Daf 64b
סְבוּר מִינָּה זִיבָתִי זָבָה מַמָּשׁ לְיַמָּתִי לְיַמָּתִי מַמָּשׁ לְעוֹנָתִי לְעוֹנָתָהּ דְּכוּלְּהוּ חֲדָא חַטָּאת וַחֲדָא עוֹלָה
Rachi (non traduit)
דכולהו. תלתא קינין חדא פרידה חטאת וחדא עולה דקן יולדת וזבה אחד חטאת ואחד עולה:
לעונתה ממש. היינו נמי לעונת קרבן זיבתה ליום שמיני שלה:
לימתי ממש. היינו זבה ששופעת כים:
לזיבתה ממש. דזבה מביאה לאחר ימי ספירה קן א':
אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי שֶׁמָּא בְּזוֹב סִיכְּנָה שֶׁמָּא בַּיָּם סִיכְּנָה שֶׁמָּא בְּעֵינָהּ סִיכְּנָה דְּכוּלְּהוּ עוֹלוֹת נִינְהוּ בְּדוּק וְאַשְׁכֻּח
Rachi (non traduit)
בזוב סיכנה. שהיתה שופעת דם יותר ונסתכנה למות ונדבה לקינה להביא דהויין תרוייהו עולת נדבה וזו שאמרה לימתי בים סיכנה וזו שאמרה לעונתי בעינה סיכנה:
הָנְהוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים דְּאַיְיתוֹ שָׁלֹשׁ קִינִּין חֲדָא אָמְרָה לְזִיבָתִי וַחֲדָא אָמְרָה לְיַמָּתִי וַחֲדָא אָמְרָה לְעוֹנָתִי
Rachi (non traduit)
לזיבתי. אני מביא הקן זה [וכן] לימתי [וכן] לעונתי:
קן. שני עופות:
כִּי בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא לְאֵתוֹיֵי אַכְרוּז אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא חַרְשָׁא אוֹתֵיב יְדֵיהּ אַעֵינֵיהּ וַחֲדָא יְדָא אַסִּיכְרָא אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי וּמִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ עֵין סוֹכֵר אוֹ סוֹכֵר עַיִן בְּדַקוּ וְאַשְׁכַּחוּ
Rachi (non traduit)
אעינא. בעינו:
סיכרא. חור שבמזוזת הדלת שבו תוחבים הבריח לנעול:
שתי הלחם. של חטין:
Tossefoth (non traduit)
אסיכרא. פירש בקונטרס חור שבמזוזת הדלת שתוחבין בו הבריח לנעול וכן פירש בערוך ועוד יש לפרש סיכרא קבר כמו (מגילה כט.) מאבולא עד סיכרא ועוד יש לפרש מקום סכר הנהר כמו (ישעיהו י''ט:
י') עושי שכר אגמי נפש:
כִּי מְטָא עוֹמֶר לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא אַיְיתִי עוֹמֶר אַכְרֻזו אֲתָא הָהוּא חַרְשָׁא אוֹתֵיב חֲדָא יְדָא אַאִיגָּרָא וַחֲדָא יְדֵיהּ אַצְּרִיפָא אֲמַר לְהוּ מָרְדֳּכַי מִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ גַּגּוֹת צְרִיפִין אוֹ צְרִיפִין גַּגּוֹת בְּדַקוּ וְאַשְׁכְּחוּהּ
Rachi (non traduit)
צריפא. בורזי''ל שאין לו גג אלא חד מלמעלה ומן ערבה הוא:
מרדכי. שהיה בימי אחשורוש:
אאיגרא. גג:
ההוא חרשא. חרש שומע ואינו מדבר:
אכרוז. הכריזו כל מי שיודע תבואה שיודיענה:
מטא עומר. זמן עומר:
Tossefoth (non traduit)
אמר להו מרדכי. פירש בקונטרס דהוא מרדכי שהיה בימי אחשורוש ותימה הוא לומר שהאריך ימים כל כך ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראין הממונים על שמו לפי שאינם ממנים אלא בקיאים בעלי שכל ומדע:
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר וְאָרוּר שֶׁיְּלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמַת יְווֹנִית וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר
Rachi (non traduit)
על אותה שעה כו'. שאותן החיילות החריבו כל סביבות ירושלים:
Tossefoth (non traduit)
ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין. בירושלמי דשקלים (פ''ה ה''ב) תני לה אאידך עובדא שפעם אחת נשדפה ארץ ישראל כו' ובמסכת עדיות (פ''ו מ''א) תניא עובדא דהכא על ההיא דתמיד של שחר קרב בד' שעות ורש''י פי' בתפלת השחר (ברכות דף כד) דבימי שלמה היה כשנשא בת פרעה שישן עד ד' שעות והיו מפתחות של בית המקדש תחת מראשותיו והכי נמי איתא בפסיקתא:
ארור אדם אשר ילמד את בנו חכמת יוונית. והא דמשמע לקמן בסוף שתי הלחם (מנחות דף צט:) דמי שלמד כל התורה כגון בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שרי אי לאו משום דכתיב לא ימוש ולמ''ד אפי' לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש משמע דשרי היינו היכא דאיכא צורך דשמא היה קרוב למלכות כדאשכחן בסוטה (דף מט:) דשל בית רבן גמליאל התירו להם ללמוד חכמת יוונית מפני שקרובין למלכות ומה שלא התיר לו ר' ישמעאל שמא לא היה כל כך צורך ציבור כמו בר''ג ורבינו שמואל מפרש דקודם גזירה היה ואי אפשר להיות דר' ישמעאל לאחר חורבן היה שפדאו ר' יהושע בפ' הניזקין (גיטין נח.) ותינוק היה ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות לא קדם כ''כ דרשב''ג נהרג עמו ואמרינן הלל וגמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ''ק דע''ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש שעמד הורדוס ואם תאמר והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאיתא בפ' בתרא דסוטה (דף מט.) דגזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו חכמת יוונית ופולמוס של טיטוס היה בשעת חורבן ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ''ק דע''ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש ותירץ ה''ר יעקב ברבי שמעון דמעיקרא גזרו ולא קיבלו מינייהו ולבסוף גזרו וקיבלו מינייהו ועוד יש לומר דמעיקרא קאי בארור בעלמא ואי בעי לקבולי עלי' לטותא דרבנן שרי ולבסוף גזרו ואסרו לגמרי ומיהו קשה דהא אמרי' (שבועות דף לו.) ארור בו קללה בו נדוי:
הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחָכְמַת יְווֹנִית לָעַז לָהֶם בְּחָכְמַת יְווֹנִית אָמַר לָהֶן כָּל זְמַן שֶׁעֲסוּקִין בַּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶן חֲזִיר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה
Rachi (non traduit)
חכמת יוונית. רמיזות:
והיה שם זקן אחד. מבפנים:
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא [הָעוֹמֶר] מִגַּגּוֹת צְרִיפִין תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה וְהָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַּחוּץ וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבִּפְנִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין
Rachi (non traduit)
הורקנוס ואריסטובלוס. שני אחים היו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת
Rachi (non traduit)
ואין מעבירין כו'. והלכך כשיוצא מירושלים לבקש עומר אותה שמוצא ראשון נוטל דאין מעבירין על המצות:
Tossefoth (non traduit)
איבעית אימא אין מעבירין על המצות. בפ' איזהו מקומן (זבחים דף מז.) גבי פרים הפנימיים דתנן שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון מפ' בגמ' מ''ט דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ההוא דפגע ברישא פי' בקונט' דמאשר פתח אוהל מועד דריש דמשמע יסוד שכנגד הפתח וזהו מערבי של מזבח שהוא כנגד פתח ההיכל ולא גרסינן ההוא דפגע ברישא דמשמע מטעם שאין מעבירין על המצות וכפירושו נראה מדקאמר (זבחים ד' נג.) גבי שירי הדם של חטאות הציבור והיחיד ר' ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי דקסבר ילמד סתום מן המפורש [מחטאת פנימי] משמע דמפורש בהדיא ועוד דלמ''ד (שם) יסוד דרומי קאמר ולמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מהיכן פשוט לו זה יותר מזה ועוד אמר בפ' קדשי קדשים (זבחים נח:) שיריים בהדיא כתיב בהו אשר פתח אהל מועד והשתא קשיא דהיא גופה למה לי קרא תיפוק ליה דאין מעבירין על המצות כדאשכחן הכא ובפ''ג דיומא (דף לג.) דפריך מאי שנא דיהיב מזרחית צפונית ברישא וכו' וגבי דישון מזבח הפנימי והמנורה אמרי' [דישון] דמזבח קודם משום דאין מעבירין וכן עבורי דרעא אטוטפתא אסור ומתרצין דלא שייך אין מעבירין על המצות אלא כשיש שתי מצות לפניו כגון דישון מזבח והמנורה או כגון מצות קרנות שאין ידוע מהיכן יתחיל וכן בהך דשמעתין שנוטל מן הקרוב אבל לקבוע מקום אשפיכת שיריים לא קבעו מהאי טעמא אי לא דגלי קרא בהדיא:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם כַּרְמֶל
Rachi (non traduit)
גמ' מאי טעם. בעינן מן הקרוב:
כרמל. תקריב רך ומלא שתהא התבואה רכה ונמללת ביד ואי מייתי מרחוק נשיב לה זיקא ומתקשה בדרך. האי כרמל במנחת העומר כתיב (ויקרא כג):
Tossefoth (non traduit)
משום כרמל. תקריב פירוש רך ומלא ואין זה גורעין ומוסיפין באמצע תיבה דהוי כמו שמלה שלמה:
מַתְנִי' מִצְוַת הָעוֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּרוֹב לֹא בִּיכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם מְבִיאִין אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא הָעוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר
Rachi (non traduit)
גגות צריפין ועין סוכר. רחוק מירושלים מאד:
מתני' (בשלשה בג' מגלות) לא ביכר. לא בישל כל צרכו:
דְּעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם אֶלָּא דְּכִי מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מְמַעֵט קְצִירָה אֲבָל הָכָא דְּכִי קָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מַפְּשָׁא קְצִירָה וַדַּאי שָׁלֹשׁ מַיְיתִינַן
Rachi (non traduit)
אלא משום דכי ממעט באכילה. כלומר בתבואה ממעטת קצירה דלא קצר אלא שלשה סאין אבל הכא דכי ממעט בהנאת האוכל מפיש בקצירה דתליש שתי עוקצין לא אמר דלימעוט באוכל:
דעד כאן לא קאמר רבי ישמעאל. במתני' למיבצר בלקיטת התבואה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source