אל התימורה מפה ופני אריה אל התימורה מפה יש לומר על פי הדיבור הכל בכתב (דברי הימים א כ''ח:י''ט) אי נמי יש לומר דלא שייך לא תעשה לך פסל אלא בתלוש אבל על הכותל במחובר לא דאינו אלא לנוי בעלמא ובטל לגבי הכותל ואע''ג שאני מדמה לא הייתי עושה מעשה כמו זה התירוץ האחרון ועוד נראה לי דלפי סוגיית פרק כל הצלמים (ע''ז דף מג:) מוכח דכל מיני פרצופין מותר לעשות אפילו חקוקין וחותמה בולט חוץ מפרצוף אדם לחודיה או דמות ארבעה פרצופין בהדי הדדי שבכסא הכבוד אדם אריה שור נשר ודמות שמשין שבמדור העליון ושבמדור התחתון ותשמישי מקדש לעשות כמותו בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם כמדתן בארכו ורחבו שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה אבל מילי אחריני שרי תדע דאמר אביי התם לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן והדר אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי והדר אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון ופריך ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים (שמות כ':ד') לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ומשני כי תניא ההיא לעובדם ופריך לעבדם אפילו שלשול קטן נמי ומשני אין הכי נמי ומסיפא דקרא נפקא אשר בארץ לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות מתחת לרבות שלשול קטן ופריך ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני כו' ומשני שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו וכו' והשתא מדלא קאמר אלא ככל הנך שנויי שמע מינה דלא הדר ביה מכל מאי דשני מעיקרא ולא מסרו הכתוב אלא לחכמים ושמשין שבמקדש לא אסירי אלא כמותן דוקא כמדת ארכו ורחבו דאי לאו הכי לא יוכל שום אדם לעשות בית ושלחן וכלים לפי שהיו במקדש אלא ודאי לא אסרה תורה אלא כמותן ממש ועוד כיון דאפשר לעשות כמותן מסתמא לא אסרה אלא כיוצא בהן אבל שמשין שברקיע שאי אפשר לעשות כמותן אסרה תורה לעשות דוגמתן ואע''פ שאינו עושה כמדת ארכו ורחבו לפי שאי אפשר ושמשין שבמדור העליון כגון חיות שרפים ואופנים ומלאכי השרת אסור אפילו היכא דאחרים עשו לו ואפילו ליכא חשדא היכא דשכיחי רבים גביה משום דכתיב לא תעשון לא תעשון תרי זימני לדרשה לא תעשון אתי שמשין שאתי דהיינו שבמדור העליון לא תעשון כלל וקרי ביה לא תעשון אותי ולהכי פרצוף אדם לחודיה אסור וארבעה פרצופין אדם אריה שור ונשר אסור ולעבור עליו בשתים משום פרצוף אדם ומשום ארבעה פרצופין בהדי הדדי דהיינו דמות החיות ולא תעשו לכם איצטריך לשמשין שבמדור התחתון כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות ודוקא לכם לעצמכם אבל אחרים עושין לכם אי נמי דרשינן איפכא כי מן השמים דברתי עמכם וסמיך ליה לא תעשון דהיינו כל שמן השמים לא תעשון דהיינו אפילו שמשין שבמדור התחתון ודוקא אתם לא תעשון אבל אחרים עושין לכם ואת אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם נדרוש לשמשין שבמדור העליון לאסור אפילו כשאחרים עושין לכם דמשמע לכם לא ימצא לכם וכי האי גוונא דריש בתורת כהנים בפרשת קדושים תהיו אלהי מסכה לא תעשו יכול יעשו אחרים תלמוד לומר לכם והא דתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ומוקי לה לעובדם היינו אפילו כשאחרים עשו לו לעובדם לעבור עליהם משעת עשיה ואע''ג דמלאכי השרת עובר בלא תעבדם אפילו כשאחרים עשו לו (דהיינו פרצוף אדם) יש לומר לעבור עליו בשתים אי נמי אפילו אם הוא של פרקים דמשום עשייה לחודה לא עבר כדאיתא בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מג:) מכל מקום כי עביד להו לעובדם חייב:
וּכְתִיב: ''כְּמַעַר אִישׁ וְלוֹיוֹת''. מַאי ''כְּמַעַר אִישׁ וְלוֹיוֹת''? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא:
Traduction
And it is written: ''According to the space of each with loyot'' (I Kings 7:36). The Gemara asks: What is the meaning of: ''According to the space of each with loyot''? Rabba bar Rav Sheila said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source