Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 41a

וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ, וּמַעֲלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ אֲפִילּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ. חָל לִהְיוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מְבִיאִין לוֹ כְּבֵיצָה וְאוֹכֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה.

Traduction

and so too, on the eve of the Ninth of Av that occurs on Shabbat, one need not reduce the amount of food he eats; rather, he may eat and drink as much as he requires and bring to his table a meal even like that of King Solomon in his time. If the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, we bring him an egg-bulk of food toward end of the day, and he eats it, so that he not enter Shabbat in a state of affliction.

Rachi non traduit

וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת. אע''פ שאם חל להיות בחול לא יאכל שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין עכשיו שהוא שבת אוכל כל צרכו:

בשעתו. שהיתה שעתו עומדת לו במלכותו דמלך והדיוט הוה:

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגוּלְגֶּלֶת, וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח. וְלֹא שֶׁהָיָה תָּאֵב לָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת לַתַּלְמִידִים הֲלָכָה.

Traduction

It was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said: We were once sitting before Rabbi Akiva, and it was the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve, and they brought him a slightly cooked egg, and he swallowed it without salt. And it was not that he desired it so much that he ate it; rather, he did so to show the students the halakha that one need not complete the fast when the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, so as not enter Shabbat in a state of affliction.

Rachi non traduit

מגולגלת. צלויה רכה:

להראות הלכה. שאין משלימין תענית ערב שבת:

Tossefoth non traduit

[ביצה מגולגלת. בפי' ר''ח קבלה בידינו כי ר' עקיבא אותה שנה מסוכן היה והביאו לר''ע הרופאים לגמע ביצה מגולגלת באחרית היום ור' יהודה לא דקדק לפיכך סמך על מה שראה ולא ידע העיקר על מה עשה כך ותמוז דהאי שתא מלייה מליוה לפיכך חל תשעה באב בערב שבת וחסרו אב ובא ר''ה בשבת תוס' שאנ''ץ]:

וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹסֵי: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, שֶׁמַּפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם? אָמְרוּ לוֹ: אֲבָל. אָמַר לָהֶם: מַה לִּי לִיכָּנֵס בָּהּ כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה, מַה לִּי לָצֵאת מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה.

Traduction

And Rabbi Yosei says: He must fast and complete the fast. Rabbi Yosei said to the other Sages: Don’t you agree with me with regard to the Ninth of Av that occurs on Sunday, that one must stop eating on Shabbat while it is still day? They said to him: Indeed, we agree. Rabbi Yosei said to them: What is the difference to me between entering Shabbat in a state of affliction and leaving it in a state of affliction? If one stops eating before Shabbat is over, he is spending part of Shabbat fasting, and yet even the Sages concede that one must do so.

Rachi non traduit

שהוא מפסיק. סעודה:

מבעוד יום. שצריך לאכול מבעוד יום ומקבל תענית עליו משגמר לאכול ואע''פ שהוא שבת:

אבל. באמת:

ומה לי ליכנס כשהוא מעונה. כגון שהשלים בערב שבת תעניתו:

ומה לי לצאת ממנה כשהוא מתענה. שמתחיל תעניתו מבעוד יום:

Tossefoth non traduit

אי אתם מודים בתשעה באב. וא''ת והא אמר שמואל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) תשעה באב בין השמשות שלו מותר וי''ל דמ''מ מתחיל מבעוד יום לפי שאי אפשר לכוין תחילת הלילה ועוד דר' יוסי סבירא ליה בין השמשות כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו ואין לפרש דהכי קאמר דהיכא דהפסיק סעודתו דהוי כמו קבלת תענית בשבת דהא לא מצי קביל תענית בשבת עליה ועוד דאמרינן דאפילו יוה''כ דתוספת שלו דאורייתא שרי לאכול אע''פ שכבר הפסיק כדאמרינן באיכה רבתי ר' יהודה בן בתירא אזל לנציבין בערבא צומא רבא אזל ריש כנישתא לזמוני ליה א''ל כבר אכלי ופסקי א''ל אשגחאי עלי דלא לימא גברא רבא הוא דלא אשגח עילויה אזיל עמיה ומסיק התם דאכל מכל עיגול חד פתיתא ומכל מאכל פת אחד ומכל חבית חד כוס:

אָמְרוּ לוֹ: אִם אָמַרְתָּ לָצֵאת מִמֶּנָּה — שֶׁהֲרֵי אָכַל וְשָׁתָה כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, תֹּאמַר לִיכָּנֵס בָּהּ כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה, שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.

Traduction

They said to him: There is a difference. If you said that one may leave Shabbat in a state of affliction, that is because he ate and drank the entire day and will not suffer if he fasts a few minutes at the end of the day. Can you say that it is the same to enter Shabbat in a state of affliction, when he has not eaten or drunk anything the entire day?

וְאָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמִי עָבְדִינַן כְּרַבִּי יוֹסֵי? וּרְמִינְהִי: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּיבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים. וְאִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין, מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין, וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

Traduction

And Ulla said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and on the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve one must complete the fast. The Gemara poses a question: Do we really act in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? And the Gemara raises a contradiction based upon the following mishna: We do not initially decree a fast upon the public on the New Moon, Hanukkah, or Purim, and if the community had already begun a cycle of fasts and one of them fell out on one of these days, they do not interrupt the series; this is the statement of Rabban Gamliel. Rabbi Meir said: Even though Rabban Gamliel said that they do not interrupt the series, he conceded that they do not complete the fast on one of these days, and so too, the fast on the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve is not completed.

Rachi non traduit

ואם התחילו. שהתחילו להתענות כ' או ל' יום ונכנסו בהן ימי חנוכה או ראש חדש:

שאין משלימין. תענית בחנוכה וראש חדש להתענות כל היום:

וכן בתשעה באב שחל בע''ש. נמי אין משלימין:

Tossefoth non traduit

מודה היה שאין משלימין. משמע דרבנן דפליגי עליה סברי דאפילו מפסיקין ולקמן אמרינן זו דברי ר' מאיר שאמר משום ר''ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים אלמא אדרבה דלרבנן משלימין ושמא הנהו חכמים דפליגי אדרבי מאיר סברי דמשלימין והכא קאמר מודה לרבנן דפליגי ארבן גמליאל והנהו סבירא להו דמפסיקין:

וְתַנְיָא: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נִכְנַס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהָפֵר אֶת דְּבָרָיו. עָמַד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: חָזֵי אֲנָא דְּבָתַר רֵישָׁא גּוּפָא אָזֵיל. כָּל יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַכְשָׁיו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרָיו?! יְהוֹשֻׁעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לְךָ, שֶׁכְּבָר נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם.

Traduction

And it was taught in a related baraita: Following the death of Rabban Gamliel, Rabbi Yehoshua entered the study hall to annul Rabban Gamliel’s statement with regard to fasts. Rabbi Yoḥanan ben Nuri stood on his feet and said: I see that the appropriate policy is that the body must follow the head, i.e., we must follow the statements of the earlier authorities and not deviate from established halakha. All of Rabban Gamliel’s life we established the halakha in accordance with his opinion, and now you seek to annul his statement? Yehoshua, we do not listen to you, as the halakha has already been established in accordance with the opinion of Rabban Gamliel. And there was no one who disputed this statement in any way. Therefore, this baraita demonstrates that when the Ninth of Av occurs on Shabbat eve, one must observe the fast but not complete it, and this was the accepted practice.

Rachi non traduit

לבטל את דבריו. ולומר משלימין:

חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל. רואה אני בדין ובדת שצריכין אנו להלך אחר דברי הראשונים:

ולא היה אדם כו'. אלמא אין משלימין:

בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲבוּד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי עֲבוּד כְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

The Gemara resolves the difficulty, arguing that this proof is not conclusive: Indeed, in the generation of Rabban Gamliel they acted in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, but in the generation of Rabbi Yosei they acted in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and from then on, the halakha follows his view.

Rachi non traduit

בדורו של רבי יוסי. דהוה בתר הכי שבקוה לדר''ג וקבעו הלכה כרבי יוסי דמותר:

וּבְדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲבוּד כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בֶּן) צָדוֹק: אֲנִי (הָיִיתִי) מִבְּנֵי סְנָאָב בֶּן בִּנְיָמִין. פַּעַם אַחַת חָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִתְעַנִּינוּ בּוֹ, וְלֹא הִשְׁלַמְנוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה. טַעְמָא דְּיוֹם טוֹב, הָא עֶרֶב יוֹם טוֹב — מַשְׁלִימִין!

Traduction

The Gemara asks: And is it correct that in the generation of Rabban Gamliel they acted in accordance with the opinion of Rabban Gamliel? Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Elazar ben Tzadok, a contemporary of Rabban Gamliel, said: I am a descendant of Sena’av ben Binyamin, who observed a family festival on the tenth of Av. One time, the Ninth of Av occurred on Shabbat, and we postponed it until after Shabbat, as we do not observe the fast on Shabbat, and we fasted on Sunday but did not complete the fast because that day was our Festival. This indicates that the reason they did not complete the fast is that the day itself was a Festival for them, but on the eve of a Festival, they would indeed complete it. This proves that even in the generation of Rabban Gamliel, they did complete fasts on the eve of Shabbat and Festivals.

Rachi non traduit

מבני סנאב בן בנימין. משפחה היא משבט בנימין שנפל להן גורל לקרבן עצים בי' באב בימי עזרא ויו''ט היה להם לעולם כדתנן בפרק בתרא דתענית:

לאחר השבת. שהוא עשרה באב והוי יו''ט שלנו:

טעמא דיו''ט. הא בשאר ט' באב היו משלימין אע''פ שכל ט' באב הוי ערב יו''ט שלהם ורבי אלעזר בר צדוק בדורו של רבן גמליאל הוה כדתניא בביצה (דף כב:) א''ר אלעזר בר' צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית ר''ג:

Tossefoth non traduit

מבני סנאב בן בנימין. סנאה גרסינן ולא גרסינן סנאב דהכי כתיב בעזרא ועל שם שבטו נקרא בן בנימין דגבי עצי מערכה חשיב ליה בפרק ד' דתענית (דף כו.) וכל הנהו דחשיב התם בני ארח בן יהודה בני דוד בן יהודה כולם על שם שבטן ואע''ג דר' אלעזר בן צדוק כהן היה כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לו.) גבי רבי אלעזר בר צדוק הוה ליה בוכרא וכו' שמא אמו היתה מבנימין או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם:

אָמַר רָבִינָא: שָׁאנֵי יוֹם טוֹב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, מִתּוֹךְ שֶׁמִּתְעַנִּין בּוֹ שָׁעוֹת — מַשְׁלִימִין בּוֹ עַרְבִיּוֹת. שַׁבָּת, הוֹאִיל וְאֵין מִתְעַנִּין בָּהּ שָׁעוֹת — אֵין מַשְׁלִימִין בָּהּ עַרְבִיּוֹת.

Traduction

Ravina said that this story poses no difficulty: A rabbinic Festival is different, as they are not as stringent as Shabbat or Festivals stated in the Torah, and the festival of the family of Sena’av was not a Festival from the Torah, but one established by the Sages. Since one may fast on such a Festival for a number of hours, i.e., one may fast on it for part of the day, one also completes a fast observed on the eve of such a Festival until the evening. With regard to Shabbat, however, since one may not fast on it even for several hours, one does not complete a fast observed on Shabbat eve.

Rachi non traduit

שאני יום טוב דרבנן. כגון האי קרבן עצים הואיל וקל הוא שמתענין בו לשעות כדקתני והתענינו בו לפיכך משלימין בו ערביות כלומר מותר להשלים ערב אותו יום טוב וליכנס לתוכו כשהוא מעונה דהא אפילו בעיקרו מותר להתענות בו קצת היום אבל שבת שאסור להתענות בו קצת לשום תענית אסור נמי להשלים בו ערביות שהמשלים ע''ש מתענה במקצת שבת:

Tossefoth non traduit

שאני ימים טובים מדבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות. והא דאמרינן בסוף פ''ק דר''ה (דף יט) דימים הכתובים במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם ותנן נמי במסכת תענית בפרק שני (דף טז:) כל הכתובים במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר ועשרה באב כתיב בהנהו דלא למספד בהון משמע דיו''ט דדבריהם נמי אסור להתענות בו ערביות הני מילי תענית דרשות אבל תענית חובה כגון תשעה באב מתענין וא''ת והיכי פשיט לעיל מרבי יוסי דאיירי בתענית חובה על בני בי רב דיתבי בתענית דמשמע דאיירי בתענית הרשות וכן משמע בשאלתות דמיירי בכל תעניות ומנהג נמי דאפילו בתענית הרשות משלימין ובירושלמי נמי אמרינן במסכת תענית בשם רב הונא אפילו יחיד הגוזר על עצמו בע''ש תענית מתענה ומשלים וי''ל דשפיר מוכח לעיל דכיון דאמר ר' יוסי מתענה ומשלים אע''ג דתענית ט' באב לא דחי שבת ש''מ דבמה שנכנס בשבת כשהוא מעונה לא חשיב כמתענה בשבת וא''כ בתענית הרשות נמי שרי להשלים אבל ערב יום טוב דדבריהם שייך לפלוגי בין תשעה באב לתענית הרשות דמה שאסור להתענות בערב יו''ט דדבריהם לאו משום דחשוב כמתענה ביו''ט דהא לאחריו נמי אסור אף על גב דאין מתענין ביו''ט אלא משום דעשו חיזוק ביו''ט דדבריהם שלא יבא להתענות ביו''ט עצמו וכי גזרו בתענית רשות אבל בתשעה באב לא גזרו:

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְכוּ', וְאָמְרִינַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.

Traduction

Rav Yosef said: I did not hear this ruling that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Rav Yosef had fallen ill and forgotten his learning and so was unable to remember that such a ruling had been issued. His student, Abaye, said to him: You yourself told us this halakha, and it was with regard to this point that you told it to us, as we learned in a mishna: We do not initially decree a fast upon the public on the New Moon, on Hanukkah, or on Purim. Rabbi Meir said: Even though Rabban Gamliel said that if the community had already begun a cycle of fasts, they do not interrupt the series, he conceded that they do not complete the fast on one of these days, and similarly, the fast of the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve is not completed. And we said with regard to this mishna that Rav Yehuda said that Rav said: This is the statement that Rabbi Meir said in the name of Rabban Gamliel. But the Rabbis say: One must fast and complete the fast.

Rachi non traduit

לא שמיע לי הא שמעתא. דקבע עולא לעיל הלכה כרבי יוסי:

את אמרת ניהלן. רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי תלמידו מזכירו:

זו דברי ר' מאיר. דאמר לעיל משום ר''ג מודה היה שאין משלימין וכן ט' באב שחל להיות ערב שבת אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים:

מַאי לָאו, אַכּוּלְּהוּ? לָא, אַחֲנוּכָּה וּפוּרִים.

Traduction

What? Does the Rabbis’ ruling that one must complete the fast not refer to all the cases mentioned in the mishna, including that of the Ninth of Av that occurs on Shabbat eve? No, it was stated only with regard to Hanukkah and Purim, but one would not complete a fast on Shabbat eve.

Rachi non traduit

מאי לאו. חכמים אכולהו קיימי בין אחנוכה ופורים בין אערב שבת ומדאגמר' רב לר' יוסי בלשון חכמים ש''מ הלכה כרבי יוסי:

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא,

Traduction

The Gemara comments: So too, it is reasonable to explain that this ruling does not apply to Shabbat eve,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source