Vayedaber

Simple Havroutah

'Haguigah

Daf 18a

לָא יָדַעְנָא כַּמָּה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא.

Traduction

I would not know how many days of redress there are. The Gemara therefore teaches us, from the statement that Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said, that there are seven days of redress.

Rachi non traduit

לא ידענא. כמה ימים יהיו לתשלומין קמ''ל דרבי אלעזר מה חג המצות שבעה אף כאן שבעה:

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ''וְחַג הַקָּצִיר'', אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה חוֹגֵג וְקוֹצֵר בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֲצֶרֶת. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — קְצִירָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין.

Traduction

And Reish Lakish said, providing a different proof: From the very name of the day: ''And the Festival of harvest'' (Exodus 23:16), we can learn the following: On which Festival do you celebrate and harvest? You must say it is Shavuot. When exactly does this apply? If we say that it is on the Festival day itself, is harvesting permitted on a Festival? Rather, is it not referring to the day of redress?

Rachi non traduit

וחג הקציר בכורי מעשיך. בחג שבועות כתיב:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, ''חַג הָאָסִיף'': אֵי זֶהוּ חַג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג הַסּוּכּוֹת, אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִי שְׁרֵי? אֶלָּא — חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה, הָכָא נָמֵי — חַג הַבָּא בִּזְמַן קְצִירָה.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: However, if that is so, you should likewise say with regard to ''the Festival of gathering'' (Exodus 23:16): On which Festival is there gathering? You must say it is the festival of Sukkot. When exactly? If we say it is on the Festival day itself, is labor permitted on a Festival? Rather, it is referring to the intermediate Festival days. But on the intermediate Festival days, too, is it permitted? One may perform only work that, if neglected, would result in irretrievable loss. Rather, you must explain that ''the Festival of gathering'' is referring to the season of the year, i.e., the Festival that occurs during the time of gathering. Here too: ''The Festival of harvest'' means a Festival that occurs during the time of harvest.

Rachi non traduit

ה''נ חג הבא בזמן קצירה. קאמר ולאו חוגג וקוצר בו אתא לאשמועינן:

Tossefoth non traduit

אלא חג הבא בזמן אסיפה. הקשה הר''ר אלחנן דאמר פ''ק דר''ה (ובגמרא דסנהדרין) (דף יג.) א''ל רבי זירא לרבי אסי ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות לא ס''ד דכתיב חג האסיף מאי האסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך את מעשיך אלא מאי אסיף קציר אלמא לא אמרי' חג הסוכות הבא בזמן אסיפה ותירץ מורי כיון דמבאספך שמעינן חג הבא בזמן אסיפה ואמר חג האסיף משמע ליקצר אבל אי לאו האי קרא [באספך וגו'] הוה דרשינן חג [האסיף] הבא בזמן אסיפה א''כ גם חג הקציר נימא הכי הואיל וליכא שום משמעות דמפיק ליה:

מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה.

Traduction

§ The Gemara comments: Since Reish Lakish does not dispute the accuracy of Rabbi Yoḥanan’s statement, it may be inferred from their statements that both of them hold that the performance of labor during the intermediate Festival days is prohibited by the Torah.

Rachi non traduit

מכלל דתרוייהו כו'. מדקאמר רבי יוחנן אסיפה בחולו של מועד מי שרי ולא מהדר ליה ריש לקיש אין מכלל דתרוייהו סבירא להו אסור:

Tossefoth non traduit

חולו של מועד אסור בעשיית מלאכה. לכאורה משמע דמלאכה דמיתסרא ביה מדאורייתא דמפיק ליה מפסוק וכן בפרק ב' דמו''ק (דף יא:
ושם) לא מיבעיא אבל דמדרבנן אלא אפילו חוש''מ דאורייתא וכן פי' התם בקונטרס וקשה לר''ת דא''כ דבר האבד וכמה מלאכות דשרינן התם היכי משתרו וכי היכן מצינו איסור דאורייתא מקצתו אסור ומקצתו מותר ועוד דתנן בפ''ג דמגילה (דף כא.) כל מקום שאין יו''ט ויש מוסף קורין ד' כגון חוש''מ ור''ח אלמא לא מיתסר מלאכה מדקאמר דאין יו''ט ועוד דכייל ליה בהדי ר''ח דרבנן כדאמרינן בירושלמי דתענית ובמקום שנהגו הלין נשיא דרגילין דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא הוא ועוד מצינו בירושלמי בפרק שני דמו''ק כלום אסרו מלאכה אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויהיו יגעים בתורה והם פוחזין ואוכלין ושותין משמע לישנא דמדרבנן הוא וכן בפ''ב דמו''ק (דף יב:) גבי ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד ובעי בגמרא כיון ומת מהו שיקנסו בנו אחריו את''ל צרם אוזן הבכור ומת קנסו בנו אחריו התם איסורא דאורייתא משמע דמלאכה במועד הוי דרבנן ומיהו יש לדחות דאמכוין מלאכתו במועד קאי דהשתא מיהא ליכא איסורא דאורייתא כיון דדבר האבד הוא מ''מ משמע לפי האמת דלא מיתסר רק מדרבנן וכי קאמר התם בריש פירקא לא מיבעיא אבל דרבנן אלא אפילו חוש''מ דאורייתא כעין דאורייתא קאמר לפי שיש לו סמך [מקרא דאורייתא אבל ימי האבל ליכא אסמכתא אלא] מדברי קבלה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל (עמוס ח':י') ודקאמר הכא אלא בחוש''מ מי שרי א''כ משמע דאסור מן התורה וי''ל לאו משום דלא משתרי מדאורייתא אלא כיון דאקרא סמכינן ליה למיתסר לא מסברא ליה לאוקמי קרא דשרי בהדיא בהכי וכן פירש הריב''ם בשם רבינו יב''א דמלאכה דמועד מדרבנן ולא כפירוש רבינו שמואל שפירש בערבי פסחים (פסחים דף קיח.) גבי כל המבזה את המועדות כגון עושה מלאכה בחוש''מ והא ליתא דמדרבנן הוי וכדפי' והא דאמרינן גבי כותים ותיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשול במלאכה דחוש''מ משום דסמך פשטא דקרא הוי והוי ליה צדוקין מודין בה:

מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר שִׁבְעַת יָמִים'' — לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן — אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה.

Traduction

The Gemara proceeds to ask: From where are these matters derived; what is the biblical source for this prohibition? As the Sages taught: ''You shall observe the festival of Passover seven days'' (Exodus 23:15). This teaches that the performance of labor is prohibited during the intermediate Festival days, as ''observe'' denotes a negative commandment; this is the statement of Rabbi Yoshiyya. Rabbi Yonatan says: This proof is not necessary, as it does not accord with the straightforward meaning of the verse. Rather, it is learned from an a fortiori inference, as follows: If the performance of labor on the first and seventh days of Passover, which are not preceded and followed by sanctity as the days before the first day and after the seventh day are weekdays, is nevertheless prohibited, is it not right that on the days of the intermediate Festival days, which are preceded and followed by sanctity, i.e., the first and last days of the Festival, the performance of labor should be prohibited?

Rachi non traduit

את חג המצות תשמור שבעת ימים וגו'. לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה. דרוש ביה את חג המצות תשמור וכל תשמור אזהרת לא תעשה הוא שומריהו מן המלאכה:

Tossefoth non traduit

מה ראשון ושביעי כו'. הוה מצי למפרך מה להני שכן דבר האבד מיתסר אלא שאין זה ק''ו גמור רק גלוי מילתא בעלמא לפי מה שפיר' דמלאכה לא מיתסר רק דרבנן:

שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן, וּמוּתָּרִין בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה! מָה לְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁאֵין בָּהֶן קָרְבַּן מוּסַף, תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסַף. רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹכִיחַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסַף, וּמוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה! מָה לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאֵין קָרוּי ''מִקְרָא קֹדֶשׁ'', תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁקָּרוּי ''מִקְרָא קֹדֶשׁ'', הוֹאִיל וְקָרוּי ''מִקְרָא קֹדֶשׁ'' — דִּין הוּא שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה.

Traduction

The Gemara questions this conclusion: The six days of Creation, i.e., the days of the week, shall prove this, since they are preceded and followed by the sanctity of Shabbat, and yet the performance of labor on them is permitted. The Gemara rejects this difficulty: What of the fact that the six days of Creation are regular weekdays on which there is no additional offering; can you say the same with regard to the intermediate Festival days, on which there is an additional offering, bestowing these days with a measure of sanctity? The Gemara counters this: The New Moon shall prove this, since it has an additional offering, and the performance of labor is nevertheless permitted on it. The Gemara refutes this argument: What of the fact that the New Moon is not called ''a holy convocation''; can you say the same with regard to the intermediate Festival days, which are called ''a holy convocation''? Since they are called ''a holy convocation'' it is logical that the performance of labor should be prohibited on them.

Rachi non traduit

ששת ימי בראשית. ימי כל שבוע ושבוע בין שתי שבתות הן יושבין הרי קדושה לפניהן ולאחריהן:

ראש חדש יוכיח כו'. אף אתה אל תתמה על חולו של מועד כו':

מקראי קדש. משמע קדשיהו בעשיית מלאכה:

Tossefoth non traduit

ראש חדש יוכיח. דשרי בעשיית מלאכה שכן אינו קרוי יו''ט בפ''ג דמגילה (דף כב:
ושם) וגם אינו נאסר רק משום מנהג כדפרי' וכי קאמר בר''ה (דף כג.) משום בטול מלאכה לעם בב' ימים דר''ח של ראש השנה מיירי אי נמי משום נשים דנוהגות שלא לעשות מלאכה כדאיתא בפירקי דרבי אליעזר וכן פרש''י במגילה (דף כב:):

מה לראש חודש שכן אינו קרוי מקרא קדש. הוה מצי למימר מה לחול המועד דאיכא תרתי מוסף וקדושה לפניו ולאחריו:

תַּנְיָא אִידַּךְ: ''כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ'' — לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' וְגוֹ'''. בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בָּרִאשׁוֹן — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''שַׁבָּתוֹן'', אִם בַּשְּׁבִיעִי — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''שַׁבָּתוֹן''. הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה.

Traduction

It is taught in another baraita concerning the same topic: With regard to the first day of Passover and Sukkot, the verse states: ''You shall do no kind of laborious work'' (Leviticus 23:35), followed by ''seven days, you shall bring an offering made by fire to the Lord,'' which teaches that the performance of labor is prohibited during the intermediate Festival days; this is the statement of Rabbi Yosei the Galilean. Rabbi Akiva says: This is not necessary, since it is stated earlier in that chapter: ''These are the appointed Festivals of the Lord, holy convocations, which you shall proclaim in their appointed season'' (Leviticus 23:4). With regard to what is the verse speaking? If it is referring to the first day of the Festival, it has already explicitly stated ''a solemn rest'' (Leviticus 23:39) with regard to that day; if it is referring to the seventh, it has already stated ''a solemn rest'' (Leviticus 23:39) with regard to that day as well. Therefore, the verse can be speaking only of the intermediate Festival days, teaching you that the performance of labor is prohibited on them.

Rachi non traduit

כל מלאכת עבודה לא תעשו וכו'. וסמיך ליה שבעת ימים תקריבו אשה:

לימד על חולו של מועד וכו'. והכי דריש ביה לא תעשו שבעת ימים ובחג הסוכות כתיב ועליה קיימא הך מתניתא בתורת כהנים:

תַּנְיָא אִידַּךְ: ''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה''', מָה שְׁבִיעִי עָצוּר — אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין. אִי: מָה שְׁבִיעִי עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה — אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין בְּכָל מְלָאכָה.

Traduction

It is taught in another baraita: The verse states: ''Six days you shall eat unleavened bread, and on the seventh day there shall be a solemn assembly for the Lord your God; on it, you shall do no work'' (Deuteronomy 16:8). If so, just as the seventh day of the Festival is precluded from the performance of labor, so are the six intermediate Festival days precluded, since the word ''and'' in the phrase ''and on the seventh day'' connects it to the previous days. If so, perhaps: Just as the seventh day is precluded from the performance of all labor, so too the six intermediate days are precluded from the performance of all labor, even those whose performance prevents irretrievable loss.

Rachi non traduit

עצור ממלאכה. כדכתיב בהאי קרא גופיה: לא תעשה מלאכה:

תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת'', הַשְּׁבִיעִי עָצוּר בְּכָל מְלָאכָה, וְאֵין שִׁשָּׁה יָמִים עֲצוּרִין בְּכָל מְלָאכָה. הָא לֹא מְסָרָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲכָמִים, לוֹמַר לָךְ אֵי זֶה יוֹם אָסוּר וְאֵי זֶה יוֹם מוּתָּר, אֵי זוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה וְאֵי זוֹ מְלָאכָה מוּתֶּרֶת.

Traduction

The verse therefore states: ''And on the seventh day there shall be a solemn assembly,'' literally, pause. This indicates that the seventh day alone is precluded from the performance of all labor, but the other six days are not precluded from the performance of all labor but only from certain forms of work. Since the Bible does not specify which types of work are prohibited, the verse has therefore entrusted the matter to the Sages exclusively, to tell you on which day work is prohibited and on which day it is permitted, and similarly which labor is prohibited and which labor is permitted.

Rachi non traduit

הא הרי לא מסרן הכתוב אלא לחכמים. כלומר מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור והם יאמרו אי זהו י''ט על פי קידוש הראייה ואסור בכל מלאכה ואי זהו חולו של מועד שאינו אסור בכל מלאכה ועל חולו של מועד יגידו לך אי זו מלאכה אסורה דבר שאינו אבד ואיזו מלאכה מותרת דבר האבד:

וּמוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, שֶׁלֹּא לְקַיֵּים אֶת דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָאִיתְּמַר: מַעֲשֶׂה וּמֵת אֲלֶכְּסָא בְּלוֹד, וְנִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְסוֹפְדוֹ, וְלֹא הִנִּיחָם רַבִּי טַרְפוֹן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת הָיָה.

Traduction

§ The mishna taught: All were permitted to eulogize and fast on the days of slaughter, in order not to uphold the opinion of the Sadducees, who would say: Shavuot must always occur after Shabbat. The Gemara raises a difficulty: But wasn’t it stated: An incident occurred when Alexa died in Lod, and all of Israel gathered to eulogize him, but Rabbi Tarfon would not allow them do so because it was the Festival day of Shavuot?

Rachi non traduit

ולא הניחן ר' טרפון. ומתני' תני שמותרים בהספד:

יוֹם טוֹב סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אִי בְּיוֹם טוֹב, מִי קָאָתוּ? אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ הָיָה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת.

Traduction

The Gemara analyzes this passage: Can it enter your mind to say that it was a Festival day? If it had been a Festival day, would they have come? Certainly they would not have assembled to eulogize someone on the Festival itself. Rather, say that they were prohibited to eulogize because it was the Festival day of slaughter. The Gemara answers: This is not difficult, since here, the incident in Lod, is referring to a Festival that occurs after Shabbat, whose day of slaughter does not fall on a Sunday. The day of slaughter retains a measure of the sanctity of Shavuot through the offering of Festival offerings and should therefore be treated as a Festival. There, however, the mishna is referring to a Festival that occurs on Shabbat. Since in that case the day of slaughter occurs on a Sunday, it cannot be observed as a Festival, in order to counter the view of the Sadducees.
After discussing many issues unrelated to the main topic of the tractate, the Gemara now begins to discuss the topic of ritual purity and will do so for the remainder of the tractate. These halakhot are relevant to the pilgrim Festivals, as all are obligated to purify themselves in order to enter the Temple and sacrifice offerings.

Rachi non traduit

בי''ט שחל להיות בשבת. שיום טבוח אחר שבת מותר בהספד מפני האומרים עצרת אחר שבת והאי דאלכסא בלוד יו''ט שחל להיות בחול הוא דאין יום טבוח שלו בא' בשבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source