Daf 112b
בָּאוּ לְשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וְלֹא הָיָה שָׁם תִּקְרָה אֶלָּא בֵּית אֲבָנִים בִּלְבָד מִלְּמַטָּן וְהַיְּרִיעוֹת מִלְּמַעְלָן וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים וְקָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה
Rachi (non traduit)
בכל הרואה. במקום שרואין משם את שילה ובגמרא יליף לה:
ויריעות מלמעלן. בגמרא יליף לה:
תקרה. (של) גג של נסרים:
נאסרו הבמות. כדקתני והיא היתה מנוחה וכתיב כי לא באתם עד עתה וגו' כלומר כשתעברו את הירדן לא תקריבו בבמות ככל אשר אנחנו עושים פה היום שאנו מקריבין במשכן חטאות ואשמות אלא איש כל הישר בעיניו תעשו דהיינו נדרים ונדבות שאינן עליכם חובה אלא לפי מה שישר בעיניכם כי בעוד שתכבשו ותחלקו לא באתם עד עתה אל המנוחה ועברתם את הירדן וישבתם בארץ היינו לאחר ירושה וישיבה והיה המקום וגו' השמר לך וגו' היינו איסור הבמות:
באו לשילה. לאחר חילוקו מיד קבעוהו בשילה:
וּמָה בֵּין בָּמַת יָחִיד לְבָמַת צִיבּוּר סְמִיכָה וּשְׁחִיטַת צָפוֹן
Rachi (non traduit)
במת ציבור. גלגל נוב וגבעון:
ומה בין במת יחיד כו'. כולהו יליף בגמרא דלא נהיגי בבמת יחיד:
וְאֵלּוּ קָדָשִׁים קְרֵבִין בַּמִּשְׁכָּן קָדָשִׁים שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לְמִשְׁכָּן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר קְרֵבִין בַּמִּשְׁכָּן וְקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד בְּבָמָה קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן יַקְרִיבוּ בַּמִּשְׁכָּן וְאִם הִקְרִיבָן בְּבָמָה פָּטוּר
Rachi (non traduit)
פטור. מאזהרה ומעונש שהרי הותרו הבמות ומיהו אסור לשנות משום כאשר נדרת תשמור ועשית (דברים כ''ג:
כ''ד):
קרבנות יחיד שהוקדשו למשכן. שפירש בשעת הקדישן על מנת להקריבן למשכן:
קרבנות יחיד. סתמן בבמה:
קרבנות ציבור. סתמן למקדש:
ואלו קדשים קרבין במשכן. קדשים שהוקדשו למשכן בזמן שהיה המשכן בגלגל והותר במה אלו קדשים צריכין להקריבן במשכן ולא יקרבו בבמה אותם שהוקדשו לשם משכן מפרש ואזיל:
הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת בַּחוּץ הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה וְאֵין בָּהֶן לֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
ואין חייבין עליהן כרת. כדאמרן בהשוחט (לעיל זבחים קו:) עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן כו' וקתני סיפא יכול יהו חייבין עליהן כרת תלמוד לומר זאת להם ואין אחרת להם:
הקדישן בשעת איסור הבמות. מההיא שעתא קרינא בהו והביאום לה' וכיון שהמתין עד שלא יבא לקיימו נתבטל העשה על ידו אבל לאו וכרת ליכא דאזהרה ועונש בשעת הקרבה כתיבי והרי הותרו הבמות:
כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת מִבַּחוּץ הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת
Rachi (non traduit)
וחייבין עליהן כרת. כדכתיב (ויקרא י''ז:
ד') ואל פתח אהל מועד לא הביאו:
ולא תעשה. כדילפי' משם תעלה לשחיטה ואזהרה דהעלאה השמר לך פן תעלה עולותיך וגו' (דברים יב):
בעשה. והביאום לה' וגו' (ויקרא יז):
בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶן הֶיתֵּר וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִפְנִים מִן הַחוֹמָה
Rachi (non traduit)
לפנים מן החומה. של ירושלים שהיא במקום מחנה ישראל שבמדבר כדכתיב ואכלת שם לפני ה' (דברים יב):
ומעשר שני. פריך בגמרא נסקיה להתם:
והיא היתה נחלה. ההיא דכתיב בקרא דמשבאו אל המנוחה ואל הנחלה יאסרו הבמות:
בָּאוּ לְנוֹב וְגִבְעוֹן הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים קָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
באו לנוב וגבעון. כשחרבה שילה ונלקח הארון בימי עלי באו לנוב וגבעון כמו שנאמר אין לחם חול [וגו'] כי אם לחם קדש אשר מלפני ה' (שמואל א כ''א:
ה') אלמא שולחן ומזבח התם הוה חרבה נוב בימי שאול באו לגבעון כדכתיב במלכים (א ג) כי שם הבמה גדולה:
הותרו הבמות. יליף בגמרא:
קדשים קלים בכל ערי ישראל. דהא בכל מקום שהוא שם עושה במה ומקריבו:
עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים וְקָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לַגִּלְגָּל הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים וְקָדָשִׁים קַלִּים בְּכָל מָקוֹם
Rachi (non traduit)
הותרו הבמות. כדילפינן לקמן מאיש כל הישר בעיניו:
קדשים קלים בכל מקום. דכיון שבטלו הדגלים והן היו הולכים בכל הארץ לכבשה ולא היתה חנייתן סביבות המשכן בטלה קדושת מחנה ישראל מעשר שני לא הוזכר כאן לפי שלא נהגו מעשרות עד לאחר ירושה וישיבה:
קדשי קדשים. הנאכלין לא קרב בבמת יחיד כל שאין נידר ונידב אין קרב בבמה קטנה ואין מנחה בבמה הלכך עולה הוא דהואי ואין נאכלת וחטאת ואשם בבמת ציבור הוא דקרבי ונאכלין לפנים מן הקלעים:
באו לגלגל. כשעברו את הירדן והוקבע אהל מועד שם שבע שנים שכבשו ושבע שחלקו:
קדשים קלים בכל מחנה ישראל. כמות שהן שרויין בדגליהם והא ילפינן באיזהו מקומן (לעיל זבחים נה.) מקראי:
ועבודה בכהנים. כדכתיב קרב אל המזבח:
לפנים מן הקלעים.
דכתיב בחטאת ואשם ומנחה (ויקרא ו':
ט') בחצר אהל מועד:
אסרו הבמות. כדכתיב בשחוטי חוץ:
ועבודה בבכורות. כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל וגו' (שמות כ''ד:
ה'):
וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו לֹא מִשּׁוּם זָרוּת וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה וְלֹא מִשּׁוּם מְחוּסַּר בְּגָדִים וְלֹא מִשּׁוּם [שֶׁלֹּא] רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם
Rachi (non traduit)
ולא משום שלא רחוץ ידים ורגלים. גמר חוקה חוקה ממחוסר בגדים התם לענין אחולי עבודה ולענין מיתה נמי אנן גמרינן לה מהתם:
ולא משום מחוסר בגדים. דאינהו נמי כזר בזמן שאין בגדיהן עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים הכי נפקא לן בפרק שני (שם יז:):
ולא משום טומאה. כהן טמא ששימש דאזהרת זרות ושימוש בטומאה מחד קרא נפקי מוינזרו ולא יחללו בכל הזבחים תנינא (לעיל זבחים יז.) מאי דמחייב אזרות מחייב אשימוש טומאה:
אין בהן משום זרות. חיוב מיתה כל הנך הקטרות בדבר שדרכן לאכול לאו הקטרה נינהו וכל הנך עבודות הואיל ויש אחריהן עבודה אין זר חייב עליה מיתה כדאמרינן בפרק בראשונה (יומא דף כד.) עבודת מתנה ולא עבודת סילוק עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה:
וְהַיּוֹצֵק וְהַפּוֹתֵת וְהַבּוֹלֵל וְהַמּוֹלֵחַ וְהַמֵּנִיף וְהַמַּגִּישׁ וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשּׁוּלְחָן וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וְהַקּוֹמֵץ וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ פָּטוּר
Rachi (non traduit)
פטור. טעמא יליף בברייתא בגמ':
המטיב את הנרות. מדשן את המנורה בבקר:
והמגיש. מנחה בחוץ והיא טעונה הגשה בפנים בקרן מערבית דרומית כמשפטה:
והפותת. מנחת מאפה כדכתיב (שם) פתות אותה פתים:
היוצק. שמן על המנחה כדכתיב (ויקרא ב) ויצקת וגו':
הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת מִבְּשַׂר אָשָׁם מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים מִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים וּמוֹתַר הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת
Rachi (non traduit)
ומותר העומר. לאחר קמיצה:
קדשי קדשים. כבשי עצרת:
אֵיזֶהוּ מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלָיו הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצוֹרָע שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ פְּטוּרִין עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ חַיָּיבִין
Rachi (non traduit)
חייבין. שהרי מתקבלות בפנים נדבה לשמן:
ושלמיהן. בגמ' פריך מאי שלמים איכא בהני:
עולותיהן. דזב וזבה דעוף ודיולדת בהמה:
פטור. שאין מתקבלין בפנים לא חובה ולא לנדבה:
ואשמם. בגמרא פריך מאי אשם איכא בהני:
ויולדת. בתוך מלאת:
והמצורע. לא גרסי' במתני':
מְחוּסַּר זְמַן בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בִּבְעָלָיו
אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּמְחוּסַּר זְמַן פָּטוּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמַן הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת אֵין בּוֹ לֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
מחוסר זמן. שאמרנו פטור בין שהוא מחוסר זמן בגופו בין שהוא מחוסר זמן בבעלים שלא הגיע זמן בעלים להקריב קרבנותיהם:
תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן פָּטוּר וְתוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
תורין שלא הגיע זמנן. כדתנן בחולין (דף כב.) משיזהיבו כשירין ומקמי הכי פסולין דתורין משמע גדולים ולא קטנים בני יונה קטנים משמע ולא גדולים ופסולין מתחילת הציהוב ואילך:
בלא תעשה. הואיל וראוין לאחר זמן יש בו לא תעשה לשוחטן בחוץ:
בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ פָּטוּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין פָּטוּר בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין חַיָּיב בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
עובר בל''ת - הואיל וראוי לבא לאחר זמן כדקתני בסיפא
שהיה ר''ש אומר כו'. בגמרא מפרש לא תעשה דידהו:
WITH TRANSIENT BLEMISHES, IF ONE OFFERS THEM WITHOUT, HE IS NOT LIABLE. R. SIMEON SAID: [IF ONE OFFERS] ANIMALS WITH PERMANENT BLEMISHES, HE IS NOT LIABLE; [IF ONE OFFERS] ANIMALS WITH TRANSIENT BLEMISHES, HE VIOLATES A NEGATIVE INJUNCTION. [WITH REGARD TO] TURTLEDOVES BEFORE THEIR TIME AND YOUNG PIGEONS AFTER THEIR TIME. (1) IF ONE OFFERED THEM WITHOUT, HE IS NOT LIABLE. R. SIMEON SAID: [IF ONE OFFERS] YOUNG PIGEONS AFTER THEIR TIME, HE IS NOT LIABLE; [IF HE OFFERS] TURTLEDOVES BEFORE THEIR TIME, HE VIOLATES A NEGATIVE INJUNCTION. [ONE WHO OFFERS] AN ANIMAL TOGETHER WITH ITS YOUNG [ON THE SAME DAY], AND [ONE WHO OFFERS] BEFORE TIME, IS NOT LIABLE. (2) R. SIMEON SAID: HE TRANSGRESSES A NEGATIVE INJUNCTION. FOR R. SIMEON MAINTAINED: WHATEVER IS ELIGIBLE TO COME LATER INVOLVES A NEGATIVE INJUNCTION, BUT DOES NOT INVOLVE KARETH. (3) BUT THE SAGES MAINTAIN: WHATEVER DOES NOT INVOLVE KARETH DOES NOT INVOLVE A NEGATIVE INJUNCTION. ‘BEFORE TIME APPLIES BOTH TO ITSELF AND TO ITS OWNER. (4) WHAT IS BEFORE TIME AS APPLIED TO ITS OWNER? IF A ZAB OR A ZABAH, A WOMAN AFTER CHILDBIRTH,5 OR A LEPER, (6) OFFERED THEIR SIN-OFFERING OR THEIR GUILT-OFFERING WITHOUT, THEY ARE NOT LIABLE; [IF THEY OFFERED] THEIR BURNT-OFFERINGS OR THEIR PEACEOFFERINGS WITHOUT, THEY ARE LIABLE. (7) IF ONE OFFERS UP FLESH OF A SINOFFERING, OR FLESH OF A GUILTOFFERING, OR FLESH OF MOST SACRED SACRIFICES, OR FLESH OF LESSER SACRIFICES, OR THE RESIDUE OF THE ‘OMER, (8) OR THE TWO LOAVES, OR THE SHEWBREAD, OR THE REMAINDER OF MEAL-OFFERINGS; OR IF HE POURS [THE OIL ON TO THE MEAL-OFFERING], OR MINGLES [IT WITH FLOUR], OR BREAKS UP [THE MEAL-OFFERING CAKES], OR SALTS [THE MEAL-OFFERING], OR WAVES IT, OR PRESENTS [IT OPPOSITE THE SOUTH-WEST CORNER OF THE ALTAR], OR SETS THE TABLE [WITH THE SHEWBREAD], OR TRIMS THE LAMPS, OR TAKES OFF THE FISTFUL, OR RECEIVES THE BLOOD. — [IF HE DOES ANY OF THESE] WITHOUT, HE IS NOT LIABLE. NOR IS ONE LIABLE ON ACCOUNT OF ANY OF THESE ACTS ON ACCOUNT OF ZARUTH, (9) OR UNCLEANNESS, OR LACK OF [PRIESTLY] VESTMENTS, (10) OR THE NON-WASHING OF HANDS AND FEET. (11) BEFORE THE TABERNACLE WAS SET UP BAMOTH WERE PERMITTED AND THE SERVICE WAS PERFORMED BY THE FIRSTBORN; AFTER THE TABERNACLE WAS SET UP BAMOTH WERE FORBIDDEN AND THE SERVICE WAS PERFORMED BY PRIESTS. MOST SACRED SACRIFICES WERE [THEN] EATEN WITHIN THE CURTAINS, AND LESSER SACRIFICES [WERE EATEN] ANYWHERE IN THE CAMP OF THE ISRAELITES. (12) WHEN THEY CAME TO GILGAL, (13) BAMOTH WERE [AGAIN] PERMITTED: MOST SACRED SACRIFICES WERE EATEN WITHIN THE CURTAINS, AND LESSER SACRIFICES [WERE EATEN] ANYWHERE. WHEN THEY CAME TO SHILOH, (14) BAMOTH WERE [AGAIN] FORBIDDEN. [THE TABERNACLE] THERE HAD NO ROOF, BUT [CONSISTED OF] A STONE EDIFICE CEILED WITH CURTAINS, AND THAT WAS THE ‘REST’ [ALLUDED TO IN SCRIPTURE]: (15) MOST HOLY SACRIFICES WERE EATEN [THERE] WITHIN THE CURTAINS, AND LESSER SACRIFICES AND SECOND TITHE (16) [WERE EATEN] WHEREVER [SHILOH] COULD BE SEEN. WHEN THEY CAME TO NOB AND TO GIBEON, (17) BAMOTH WERE [AGAIN] PERMITTED: MOST HOLY SACRIFICES WERE EATEN WITHIN THE CURTAINS, AND LESSER SACRIFICES [AND SECOND TITHE] (18) IN ALL THE CITIES OF ISRAEL. WHEN THEY CAME TO JERUSALEM, BAMOTH WERE FORBIDDEN AND WERE NEVER AGAIN PERMITTED, (19) AND THAT WAS THE ‘INHERITANCE’. MOST HOLY SACRIFICES WERE EATEN WITHIN THE CURTAINS, (20) AND LESSER SACRIFICES AND SECOND TITHE WITHIN THE WALL [OF JERUSALEM]. ALL SACRIFICES CONSECRATED WHILE BAMOTH WERE FORBIDDEN AND OFFERED WITHOUT WHILE BAMOTH WERE FORBIDDEN, INVOLVE A POSITIVE AND A NEGATIVE INJUNCTION, (21) AND ONE IS LIABLE TO KARETH ON THEIR ACCOUNT. (22) IF ONE CONSECRATED THEM WHILE BAMOTH WERE PERMITTED, BUT OFFERED THEM WITHOUT WHEN BAMOTH WERE FORBIDDEN, THEY INVOLVE A POSITIVE AND A NEGATIVE INJUNCTION, BUT ONE IS NOT LIABLE TO KARETH ON THEIR ACCOUNT. (23) IF ONE CONSECRATED THEM WHEN BAMOTH WERE FORBIDDEN, AND OFFERED THEM WHEN BAMOTH WERE PERMITTED, THEY INVOLVE A POSITIVE INJUNCTION, (24) BUT THEY DO NOT INVOLVE A NEGATIVE INJUNCTION. THE FOLLOWING SACRIFICES WERE OFFERED IN THE TABERNACLE: (25) SACRIFICES CONSECRATED FOR THE TABERNACLE: PUBLIC SACRIFICES WERE OFFERED IN THE TABERNACLE, AND PRIVATE SACRIFICES WERE OFFERED AT A BAMAH. (26) IF PRIVATE SACRIFICES WERE CONSECRATED FOR THE TABERNACLE, THEY MUST BE OFFERED IN THE TABERNACLE; YET IF ONE OFFERED THEM AT A BAMAH, HE IS NOT LIABLE. WHEREIN DID THE MINOR BAMAH AND THE GREAT BAMAH DIFFER? [IN RESPECT OF] LAYING [OF HANDS]. SLAUGHTERING IN THE NORTH,

(1). Turtledoves may be sacrificed only after they reach a certain stage; pigeons, only before. V. Hul. 22a.
(2). ‘Before time’ is explained anon. An animal may not be slaughtered together with its young on the same day (cf. Lev. XXII, 28). — In the whole passage the reference is to liability or otherwise for slaughtering without. R. Simeon too means that he has transgressed the negative injunction forbidding the slaughtering of sacrifices without, but is not liable.
(3). And therefore if one does it in ignorance, he is not liable to a sin-offering.
(4). Whether the animal (or bird) was not yet eligible, or whether its owner was not yet eligible or liable.
(5). Before the expiration of forty or eighty days; v. Lev. XII, 1-8.
(6). All these, within the period of their counting; v. Lev. XIV, 1-10; XV, 1-15; 25-30.
(7). Since these could have been offered as a votive offering within in their name. A sin-offering and a guilt-offering, however, cannot be offered votively.
(8). After the fistful is taken.
(9). I.e., the prohibition of a Zar (a non-priest) to officiate in the Temple.
(10). The priest had to officiate in the special garments prescribed in Ex. XXVIII; if he did not wear them all whilst engaged in any of these, he incurs no liability.
(11). V. Ex. XXX, 17-21.
(12). V. p. 276, n. 6.
(13). After crossing the Jordan and entering the promised land; the Tent of Meeting was then set up at Gilgal, and it remained there during the fourteen years of conquering and allotting the country.
(14). After the fourteen years.
(15). Deut. XII, 9: For ye are not as yet come to the rest and to the inheritance, which the Lord your God giveth thee. When they arrived at Shiloh, they had come to that ‘rest’. The significance of this is discussed in the Gemara.
(16). Which was to be eaten ‘in the place which the Lord thy God shall choose’ (ibid. 18).
(17). After Shiloh, the Tabernacle was erected at Nob, and subsequently it was set up at Gibeon.
(18). ‘And second tithe’ is a var. lec.
(19). Even after the destruction of the Temple.
(20). In the place corresponding to within the curtains of the Tabernacle, viz., in the Temple court.
(21). Lev. XVII, 5: even that they may bring them unto the Lord; this is a positive injunction. Deut. XII, 13: Take heed to thyself that thou offer not thy burnt-offerings in every place that thou seest; this is the negative injunction, and is understood to apply to all sacrifices.
(22). Lev. XVII, 4: And hath not brought it unto the door of the tent of meeting... that man shall be cut off among his people.
(23). V. supra 106b.
(24). Having consecrated them when Bamoth were forbidden, he was subject to the positive injunction, ‘even that they may bring them unto the Lord’, which means to the Tabernacle. By waiting until the Tabernacle was destroyed, which rendered this impossible, he transgressed that injunction.
(25). When it was at Gilgal, when Bamoth too were permitted.
(26). If animals were consecrated for public or private sacrifices, and the place was unspecified, it is tacitly assumed that the former were meant for sacrifice in the Tabernacle (public sacrifices could be sacrificed only there), and the latter were meant for Bamoth.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source