1.
אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּתַנְיָא _ _ _ אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל נוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל — שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית עַל מָה נֶחְלְקוּ — לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת לָאו מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת:
דְּאִיתְּמַר
רַבִּי
כְּרוּת
אֲתָא
2.
בֶּן שְׁמוֹנָה — הֲרֵי הוּא _ _ _ וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה וּמְנִיקָתוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה:
וְאַדִּשְׁמוּאֵל
כְּאֶבֶן
אַנְדְּרוֹגִינוֹס
תַזְרִיעַ
3.
וְלֹא סָפֵק דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת ''עָרְלָתוֹ'' — וַדַּאי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אַנְדְּרוֹגִינוֹס דּוֹחֶה _ _ _ הַשַּׁבָּת:
אֶת
יָנוֹקָא
סָפֵק
אוֹמֵר
4.
אֲמַר לֵיהּ _ _ _ נַחְמָן וְאַדִּשְׁמוּאֵל לָא עֲבַר אֵימַר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל בַּחוֹל בְּשַׁבָּת מִי אָמַר הוּא סָבַר וַדַּאי עָרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא דְּאִיתְּמַר רַבָּה אָמַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עָרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא רַב יוֹסֵף אָמַר וַדַּאי עָרְלָה כְּבוּשָׁה הִיא:
רַב
בְּשַׁבָּת
כָּל
אַדְּרַב
5.
אִיתְּמַר _ _ _ אָמַר הֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר:
מְחַלְּלִין
רַב
לֵידָה
שֶׁבֵּית
1. ?
2. ?
3. רַבִּי ?
n. pr.
n. pr.
n. pr.
mon maître (titre de savants).
4. סָפֵק ?
doute.
chagrin, affliction.
n. pr.
prétexte, motif.
5. רַבָּה ?
1 - grand.
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
2 - nombreux.
3 - maître, chef.
4 - capitale.
5 - assez, trop, beaucoup.
6 - longtemps.
7 - n. pr. (רַבָּה, מֵרַב ... ).
8 - combattre (רוּב).
n. pr.
n. pr.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10