Daf 12b
יֵשׁ מֵהֶן פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה.
Rachi (non traduit)
יש מהן פטור אבל אסור. והא דקתני אין זופתין אסור למיעבד לכתחילה אבל בדיעבד לא הוי חייב והא דקתני זופתין הוי מותר לכתחילה:
רַב הוּנָא חֲצַדוּ לֵיהּ חֲצָדָא בְּמוֹעֲדָא. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא טוֹחֲנִין קֶמַח בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר. דָּבָר שֶׁאָבוּד בַּמּוֹעֵד — מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אָבוּד בַּמּוֹעֵד — אָסוּר.
Rachi (non traduit)
למיחצד. לקצור ורב הונא יש לו מה יאכל הוה ואמאי שרי לה:
בַּמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּתְלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, אֲבָל מְחוּבָּר לַקַּרְקַע — אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ אָבוּד אָסוּר. וְאִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר וְטוֹחֵן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָדוּשׁ בְּפָרוֹת!
אֲמַר לֵיהּ: יְחִידָאָה הִיא, וְלָא סְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ. דְּתַנְיָא, כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: דָּבָר הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אֲפִילּוּ מִקְצָתוֹ אָבוּד — מוּתָּר, וְהַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע — אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ אָבוּד אָסוּר.
Rachi (non traduit)
אמר ליה - האי דקתני מחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ר' יוסי היא ויחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה
וְאִי רַבִּי יוֹסֵי, יָדוּשׁ נָמֵי בְּפָרוֹת?! הָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבָּא: מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד — דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי!
אָמַר לָךְ: הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּכָל יוֹמָא לָאו בְּפָרוֹת דָּיְישִׁי, הָאִידָּנָא נָמֵי לָאו שִׁינּוּי הוּא.
Rachi (non traduit)
כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא לאו שינוי הוא. כי דיישי בלא פרות ולעולם ר' יוסי היא והא דאסר בפרות משום דאוושא מילתא היא:
תָּנוּ רַבָּנַן: טוֹחֲנִין בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר. וְאִם טָחַן וְהוֹתִיר — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. קוֹצְצִין עֵצִים בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר, וְאִם קָצַץ וְהוֹתִיר — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
ואם טחן. במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד:
מותר. לאכלו אחר המועד:
מְטִילִין שֵׁכָר בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר, וְאִם הֵטִיל וְהוֹתִיר — הֲרֵי זֶה מוּתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים.
Rachi (non traduit)
ובלבד שלא יערים. שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד:
וּרְמִינְהוּ: מְטִילִין שֵׁכָר בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר, אֶחָד שֵׁכַר תְּמָרִים, וְאֶחָד שֵׁכַר שְׂעוֹרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָשָׁן, מַעֲרִים וְשׁוֹתֶה מִן הֶחָדָשׁ. תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: אֵין מַעֲרִימִין בְּכָךְ, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: מַעֲרִימִין.
Rachi (non traduit)
מערים ושותה מן החדש. שיכול לומר לצורך המועד הטילו:
רַב חֲצַדוּ לֵיהּ חֲצָדָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא. שְׁמַע שְׁמוּאֵל, אִיקְּפַד. לֵימָא שְׁמוּאֵל כִּיחִידָאָה סְבִירָא לֵיהּ? לָא, חֲצָדָא דְחִיטֵּי הֲוָה, דְּלָא הֲוָה פָּסֵיד.
Rachi (non traduit)
לימא שמואל. דאקפיד כיחידאה סבירא ליה כההיא מתניתא במחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ואוקימנא כר' יוסי יחידאה:
חצדא דחיטי דלא הוה פסידא. להכי איקפד אבל בחצדא דשערי לא סבר לה כר' יוסי דאסיר:
וְרַב מַאי טַעְמָא עָבֵיד הָכִי? אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל הֲוָה. וּשְׁמוּאֵל — לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ. אִי נָמֵי, אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.
Rachi (non traduit)
אין לו מה יאכל הוה. להכי עביד הכי:
לא סיימוה קמיה. לא אמרו לו דלא הוה ליה מה יאכל להכי איקפד:
אדם חשוב שאני. רב לא הוה ליה למיעבד הכי אפי' אין לו מה יאכל:
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה נְפַק בְּחוּמַרְתָּא דִמְדוּשָׁא, וְאִשְׁתִּי מַיָּא דְּאַחֵים קַפִּילָא אֲרַמָּאָה. שְׁמַע רַבִּי אַמֵּי, אִיקְּפַד. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי טַעְמָא אִיקְּפַד? אִי מִשּׁוּם חוּמַרְתָּא דִמְדוּשָׁא, הָא תַּנְיָא: הַשִּׁירִין, הַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת — הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בֶּחָצֵר.
Rachi (non traduit)
נפק. בחצר בשבת:
בחומרתא דמדושא. טבעת היא של מתכת וחותמה של אלמוג:
שירין. נושקי''א בלעז:
אִי מִשּׁוּם דְּאִישְׁתִּי מַיָּא דְּאַחֵים קַפִּילָא אֲרַמָּאָה, הָא אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: כֹּל שֶׁנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם! אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.
Rachi (non traduit)
כל שהוא נאכל כמות שהוא חי. ומיא שתו אינשי כמות שהן:
אדם חשוב שאני. יש לו להחמיר על עצמו יותר ולא הוה ליה למיפק בחומרתא דמדושא ולא למישתי מיא דאחים קפילא נכרי:
אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: קוֹצֵץ אָדָם דֶּקֶל בַּמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַנְּסוֹרֶת שֶׁלּוֹ. לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי.
Rachi (non traduit)
לנסורת. עצים דקים שנופלין מן החתיכה:
רַב אָשֵׁי הֲוָה לֵיהּ אִבָּא בִּשְׁלַנְיָיא. אֲזַל לְמִיקְצְיֵיהּ בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא, אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁילָא מִשְּׁלַנְיָיא לְרַב אָשֵׁי: מַאי דַּעְתָּיךְ, דְּקָאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: קוֹצֵץ אָדָם דֶּקֶל בַּמּוֹעֵד אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַנְּסוֹרֶת שֶׁלּוֹ — הָא לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי! אֲמַר לֵיהּ: לָא שְׁמִיעַ לִי, כְּלוֹמַר, לָא סְבִירָא לִי. אִישְׁתְּמִיט נַרְגָּא, בָּעֵי לְמִיפְסְקֵיהּ לְשָׁקֵיהּ. שַׁבְקֵיהּ וַהֲדַר אֲתָא.
Rachi (non traduit)
אבא. יער:
בשלנייא. פירוש שם העיר כלומר היה לו יער באותו מקום:
אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה. דרב אשי משום דעבר אדאביי:
שבקיה. לאבא דלא קצציה במועד שהרגיש משום דעבר אדאביי נפל ליה נרגא:
רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְמִיעְקַר כִּיתָּנָא וּלְמִיקְטַל כְּשׁוּתָא, וּלְמִיעְקַר שׁוּמְשְׁמֵי. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא כִּיתָּנָא — חֲזֵי לַחֲפִיפָה, כְּשׁוּתָא — חֲזֵי לְשִׁיכְרָא, אֶלָּא שׁוּמְשְׁמֵי לְמַאי חֲזֵי? חֲזֵי לְנַזְיֵי דְּאִית בְּהוּ.
Rachi (non traduit)
למיעקר כיתנא. בחולא דמועדא:
למיקטל. לחתוך:
כשותא. הומלו''ן:
לחפיפה. לכסות בו מאכל כגון תאנים ותמרים לצורך המועד:
לנזיי. כמו נזייתא דשיכרא (ב''ק דף לה.) לנזיי גרעינין דאית בהו בשומשמין דחזו למיעבד בהו משחא:
רַבִּי יַנַּאי הֲוָה לֵיהּ הָהוּא פַּרְדֵּיסָא דִּמְטָא זִמְנֵיהּ בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא, קַטְפֵיהּ. לְשָׁנָה שַׁהִיּוּה כּוּלֵּי עָלְמָא לְפַרְדֵּיסַיְיהוּ לְחוּלָּא דְמוֹעֲדָא. אַפְקְרֵיהּ רַבִּי יַנַּאי לְפַרְדֵּיסֵיהּ הָהִוא שַׁתָּא.
Rachi (non traduit)
אפקריה ר' ינאי לפרדיסיה משום דעל ידו היה תקלה לעלמא דשהו עד לחולא דמועדא וקטפי:
מַתְנִי' מַכְנִיס אָדָם פֵּירוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, וְשׁוֹלֶה פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹּאבַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. וְכוּלָּן אִם כִּוְּונוּ מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד — יֹאבֵדוּ.
Rachi (non traduit)
מתני' שולה. מעלה:
שלא יכוין מלאכתו במועד. שיש לו פנאי בשאר ימות השנה והוא משהה למועד:
יאבדו. שאסור ליהנות מהן:
Tossefoth (non traduit)
מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים. פירש בתוספות הרב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמרינן פרק אין דורשין (חגיגה דף יח.) גבי חג האסיף אסיפה במועד מי שרי ואיני יודע מה מלאכה וצריך עיון אי טרח בלא מלאכה אסיר כי היכי דאסירי בפרקמטיא ולקמן בשמעתין (מועד קטן דף יג) אמר מועד משום טירחא ולא טירחא הוא ושמא היינו דוקא בדבר שהוא מלאכה:
גְּמָ' תָּנָא: וּבִלְבַד שֶׁיַּכְנִיסֵם בְּצִנְעָא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
רַב יוֹסֵף הֲוָה לֵיהּ כְּשׁוּרֵי, עַיְּילִינְהוּ בִּימָמָא.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָתַנְיָא: וּבִלְבַד שֶׁיַּכְנִיסֵם בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ! אֲמַר לֵיהּ: צִנְעָא דְּהָנֵי — יְמָמָא הוּא, כֵּיוָן דִּבְלֵילְיָא בָּעוּ גַּבְרֵי יַתִּירֵי, וּבָעוּ מַדְבּוּרֵי דְנוּרָא, אָוְושָׁא מִילְּתָא.
Rachi (non traduit)
גמ' צינעא דידיהו יממא הוא. אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי ליה שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום:
מדוכרי דנורא. אבוקות:
וְשׁוֹלֶה פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה כּוּ'. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: כִּוֵּון מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד וָמֵת, מַהוּ שֶׁיִּקְנְסוּ בָּנָיו אַחֲרָיו?
Rachi (non traduit)
מהו שיקנסו בניו אחריו. לבניו נמי יהא אסור אותה מלאכה דכיון דכוון מלאכתו במועד דין הוא שיהו אסורין ליהנות ממנה כשם שהיה אביהם קיים:
אִם תִּימְצֵי לוֹמַר
Tossefoth (non traduit)
אם תימצי לומר צרם אזן הבכור ומת קנסו בנו אחריו. משום דאיסורא עשה אבל כוון מלאכתו לא עשה איסורא עדיין ולא צריך להגיה דאורייי' אבל בפ' השולח (גיטין מד. ושם) דגבי מכר ומת בעי אי קנסו בנו אחריו התם גרסינן ודאי איסורא דאורייתא משום דמכר ומת נמי עבד איסור' אלא דלא הוי דאוריי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source