Daf 78b
וְעוֹד תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ כָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
רבי יהודה אומר רואין אותו כאילו הוא יין אדום. לקמן מייתי לה לכולה משנה:
וְאִם לָאו פָּסוּל
תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא דְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן לָבָן אוֹ חָלָב וְהִטְבִּילוֹ הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל
Rachi (non traduit)
תנאי היא. דרבנן פליגי עליה דר' יהודה וכוותייהו קיימינן:
דלי. טמא:
שיש בו יין לבן או חלב. שאין מראיהן ניכר בתוך המים:
והטבילו. וקאמר ר' יהודה הואיל ואילו יין אדום הוה כל זמן שאדמומית שלו ניכרת לא בטיל במים ואין טבילה עולה לכלי זה אלא אם כן שפך מהן עד שירבו ליכנס לתוכו ממי המקוה כדי להפקיע כל מראה היין הימנו השתא נמי כשהוא לבן רואין אותו כאילו היה אדום אם ממועט כל כך שהמים הנכנסים לתוכו יש בהן שיעור להפקיע מראיו כשר כלומר עלתה לו טבילה ואם לאו פסול אלמא משערין מין במינו כמין בשאינו מינו ולהחמיר דלא ליבטל ברובא כל דהו:
והטבילו. ולא שפך מה שבתוכו הולכין אחר הרוב אם לא היה חציו יין כיון שהטבילו ונתמלא ממי המקוה ורבו המים על היין טהור:
(כאילו הוא יין. אדום):
Tossefoth (non traduit)
ה''ג דלי שיש בו יין לבן וחלב והטבילו הולכין אחר הרוב. לא דמי להא דתנן (שבת דף קכ:) הדיו והחלב לחין אין חוצצין דהכא כיון דהאי דלי יש בו חלב עד רובו לא מחלחלי מיא ולא דמי לחלב דמנח אגבא דמנא או אגבא דגברא ונחית וטביל הולכין אחר הרוב ואם לא היה חציו כיון שהטבילו ונתמלא ממי מקוה ורבו המים על היין טהור ואם תאמר והא אמרינן (שם דף עז.) כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא וכ''ש הכא דאיכא חמרא טובא לא בטל ממנו שם יין ולא מהני ליה השקה דחמרא מזיגא מיקרי כדאמרינן בפ''ק דמכות (דף ג.) וי''ל דהכא מיירי בחמרא מזיגא אי נמי בחמרא דרפי ואין יכול לקבל רוב מים שאין כל היינות שוין כדאמרינן בפרק המוציא יין (שבת דף עז.) יין השרון לחוד דרפי וכן יש לפרש בסוף הערל (יבמות דף פב:) דאמר נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו ופי' בקונטרס דמיירי במי פירות והשתא אי ביין מיירי אמאי כשר והלא יין גמור הוא לברך בורא פרי הגפן ולכל דבר וביין הוא טובל אלא מיירי בחמרא דרפי ומיהו איכא למימר בשאר מי פירות בר מיין ובפ''ז דמס' מקואות תנינן לה וקאי אשאר משקין ומי פירות והציר והמורייס והתמד משום דחמיץ:
וּרְמִינְהִי דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא רוּקִּין וְהִטְבִּילוֹ כְּאִילּוּ לֹא טָבַל
Rachi (non traduit)
דלי שהוא מלא רוקין. גרסינן:
כאילו לא טבל. שהרוק עב הוא וחוצץ בפני המים ואינו בטל במים ומלא לאו דוקא אלא איידי דבעי למיתני מלא מי רגלים דדוקא הוא דאשמעינן רבותא דלא בעי לבטולינהו דכיון שעברו מי המקוה על פיו ונשקו לאותן שבתוכו נעשו חבור להם וטהר דמי רגלים מין מים הן תני נמי מלא רוקין:
Tossefoth (non traduit)
דלי שהוא מלא רוקין גרסינן כאילו לא טבל. שהרוק עב הוא וחוצץ בפני המים ואינו בטל במים ומלא לאו דוקא אלא איידי דבעי למיתני מלא מי רגלים דדוקא הוא לאשמועינן רבותא דלא בעי לבטולינהו דכיון שעברו מי המקוה על פיו ונשקו לאותן שבתוכו נעשו חבור להן וטהר דמי רגלים מים הוא תנא נמי מלא רוקין רואין אותו כאילו הם מים כלומר אע''פ שמראיהן חלוק במקצת ממראה שאר מים אפ''ה כיון דמין מים הם לא בעי רובא לבטולי אלא רואין אותן כו' מלא מי חטאת הואיל והן אב הטומאה וחשיבי משום קדושתייהו לא בטלי אלא ברובא מאן שמעת ליה דאית ליה רואין ר' יהודה וקאמר דהיכא דשוה מראה הבטל למראה המבטל כגון מי חטאת שאין מראיהן חלוק דסגי למיבטל ברובא ולא אמר רואין אותן כאילו הן יין אדום להחמיר:
מֵי רַגְלַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הֵן מַיִם
Rachi (non traduit)
רואין אותו כאילו הן מים. כלומר אף על פי שמראיהן חלוק מקצת ממראה שאר מים אפילו הכי כיון דמין מים הן לא בעי רובא לבטולי אלא רואין אותו כו':
מָלֵא מֵי חַטָּאת עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת
Rachi (non traduit)
מלא מי חטאת. הואיל והן אב הטומאה וחשיבי משום קדושתייהו לא בטלין אלא ברובא:
עד שירבו המים. אין טבילה עולה לכלי עד שישפוך מהם יותר מחציו של כלי כדי שירבו המים הנכנסין על מי חטאת:
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ רוֹאִין רַבִּי יְהוּדָה וְקָתָנֵי דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרוּבָּא
Rachi (non traduit)
מאן שמעת ליה [דאמר רואין אותו ר''י]. [דשמעת ליה] דאמר רואין אותו כאילו הוא שנוי ממראה שלו:
וקתני. היכא דשוה מראה הבטל למראה המבטל כגון מי חטאת שאין מראיהן חלוק דסגי ליה למבטל ברובא ולא אמרינן רואין אותו כאילו הוא יין אדום להחמיר:
אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא
לֹא רוֹאִין אוֹתוֹ לַדָּם כְּאִילּוּ הוּא מַיִם אִי הָכִי בָּטֵל מִיבְּעֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
לא רואין אותו לדם כאילו הוא מים. ופסיל דבטיל ליה ברובא הואיל ובתר חזותא אזלינן והכא ליכא למיקם עליה דמילתא בטיל ברובא:
אֶלָּא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּטַעְמָא מִין בְּמִינוֹ בְּרוּבָּא
Rachi (non traduit)
אלא מין בשאינו מינו. שהטעם ניכר בו בטעמא מחייב ולקי מן התורה וכי אמר ריש לקיש בפיגול ונותר של מין ומינו דליכא למיקם אטעמא ולא תשמע מינה נותן טעם ברוב לאו דאורייתא:
Tossefoth (non traduit)
[בס''א מה''ד] אלא מין בשאינו מינו בטעמא כו'. תימה דבהקומץ רבה (מנחות דף כג:) פריך מההיא דתבלה בקצח למ''ד בתר מבטל אזלינן מאי קא מדמי אההיא דבתר בטל או בתר מבטל אזלינן שהטעם שוה אההיא דתבלה בקצח שאין הטעם שוה כיון שיש בתבלין טעם מצה ראוי לצאת בו ידי חובתו כדאמרינן הכא אם יש בו טעם דגן חייב בחלה ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ובכל התורה כולה קי''ל דטעם כעיקר ואין להקשות אהך דשמעתין מהא דאמר בערבי פסחים (פסחים דף קטו.) לא לכרוך איניש מצה ומרור בהדי [הדדי] דלמא אתי מרור דרבנן ומבטל מצה דאורייתא דהתם חוזק המרירות הוא דמבטל טעם מצה אבל אורז לא מבטל טעם דגן ועוד דהתם כשאוכל כזית מצה דכי מבטל ליה מרור ליכא טעם כזית מצה אבל אם אוכל הרבה שרי:
וּנְשַׁעֵר מִין בְּמִינוֹ כְּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ דִּתְנַן נִתְעָרֵב בְּיַיִן רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם מַאי לָאו רוֹאִין אוֹתוֹ לַיַּיִן כְּאִילּוּ הוּא מַיִם
Rachi (non traduit)
ונשער מין במינו כמין בשאינו מינו. כיון דהיכא דקיימינן אטעמא כל כמה דיהיב טעמא לא בטיל כי ליכא למיקם נמי אמאי מזלזלינן באיסורי למיהדר ולבטלן ברוב נימא רואין אילו היה מין ושאינו מינו הא יש בו היכר טעמא השתא נמי לא ניבטיל עד דרבה עליו כל כך כשיעור ביטול של מין ושאינו מינו:
מאי לאו רואין לאותו יין כאילו מים הוא. ואם מראה דם היה ניכר בהן כשר אלמא אע''ג דמין במינו הוא לענין ביטולא דחזותא לא אמרינן ליבטל ברוב אלא משערינן ליה כמין בשאינו מינו:
Tossefoth (non traduit)
ונשער מין במינו כמין בשאינו מינו. פי' בקונטרס כיון דהיכא דקיימינן אטעמא כל כמה דיהיב טעמא לא בטל כי ליכא למיקם נמי אמאי מזלזלי באיסורא למיהדר לבטלן נימא רואין אילו היה מין ושאינו מינו הא יש בו היכר טעמא השתא נמי לא בטיל ואת אמרת מין במינו בטל מן התורה אע''ג דאילו היה אינו מינו היה נותן טעם:
לא רואין לדם כאילו הוא מים. כלומר הדם פסול דמין במינו בטיל ברובא כגון שהמים פסולין לזריקה:
Rather, [when] one kind [is mixed] with a different kind, [its status is determined] by taste; [when] one kind [is mixed] with the same kind, [its status is determined] by the greater part. (1) Yet, [where] one kind [is mixed] with its own kind, let us determine [its status] as though it were one kind with a different kind. (2) For we learnt: IF IT WAS MIXED WITH WINE, WE REGARD IT AS THOUGH IT WERE WATER. Does that not mean [that] we regard the wine as though it were water? (3) — No: [it means that] we regard the blood as though it were water. (4) If so, he should state, [The blood] is nullified? Moreover, it was taught, R. Judah said: We regard it as though it were red wine if its appearance goes faint, it is valid; if not, it is invalid! (5) — It is a controversy of Tannaim. (6) For it was taught: If one immerses a pail containing white wine or milk, we decide by the excess. R. Judah said: We regard it as though it were red wine: if its appearance goes faint, it is valid; if not, it is invalid. (7) But the following contradicts this: If one immersed a pail full of saliva, it is as though he had not immersed it.8 [If it was full of] (9) urine, we regard it as though it were water. (10) If it was filled with water of lustration, (11) the water [of the Mikweh] must exceed the water of lustration. (12) Now, whom do you know to hold [that] we regard’? R. Judah; (13) yet he teaches that an excess is sufficient? (14) — Said Abaye: There is no difficulty:

(1). Resh Lakish referred to the latter case. Hence inference [ii] is incorrect.
(2). Since an article cannot be nullified where its taste is distinguishable, even though it is the smaller part of the mixture, let us rule likewise even where its taste is not distinguishable because it is of the same kind.
(3). And if it would then still look like blood, it is fit. Now, in respect to appearance wine and blood may he regarded as of the same kind: this shows that the lesser is not nullified by the greater, but we regard the mixture as of two different kinds,
(4). And it is unfit, because it is nullified by the greater quantity of water.
(5). The passage is quoted in full anon. — This proves definitely that we consider it as a mixture of two different kinds.
(6). The Sages disagree with R. Judah, and Resh Lakish accepts their view,
(7). An unclean pail containing white wine or milk was immersed in a Mikweh (ritual bath) for purification, and the water of the Mikweh naturally filled it, The Sages maintain that if this exceeded the wine or milk (which is not readily distinguishable from the water), the latter is nullified, the whole is regarded as water, and the pail becomes clean. This is similar to the ruling of Resh Lakish. But R. Judah maintains that we regard it as though it were red wine: if there is so little of it that the water of the Mikweh would make it go faint and lose the appearance of wine, the immersion is valid, and the pail becomes clean; otherwise it is invalid, and the pail remains unclean,
(8). The saliva is thick and interposes between the water of the Mikweh and the pail. Hence the immersion is invalid, for there must not be any interposition.
(9). The bracketed words are absent from cur. edd., but were apparently contained in Rashi's edition.
(10). For it is in fact a kind of water, and immediately it makes contact with the water of the Mikweh, it becomes part of the Mikweh itself. For that reason it is not necessary for the water of the Mikweh to exceed it.
(11). Running water mixed with the ashes of the red heifer, used for lustration (v. Num, XIX). Although it cleansed the unclean person upon whom it was sprinkled, it defiled a clean person with its touch.
(12). He must first pour out some of the water of lustration, so that when the pail is filled with the water of the Mikweh, the latter exceeds what is left of the former. For although the latter too is water, owing to its sanctity and to its high degree of uncleanness it does not simply become part of the Mikweh, but must be nullified by an excess.
(13). Only he rules that you regard a thing as though it were something else.
(14). If the Mikweh water exceeds the water of lustration, the immersion is valid, and we do not regard the latter as though it were wine, as above.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source