Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 67a
אֶלָּא יֵשׁ לְךָ שָׁעָה שֶׁזָּבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין וְאֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין, וְאֵיזֶה זֶה — פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה.
Traduction
Rather, it teaches you that you have a time when zavin and lepers are sent out from the camp, but those who are ritually impure due to contact with a corpse are not sent out. And what is this time? When a Paschal lamb is brought in impurity, when those impure due to contact with a corpse are permitted to participate, but a zav and a leper may not. From here we learn that when most of the nation is ritually impure due to contact with a corpse, the Paschal lamb is brought anyway in a state of ritual impurity.
Rachi non traduit
אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין. מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:
בטומאה. כשרוב ציבור טמאין במת עושין פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין:
אָמַר אַבָּיֵי: אִי הָכִי, לֵימָא נָמֵי: יֵאָמֵר זָב וּטְמֵאֵי מֵתִים, וְאַל יֵאָמֵר מְצוֹרָע, וַאֲנִי אוֹמֵר: זָב מִשְׁתַּלֵּחַ, מְצוֹרָע — לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אֶלָּא: יֵשׁ לְךָ שָׁעָה שֶׁמְּצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין, וְאֵין זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין, וְאֵיזֶה זֶה — פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה.
Traduction
Abaye said: If so, that this is how the verse is to be interpreted, let us also say that the verse should only say zav and those ritually impure due to a corpse and not say leper, and I would say this law on my own through an a fortiori inference: If a zav is sent out, then with regard to a leper, whose ritual impurity is more severe than that of a zav, all the more so is it not clear that he should be sent out? Rather, the seemingly unnecessary mention of a leper teaches that you have a time when only lepers are sent out, but zavin and those ritually impure due to contact with a corpse are not sent out. And what is this time? When a Paschal offering is brought in impurity, when zavin and those impure due to contact with a corpse are permitted to participate, but a leper may not.
Rachi non traduit
מצורע חמור מזב. לקמן מפרש חומריה:
ואיזה זה כו'. בתמיה:
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, וְאִם אָכְלוּ — פְּטוּרִין.
Traduction
And if you say that it is indeed so that even a zav may participate when the Paschal lamb is brought in a state of impurity, there is a difficulty, for didn’t we learn in a mishna: When a Paschal lamb is brought in a state of ritual impurity, zavim and zavot, menstruating women and women after childbirth, whose impurity is comparable to that of a zav, may not eat from it; but if they ate, they are exempt from karet. This demonstrates that the verse cannot be explained in accordance with Reish Lakish’s inference.
Rachi non traduit
לא יאכלו ממנו. דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה טמא לא כתיב אלא לנפש ובדידה דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם יליף דאי מוישלחו כדר''ל זב נמי לישתרי:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם מִקְּרָא קַמָּא. אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ''אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא'', ''לָנֶפֶשׁ'' לְמָה לִי?
Traduction
Rather, Abaye said: Actually, the law can be derived from the first verse quoted by Rabbi Yoḥanan: ''Any man who shall be impure by reason of a corpse.'' And the derivation should be understood as follows: If so, that the verse comes to teach that only an individual can rectify his situation on the second Pesaḥ, but not the community, the Merciful One should have written: ''Any man who shall be impure.'' Why do I need the words ''by reason of a corpse''?
Rachi non traduit
אלא לעולם מקרא קמא. וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א''כ דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות יחיד נדחה לשני וציבור לית להו תקנתא דע''כ לנפש למעוטי זבין ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו וכ''ת לגבי יחיד מחמיר עלייהו וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי' נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח שני אלא טמא נפש כו':
וְכִי תֵּימָא הַאי ''לָנֶפֶשׁ'' לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא: הַטְּמֵא מֵת הוּא דְּנִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, אֲבָל שְׁאָר טְמֵאִין לָא. וְהָתַנְיָא: יָכוֹל לֹא יְהוּ עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי אֶלָּא טְמֵאֵי מֵתִים וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, זָבִין וּמְצוֹרָעִין וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ אִישׁ'', ''לָנֶפֶשׁ'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?
Traduction
And if you say that these words ''by reason of a corpse'' come for this reason, to teach us that it is only one who is ritually impure due to contact with a corpse that is deferred to the second Pesaḥ but the rest of those who are impure are not deferred to the second Pesaḥ, there is a difficulty. For wasn’t it taught otherwise in the following baraita: One might have thought that only those ritually impure due to contact with a corpse and those on a distant journey observe the second Pesaḥ. From where do we derive that even zavin, lepers and those who had relations with menstruating women may participate in the second Pesaḥ? Therefore, the verse states: ''Any man,'' to include even people with these types of impurity. If so, why do I need the words ''by reason of a corpse'' that the Merciful One writes, as it would seem that they teach us nothing?
Rachi non traduit
ת''ל איש איש. כי יהיה טמא משמע כל טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א''נ איש כי יגע במת ש''מ למידרשי' באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי אלא ע''כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא ולמימרא דאין נדחין אלא עושין בטומאה ומש''ה לנפש למימר דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו אבל זיבה וצרעת לא:
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אִישׁ נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, וְאֵין צִיבּוּר נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, אֶלָּא עָבְדִי בְּטוּמְאָה. וְכִי עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה — בִּטְמֵא מֵת, אֲבָל שְׁאָר טוּמְאוֹת — לָא עָבְדִי.
Traduction
Rather, this is what the verse is saying: A single individual or a group of individuals are deferred to the second Pesaḥ, but the entire community or the majority thereof is not deferred to the second Pesaḥ; rather, they observe the first Pesaḥ in a state of ritual impurity. And when we say that the community observes it in a state of impurity, that is only when they are ritually impure due to contact with a corpse, as indicated by the expression ''by reason of a corpse,'' but when they are impure with other types of impurity, they do not observe it in a state of impurity, even if the majority of the community is impure.
אָמַר רַב חִסְדָּא: מְצוֹרָע שֶׁנִּכְנַס לְפָנִים מִמְּחִיצָתוֹ פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ''.
Traduction
Having cited verses dealing with the requirement to send out the ritually impure from the camp, the Gemara addresses several halakhot relevant to that topic. Rav Ḥisda said: A leper, who must be sent out from all of the camps including the Israelite camp, who went in beyond his boundary, that is, he entered an area that is prohibited to him, is nonetheless exempt from the punishment of lashes. With regard to the ritually impure, the Torah states: ''Both male and female shall you send out, outside the camp shall you send them, and they shall defile not their camps in the midst of which I dwell'' (Numbers 5:3), from which we learn that an impure person who enters the camp is liable to receive lashes for having violated the prohibition of ''they shall not defile.'' A leper, however, is exempt, as it is stated: ''All the days that the plague shall be in him he shall be impure; he is impure, he shall dwell in isolation, his dwelling shall be outside the camp'' (Leviticus 13:46).
Rachi non traduit
לפנים ממחיצתו. מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני' מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:
פטור. ממלקות דלא יטמאו את מחניהם:
''בָּדָד יֵשֵׁב'' — לְבַדּוֹ יֵשֵׁב. ''מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ'', הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה.
Traduction
The Gemara explains that the verse is explicated in the following manner: ''He shall dwell in isolation'' means he shall dwell alone, without even the company of others who are impure. ''His dwelling shall be outside the camp'' teaches that the verse has transmuted the negative precept into a positive mitzva. In other words, the verse establishes that if a leper entered an area that is prohibited to him, he is commanded to leave, and fulfilling this command removes the full force of the prohibition he has already violated. The rule is that lashes are not administered for the violation of a prohibition, if that violation can be rectified by the fulfillment of a positive commandment.
Rachi non traduit
נתקו לעשה. ואע''ג דלאו בתר לאו כתיב ע''כ לנתוקי לאוי אתא דקי''ל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו דאי לאטעוניה עשה ול''ת הא כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא נתקו לעשה ואע''ג דעשה יתירי כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש בספרי ועוד דבהאי כתיב כל ימי אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כדדרשינן כל ימיו דאונס את הנערה במס' מכות (דף טו.) כל ימיו בעמוד והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי:
Tossefoth non traduit
הכתוב נתקו לעשה. פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו וקשה לר''י דאם כן ה''ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה ריב''א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא הכי ואור''י דהאי נתקו לעשה לא הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה כתוב אחר הלאו בסמוך משמע שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו והנותר וגו' (שמות י''ב:
י') וכמו לא תקח האם על הבנים שלא תשלח (דברים כ''ב:ו'-ז') אלא ה''פ הכתוב נתקו לעשה דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא יטמאו את מחניהם ופרט במצורע בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל האחרים לנתקו מן הלאו וליתנו בעשה אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על דבר אחד לא מנתקינן את הלאו בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי''ל דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק עשה נראה דלא מהני אלא במחנה שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא לאוקמי ניתוק למחנה שלישי' ובמחנה שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים (זבחים דל''ב:) דקאמר ואי ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא א''ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן ניתוק לעשה:
אֵיתִיבֵיהּ: מְצוֹרָע שֶׁנִּכְנַס לִפְנִים מִמְּחִיצָתוֹ — בְּאַרְבָּעִים. זָבִין וְזָבוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים מִמְּחִיצָתָן — בְּאַרְבָּעִים. וּטְמֵא מֵת מוּתָּר לִיכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.
Traduction
An objection was raised against Rav Ḥisda from a baraita: A leper, who may not even enter the Israelite camp, who went in beyond his boundary, is punished with forty lashes like one who violates a regular Torah prohibition. Similarly, zavin and zavot, who are prohibited from entering the Levite camp, who went in beyond their boundaries, are punished with forty lashes. And one who is ritually impure due to contact with a corpse is permitted to enter even the Levite camp.
Rachi non traduit
זב. מחיצתו הר הבית דאסור לכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:
מחנה לויה. כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:
Tossefoth non traduit
זבין ובועלי נדות שנכנסו כו'. ריב''א לא גרס ובועלי נדות בהדי זבין דהא אמרינן לקמן בועל נדה כטמא מת למחנות ובתוספתא ליתיה:
וְלֹא טְמֵא מֵת בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ'' — ''עִמּוֹ'' בִּמְחִיצָתוֹ!
Traduction
And not only did they say that one who is ritually impure due to a corpse may enter this area, but even a corpse itself may be brought into the Levite camp, as it is stated: ''And Moses took the bones of Joseph with him'' (Exodus 13:19), the words ''with him'' implying that the bones were taken within his boundary, i.e., that Joseph’s coffin was found in the same area in which Moses dwelled. Since Moses was a Levite and lived in the Levite camp, it follows that even a corpse may be brought into the Levite camp. In any event, we see from the first clause of the baraita that a leper does in fact receive lashes for entering an area prohibited to him, against Rav Ḥisda.
Rachi non traduit
עמו. ומשה לוי היה:
תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ''בָּדָד יֵשֵׁב'' — לְבַדּוֹ יֵשֵׁב, שֶׁלֹּא יְהוּ טְמֵאִין אֲחֵרִים יוֹשְׁבִין עִמּוֹ. יָכוֹל יְהוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין לְמַחֲנֶה אַחַת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם'', לִיתֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara answers: This is a matter that is subject to dispute between tanna’im, for it was taught in a different baraita: ''He shall dwell in isolation'' indicates that he shall dwell alone, meaning that other ritually impure people, such as zavin and those who are ritually impure due to contact with a corpse, should not dwell with him. One might have thought that zavin and those who are ritually impure due to contact with a corpse are sent to one camp, meaning that the laws governing which camps they may or may not enter are the same for both. Therefore, the verse states: ''Both male and female shall you send out, outside the camp shall you send them out, and they shall defile not their camps in the midst of which I dwell'' (Numbers 5:3). The plural term ''camps'' teaches that there are multiple camps for those who are ritually impure, so that we give a camp for this one and a camp for that one; this is the statement of Rabbi Yehuda. Thus, in his opinion, there are three camps: One which a leper may not enter, one which a zav may not enter, and one which even someone ritually impure due to contact with a corpse may not enter.
Rachi non traduit
תנאי היא. דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:
שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו. כגון זבין וטמאי מתים למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן:
יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת''ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה. מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ'', יֵאָמֵר טְמֵאֵי מֵת וְאַל יֵאָמֵר טְמֵאֵי זָב, וַאֲנִי אוֹמֵר: טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין, זָבִין — לֹא כָּל שֶׁכֵּן. לָמָּה נֶאֱמַר זָב — לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה.
Traduction
Rabbi Shimon says: It is not necessary to derive this law from the plural term ''camps,'' for surely the verse says: ''Command the children of Israel that they send out from the camp any leper and any zav and anyone impure by reason of a corpse'' (Numbers 5:2). The verse includes an unnecessary phrase: Let the verse say only that they are to send out those who are ritually impure due to a corpse, and not say anything about those impure as a zav, and I would say on my own that a zav is obviously included in this law: If those ritually impure due to a corpse are sent out from the camp, all the more so is it not clear that zavin should be sent out? If so, why is a zav stated? To give him a second camp, that is, to teach us that the law governing a zav is more severe than the law relating to one who is impure due to a corpse and there is an additional camp that he may not enter.
Rachi non traduit
אינו צריך. האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דעל כרחך כולן חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו כולהו ש''מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:
זב לא כ''ש. לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:
וְיֵאָמֵר זָב וְאַל יֵאָמֵר מְצוֹרָע, וַאֲנִי אוֹמֵר: זָבִין מִשְׁתַּלְּחִין, מְצוֹרָעִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן? לָמָּה נֶאֱמַר מְצוֹרָע — לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''בָּדָד יֵשֵׁב'' — הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה.
Traduction
And furthermore: Let the verse say only that they are to send out a zav, and not say anything about a leper, and I would say on my own that a leper is obviously included in this law as well: If zavin are sent out, all the more so is it not clear that lepers should be sent out? Why then is a leper stated? To give him a third camp that he may not enter. When the verse says with regard to a leper: ''He shall dwell alone,'' the verse has transmuted the negative precept into a positive command. This teaches us that a leper who enters a camp that is prohibited to him does not receive lashes for his violation of a negative commandment, which is consistent with the ruling of Rav Ḥisda.
מַאי חוּמְרֵיהּ דְּזָב מִטְּמֵא מֵת? שֶׁכֵּן טוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ. אַדְּרַבָּה: טְמֵא מֵת חָמוּר, שֶׁכֵּן טָעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.
Traduction
The Gemara questions the opinion of Rabbi Shimon: We see from the discussion cited above that it was clear to Rabbi Shimon that the impurity of a zav is more severe than that of one who is ritually impure due to contact with a corpse, and that the impurity of a leper is even more severe than that of a zav. What is the stringency of a zav over one who is ritually impure due to a corpse? That the impurity of the zav issues out upon him from his own body, rather than coming from an external source, as is the case when impurity is contracted from a corpse. But on the contrary, it may be argued that the legal status of one who is ritually impure due to a corpse is more severe, as he requires sprinkling of the purifying waters on the third and seventh days of his purification process, whereas a zav, who is also impure for seven days, does not require such sprinkling.
Tossefoth non traduit
מאי חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו. ה''ה דהוה מצי למימר שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט כדלקמן אלא ניחא ליה למינקט חומרי דלא מצי למימר להו בסמוך גבי חומר בזב מבמצורע:
אָמַר קְרָא ''טָמֵא'' ''וְכֹל טָמֵא'', לְרַבּוֹת טְמֵא שֶׁרֶץ. וְזָב חָמוּר מִטְּמֵא שֶׁרֶץ.
Traduction
The Gemara answers: Therefore, the verse states not just ''impure'' but ''and anyone impure.'' The additional words come to include one who is ritually impure due to contact with a creeping animal. He, too, is sent out from the camp like one who is impure due to contact with a corpse, and it is clear that the legal status of a zav is more severe than one who is ritually impure due to contact with a creeping animal.
Rachi non traduit
לרבות טמא שרץ. לשילוח והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמיר מטמא שרץ שהרי טומאה יוצאה עליו מגופו זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות כותים (נדה דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:
וּמַאי חוּמְרֵיהּ? כְּדַאֲמַרַן. אַדְּרַבָּה: שֶׁרֶץ חָמוּר, שֶׁכֵּן מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס! אָמְרִי:
Traduction
The Gemara asks: And what is his stringency? In what way is a zav more stringent than one who has contracted ritual impurity from a creeping animal? The Gemara answers: As we have said, that his impurity issues out upon him from his own body, unlike one who has contracted impurity from a creeping animal. But on the contrary, it is possible to say that the legal status a creeping animal is more severe, for it imparts ritual impurity even through an accident. A zav only becomes impure when it is clear that his discharge did not result from sickness or some other accident, but a person who comes into contact with a creeping animal contracts ritual impurity regardless of the circumstances of that contact. They say in answer to this question:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source