Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 24a
בְּטִיל לֵיהּ לְגַבַּי רוּבָּה, וְהָוֵה לֵיהּ קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — וְאָסוּר.
Traduction
is nullified relative to the greater part, and it is as though the karpef were entirely sown. And therefore, it is regarded as a karpef greater than two beit se’a, in which it is prohibited to carry.
Rachi non traduit
בטיל לגבי רובה. והוי כאילו נזרע כולו:
והוה ליה קרפף יותר מבית סאתים. ואע''ג דהוקף לדירה חשוב כלא הוקף לדירה דהא הוי כולו גינה ובגינה לא מהני הוקף לדירה:
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: הָא מִיעוּטָא — שָׁרֵי. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הָוֵי בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.
Traduction
Rather, if this was stated, this is what was stated by Rav Huna, son of Rav Yehoshua: If the greater part of the karpef was sown, it is prohibited to carry within it. It follows that if only a minor part of the karpef was sown, it is permitted to carry within it. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: We said that it is permitted to carry only if the sown section is not as large as two beit se’a, however, if it is at least two beit se’a, it is prohibited to carry anywhere in the karpef, even though most of it is not sown.
Rachi non traduit
דלא הוי. ההוא מיעוט דנזרע בית סאתים דלא חשיב להבדל מן החצר ולהקרות לו שם לבדו:
אבל בית סאתים. נקרא קרפף שלא הוקף לדירה ואע''ג דאילו הוה באנפי נפשיה כבית סאתים לא מיתסר הכא דנפרץ לחצר וחצר נפרצה לו קיימא לן דאסור לטלטל מקרפף לחצר דהוי רשות הנפרצה למקום האסור לה ואוסרין הרשויות זו לזו ואין מטלטלין לא בזה ולא בזה:
Tossefoth non traduit
לא אמרן אלא דלא הוי בית סאתים. אע''ג דלרבנן קרפף פחות מבית סאתים דינו כקרפף בית סאתים לטלטל ממנו לחצר משום דאין סברא שיהו שלשה חילוקים בשלשה משהויין הכא לא אסר מיעוט הנזרע לרוב שאינו נזרע במה שפרוץ לו במלואו דכיון שהוא פחות מבית סאתים לא חשיב ובטל לגבי רוב שאינו נזרע אבל בית סאתים חשיב טפי ולא בטיל ובנזרע רובו אפי' לא הוי בית סאתים אסור דבטיל לגבי רובו והוה כנזרע כולו:
כְּמַאן? כְּרַבָּנַן.
Traduction
The Gemara asks: According to whose opinion was this stated? It is according to the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Shimon and say that a karpef and a courtyard are regarded as separate domains, so that it is prohibited to carry from one to the other.
Rachi non traduit
כמאן. אמרינן דשתי רשויות נינהו:
כרבנן. דפליגי עליה דר'''ש בפ' כל גגות (עירובין דף פט.) ואמרי כל חד וחד רשות לעצמו ואע''ג דליכא דיורין בהו דליסרו אהדדי אין מטלטלין מזה לזה:
וְרַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מַתְנֵי לְקוּלָּא: הָא מִיעוּטָא — שְׁרֵי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
And Rav Yirmeya from Difti would teach this matter as a leniency, as follows: It was stated that if the greater part of the karpef was sown, it is prohibited to carry within it. From here it follows that if only a minor part was sown, it is permitted to carry within it. Rav Huna, son of Rav Yehoshua said: We only said that it is permitted to carry if the sown section is not more than two beit se’a, but if it is more than two beit se’a, it is prohibited to carry. According to whose opinion was this stated? It was according to the opinion of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
לקולא. דאפילו המיעוט בית סאתים דמיקרי קרפף כיון דבאנפי נפשיה שרי השתא נמי שרי ולא אסרי אהדדי דאילו היה מחיצה ביניהן הוה שרי לטלטולי מזה לזה כר'''ש והשתא דנפרצו זה לזה לא נפרצו לרשות האסור לה אבל יותר מבית סאתים נעשה כרמלית ובהא אפילו ר''ש מודה דאין מטלטלין מחצר לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה והכא דנפרצו זה לזה הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לו:
נָטַע רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבִימִי: וְהוּא שֶׁעֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת.
Traduction
It was stated earlier that if the greater part of the karpef was planted with trees, it is considered like a courtyard, and it is permitted to carry. Rav Yehuda said that Avimi said: This is only if the trees were planted in rows [itztablaot], the customary manner of planting ornamental trees in a courtyard. But if they were arranged differently it is considered an orchard, which is not made for dwelling, and where it is prohibited to carry. But Rav Naḥman said: This applies even if they were not planted in rows, as people commonly plant trees in any arrangement in the courtyards of their houses.
Rachi non traduit
איצטבלאות. נטועין שורות שורות ונאה לשבת שם:
מָר יְהוּדָה אִקְּלַע לְבֵי רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה. חֲזַנְהוּ לְהָנְהוּ דְּלָא עֲבִידִי אִצְטַבְּלָאוֹת, וְקָא מְטַלְטְלִי בְּגַוַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דַּאֲבִימִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב נַחְמָן סְבִירָא לִי.
Traduction
Mar Yehuda happened to come to the house of Rav Huna bar Yehuda, where he saw certain trees that were not planted in rows, and people were nevertheless carrying among them. Mar Yehuda said to Rav Huna: Doesn’t the Master hold in accordance with this opinion of Avimi? Rav Huna said to him: I hold like the opinion of Rav Naḥman, that it is permitted to carry even if the trees are not planted in rows.
Rachi non traduit
לבי רב הונא. ויותר מבית סאתים הוה והוקף לדירה וניטע אחרי כן:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פּוֹרֵץ בּוֹ פִּירְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְגוֹדְרוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל עֶשֶׂר, וּמוּתָּר.
Traduction
Rav Naḥman said that Shmuel said: With regard to a karpef that is greater than two beit se’a, and which was not enclosed from the outset for the purpose of residence, what should one do if he wishes to carry within it? He should make a breach in the fence larger than ten cubits, which nullifies the partition, and then fence it off and reduce the opening to only ten cubits, which thereby creates an entrance. He is then permitted to carry in the karpef, because it is now regarded as having been enclosed for the purpose of residence.
Rachi non traduit
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה. ואחרי כן בנה אצלו דירה ואמרי' לקמן הוקף שלא לדירה ולבסוף פתח לו פתח דירת ביתו לא מהני:
כיצד הוא עושה פורץ לו פרצה יותר מעשר. דהוי כמי שאין בו מחיצות וגודר וסותם אותה פירצה ומעמידה על עשר והוי כפתח ולבסוף הוקף לדירה שנפתחה לו דלעולם בעינן שיגדור יותר מעשר אמות דאי פריץ עשר לבד וגדרה לא חשיב ההוא היקף לשם דירה אלא כמי שעשה פתח דעד עשר לעולם הוי פתח:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּרַץ אַמָּה וְגָדַר אַמָּה [וּפָרַץ אַמָּה וּגְדָרָהּ], עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, מַהוּ?
Traduction
The Gemara raises a dilemma: If he did not make the breach at once, but rather he breached one cubit and fenced off that same cubit, and then breached another cubit and fenced it off, until he completed the breaching and fencing off of more than ten cubits, what is the law?
Rachi non traduit
פרץ אמה. אצל סתימה וגדרה ועוד פרץ אמה אצל סתימת אמה החדשה וגדרה דלא פרץ י' אמות כאחד ולא גדר עשר אמות בבת אחת אלא מעט היה פורץ וגודר מיד:
עד שהשלימו ליותר מעשר. מי אמרינן כיון דלא פרץ י' בבת אחת ולא גדר בבת אחת לא הויא היקף בזו לשם דירה או דילמא כיון דהשתא מיהא הוי החידוש של היקף יותר מעשר חשיב היקף לשם דירה:
אֲמַר לֵיהּ, לָאו הַיְינוּ דִּתְנַן: כָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים, שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים.
Traduction
He said to him: Is this not as we learned in a mishna: All ritually impure wooden utensils belonging to ordinary homeowners become ritually pure through breaking the utensil, if they have holes the size of pomegranates.
Rachi non traduit
כל כלי בעלי בתים. לגבי כלי עץ תנינן לה במסכת כלים (פי''ז מ''א):
שיעורן כרמונים. לטהר מטומאתן אבל פחות מכאן חייס עליה ולא מבטיל ליה שיעורן כרמונים. ניקב כמוציא רמון טהור:
וּבָעֵי חִזְקִיָּה: נִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, וְחָזַר וְנִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְמוֹצִיא רִמּוֹן מַהוּ?
Traduction
And Ḥizkiya raised a dilemma: If a utensil was perforated with a hole large enough for an olive to emerge, and he sealed it, and then it was perforated again with a hole large enough for an olive to emerge, and he sealed it again, and this went on until the holes together completed a space large enough for a pomegranate to emerge, what is the halakha? In other words, is the ruling that because the sum of all the holes is the size of a pomegranate the utensil is pure, or is the ruling that it remains ritually impure because each hole was filled before the next hole was formed?
Rachi non traduit
וחזר וניקב. אצל הסתימה:
וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, שָׁנִיתָה לָנוּ: סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקָה אַחַת מֵאָזְנָיו וְתִיקְּנָהּ — טָמֵא מִדְרָס.
Traduction
Rabbi Yoḥanan his student said to him: Master, you taught us that with regard to a sandal that became ritually impure by impurity imparted by the treading of a zav, and one of its ears, i.e., straps, broke and he repaired it, it remains ritually impure with impurity imparted by treading [midras] and can still render people and utensils ritually impure. If one of a sandal’s straps is torn, it can still be used as a sandal, and therefore it does not lose its status as a utensil.
Rachi non traduit
ותיקנה. הוא הדין כי לא תיקנה נמי עדיין טמא מדרס הוא והא דנקט תיקנה לרבותא דאי לאו הכי תו לא איצטריך למימר נפסקה השניה וכו':
Tossefoth non traduit
סנדל שנפסקה וכו'. הוא הדין בלא תקנה נמי דטמא מדרס דאי כשנפסקה פרחה לה טומאה תו לא הדרה לה דלא מצינו טומאה ישנה חוזרת אלא בכלי מתכות כדמפרש בסוף פ''ק דשבת (ד' טז.) והא דנקט ותקנה פ''ה לאשמועינן אע''ג דתקנה כי נפסקה שניה טהורה מן המדרס דפנים חדשות באו לכאן:
נִפְסְקָה שְׁנִיָּה וְתִיקְּנָהּ — טָהוֹר בָּהּ מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס.
Traduction
If the second ear broke and he repaired it, it is ritually pure in the sense that it no longer renders other objects ritually impure as would a vessel that became a primary source of ritual impurity by means of impurity imparted by treading. However, the sandal itself is ritually impure due to contact with an object that became ritually impure with impurity imparted by treading, i.e., the sandal before its second strap ripped. Therefore, it can transmit ritual impurity to food and liquids.
Rachi non traduit
טהור מן המדרס. דתו לא הוה כלי ולא חזי למדרס מלטמא תו אדם וכלים:
אבל. כלי הוא דחזי לתשמיש אחרינא ועדיין טומאת מגע מדרס עליו שהרי בשעת פרישתו מן האוזן שעדיין הוא מדרס לקבל טומאה לטמא כלים קיבל טומאה מאביו והוי ראשון לטומאה ומטמא אוכלין ומשקין:
Tossefoth non traduit
אבל טמא מגע מדרס. פירש הקונטרס משום דעדיין כלי הוא לאישתמושי ביה תשמישתא אחרינא ולפירושו אפילו נפסקה שניה טמא מגע מדרס וקשה דתנן בהדיא בסיפא דהך משנה במסכת כלים בפרק כ''ו (מ''ד) לא הספיק לתקן ראשונה עד שנפסקה שניה טהורה ורש''י חזר בו והגיה אבל טמא מגע מדרס דעדיין כלי הוא וחזי למילתא קמייתא דהא איתקנה ראשונה ולפירושו איצטריך למיתני ברישא ותיקנה דאי לא נתקנה כי נפסקה שניה אינה טמאה אפילו מגע מדרס ואגב דתני ברישא תני נמי בסיפא ומיהו תימה מתי בא לו מגע מדרס דאם בא לו מגע מדרס ומדרס יחד כגון שדרס עליו הזב ברגלו יחף או אפי' במנעל ולא הפסיק בפשוטי כלי עץ א''כ איכא פנים חדשות למגע מדרס כמו למדרס ולפי' רש''י קמא ניחא דאפילו נפסקו ב' אזנים טמא מגע מדרס הואיל וחזי לתשמיש אחרינא ובפרק אלו קשרים (שבת דף קיב:) פ''ה דטמא מגע מדרס לפי שנגע בעצמו כשהיה אב הטומאה ולא נהירא דטומאת בית הסתרים היא דלא קיימא לן כרבי מאיר דאמר מטמא מדפריך בפשיטות בפרק בהמה המקשה (חולין דף עב:) ובהעור והרוטב (שם דף קכט:) טומאת בית הסתרים היא ומה שפירש כאן נמי דבשעת פרישתו מאוזן קיבל טומאה מאביו אינו נראה דבפרק בהמה המקשה (חולין דף עב:) אמרינן דבעינן באות מבגד גדול ואין לומר דכשתיקן אוזן ראשון לאחר שתפר חציה נעשית מחוברת ובא לה טומאת מדרס שבטלה לסנדל וכשחזר ותפר חציה השניה בא לסנדל מגע מדרס מן האוזן ותו ליכא פנים חדשות דא''כ תפשוט בעיין דהקומץ רבה (מנחות דף כד.) דלא אמרינן שבע לה טומאה ולהר''ר שמעון מיינבי''א דמפרש דלא אמרינן שבע לה טומאה היכא דטומאה בא לו מגופו אתי שפיר ועוד יש לומר דלאוזן בא מגע מדרס ומדרס יחד כשתפרה לסנדל והסנדל בטל לאוזן דאי אפשר להיות טומאה לזה בלא זה וכיון שבאו לה כאחד אין שייך לומר גביה שבע לה טומאה וריצב''א אומר דלא שייך גבי מגע פנים חדשות דאפילו נפסקו שתי אזניו ראוי לקבל טומאת מגע אם מיחדו לתשמיש אחר ולא נתבטל תורת יחוד מכאן דכל שעה ושעה מתקנו ודעתו להשתמש בו אבל לנועלו אם נפסקו שתי אזניו אפילו מיחדו בטלה דעתו אצל כל אדם:
וַאֲמַרְתְּ עֲלַהּ: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנָה — דְּהָא קָיְימָא שְׁנִיָּה? שְׁנִיָּה נָמֵי — הָא קָיְימָא רִאשׁוֹנָה?!
Traduction
And you said about this halakha: What is different in a case where the first ear breaks, that the sandal remains impure? It is because the second one is intact. However, when the second ear breaks, the first ear is intact; so how does the sandal lose its utensil status?
וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. הָכָא נָמֵי, פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
Traduction
And then you said to us with regard to this that the reason it is no longer a utensil is because a new entity has arrived here. The legal status of the sandal with the two repaired ears is not that of the original sandal; it is a new sandal. Here, too, with regard to a utensil that was perforated several times, where the sum of all the holes adds up to the size of a pomegranate, let us say that a new entity has arrived here, as the entire area of the hole is completely new, and the utensil is no longer the same utensil that had been ritually impure.
Rachi non traduit
פנים חדשות. אין אזנים הללו ממנו ומשניתקנו לא דרסן הזב ומטומאה הראשונה טיהרו שהרי אין זה סנדל ראשון:
קָרֵי עֲלֵיהּ: לֵית דֵּין בַּר אִינָשׁ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: כְּגוֹן דֵּין בַּר נַשׁ.
Traduction
Ḥizkiya was so impressed by Rabbi Yoḥanan’s comment that he exclaimed about him: This is not a human being; rather, he is an angel, as he is capable of resolving a problem that I struggle with, from something that I myself taught. Some say that he said: This is an ideal human being. This parallel analysis teaches that if one breached one cubit and fenced it off, breached another cubit and fenced it off, and continued this way until he breached and fenced off more than ten cubits, then this is effective, and he need not breach more than ten meters at once.
Rachi non traduit
לית דין בר נש. אלא מלאך:
כגון דין בר נש. אדם גדול:
אָמַר רַב כָּהֲנָא: רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
Rav Kahana said: A fenced-in yard located behind a group of houses, which is used to store objects not in regular use and which measures more than two beit se’a, is not treated as a full-fledged private domain. Therefore, inside it, one may carry objects a distance of only four cubits.
Rachi non traduit
רחבה שאחורי הבתים. ואין פתח הבית פתוח לה הויא מוקפת שלא לדירה ואי יותר מבית סאתים היה אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות:
וְאָמַר רַב נַחְמָן: אִם פָּתַח לוֹ פֶּתַח — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, פֶּתַח מַתִּירוֹ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁפָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף, אֲבָל הוּקַּף וּלְבַסּוֹף פָּתַח — לָא.
Traduction
Rav Naḥman said: If one opened an entrance to it from the house, it is permitted to carry throughout the entire area, because the entrance permits it, allowing it to be considered as part of the house. And we stated this allowance only where he opened the entrance and afterward fenced in the area; but if he first fenced it in and only afterward opened the entrance, he may not carry throughout the yard.
Rachi non traduit
ואם פתח לו פתח. מן הבית:
פָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית בֵּיהּ בֵּי דָרֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: אַדַּעְתָּא דְּבֵי דָרֵי עַבְדֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If he first opened the entrance and afterward fenced in the area, it is obvious that it is permitted to carry throughout the yard, because it is clear that the area was enclosed for the entrance, i.e., in order to use it from the house. The Gemara answers: This ruling is necessary only in the case where there is a threshing floor in the yard. This is because you might have said that he made the entrance with the threshing floor in mind, and not so that he would be able to use the entire yard. He therefore comes and teaches us that the entrance renders it permitted to carry in the yard in all cases.
Rachi non traduit
פשיטא. דבפתח ולבסוף הוקף שרי שהרי הוקף לשם פתח:
לא צריכא דאית ביה בי דרי. גורן אחר הבית קודם היקף הרחבה:
מהו דתימא אדעתא דבי דרי פתחיה. ולאו אדעתא להקיף שם רחבה:
Tossefoth non traduit
פשיטא לא צריכא דאית ביה בי דרי. אדרב נחמן דאמר אם פתח בו פתח מותר לטלטל פריך דמפרש הש''ס בפתח ולבסוף הוקף ואהא פריך פשיטא אבל אש''ס דמפרש לא אמרן לא פריך דקמ''ל הוקף ולבסוף פתח לא מהני לאפוקי מהני אמוראי דלקמן (עירובין ד' כה:) גבי אבורנקי:
קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה וְנִתְמַלֵּא מַיִם, סְבוּר רַבָּנַן לְמֵימַר כִּזְרָעִים דָּמוּ — וַאֲסִיר.
Traduction
The Gemara considers a new case: With regard to a karpef measuring more than two beit se’a, which had been enclosed for the purpose of residence but became filled with water, by floods or any other cause, the Rabbis thought to say that the water is considered like seeds. This means that the karpef is regarded as if it were sown with seeds, so that it is prohibited to carry. It is no longer considered as having been enclosed for the purpose of dwelling, since it is not normal to live in a place filled with water.
אֲמַר לְהוּ רַב אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַב בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַיִם כִּנְטָעִים דָּמוּ, וּשְׁרֵי.
Traduction
Rav Abba, father of Rav, son of Rav Mesharshiya, said: We say in the name of Rava as follows: Water is considered like planted trees, so that one is permitted to carry. A courtyard filled with water is still suitable for dwelling, since the water benefits the residents of the courtyard.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source