Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 64b

דְּעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם אֶלָּא דְּכִי מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מְמַעֵט קְצִירָה אֲבָל הָכָא דְּכִי קָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מַפְּשָׁא קְצִירָה וַדַּאי שָׁלֹשׁ מַיְיתִינַן

Traduction

as Rabbi Yishmael states only there, in the mishna, that three se’a of barley are reaped on Shabbat, as in that case when one limits the amount available for eating, he likewise limits the amount of reaping. But here, when one limits the amount of eating by bringing the two figs, he also increases the amount of reaping. Therefore is it certain that we bring the ill person the three figs attached by a single stem.

Rachi non traduit

דעד כאן לא קאמר רבי ישמעאל. במתני' למיבצר בלקיטת התבואה:

אלא משום דכי ממעט באכילה. כלומר בתבואה ממעטת קצירה דלא קצר אלא שלשה סאין אבל הכא דכי ממעט בהנאת האוכל מפיש בקצירה דתליש שתי עוקצין לא אמר דלימעוט באוכל:

מַתְנִי' מִצְוַת הָעוֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּרוֹב לֹא בִּיכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם מְבִיאִין אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא הָעוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר

Traduction

MISHNA: The mitzva of the omer is to bring the barley reaped for the meal offering from fields proximate to Jerusalem. If the barley did not ripen in the fields proximate to Jerusalem, one brings it from any place in Eretz Yisrael. There was an incident where the omer came from Gaggot Tzerifin and the wheat for the two loaves on Shavuot came from the valley of Ein Sokher.

Rachi non traduit

מתני' (בשלשה בג' מגלות) לא ביכר. לא בישל כל צרכו:

גגות צריפין ועין סוכר. רחוק מירושלים מאד:

גְּמָ' מַאי טַעְמָא אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם כַּרְמֶל

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that the barley reaped for the omer meal offering should ideally be brought from fields proximate to Jerusalem? The Gemara answers: If you wish, say that it is because the verse states: ''And if you bring a meal offering of first fruits to the Lord, you shall bring for the meal offering of your first fruits grain in the ear parched with fire, even groats of the fresh ear [karmel]'' (Leviticus 2:14). This indicates that the grain should be soft and fresh. Consequently it should be brought from close by, not from a place where it might become stale and hardened during a long journey.

Rachi non traduit

גמ' מאי טעם. בעינן מן הקרוב:

כרמל. תקריב רך ומלא שתהא התבואה רכה ונמללת ביד ואי מייתי מרחוק נשיב לה זיקא ומתקשה בדרך. האי כרמל במנחת העומר כתיב (ויקרא כג):

Tossefoth non traduit

משום כרמל. תקריב פירוש רך ומלא ואין זה גורעין ומוסיפין באמצע תיבה דהוי כמו שמלה שלמה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת

Traduction

And if you wish, say instead that the reason is due to the principle that one does not postpone performance of the mitzvot. When presented with the opportunity to perform a mitzva, one should perform it immediately. Therefore, the barley for the mitzva of the omer meal offering in the Temple should be brought from the first crop encountered outside of Jerusalem.

Rachi non traduit

ואין מעבירין כו'. והלכך כשיוצא מירושלים לבקש עומר אותה שמוצא ראשון נוטל דאין מעבירין על המצות:

Tossefoth non traduit

איבעית אימא אין מעבירין על המצות. בפ' איזהו מקומן (זבחים דף מז.) גבי פרים הפנימיים דתנן שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון מפ' בגמ' מ''ט דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ההוא דפגע ברישא פי' בקונט' דמאשר פתח אוהל מועד דריש דמשמע יסוד שכנגד הפתח וזהו מערבי של מזבח שהוא כנגד פתח ההיכל ולא גרסינן ההוא דפגע ברישא דמשמע מטעם שאין מעבירין על המצות וכפירושו נראה מדקאמר (זבחים ד' נג.) גבי שירי הדם של חטאות הציבור והיחיד ר' ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי דקסבר ילמד סתום מן המפורש [מחטאת פנימי] משמע דמפורש בהדיא ועוד דלמ''ד (שם) יסוד דרומי קאמר ולמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מהיכן פשוט לו זה יותר מזה ועוד אמר בפ' קדשי קדשים (זבחים נח:) שיריים בהדיא כתיב בהו אשר פתח אהל מועד והשתא קשיא דהיא גופה למה לי קרא תיפוק ליה דאין מעבירין על המצות כדאשכחן הכא ובפ''ג דיומא (דף לג.) דפריך מאי שנא דיהיב מזרחית צפונית ברישא וכו' וגבי דישון מזבח הפנימי והמנורה אמרי' [דישון] דמזבח קודם משום דאין מעבירין וכן עבורי דרעא אטוטפתא אסור ומתרצין דלא שייך אין מעבירין על המצות אלא כשיש שתי מצות לפניו כגון דישון מזבח והמנורה או כגון מצות קרנות שאין ידוע מהיכן יתחיל וכן בהך דשמעתין שנוטל מן הקרוב אבל לקבוע מקום אשפיכת שיריים לא קבעו מהאי טעמא אי לא דגלי קרא בהדיא:

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא [הָעוֹמֶר] מִגַּגּוֹת צְרִיפִין תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה וְהָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַּחוּץ וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבִּפְנִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין

Traduction

§ The mishna teaches: There was an incident where the omer came from Gaggot Tzerifin and the two loaves on Shavuot came from the valley of Ein Sokher. The Sages taught a baraita that provides the background of this event: When the kings of the Hasmonean monarchy besieged each other in their civil war, Hyrcanus was outside of Jerusalem, besieging it, and Aristoblus was inside. On each and every day they would lower dinars in a box from inside the city, and those on the outside would send up animals for them to bring the daily offerings in the Temple.

Rachi non traduit

הורקנוס ואריסטובלוס. שני אחים היו:

הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחָכְמַת יְווֹנִית לָעַז לָהֶם בְּחָכְמַת יְווֹנִית אָמַר לָהֶן כָּל זְמַן שֶׁעֲסוּקִין בַּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶן חֲזִיר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה

Traduction

A certain elderly man was there, in Jerusalem, who was familiar with Greek wisdom. He communicated to those on the outside by using words understood only by those proficient in Greek wisdom. The elderly man said to them: As long as they are engaged with the Temple service, they will not be delivered into your hands. Upon hearing this, on the following day, when they lowered dinars in a box, they sent up a pig to them. Once the pig reached halfway up the wall, it inserted its hooves into the wall and Eretz Yisrael shuddered four hundred parasangs by four hundred parasangs.

Rachi non traduit

והיה שם זקן אחד. מבפנים:

חכמת יוונית. רמיזות:

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר וְאָרוּר שֶׁיְּלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמַת יְווֹנִית וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר

Traduction

When the Sages saw this, they said at that time: Cursed is he who raises pigs, and cursed is he who teaches his son Greek wisdom. And it is with regard to that time of civil war, in which the land was destroyed, that we learned: An incident occurred in which the omer, the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, came from Gaggot Tzerifim, and the two loaves offered on Shavuot came from the valley of Ein Sokher. Since no fresh barley grain was found in the fields immediately surrounding Jerusalem, it had to be brought from these outlying areas.

Rachi non traduit

על אותה שעה כו'. שאותן החיילות החריבו כל סביבות ירושלים:

Tossefoth non traduit

ארור אדם אשר ילמד את בנו חכמת יוונית. והא דמשמע לקמן בסוף שתי הלחם (מנחות דף צט:) דמי שלמד כל התורה כגון בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שרי אי לאו משום דכתיב לא ימוש ולמ''ד אפי' לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש משמע דשרי היינו היכא דאיכא צורך דשמא היה קרוב למלכות כדאשכחן בסוטה (דף מט:) דשל בית רבן גמליאל התירו להם ללמוד חכמת יוונית מפני שקרובין למלכות ומה שלא התיר לו ר' ישמעאל שמא לא היה כל כך צורך ציבור כמו בר''ג ורבינו שמואל מפרש דקודם גזירה היה ואי אפשר להיות דר' ישמעאל לאחר חורבן היה שפדאו ר' יהושע בפ' הניזקין (גיטין נח.) ותינוק היה ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות לא קדם כ''כ דרשב''ג נהרג עמו ואמרינן הלל וגמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ''ק דע''ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש שעמד הורדוס ואם תאמר והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאיתא בפ' בתרא דסוטה (דף מט.) דגזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו חכמת יוונית ופולמוס של טיטוס היה בשעת חורבן ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ''ק דע''ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש ותירץ ה''ר יעקב ברבי שמעון דמעיקרא גזרו ולא קיבלו מינייהו ולבסוף גזרו וקיבלו מינייהו ועוד יש לומר דמעיקרא קאי בארור בעלמא ואי בעי לקבולי עלי' לטותא דרבנן שרי ולבסוף גזרו ואסרו לגמרי ומיהו קשה דהא אמרי' (שבועות דף לו.) ארור בו קללה בו נדוי:

ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין. בירושלמי דשקלים (פ''ה ה''ב) תני לה אאידך עובדא שפעם אחת נשדפה ארץ ישראל כו' ובמסכת עדיות (פ''ו מ''א) תניא עובדא דהכא על ההיא דתמיד של שחר קרב בד' שעות ורש''י פי' בתפלת השחר (ברכות דף כד) דבימי שלמה היה כשנשא בת פרעה שישן עד ד' שעות והיו מפתחות של בית המקדש תחת מראשותיו והכי נמי איתא בפסיקתא:

כִּי מְטָא עוֹמֶר לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא אַיְיתִי עוֹמֶר אַכְרֻזו אֲתָא הָהוּא חַרְשָׁא אוֹתֵיב חֲדָא יְדָא אַאִיגָּרָא וַחֲדָא יְדֵיהּ אַצְּרִיפָא אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי מִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ גַּגּוֹת צְרִיפִין אוֹ צְרִיפִין גַּגּוֹת בְּדַקוּ וְאַשְׁכְּחוּהּ

Traduction

§ The Gemara relates another tradition with regard to that occasion when the omer came from Gaggot Tzerifin and the two loaves from the valley of Ein Sokher: When it came time to bring the omer meal offering, they did not know from where they could bring the omer grain, as all the surrounding fields were looted and ruined. The court publicly proclaimed their difficulty. A certain deaf-mute [ḥersha] came forward and stretched out one hand toward a roof, gag in Hebrew, and one hand toward a hut [atzerifa]. Mordekhai said to the Sages: Is there a place that is called Gaggot Tzerifin or Tzerifin Gaggot? They checked and found that there was such a place, and it contained fields of barley from which they were able to bring the omer meal offering.

Rachi non traduit

מטא עומר. זמן עומר:

אכרוז. הכריזו כל מי שיודע תבואה שיודיענה:

ההוא חרשא. חרש שומע ואינו מדבר:

אאיגרא. גג:

צריפא. בורזי''ל שאין לו גג אלא חד מלמעלה ומן ערבה הוא:

מרדכי. שהיה בימי אחשורוש:

Tossefoth non traduit

אמר להו מרדכי. פירש בקונטרס דהוא מרדכי שהיה בימי אחשורוש ותימה הוא לומר שהאריך ימים כל כך ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראין הממונים על שמו לפי שאינם ממנים אלא בקיאים בעלי שכל ומדע:

כִּי בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא לְאֵתוֹיֵי אַכְרוּז אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא חַרְשָׁא אוֹתֵיב יְדֵיהּ אַעֵינֵיהּ וַחֲדָא יְדָא אַסִּיכְרָא אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי וּמִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ עֵין סוֹכֵר אוֹ סוֹכֵר עַיִן בְּדַקוּ וְאַשְׁכַּחוּ

Traduction

A similar incident occurred when they needed to bring the two loaves, and they did not know from where to bring the grain. Again the court publicly proclaimed their difficulty, and a certain deaf-mute came forward and stretched out one hand toward his eye [a’eineih] and one hand toward a door latch [assikhera]. Mordekhai said to the Sages: And is there a place that is called: Ein Sokher, or Sokher Ayin? They checked and found that there was such a place, and it contained fields of wheat from which they were able to bring the two loaves.

Rachi non traduit

שתי הלחם. של חטין:

סיכרא. חור שבמזוזת הדלת שבו תוחבים הבריח לנעול:

אעינא. בעינו:

Tossefoth non traduit

אסיכרא. פירש בקונטרס חור שבמזוזת הדלת שתוחבין בו הבריח לנעול וכן פירש בערוך ועוד יש לפרש סיכרא קבר כמו (מגילה כט.) מאבולא עד סיכרא ועוד יש לפרש מקום סכר הנהר כמו (ישעיהו י''ט:
י') עושי שכר אגמי נפש:

הָנְהוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים דְּאַיְיתוֹ שָׁלֹשׁ קִינִּין חֲדָא אָמְרָה לְזִיבָתִי וַחֲדָא אָמְרָה לְיַמָּתִי וַחֲדָא אָמְרָה לְעוֹנָתִי

Traduction

The Gemara relates another story that demonstrates Mordekhai’s wisdom: Once, a certain three women brought three nests for their obligatory offerings of pairs of pigeons or doves (see Leviticus 15:29). One of them said: This offering is for my ziva; and one said: This if for my yamma; and the last one said: This is for my ona.

Rachi non traduit

קן. שני עופות:

לזיבתי. אני מביא הקן זה [וכן] לימתי [וכן] לעונתי:

סְבוּר מִינָּה זִיבָתִי זָבָה מַמָּשׁ לְיַמָּתִי לְיַמָּתִי מַמָּשׁ לְעוֹנָתִי לְעוֹנָתָהּ דְּכוּלְּהוּ חֲדָא חַטָּאת וַחֲדָא עוֹלָה

Traduction

The Sages understood from the first woman’s statement: For my ziva, that she had experienced a discharge of uterine blood when not expecting her menstrual period, which would give her the status of an actual zava. From the second woman’s statement: For my yamma, they understood: My actual yamma, i.e., she was also a ziva, as yam can mean: Sea, or a flow of blood. From the third woman’s statement: For my ona, they came to the conclusion that she needed to bring a sacrifice for her time [ona] of completing her purification process from being a zava. Accordingly, they understood that all these women were obligated to bring one sin offering and one burnt offering.

Rachi non traduit

לזיבתה ממש. דזבה מביאה לאחר ימי ספירה קן א':

לימתי ממש. היינו זבה ששופעת כים:

לעונתה ממש. היינו נמי לעונת קרבן זיבתה ליום שמיני שלה:

דכולהו. תלתא קינין חדא פרידה חטאת וחדא עולה דקן יולדת וזבה אחד חטאת ואחד עולה:

אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי שֶׁמָּא בְּזוֹב סִיכְּנָה שֶׁמָּא בַּיָּם סִיכְּנָה שֶׁמָּא בְּעֵינָהּ סִיכְּנָה דְּכוּלְּהוּ עוֹלוֹת נִינְהוּ בְּדוּק וְאַשְׁכֻּח

Traduction

Mordekhai said to the other Sages: Perhaps the first woman was endangered in the course of her menstrual flow [zov]. Similarly, perhaps the second woman was endangered at sea [yam]. Finally, perhaps the third woman was endangered through her eye [ayin], as ayin is phonetically similar to ona. According to these explanations, each woman sought to bring a voluntary offering to give thanks to God for being saved from danger. If so, the appropriate offering in each case is not a sin offering, as they are all burnt offerings. It was checked and they found that Mordekhai’s interpretation was in fact correct.

Rachi non traduit

בזוב סיכנה. שהיתה שופעת דם יותר ונסתכנה למות ונדבה לקינה להביא דהויין תרוייהו עולת נדבה וזו שאמרה לימתי בים סיכנה וזו שאמרה לעונתי בעינה סיכנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source