Daf 7b
וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי וְהָא אִיתְּמַר חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינָהּ קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִתּוֹךְ שֶׁקְּרֵבָה לַחֲצָאִין קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין
Rachi (non traduit)
שקריבה לחצאין. מחציתה בבוקר ומחציתה בערב:
אינה לחצאין. שאם נתן חצי עשרון בכלי זה וחציו בכלי זה לא קידש ויצאה לחולין:
חביתי כהן גדול. עשירית האיפה שמקריבין בכל יום ועל שם מחבת קרי לה חביתים דכתיב (ויקרא ו':י''ד) על מחבת בשמן תעשה:
ומי א''ר אלעזר הכי. אף בדם לא קידש לחצאין:
אָמַר אַבָּיֵי בִּשְׂפַת מִזְרָק כְּדִכְתִיב כְּפוֹרֵי זָהָב וְגוֹ'
Rachi (non traduit)
בשפת מזרק. והיינו דקרי למזרקין כפורי זהב בספר עזרא על שם שמקנח ידו בו כדאמרינן במס' גיטין (דף נו.) גבי (נבוזר אדן) וכפר ידיה בההוא גברא:
בִּשְׁלָמָא גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה דִּכְתִיב וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶלָּא לֹא גָּמַר מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ בְּמַאי מְקַנֵּחַ דְּאִי אָמְרַתְּ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי מְקַנֵּחַ יָדוֹ וְאֶצְבָּעוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי שְׁמַע מִינַּהּ דְּלָא בָּעֵי קִינּוּחַ
Rachi (non traduit)
במאי מקנח. וכי בין כל הזאה והזאה יורד מהר המשחה לקנח בגוף הפרה:
אלא אצבעו. בין כל הזאה והזאה:
בשלמא גמר מקנח כל ידו בגופה של פרה. שהרי פרה לפניו נשרפת לאחר שיורד מן ההר דכתיב (במדבר י''ט:ה') ושרף את הפרה לעיניו:
Tossefoth (non traduit)
אלא אצבעו במאי מקנח. כאן פי' הקונטרס לפי שהיה מזה מדמה בהר המשחה אל פני אהל מועד ופרה לפניו נשרפת לאחר שיורד מן ההר והיאך היה יורד בין כל הזאה והזאה מהר המשחה לקנח בגוף הפרה ובזבחים בפ' דם חטאת (זבחים דף צג:) פירש שלא היה יכול לקנח אצבעו בגוף הפרה שלא יתלכלך אצבעו בנימין דהכי נמי חיישינן בנימין בפ' כל כתבי (שבת קטז:) גבי מפשיט את הפסח עד החזה ולפי' הקונטרס דהכא אין להקשות מהא דאמרינן בפרק בתרא דזבחים (דף קיג.) דשחיטה והזאה כנגד פתחו של היכל דבשביל כך לא היו במקום אחד אלא שתיהן היו מכוונות כנגד פתחו של היכל:
אֲמַר לֵיהּ גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ לֹא גָּמַר מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ
Rachi (non traduit)
ומשני גמר מקנח כל ידו לא גמר מקנח אצבעו. בין כל הזאה והזאה:
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי גָּמַר מִלְּהַזּוֹת מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה גָּמַר אִין לֹא גָּמַר לָא
Rachi (non traduit)
לא גמר לא. אלמא שיריים שבאצבע כשרים ולא צריך קינוח:
גמר מלהזות. הזאת דם פרה אדומה בהר המשחה אל נכח פני אהל מועד:
Tossefoth (non traduit)
מקנח ידו בגופה של פרה. שהרי פרה לפניו נשרפת לאחר שיורד מן ההר דכתיב ושרף את הפרה לעיניו כך פי' רבינו שלמה ונראה דלא מייתי קרא אלא משום דכתיב בסיפיה ואת דמה ישרוף אלמא דמה טעון שריפה ולפיכך מקנח ידו בגוף הפרה ופי' הקונטר' מגומגם:
גמר מלהזות. משנה היא במסכת פרה:
וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי וְהָא אִתְּמַר קוֹמֶץ שֶׁחִלְּקוֹ בִּשְׁנֵי כֵּלִים רַב נַחְמָן אָמַר אֵינוֹ קָדוֹשׁ וְרָבָא אָמַר קָדוֹשׁ וְאִם אִיתָא לֵילַף מִדָּם הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא
Rachi (non traduit)
מההיא. דודאי אינו קידוש דמדם ילפינן:
לילף מדם. ודם לא קידש לחצאין אם קבל שיעור הזאות דדם אשם מצורע או דם פרים ושעירים הנשרפין בשני כלים לא עשה כלום כדאמרינן לקמן:
ומי אמר רבא הכי. דמדם ילפינן:
Tossefoth (non traduit)
הדר ביה רבא. מהך סברא דקם רבא בשיטתא דרב נחמן רביה:
לֹא עַד שֶׁלֹּא יָצְתָה מִיָּדוֹ הַזָּאָה טָעוּן כִּיבּוּס וּמִשֶּׁיָּצְאָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ וְנִתְּזָה מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר אֵין טָעוּן כִּיבּוּס
Rachi (non traduit)
עד שלא יצתה הזאה מידו. על הפרוכת נפל על הבגד טעון כיבוס דעיקר הזאה נפל עליו אבל משיצתה הזאה מידו נפל על הבגד דהיינו משירים שבאצבע אין טעון כיבוס:
מַאי לָאו עַד שֶׁלֹּא גָּמַר הַזָּאָתוֹ וּמִשֶּׁגָּמַר הַזָּאָתוֹ שְׁמַע מִינַּהּ דְּשִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע כְּשֵׁרִים
Rachi (non traduit)
מאי לאו עד שלא גמר. כל ז' הזאות קתני דטעון כיבוס ואפילו לא נפל אלא משירי אצבע אלמא כשרין להזאה:
אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר רַב אַדָּא לְרָבָא אָמְרִי תַּלְמִידָךְ אָמַר רַב עַמְרָם תַּנְיָא הָיָה מַזֶּה וְנִתְּזָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ אִם עַד שֶׁלֹּא הִזָּה טָעוּן כִּיבּוּס מִשֶּׁהִזָּה אֵין טָעוּן כִּיבּוּס
Rachi (non traduit)
וטעון הבגד כבוס. כדכתיב ואשר יזה מדמה על הבגד וגו' (ויקרא ו':כ') ואם משהזה נפל לא חשיב דם:
עד שלא הזה. דאכתי חזי ההוא דם שנפל על הבגד להזאת פנים חשיב דם:
היה מזה. מדם חטאת כגון פרים ושעירים הנשרפין:
מִן הַדָּם שֶׁבָּעִנְיָן לְמַעוֹטֵי מַאי אָמַר רָבָא לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר שִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִין
Rachi (non traduit)
למעוטי שירים שבאצבע. שצריך לטבול באצבעו בין כל הזאה והזאה דהכי משמע והזה מן הדם האמור בענין למעלה וטבל הכהן באצבעו בדם מאותו דם שבכלי שטובל בו יזה כל הזאות ולא שבאצבע:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּדָּם הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מְסַפֵּיג כְּתַב רַחֲמָנָא וְטָבַל
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב וְטָבַל וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב בַּדָּם דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְטָבַל הֲוָה אָמֵינָא אַף עַל גַּב דְּלֹא קִיבֵּל שִׁיעוּר טְבִילוֹת דְּהַיְינוּ הַזָּאָה שֶׁבַע פְּעָמִים מֵעִיקָּרוֹ כְּתַב רַחֲמָנָא בַּדָּם
Rachi (non traduit)
כתב רחמנא בדם. דמשמע [שיהא שיעור] דם מעיקרא:
הוה אמינא אע''ג דלא קבל שיעור טבילות. כל הזאות מעיקרו ובלבד שיהא בשעת כל טבילה וטבילה כדי שיעור:
בַּדָּם שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרוֹ מִן הַדָּם מִן הַדָּם שֶׁבָּעִנְיָן
Rachi (non traduit)
והזה מן הדם שבענין. לקמן מפרש מאי היא:
בדם. משמע [שיהא שיעור] דם מעיקרא:
וְאִיתְּמַר אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף בְּדָם לֹא קִידֵּשׁ אָמַר רָבָא תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בִּפְנֵי כֹּהֵן מַנִּיחַ וְטָבַל וְלֹא מְסַפֵּיג
Rachi (non traduit)
אמר רבא תניא. דבדם לא קידש:
וטבל בדם ולא מספג. מקנח אצבעו בדופני הכלי:
אוֹ דִלְמָא הָתָם מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב וְטָבַל בַּמַּיִם הָכָא נָמֵי הָכְתִיב וְטָבַל בַּדָּם
וְאִיבַּעְיָא לְהוּ בְּדָם מַאי הִלְכְתָא הִיא וּמֵהִלְכְתָא לָא יָלְפִינַן
Rachi (non traduit)
בדם מאי. אם קיבל מדם שעירים ופרים הנשרפים שטעונין הזייה וקיבל שיעור ג' הזאות בכלי זה ושיעור ד' הזאות בכלי זה מהו:
וָדָם מְנָלַן דְּלָא קָדוֹשׁ לַחֲצָאִין דְּתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בֶּן שָׁאוּל קִידֵּשׁ פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה וּפָחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה לֹא קִידֵּשׁ
Rachi (non traduit)
לא קידש. ואע''פ שחזר ועירבו לאחר קידוש נתינת מים על האפר:
כדי הזאה. כדי שיטבול ראשי גבעולין ויזה:
קידש. מי חטאת:
בָּעֵי רָבָא קִידּוּשׁ קוֹמֶץ מַאי מִמִּנְחָה יָלְפִינַן לַהּ אוֹ מִדָּם יָלְפִינַן לַהּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ מִדָּם יָלְפִינַן לַהּ
Rachi (non traduit)
מדם. מקבלת [דם] דכתיב (שם א) והקריבו בני אהרן ואמרינן בתורת כהנים והקריבו זו קבלת הדם וקידוש קומץ כנגד ארבע עבודות של דם קמיצה כנגד שחיטה וקידוש קומץ כנגד קבלה והולכה כי הולכה והקטרה כנגד (ד' עבודות של דם קמיצה כנגד שחיטה וקידוש כנגד) זריקה:
קידוש קומץ מאי. דלא אשכחן בבזיכין כשהוא מסלקן דהיינו קמיצה שיהא נותנו לשום כלי אלא מיד מקטירו הלכך ליכא למפשט קידוש קומץ מהתם:
אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי קוֹמֶץ מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין מְקַדְּשִׁין מִנְחָה בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִידּוּר בָּזִיכִין
Rachi (non traduit)
שכן מצינו בסידור בזיכין. שמסדר (על) הלחם שהוא שירים ובזיכין שהן קומץ על השולחן שעל גבי קרקע דהיינו דומיא דמנחה כשמביאה מביתו דמעורבין יחד הקומץ והשירים:
מקדשין מנחה. כשמביאה מביתו נותנה בכלי שעל גבי קרקע:
Tossefoth (non traduit)
שכן מצינו בסילוק בזיכין. הא מילתא דלא כרבי חנינא דאמר לקמן (מנחות דף ח.) לא זו קדושה בלא זו דאיהו לא יליף מילתא ממילתא:
מִי דָּמֵי הָתָם לָא נָחֵית לְמִנְיָינָא דְּכֹהֲנִים הָכָא נָחֵית לְמִנְיָינָא דְּכֹהֲנִים אִם אִיתָא לִיתְנֵי מַגְבִּיהַּ אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע שְׁמַע מִינַּהּ
לָאו אָמְרַתְּ הָתָם סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵט הָכָא נָמֵי סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵט
Rachi (non traduit)
סדר עבודות נקט. והגבהה לאו מן העבודות חשובות היא:
וְאִילּוּ מַגְבִּיהַּ אֶת הַשּׁוּלְחָן לָא קָתָנֵי
Rachi (non traduit)
ואילו מגביה לא קתני. שיהא אחר מגביה השולחן בשעת סילוק הבזיכין אלמא מכלי שעל קרקע היו סילוק בזיכין ובזיכין מתירין את הלחם כקומץ שמתיר את המנחה דקומץ מיקרי אזכרה ובזיכין נמי מיקרי אזכרה דכתיב (ויקרא כ''ד:ז') והיתה ללחם לאזכרה וקומץ מתיר שירים לאכול דכתיב (שם ב) והנותרת מן המנחה וגו' מאשי ה':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source