Daf 24b
שֶׁל חֲמִשָּׁה וְשֶׁל שִׁשָּׁה וְשֶׁל שְׁמוֹנָה. וְשֶׁל שִׁבְעָה — לֹא יַעֲשֶׂה, אֲפִילּוּ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ לֹא יַעֲשֶׂה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי.
Rachi (non traduit)
של חמשה. נרות:
ושל ששה. נרות:
ואפילו של שאר מיני מתכות. לפי שכיוצא בהן כשירה לפנים כדתניא (מנחות דף כח:) ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה חזר וכלל מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת:
אף של עץ לא יעשה. שכיוצא בה כשירה לפנים דר' יוסי בר' יהודה דריש ליה לקרא ברבוי ומעוטי מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט חרס והכי מפרש לה במנחות (שם):
כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי. כשגברה ידם על היונים והוציאום מירושלים וטיהרו את המקדש והיו עניים ולא יכלו לעשותה של זהב:
אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה?! שַׁפּוּדִין שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ וְחִיפּוּם בְּבַעַץ. הֶעֱשִׁירוּ — עֲשָׂאוּם שֶׁל כֶּסֶף, חָזְרוּ הֶעֱשִׁירוּ — עֲשָׂאוּם שֶׁל זָהָב.
Rachi (non traduit)
בבעץ. שטיינ''ו בלע''ז:
Tossefoth (non traduit)
שפודים של ברזל. הא דקרי ליה שפודים משום שלא היו גביעים כפתורים ופרחים אלא א''כ באה זהב כדאי' בהקומץ רבה (מנחות דף כח. ושם):
וְשַׁמָּשִׁין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָן מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ''לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי'' — לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם! אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דְּמוּת אַרְבָּעָה פָּנִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי.
Rachi (non traduit)
דמות ארבעה פנים. לגוף אחד כעין חיות הקדש דהיינו אתי שכסא כבוד רכוב עליהן:
אֶלָּא מֵעַתָּה פַּרְצוּף אָדָם לְחוֹדֵיהּ תִּשְׁתְּרֵי? אַלְּמָה תַּנְיָא: כָּל הַפַּרְצוּפוֹת מוּתָּרִין חוּץ מִפַּרְצוּף אָדָם! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִפִּרְקֵיהּ דְּאַבָּיֵי שְׁמִיעָא לִי: ''לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי'' — לֹא תַּעֲשׂוּן אוֹתִי.
Rachi (non traduit)
פרצוף אדם לחודיה תשתרי. שהרי הוא אחד מהן בחיות ואפ''ה אמר עד דאיכא כולהו בהדי הדדי:
Tossefoth (non traduit)
חוץ מפרצוף אדם. תימה מאי קושיא דלמא הכא במוצא וכדרבא דמוקי לה כר' יהודה בפ' כל הצלמים (ע''ז דף מג. ושם) אבל עשייה שריא וי''ל דסוגיא דהכא כאביי ולית ליה דרבא ומוקי לה בעושה ולפ''ז מותר לעשות צורת אדם דקיימא לן כרבא לגבי דאביי ומיהו אין ראיה דבלא שום קושיא יכול רבא לדרוש לא תעשון אותי וכן תניא לקמן טבעת שחותמה שקוע אסור לחתום בה:
לא תעשון אתי. וא''ת ומאי קאמר אלא דמות ארבעה פנים תיפוק ליה משום צורת אדם לחודיה וי''ל כי איכא שאר פרצופין עם אדם שרי טפי א''נ אם מצא צורת אדם אסור להשלים לד' פנים ומיהו קשיא דפרצוף אדם לחודיה תיפוק ליה מכרובים שעל הכפורת וי''ל דלא מקרו שמשיי וכרובים שבשמים לא נתבררה צורתם:
וּשְׁאָר שַׁמָּשִׁין מִי שְׁרֵי? וְהָא תַּנְיָא ''לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי'' — לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנַי בַּמָּרוֹם, כְּגוֹן אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שַׁמָּשִׁין שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן.
Rachi (non traduit)
שבמדור העליון. ברקיע שביעי דדייקינן אתי אבל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות במדור התחתון הן ברקיע השני כדאמרינן במסכת חגיגה (דף יב:):
Tossefoth (non traduit)
לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון. הני תלת מילי דאביי לא הדר ביה בכל זמנא דכולה אמת וה''ק לא אסרה בשמשין של מטה אלא בית תבנית היכל ואכסדרה תבנית אולם ובשמשין התחתונים אסרה חמה ולבנה וכוכבים ובמדור העליון דמות ד' פנים:
וְשֶׁבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ''אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם'' — לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, ''מִמַּעַל'' — לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — לְעָבְדָם.
Tossefoth (non traduit)
ממעל לרבות מלאכי השרת. למאי דסליק אדעתיה דאיירי בעשייה הוה מצי לאקשויי דמות שמשיי מלא תעשון נפקא:
אִי לְעָבְדָם, אֲפִילּוּ שִׁלְשׁוּל קָטָן נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי, דְּתַנְיָא: ''אֲשֶׁר בָּאָרֶץ'' — לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת יַמִּים וּנְהָרוֹת אֲפִיקִים וְגֵאָיוֹת, ''מִתַּחַת'' — לְרַבּוֹת שִׁלְשׁוּל קָטָן.
Rachi (non traduit)
שלשול. תולעת:
אפיקים. מוצאי מים ביברי''ש בלע''ז:
וַעֲשִׂיָּיה גְּרֵידְתָּא מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: ''לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי'' — לֹא תַּעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַׁיי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי, כְּגוֹן חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
שָׁאנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ. וְהָא רַב יְהוּדָה, דַּאֲחֵרִים עָשׂוּ לוֹ, וַאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, סַמִּי עֵינֵיהּ דְּדֵין!
Rachi (non traduit)
אחרים. נכרים:
והא רב יהודה. שהיתה לו צורה בטבעתו ואחרים עשאוה וא''ל שמואל דנישקליה מיניה:
סמי עיניה. כלומר השחת צורתו:
Tossefoth (non traduit)
שאני ר''ג דאחרים עשו. ואע''ג דבכל מילי אמירה לנכרי שבות כדמוכח בפ''ב דמו''ק (דף יב.) ואפילו בדרבנן איכא שבות ובפרק השוכר את הפועלים (ב''מ דף צ.) יש בעיא אי איכא שבות בלאו או לא גבי חוסם פרה ודש בה הכא לא גזור משום מצוה וצריך ליזהר כשמלוין לנכרים ומחתמין החוב בחותם של שעוה שתלוי באגרת דלא סמכינן אדרבא כדפרישית דלא פליג רבא ואם הנכרי מביא לו חותם מעצמו מותר:
סמי עיניה דדין. אלמא אסור להשהותו שמא יחשדוהו שעשה ועבר על לא תעשון ור''ג נמי ליתסר ומשני כיון דחותמו בולט חיישינן לחשדא שמא יאמרו ע''ז הוא לו אבל אחשדא דלא תעשון לא חיישינן ומפרש בה''ג דההיא דרב יהודה בצורת דרקון משום דתנן בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מב:) מצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה דרקון יוליכם לים המלח ומפרש התם משום דהני חשיבי להו וה''נ חשיב טפי חשדא משאר:
הָתָם, חוֹתָמוֹ בּוֹלֵט הֲוָה, וּמִשּׁוּם חֲשָׁדָא. כִּדְתַנְיָא: טַבַּעַת, חוֹתָמוֹ בּוֹלֵט — אָסוּר לְהַנִּיחָהּ וּמוּתָּר לַחְתּוֹם בָּהּ. חוֹתָמוֹ שׁוֹקֵעַ — מוּתָּר לְהַנִּיחָהּ וְאָסוּר לַחְתּוֹם בָּהּ.
Rachi (non traduit)
ומשום חשדא. שלא יאמרו ע''ז היא לו:
אסור להניחה. באצבעו:
ומותר לחתום בה. שחתימתה שוקעת:
וכשחותמה שקוע. חתימה בולטת חותמה בולט המתכת חרות סביב סביב והצורה עומדת כמות שהיא חותמה שוקעת שהצורה חקוקה וחרותה במתכת:
וּמִי חָיְישִׁינַן לַחֲשָׁדָא? וְהָא הָהִיא בֵּי כְנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא, דַּהֲוָה בֵּיהּ אִנְדְּרָטָא, וַהֲווֹ עָיְילִי רַב וּשְׁמוּאֵל וַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל וְלֵוִי וּמְצַלּוּ הָתָם, וְלָא חָיְישִׁי לַחֲשָׁדָא! רַבִּים שָׁאנֵי.
Rachi (non traduit)
דשף ויתיב בנהרדעא. מקום הוא ויש פותרין שחרב וחזר ונבנה ותמיד היתה שכינה מצויה שם ויכניה וגלותו בנאוהו שנשאו עמהם מאבני ירושלים ועליהם נאמר (תהילים ק''ב:ט''ו) כי רצו עבדיך את אבניה:
אנדרטא. צלם דמות המלך:
וְהָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָחִיד הוּא? כֵּיוָן דְּנָשִׂיא הוּא — שְׁכִיחִי רַבִּים גַּבֵּיהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: דִּפְרָקִים הֲוָה.
Rachi (non traduit)
והא ר''ג יחיד הוה. וניחוש נמי לחשדא:
Tossefoth (non traduit)
והא רבן גמליאל יחיד. תימה והא צורה דר''ג לא היתה בולטת וי''ל דמ''מ שייך בה חשדא דגבי לבנה אין חילוק כיון דאינה בולטת ברקיע:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְהִתְלַמֵּד עֲבַד, וּכְתִיב: ''לֹא תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת'' — אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת.
מַתְנִי' מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח,
Rachi (non traduit)
מתני' מעשה שבאו שנים כו':
ראינוהו שחרית במזרח. את הישנה:
Tossefoth (non traduit)
ראינוהו במזרח. הישנה וערבית במערב את החדשה עדי שקר הם דקיימא לן (לעיל ראש השנה כ:) כ''ד שעי מיכסי סיהרא כך פירש בקונטרס בשם רבותיו והקשה מדקתני בברייתא פעמים שבא בארוכה ואין לשון ארוכה וקצרה נופל כאן שהרי מתוך קוטנה הישנה נכסית מבני מערב כשהיא במזרח לפני חדושה ופירש בקונטרס דעל החדשה העידו ועדי שקר דקאמר רבי יוחנן בן נורי לפי שבי''ב שעות שביום אין ממהרת לבא מתוך המזרח לתוך המערב וע''ז קאמר פעמים שבא בארוכה ושוהה לבא ודבר תימה הוא מאי ס''ד דר' יוחנן בן נורי למה לא תוכל לילך בי''ב שעות כל רוח דרומית ועדיין מקצה רוח מזרחית ומערבית עמו ובירושלמי משמע כלישנא קמא דקאמר רבי שמלאי טעמא דרבי יוחנן בן נורי כל חדש שנראית קודם ו' שעות אין כח בעין לראות את הישן נראה ישן שחרית לא נראה חדש בין הערבים חדש בין הערבים לא נראה ישן שחרית א''ר חייא בר אבא ולמה קבלם ר''ג שכן מסורת הוא מאבותיו פעמים שבא בארוכה ופעמים מהלך בקצרה ותימה מי פליג המסורת מאבותיו דר''ג אהא דאמר לעיל בסוף פ''ק (ראש השנה דף כ:) כ''ד שעי מיכסי סיהרא למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי ושמא יש לחלק בשעות דיש שעות קטנות ביום כגון בתקופת טבת ויש שעות בינוניות כגון בימי ניסן ותשרי ויש גדולות כגון בתקופת תמוז ואי בקטנות או בבינוניות מיכסי סיהרא לבני א''י תמני סרי מעתיקא ושית מחדתא מן הגדולות פעמים מכסיא פורתא כגון דבא בארוכה פעמים דלא מכסיא כגון דבא בקצרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source