Daf 111b
אָמַר זְעֵירִי שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וְהָכִי קָאָמַר [וְכֵן] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר שָׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב
Tossefoth (non traduit)
השוחט בלילה בהמה כו'. ואם תאמר שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ אמאי חייב ומאי שנא משלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור כדאיתא בפרק שני שעירי (יומא דף סב:) ויש לומר דלילה אין מחוסר זמן אבל התם מחוסר מעשה ואם תאמר לר''ש מאי שנא שוחט בהמה בלילה בפנים משוחט עוף בפנים ויש לומר דשוחט עוף בפנים מקטל קטליה ואם עלה ירד אפי' לר''ש אע''ג דלא מטמא בגדים אבית הבליעה שאין שום שחיטה מטמא בגדים אבית הבליעה אפילו טרפה או נרבע:
שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב
Rachi (non traduit)
שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. אף על העלאה שחיטה בחוץ בעוף רבייה רחמנא (ויקרא יז) מאו אשר ישחט ואהעלאתו נמי אמרינן לקמן (זבחים דף קיט:) ואליהם תאמר לערב פרשיות דכל שמתחייב על שחיטתו בחוץ אם חזר והעלן או הוא או אחר חייב:
נִמְצָא דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ בִּפְנִים פְּטוּרוֹ בַּחוּץ דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ מִבַּחוּץ פְּטוּרוֹ בִּפְנִים
Rachi (non traduit)
נמצא דרך הכשירו בפנים כו'. בגמרא פריך אסיפא דרך הכשירו בחוץ חיובו הוא דעוף קדשים אין לו הכשר בחוץ בשחיטה והכי איבעי למיתני דרך חיובו בחוץ פטורו בפנים דרך חיובו בפנים פטורו בחוץ כגון שחט בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב מלק בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור נמצא במקום שמתחייב על העלאתו אם נעשית עבודה הראשונה בפנים כגון במליקת פנים פטור על העלאתו אם נעשית עבודה ראשונה בחוץ ודרך שמתחייב על העלאה אם נעשית העבודה ראשונה בחוץ כגון בשחיטה פטורו בפנים אם נשחט בפנים והעלה בחוץ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָה בַּחוּץ חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ
Rachi (non traduit)
ר''ש אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בפנים והעלה בחוץ כו'. בגמרא מפרש לה ומיהו הכי משמע כל שחייבין על העלאתו כו' אם נעשית עבודתו כולו בחוץ חייבין עליו בנעשית עבודתו ראשונה בפנים ואח''כ העלהו בחוץ חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלה בחוץ דפטור ואילו דכותיה בחוץ הוה מתחייב אף בהעלאה:
גְּמָ' הַאי הֶכְשֵׁירוֹ חִיּוּבוֹ הוּא תְּנִי חִיּוּבוֹ
Rachi (non traduit)
גמ' הכשרו חיובו הוא. דבחוץ מאי הכשר שייך למימר חיובו שייך למימר כדפרישית לעיל:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר [וְכוּ'] אַהֵיכָא קָאֵי
Rachi (non traduit)
ר''ש אהייא. פליג:
אִילֵּימָא אַרֵישָׁא קָאֵי הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן כִּי הֵיכִי דִּפְנִים מִיחַיַּיב בַּחוּץ נָמֵי מִיחַיַּיב הַאי כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים מִיבְּעֵי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
בחוץ נמי מיחייב. אם מלקו בחוץ נמי מחייב אהעלאתו בחוץ:
אֶלָּא כִּי הֵיכִי דִּבְחוּץ לָא מִיחַיַּיב בִּפְנִים נָמֵי לָא לִיחַיַּיב הַאי כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ מִיבְּעֵי לֵיהּ
אֶלָּא אַסֵּיפָא קָאֵי הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן כִּי הֵיכִי דְּבִפְנִים לָא מִיחַיַּיב בַּחוּץ נָמֵי לָא מִיחַיַּיב הַאי כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין מִיבְּעֵי לֵיהּ
אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּבַחוּץ מִיחַיַּיב בִּפְנִים נָמֵי מִיחַיַּיב הָא קָתָנֵי חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ חַיָּיבִין עַל כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ
Rachi (non traduit)
חייבין על כיוצא בפנים והעלה בחוץ. והשוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב כאילו שוחטה בחוץ דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפרק המזבח מקדש (שם) דקתני ר''ש אומר עולה אין לי אלא עולה כשירה מנין לרבות שנשחטה בלילה כו':
חוץ מן השוחט העוף בפנים והעלה בחוץ. דפנים נמי אם עלה ירד דהא מיקטל קטליה כדאמרי' בהמזבח מקדש (לעיל זבחים דף פה.):
רָבָא אָמַר קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וְהָכִי קָאָמַר [וְכֵן] הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיב
Rachi (non traduit)
שחיטת לילה בבהמה והעלה בחוץ איכא בינייהו. וחסורי מחסרא מתניתין במילתיה דתנא קמא והכי קאמר וכן השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור דאינה מתקבלת בפנים דכתיב (ויקרא יט) ביום זבחכם ואפי' עלתה תרד ורבי יהודה היא דאמר בפרק המזבח (לעיל זבחים דף פד.) פרט לנשחטה בלילה:
[וכן] המקבל בכלי חול בפנים והעלה בחוץ פטור. דהא בפנים אם עלה ירד דה''ל כנשפך דמה ורבי יהודה היא דלית ליה אם עלו לא ירדו אלא בלן ויוצא ונשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקיבלו פסולין את דמו בהנך פסולין דחזו לעבודת צבור כדמפרש בהמזבח מקדש (שם דף פד:):
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ
Rachi (non traduit)
רבי שמעון אומר כו'. דהא בפנים נמי אית ליה אם עלתה לא תרד ואפי' נשפך דמה כדקתני התם:
הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ חַיָּיב מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִיחַיַּיב רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם קָאֵי וְתָנֵי כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ
Rachi (non traduit)
והשתא דתני אבוה דשמואל. דרבי שמעון מחייב אמלק בחוץ והעלה בחוץ תני במילתיה דר''ש במתני' כל שחייבין עליו בפנים כגון המולק בפנים והמעלה בחוץ חייבין עליו בחוץ ודקתני סיפא חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ כדיוקא קאי דאיכא למידק ממילתא דר''ש הא כל שאין חייבין עליו בפנים והעלה בחוץ כגון קדשים פסולין שלא היה פסולן בקדש כגון הרובע והנרבע כו' אין חייבין עליהן אם שחטן בחוץ והעלן בחוץ אשחיטתן לא מיחייב דלא קרינא ביה ואל פתח אהל מועד לא הביאו והעלאתן מהיכא תיתי דהא לא קרינא ביה נמי אל פתח אהל מועד לא יביאנו חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלו בחוץ שאף על פי שפטור על העלאתו בחוץ חייבין על כיוצא בו בשוחט בחוץ והעלה בחוץ דהא איתרבאי לעיל (זבחים דף קז.) שחיטתו מאו אשר ישחט והעלאתו מואליהם תאמר:
מַתְנִי' חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ חַיָּיב שֶׁכּוּלּוֹ רָאוּי בִּפְנִים
Rachi (non traduit)
מתני' נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים חייב. כדי נסבה אלא משום סיפא דבעי מיתני בפנים וחזר ונתן בחוץ ואשמעינן דאע''ג דשיריים נינהו מיחייב עלייהו וסתמא כרבי נחמיה:
קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים פָּטוּר שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ חַיָּיב אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ פָּטוּר אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים חַיָּיב עַל הַחִיצוֹן וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר
Rachi (non traduit)
שניהם בחוץ חייב. אחת ואם היתה לו ידיעה בינתיים חייב שתים:
אחד בפנים ואח''כ השני בחוץ פטור. ואפילו לרבי נחמיה כדמפרש בגמרא דקסבר כוס אחד עושה את חבירו דחוי הילכך אפילו שיריים לא הוי:
והפנימי מכפר. להכשיר הזבח כדאמרן בכל הזבחים שנתערבו (שם דף פב.) דלא עשה את המשוייר כיוצא בו:
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים פָּטוּר שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ חַיָּיב אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ פָּטוּר אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים חַיָּיב עַל הַחִיצוֹנָה וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת
Rachi (non traduit)
למה הדבר דומה. בגמרא מפרש למה לי לדמויינהו ומאי גמרי מהדדי:
שתיהן בחוץ חייב. על כל אחת ואחת דבשעת שחיטה כל אחת היתה ראויה לפנים:
אחת בפנים והשניה בחוץ פטור. דהויא לה חטאת שכיפרו בעליה ולמיתה אזלא ואינה מתקבלת בפנים:
חייב על החיצונה. דהא חזיא לפנים דאיזו מהן שירצה יקריב:
והפנימית מכפרת. על הבעלים:
כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ כָּךְ הִיא פּוֹטֶרֶת אֶת בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ
Rachi (non traduit)
כשם שדמה פוטר בשרה. מן המעילה דזריקת דם מוציאה בשר קדשי קדשים מן המעילה דיהא בה שעת היתר לכהנים כך היא פוטרת את בשר חברתה ואע''פ שפסולה ואשחט שתיהם בפנים קאי ואשמעינן דהיכא דמונח בכוסות וקדם וזרק את דם האחת פוטרת את חברתה מן המעילה משום חטאת שכיפרו בעליה דקיימא לן חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין אבל משום שחוטי חוץ לא איצטריכא ליה דכמאן דקטלינהו דמי ולית בהו מעילה כדאמרינן בשמעתא קמייתא קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ואגב גררא נסבה הכא איידי דנקטא משום שחיטת חוץ ובפרק קמא דמעילה (דף ו:) נמי קתני לה לכולה:
IF ONE SLAUGHTERS [IT] WITHOUT AND OFFERS [IT] UP WITHOUT, HE IS LIABLE. (1) THUS ITS PRESCRIBED RITE WITHIN FREES HIM FROM LIABILITY [IF HE DOES IT] WITHOUT, WHILE ITS PRESCRIBED RITE WITHOUT FREES HIM FROM LIABILITY [IF HE DOES IT] WITHIN. R. SIMEON SAID: WHATEVER ENTAILS LIABILITY WITHOUT, ENTAILS IN SIMILAR CIRCUMSTANCES WITHIN WHEN ONE [SUBSEQUENTLY] OFFERS IT UP WITHOUT; EXCEPT WHEN ONE SLAUGHTERS [A BIRD] WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT. (2) GEMARA. Is this ITS PRESCRIBED RITE? Surely it is its inculpating rite? (3) — Learn, its inculpating rite. R. SIMEON SAID, etc. To what does he refer? If we say, to the first clause, [viz.] IF ONE NIPS A BIRD [SACRIFICE] WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT, HE IS LIABLE; IF ONE NIPS [IT] WITHOUT AND OFFERS [IT] UP WITHOUT, HE IS NOT LIABLE; whereon R. Simeon observed [that] just as he is liable [when he nips it] within, so is he liable (4) [when he nips it] without, — then instead of [saying] WHATEVER ENTAILS LIABILITY WITHOUT, he should say, ‘whatever entails liability within’? And if [he means:] just as one is not liable [when he nips it] without, so is he not liable [when he nips it] within, — then he should say. Whatever does not entail liability without does not entail liability within? (5) Again if he refers to the second clause: IF ONE SLAUGHTERS A BIRD WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT, HE IS NOT LIABLE; IF ONE SLAUGHTERS [IT] WITHOUT AND OFFERS [IT] UP WITHOUT, HE IS LIABLE; whereon R. Simeon observed: Just as one is not liable [when he slaughters it] within, so is he not liable [when he slaughters it] without, — then he should say, Whatever does not entail liability within does not entail liability without? Or again if [he means], just as he is liable [when he slaughters] without, so is he liable [when he slaughters it] within, — surely he teaches, EXCEPT WHEN ONE SLAUGHTERS [A BIRD] WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT? (6) — Said Ze'iri: They disagree about the slaughtering of an animal at night, and this is what [the Mishnah] says: Likewise if one slaughters an animal at night, within, and offers it up without, he is not liable; (7) if one slaughtered [it] at night without and offered [it] up without, he is liable. (8) R. SIMEON SAID: WHATEVER ENTAILS LIABILITY WITHOUT, ENTAILS LIABILITY IN SIMILAR CIRCUMSTANCES WITHIN WHEN ONE [SUBSEQUENTLY] OFFERS [IT] UP WITHOUT, (9) EXCEPT WHEN ONE SLAUGHTERS [A BIRD] WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT. Raba said: They disagree about receiving [the blood] in a non-sacred vessel, and this is what it says: Likewise, if one receives [the blood] in a nonsacred vessel within, and offers it up without, he is not liable; (10) if one receives [the blood] in a non-sacred vessel without and offers [it] up without, he is liable. R. SIMEON SAID: WHATEVER ENTAILS LIABILITY WITHOUT, ENTAILS LIABILITY IN SIMILAR CIRCUMSTANCES WITHIN WHEN ONE [SUBSEQUENTLY] OFFERS [IT] UP WITHOUT, EXCEPT WHEN ONE SLAUGHTERS [A BIRD] WITHIN AND OFFERS [IT] UP WITHOUT. And now that the father of Samuel son of R. Isaac recited: If one nips a bird within and offers [it] up without, he is liable; if he nips [it] without and offers [it] up without, he is not liable; but R. Simeon rules that he is liable: [you can say that] R. Simeon refers to that case, but read: Whatever entails liability [when it is sacrificed] within and offered up without, entails liability [when it is sacrificed] without. (11) MISHNAH. AS FOR A SIN-OFFERING WHOSE BLOOD WAS RECEIVED IN ONE GOBLET, IF ONE [FIRST] SPRINKLED [THE BLOOD] WITHOUT AND THEN SPRINKLED [IT] WITHIN; [OR] WITHIN AND THEN WITHOUT, HE IS LIABLE, BECAUSE THE WHOLE OF IT WAS ELIGIBLE WITHIN. IF THE BLOOD WAS RECEIVED IN TWO GOBLETS AND ONE SPRINKLED BOTH WITHIN, HE IS NOT LIABLE; BOTH WITHOUT, HE IS LIABLE. [IF HE SPRINKLED] ONE WITHIN AND ONE WITHOUT, (12) HE IS NOT LIABLE; ONE WITHOUT AND ONE WITHIN, HE IS LIABLE ON ACCOUNT OF THE ONE WITHOUT, WHILE THE ONE WITHIN MAKES ATONEMENT. (13) TO WHAT MAY THIS BE COMPARED? TO A MAN WHO SET ASIDE [AN ANIMAL FOR] HIS SIN-OFFERING, THEN IT WAS LOST, AND HE SET ASIDE ANOTHER IN ITS PLACE; THEN THE FIRST WAS FOUND, AND [SO] BOTH ARE PRESENT. IF HE SLAUGHTERED BOTH OF THEM WITHIN, HE IS NOT LIABLE; BOTH OF THEM WITHOUT, HE IS LIABLE. [IF HE SLAUGHTERED] ONE WITHIN AND ONE WITHOUT, HE IS NOT LIABLE; (14) ONE WITHOUT AND ONE WITHIN, HE IS LIABLE ON ACCOUNT OF THE ONE WITHOUT, (15) WHILE THE ONE WITHIN MAKES ATONEMENT. JUST AS THE BLOOD RELIEVES ITS OWN FLESH, SO DOES IT RELIEVE THE FLESH OF ITS COMPANION [THE OTHER ANIMAL]. (16)

(1). Both for slaughtering (supra 107a) and for offering up (infra 119b).
(2). The Gemara discusses the meaning of this.
(3). There cannot be a prescribed rite of slaughtering a sacrifice without; rather, this slaughter is the act which inculpates one and makes him liable.
(4). For offering it up without.
(5). Emended text (Sh.M.).
(6). Which makes it obvious that he means something else, since this is stated as an exception.
(7). This would agree with R. Judah supra 84a, q.v., that an animal sacrifice slaughtered at night must be removed from the altar even if placed thereon. Hence it was not fit for offering up within, and so does not entail liability when it is offered up without. — Ze'iri assumes a lacuna in the Mishnah.
(8). Because in respect of slaughtering without night does not differ from day, since it was eligible to be brought the following day to the ‘door of the tent of meeting’.
(9). For he holds that when it is slaughtered within at night it is not removed from the altar (ibid.).
(10). Cf. n. 2. The same applies here.
(11). The exception will then refer to an inference that follows from R. Simeon's statement. For one might infer that whatever does not entail liability when it is sacrificed within and offered up without, e.g., if one sacrifices an unfit animal which was disqualified before it came to the Temple — e.g. one with which an unnatural crime had been committed — does not entail liability when sacrificed without and offered up without. An exception to this is the case of a bird; though it does not entail liability when slaughtered within and offered up without, it does entail liability when slaughtered without and offered up without.
(12). In that order.
(13). I.e., makes the sacrifice valid.
(14). For atonement was made with the first, and so the second was not eligible for slaughtering within. For a sin-offering can be brought only when one is liable; after the first was offered, the second was in the position of a sin-offering whose owner dies before it is sacrificed, and is henceforth unfit for sacrificing.
(15). Since it was eligible then.
(16). This refers to where he slaughtered both within. The sprinkling of the blood of the first relieves its flesh from liability to trespass (v. p. 405, n. 8.); it also relieves the flesh of the second from the same liability, though the second was unfit.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source