1.
תָּנוּ רַבָּנַן הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים וְלֹא הַמַּצִּית אֶת הָאוּר מְטַמֵּא בְּגָדִים וְלֹא הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה מְטַמֵּא בְּגָדִים _ _ _ הַשּׂוֹרֵף הַמְסַיֵּיעַ בִּשְׁעַת שְׂרֵיפָה:
אַבָּיֵי
כִּדְתַנְיָא
עוֹנֶשׁ
וְאֵיזֶהוּ
2.
אַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא עַד כָּאן _ _ _ מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת:
שֶׁיַּקְדִּים
טוּמְאַת
בּוֹ
הוּא
3.
גְּמָ' _ _ _ הֶעֱלָה כְּתִיב עוֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה עוֹנֶשׁ דִּכְתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ אַזְהָרָה דִּכְתִיב הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
בִּשְׁלָמָא
אָמַר
הַדֶּשֶׁן
הִשָּׁמֶר
4.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר שֶׁלֹּא _ _ _ אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל אָמְרוּ לוֹ אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ:
עֲלָךְ
אָמַר
הֶעֱלָה
מַתְנִי'
5.
אָמַר רָבָא מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דְּתַנְיָא עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף שֶׁיְּהֵא שָׁם דֶּשֶׁן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ _ _ _:
טוּמְאַת
לְמַרְקוּלִיס
מְשׁוּפָּךְ
שֶׁל
1. תַּנְיָא ?
il a été enseigné (dans une Baraita).
n. pr.
orient, est.
1 - sorte de taxe.
2 - verbe aller à l'infinitif.
2 - verbe aller à l'infinitif.
2. מַעֲרָכָה ?
1 - reste, superflu.
2 - avantage, excellence.
3 - corde.
4 - pleinement.
5 - n. pr.
2 - avantage, excellence.
3 - corde.
4 - pleinement.
5 - n. pr.
désolation.
1 - bouteille.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
rang, arrangement, armée, ordre.
3. תַּנְיָא ?
il a été enseigné (dans une Baraita).
1 - prochain, allié.
2 - compagnie.
2 - compagnie.
étable.
1 - roi.
2 - n. pr. (מַלְכִּי...).
2 - n. pr. (מַלְכִּי...).
4. .י.צ.א ?
paal
1 - sortir.
2 - avec דָבָר : être décidé.
3 - כַּיּוֹצֵא : etc.
2 - avec דָבָר : être décidé.
3 - כַּיּוֹצֵא : etc.
hifil
1 - faire sortir.
2 - revendiquer.
3 - dépenser.
4 - déduire.
5 - exclure.
2 - revendiquer.
3 - dépenser.
4 - déduire.
5 - exclure.
houfal
être conduit dehors.
hifil
1 - se lever de bon matin, faire de bonne heure.
2 - de bonne heure.
3 - se hâter.
4 - Jér. 5. 8 : מַשְׁכִּים הָיוּ, - ils courent de toutes parts ; selon d'autres, comme מַשְׁכִּימִים : dès le matin ils sont comme, etc.
2 - de bonne heure.
3 - se hâter.
4 - Jér. 5. 8 : מַשְׁכִּים הָיוּ, - ils courent de toutes parts ; selon d'autres, comme מַשְׁכִּימִים : dès le matin ils sont comme, etc.
paal
1 - être droit
2 - plaire, être convenable.
2 - plaire, être convenable.
piel
rendre droit.
poual
aplani.
hifil
rendre droit.
paal
sauter.
piel
sauter, franchir.
5. ש.ח.ט. ?
paal
* avec sin
pressurer, presser.
* avec shin
1 - égorger (des bêtes).
2 - aplatir.
pressurer, presser.
* avec shin
1 - égorger (des bêtes).
2 - aplatir.
nifal
égorgé, sacrifié.
hifil
faire tuer.
peal
abattre.
hitpeel
abattu.
piel
se taire.
hifil
faire taire, apaiser.
piel
marquer des limites.
paal
1 - commettre un adultère.
2 - s'abandonner à l'idolâtrie.
2 - s'abandonner à l'idolâtrie.
piel
1 - commettre un adultère.
2 - s'abandonner à l'idolâtrie.
2 - s'abandonner à l'idolâtrie.
hifil
aider à commettre un adultère.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10