Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 8a
דְּהָא עֵצִים וַאֲבָנִים בְּעָלְמָא לָא מִטַּמְּאוּ, וְהָכָא מִטַּמְּאוּ.
Traduction
The Gemara explains that the halakha of leprous symptoms on a house constitutes a novelty, as by Torah law, wood and stones are generally not susceptible to ritual impurity, yet here in the case of house leprosy they are susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
דהא עצים. פשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה:
Tossefoth non traduit
דהא עצים ואבנים לא מטמאו. ואפ''ה מטמאו כאן עצים ואבנים לאו דוקא דהא תנן במסכת נגעים (פי''ב מ''ה) לרבי יהודה אפילו חבילי קש וחבילי תבן וא''כ צריך לומר דרבי נמי מודה לר' יהודה וכן משמע מדלא מסיק דרבי סבר לה כר' שמעון דפליג התם:
וְרַבִּי אָמַר: אִצְטְרִיךְ, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ'', הָוֵה אָמֵינָא לִדְבַר מִצְוָה — אִין, לִדְבַר הָרְשׁוּת — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ''וְצִוָּה הַכֹּהֵן''.
Traduction
And Rabbi Yehuda HaNasi said: It was necessary for the Torah to state both verses: ''But on the day it appears in him'' (Leviticus 13:14), as well as: ''Then the priest shall command that they empty the house'' (Leviticus 14:36). As, if the Merciful One had written only: ''But on the day it appears in him,'' I would have said that for a matter of mitzva, yes, one may delay the priest’s examination of the leprous symptoms, but for an optional matter, no, one may not, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Therefore the Merciful One wrote: ''Then the priest shall command,'' in order to teach that one may delay his examination even for an optional matter.
Rachi non traduit
ורבי אמר אצטריך. כלומר אע''ג דיליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מוצוה הכהן איצטריך ביום הראות בו:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''וְצִוָּה הַכֹּהֵן'', הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי — אִין, דְּלָאו טוּמְאָה דְגוּפֵיהּ, אֲבָל טוּמְאָה דְגוּפֵיהּ — אֵימָא מִיחְזָא חַזְיָא לֵיהּ. צְרִיכָא.
Traduction
And conversely, if the Merciful One had written only: ''Then the priest shall command,'' I would have said that for these utensils that are found in the house, yes, one may delay the priest’s examination, as this is not a case of impurity of the individual’s body but only that of his possessions; but in a case of impurity of the individual’s body, I would say that the priest must examine it immediately. Therefore, it is necessary for the Torah to state that even in this case, one may delay his examination.
Rachi non traduit
אבל טומאה דגופיה אימא לא. דלא יליף טומאה דגופיה מטומאה דלאו גופיה לדבר הרשות מוצוה הכהן דהוה אמינא חידוש הוא קמ''ל וביום הראות דהיינו טומאה דגופיה דממתינין לו לדבר מצוה והואיל ואשכחן דממתינין לו לטומאה דגופיה מיהא לדבר מצוה אית ליה נמי כח למילף מוצוה הכהן דממתינין לטומאה דגופיה לדבר הרשות נמי אף על גב דחידוש הוא:
אָמַר מָר: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאִי אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ.
Traduction
§ The Gemara proceeds to analyze the aforementioned baraita. The Master said that as the verse states: ''But on the day it appears in him,'' it may be inferred that there is a day when you examine the symptoms found in him and there is a day when you do not examine those symptoms.
מַאי מַשְׁמַע? אָמַר אַבָּיֵי: אִם כֵּן לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''בְּיוֹם'', מַאי ''וּבְיוֹם''? שְׁמַע מִינַּהּ: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאִי אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ.
Traduction
The Gemara asks: From where in this verse may it be inferred? Abaye said: If it were so that the priest must always examine the symptoms immediately, the Merciful One should have written simply: On the day it appears in him. What is implied by the actual formulation of the verse: ''But on the day''? Learn from here, i.e., from the seemingly superfluous word ''but'' at the beginning of the phrase, that this is not an absolute halakha, but a conditional one, depending upon other factors: There is a day when you examine the leprous symptoms found in him and there is a day when you do not examine those symptoms.
Tossefoth non traduit
מאי וביום יש יום שאתה רואה. משמע לאביי דר' יהודה דריש וי''ו וכן פ''ק דסנהדרין (דף יד. ושם) גבי ושופטיך ופ' אלו מציאות (ב''מ דף כז.) גבי ומצאת וקשה איהו גופיה לא דריש וי''ו דואם המר ימיר בפ''ק דתמורה (דף ב:) ובסוף פרק טרף בקלפי (יומא ד' מה.) גבי והאש ושמא דריש ליה לדרשה אחרינא מיהו הכא קשה טפי כיון דר' יהודה דריש וי''ו מאי טעמא לא אמר רבא דהכא נמי דריש וי''ו למה חולק על אביי.. היה לו להזכירה ושמא רבא קאמר אפילו לא דריש ר' יהודה וי''ו הכא להאי דרשה יש ליישבה.:
רָבָא אָמַר: כּוּלָּהּ קְרָא יַתִּירָא הוּא, דְּאִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''וּבְהֵרָאוֹת'', מַאי ''וּבְיוֹם''? שְׁמַע מִינַּהּ: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאִי אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ.
Traduction
Rava offered a different explanation and said: The entire phrase ''but on the day,'' is superfluous. As, if it were so that the priest must always examine the symptoms immediately, the Merciful One should have written simply: And when it appears. What is the meaning of the additional words ''but on the day''? Learn from here that the issue is dependent upon other factors, as there is a day when you examine the symptoms of leprosy in him and there is a day when you do not examine them.
Rachi non traduit
כולה קרא יתירא. כלומר כולה תיבה דביום הראות קרא יתירא:
וְאַבָּיֵי, הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ — בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.
Traduction
The Gemara explains: And according to Abaye, who derives the halakha from the word ''but,'' why does the verse include the phrase ''on the day''? That phrase is necessary in order to teach that the priest examines the symptoms of leprosy only during the day, but not at night.
וְרָבָא, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''לְּכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן''. וְאַבָּיֵי, הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו.
Traduction
The Gemara asks: And from where does Rava derive the halakha that the examination is performed during the day but not at night? The Gemara answers: He derives it from the verse: ''As far as the priest’s eyes can see'' (Leviticus 13:12), which indicates that the priest must be able to carry out a careful examination of the leprous symptoms; this cannot be done at night, when his vision is limited. And Abaye could say that this verse is necessary to exclude a priest who is blind in one eye from inspecting symptoms of leprosy, as it says ''eyes,'' in the plural.
Rachi non traduit
מראה עיני הכהן. משמע ביום שיכול לראות:
וְרָבָא נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי? אִין, הָכִי נָמֵי.
Traduction
The Gemara asks: But Rava also requires this verse to teach this halakha, i.e., that a priest who is blind in one eye is unfit to examine symptoms of leprosy. The Gemara answers: Yes, it is indeed so; he agrees that this verse is the source of the halakha concerning a priest who is blind in one eye, and it is not the source of the halakha that the priest may only view leprous symptoms by day.
וְאֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת''. ''לִי'' — וְלֹא לְאוֹרִי.
Traduction
If so, from where does Rava derive the halakha that a priest examines leprous symptoms during the day but not at night? The Gemara answers: He derives it from the verse that quotes a homeowner saying to a priest: ''There seems to me as it were a plague in the house'' (Leviticus 14:35), which emphasizes that the leprous symptom is seen by me, and not by way of my light, i.e., that this takes place during the day. When the next verse states that the priest comes to view the leprous symptom, it means that this also takes place by day.
Rachi non traduit
לי ולא לאורי. שאין צריך לאור הנר דהיינו ביום ובההוא שעתא נמי ובא הכהן אלמא דאין רואין אלא ביום:
Tossefoth non traduit
נפקא ליה מכנגע נראה לי ולא לאורי. תימה דהא לעיל אמר רבא לר' יהודה חידוש הוא ולא גמרינן מיניה ולפירוש שפירש דרבי יהודה לטעמיה דמצריך ופינו בעצים ובאבנים ניחא דלענין פינו דוקא חידוש ועי''ל כיון דלאורו אינו יכול לראות בלא נר א''כ פוסל מטעם ראיה יש לנו ללמוד הימנו כיון דחזינן דבעלמא נמי אשכחנא קפידא בראיה טפי מעולי רגלים דבעינן שתי עינים ובעינן נמי שלא יהא יום המעונן ותימה דהכא משמע דרבא ממעט לילה מהאי קרא ובפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לד:
ושם) מייתי קרא וביום הראות בו והיינו כאביי וי''ל דאורחיה דהש''ס לאתויי דרשות הפשוטים יותר ושמא אי לא כתב כנגע נראה לי הוה מוקמינן וביום הראות למעוטי לילה וכן בפ''ב דמגילה (דף כ.) ולא מוהלין אלא ביום דריש התם מביום השמיני ביום ולא בלילה ובפ' ר' אליעזר דמילה (שבת קלב. ושם) דריש מיניה ביום אפילו בשבת ומבן שמונת ימים דרשינן ימים ולא לילות ובפ' החובל (ב''ק דף פז.) מייתי שבח נעורים לאביה מבנעוריה בית אביה ובריש פ''ק דקדושין (דף ג:) מוקי לה בהפרת נדרים דוקא ושבח נעורים נפקי מוכי ימכור וגו' וכן בפ' קמא דקדושין (ג:
יד.) מייתי ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה מספר כריתות ובפרק [המביא גט] (גיטין דף כא:) מפקי לה רבנן מוכתב לה וספר כריתות אצטריך לדרשה אחרינא ומיהו תימה היאך נוכל ליישב הסוגיא דפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד:) אליבא דרבא דמייתי לה התם למיגמר דין ביום מנגעים ובשלמא אי מייתי מוביום הראות בו מצינו לאוקמי בגמר דין אלא כנגע נראה לי היינו תחילת דין ואביי דאמר אי מהתם הני מילי דטומאה לאו דגופיה. וקיימא פירכא דלעיל דמגופיה דאית ליה לאביי משמעות דורשין איכא בינייהו דמשמע דרבי יהודה לא דריש מופינו הוה דריש ליה נמי שפיר ואצטריך וביום הראות ע''כ נראה לי דה''פ לעיל משמעות דורשין איכא בינייהו רבי סבר דביום הראות אצטריך לדרשה אחרינא דביום ולא בלילה כדפרישית נמי לעיל ורבי יהודה סבר דתרוייהו דרשינן ואיצטריך לתרי קראי כי היכי דאית ליה לרבי דמופינו ה''א טומאה דלאו גופיה קמ''ל וביום ומביום לא שמעינן אלא לדבר מצוה קמ''ל ופינו ולפי זה לכ''ע ממתינין לדבר הרשות דהא תרוייהו דרשי ופינו כדפרישית ומלתא דאתיא מק''ו טרח וכתב לה קרא דהיינו דבר מצוה וקשה קצת אליבא דרבי יהודה שמה שיש בחומרא חידוש אין ללמוד הימנו קולא דקאמר משום דחידוש הוא דהא עצים ואבנים לא מטמאו אין ללמוד ממנה אלא דכוותיה אמרינן פרק כל הבשר (חולין ד' קח. ושם) בשר בחלב חידוש הוא ופירש רבינו יעקב דאי תרי ליה כולי יומא בחלבא שרי וכי מבשל ליה אסור והחידוש אינו מן האיסור דבהדי הדדי אסור והאי לחודיה והאי לחודיה שרי דהא כלאים נמי כל חדא שרי ובהצטרפות אסירי כדמסיק בפ' אלו עוברין (פסחים דף מד:) משמע כשהאיסור חידוש אין ללמוד ממנו קולא מהאי טעמא היה מיישב רבינו יצחק בר אברהם ההיא דעדים זוממין דחידוש הוא:
וְאַבָּיֵי, אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי טוּמְאָה דְּלָאו דְגוּפֵיהּ, אֲבָל טוּמְאָה דְגוּפֵיהּ אֲפִילּוּ לְאוֹרוֹ נָמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
And why does Abaye require the proof that he adduces when it would seem that the verse that Rava brings offers sufficient proof? The Gemara explains: According to Abaye, if the source was derived from there, I would have said that this halakha, that one must wait until the light of day to examine the symptom, applies only to leprous symptoms on a house, which is an impurity that is not related to the individual’s body. However, in a case of impurity of the individual’s body, perhaps the priest may conduct his examination even by artificial light, as it is a more severe impurity. Therefore the verse teaches us: ''But on the day,'' to indicate that even in the case of impurity of the body the priest may perform the examination only during the day by natural sunlight, and not by any artificial light.
Rachi non traduit
קמ''ל. וביום הראות בו דבו היינו טומאה דגופיה:
מַתְנִי' וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ.
Traduction
MISHNA: Rabbi Meir also stated another leniency concerning the halakhot of the intermediate days of a Festival: A person may gather the bones of his father and mother from their temporary graves on the intermediate days of a Festival. In ancient times, it was customary to first bury a corpse in a temporary grave. After the flesh had decomposed, the bones would be collected, placed in a coffin, and buried in a vault together with the bones of the deceased individual’s ancestors. This is permitted on the intermediate days of a Festival because the fact that one merited to bring the bones of his deceased parents to the graves of their ancestors is a source of joy for him.
Rachi non traduit
מתני' מלקט אדם עצמות אביו ואמו. ומוליכן למקום אחר לקוברן בקברות אבותם:
מפני ששמחה היא לו. שקוברן בקברי אבותיו ולא מצטער במועד:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵבֶל הוּא לוֹ.
Traduction
Rabbi Yosei says: One does not gather these bones on the intermediate days of a Festival, because it is a source of mourning for him. Even though he is happy to be able to bury his parents’ bones in their ancestral graves, he is still pained by the memory of their death.
Rachi non traduit
ר' יוסי אומר. לא ילקט מפני שאבל הוא לו:
לֹא יְעוֹרֵר אָדָם עַל מֵתוֹ, וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ קוֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Traduction
And all agree that a person may not arouse [ye’orer] lamentation for his deceased relative, and he may not eulogize him during the thirty days before a pilgrimage Festival.
Rachi non traduit
לא יערער על מתו. אם מת לו מת חדש או חדשים קודם המועד לא יערער מפרש בגמ' כד הדר ספדנא במערבא כלומר שלא ישכור ספדן לחזור על קרוביו לומר בכו עמי כל מרי נפש:
לא יספידנו. שאם מת לו מת בתוך שלשים יום לפני הרגל לא ישכור ספדן להספידו ושלשים יום אתרוייהו קאי וטעמא דשלשים יום מפרש בגמ':
גְּמָ' וּרְמִינְהוּ: הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ — הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם, וְלָעֶרֶב אֵין מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲפִילּוּ צְרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ!
Traduction
GEMARA: The Gemara raises a contradiction to Rabbi Meir’s opinion that gathering the bones of one’s parents is considered an occasion of joy, based on what is taught in a baraita: One who gathers the bones of his father or his mother mourns for them the entire day, but he does not mourn for them in the evening. And Rav Ḥisda said: And even in a case where he does not gather the bones from a temporary grave, but where he had them bundled up in his sheet, when he buries them he mourns for them all day. This indicates that gathering one’s parents’ bones is an occasion of mourning rather than joy.
Rachi non traduit
גמ' הרי הוא מתאבל עליהן. וקשיא לרבי מאיר דאמר מפני ששמחה היא לו:
אפילו צרורין בסדינו. שאינו מלקטן ואינו רואה אותן הרי זה מתאבל כל זמן שלא נקברו:
Tossefoth non traduit
ורמינהו המלקט כו'. במס' שמחות (פרק יב ע''ש) והוה מצי לשנויי הא מני ר' יוסי היא דאמר במשנה אבל הוא לו:
ולערב אינו מתאבל ואמר רב חסדא. בלא דרב חסדא הקשה היטב אלא כך רגילות הש''ס אגב גררא להביא פירוש הברייתא דאפילו צרורין לו בסדינו אינו מתאבל לערב ויש מפרשים דארישא קאי אפילו צרורין לו בסדינו כמה ימים צריך להתאבל כל זמן שרואה אותן ופי' קמא ניחא טפי אבל לא שייך הכא כל כך לפירוש ראשון דהא מסיפא אינו מתאבל לערב לא מצי להקשות על המשנה כי אם מרישא וצריך לומר דמייתי סיפא אגב גררא והא דרב חסדא אגב גררא לגררא:
אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחַת הָרֶגֶל עָלָיו.
Traduction
Abaye said: Say that Rabbi Meir means that collecting and reinterring the bones of one’s parents is permitted on the intermediate days of a Festival, not because it causes one joy, but rather because the joy of the pilgrimage Festival is upon him. The pain of gathering the bones of his parents is overpowered by the joy of the Festival.
Rachi non traduit
מפני ששמחת הרגל עליו. כלומר הרבה הוא עוסק בשמחת הרגל ואינו מצטער במלקט עצמות אביו ואמו:
וְלֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ. מַאי לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ? אָמַר רַב: כַּד הָדַר סַפְדָנָא בְּמַעְרְבָא, אָמְרִי: יִבְכּוֹן עִמֵּיהּ כָּל מְרִירֵי לִיבָּא.
Traduction
§ It is taught in the mishna: One may not arouse lamentation for his deceased relative during the thirty days before a Festival. The Gemara asks: What is meant by: One may not arouse lamentation for his deceased relative? Rav said: In the West, Eretz Yisrael, whenever a professional eulogizer would circulate and ply his trade, they would say: Let all those of bitter heart weep with him. When they would say this, all those who had recently suffered losses would recall their pain and lament their losses.
Rachi non traduit
יבכון עמיה. (אפילו) הכי אסור למימר במועד היינו לא יעורר על מתו:
קוֹדֶם הָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם. מַאי שְׁנָא שְׁלֹשִׁים יוֹם?
Traduction
It is taught in the mishna that one may not arouse lamentation or eulogize his relative for thirty days before a pilgrimage Festival. The Gemara asks: What is different about thirty days, that it is prohibited for one to lament the dead for specifically that amount of time before the Festival?
אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁכִּינֵּס מָעוֹת לַעֲלוֹת לָרֶגֶל, וּבָא סַפְדָן וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, וּנְטָלָתַן אִשְׁתּוֹ וּנְתָנָתַן לוֹ, וְנִמְנַע וְלֹא עָלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: לֹא יְעוֹרֵר עַל מֵתוֹ וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ קוֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Traduction
Rav Kahana said that Rav Yehuda said that Rav said: There was an incident involving a certain man who saved up money to ascend to Jerusalem for the pilgrimage Festival. A professional eulogizer came and stood at the opening to his house and the man’s wife took the money that he had saved and gave it to the eulogizer for his services. As a result, the man did not have enough money and he refrained and did not ascend to Jerusalem for the Festival. At that time, they said: One may not arouse lamentation for his deceased relative, nor may he eulogize him during the thirty days before a pilgrimage Festival.
Rachi non traduit
אמר רב (נחמן) מעשה כו'. כלומר שהיו לו מעות מזומנין לצורך לעלות לרגל ונתנתן אשתו להספדנים ונמנע מלעלות לרגל:
וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
Traduction
And Shmuel said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source