Daf 63b
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת הָיָה נִקְצָר בְּיָחִיד וּבְמַגָּל אֶחָד וּבְקוּפָּה אַחַת וּבַחוֹל בִּשְׁלֹשָׁה בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת וְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל בִּשְׁלֹשָׁה בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת
Rachi (non traduit)
בשלשה. בג' מגלות לפרסם הדבר מפני הבייתוסין:
מִמַּאי דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכָא אֶלָּא דְּלֵיכָּא בִּזְיוֹן קָדָשִׁים אֲבָל הָתָם דְּאִיכָּא בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים
Rachi (non traduit)
בזיון קדשים. חציו מופשט ועומד כך עד הלילה ודומה כנבילה:
מִי לָא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הָתָם כֹּל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר לָא טָרְחִינַן הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לָא טָרְחִינַן
Rachi (non traduit)
לא טרחינן. יותר בשבת:
אָמַר רַבָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד דְּתַנְיָא אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְשִׁיט אֶת הַפֶּסַח עַד הֶחָזֶה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כּוּלּוֹ
Rachi (non traduit)
עד החזה. שיכול להוציא את האימורים:
Tossefoth (non traduit)
מפשיט את הפסח עד החזה. דרך רגליו מתחיל והולך ומפשיט עד החזה ליטול אימוריו ולא דמי לההיא דתניא בבכורות בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לג.) ובתמורה פרק ולד חטאת (דף כד.) אין מרגילין ביום טוב ואין מרגילין בבכור דהתם במפשיטו לעשות נוד שלם וצריך להוציא רגליו מצוארו ולאו דווקא נקט הכא פסח דבכל קרבן ציבור של שבת הוה מצי לאשמועינן ונקט פסח לרבותא אף על פי שיש פסחים מרובים ונראין מוטלין כנבילה אי נמי משום רבותא דרבנן דאפילו לצורך יחיד התירו אי נמי דווקא בפסח שרו רבנן דחשו שלא יתקלקל הבשר משום דעיקרו לאכילה:
אָמַר רָבָא קָסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר בְּלָא טִירְחָא אָתֵי מֵחָמֵשׁ בְּטִירְחָא אָתֵי מִשָּׁלֹשׁ בַּחוֹל מַיְיתִינַן מֵחָמֵשׁ דְּהָכִי שְׁבִיחָא מִילְּתָא בְּשַׁבָּת מוּטָב שֶׁיַּרְבֶּה בִּמְלָאכָה אַחַת בְּהַרְקָדָה וְאַל יַרְבֶּה בִּמְלָאכוֹת הַרְבֵּה
Rachi (non traduit)
ואל ירבה במלאכות הרבה. שיקצור ויזרה ויברור ויטחן וירקד שתי סאין יותר:
מוטב שירבה במלאכה אחת. מוטב שיחלל פעמים הרבה שבת במלאכה אחת כגון שירקד הג' סאין פעמים הרבה:
בחול מייתינן מחמש דהכי שביחא מילתא. כך משובח הדבר דהוי עשרון מובחר טפי שאין ממציא מכל סאה אלא מעט אותו סלת דק היוצא ראשון:
בטירחא. שינפו פעמים הרבה:
בלא טירחא. שאינו צריך לנפות כ''כ:
אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר לָא אָתֵי אֶלָּא מֵחָמֵשׁ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי אִי מִשָּׁלֹשׁ אָתֵי אֲפִילּוּ בַּחוֹל נָמֵי
Rachi (non traduit)
גמ' אפי' בשבת נמי. לייתי דהא דחי שבת כדמפרש בסוף פירקין:
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן קָא סָבְרִי עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר (בִּשְׁלֹשָׁה) [מִשָּׁלֹשׁ] סְאִין אָתֵי וְלָא שְׁנָא בְּחוֹל וְלָא שְׁנָא בְּשַׁבָּת
מַתְנִי' רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר עוֹמֶר הָיָה בָּא בַּשַּׁבָּת מִשָּׁלֹשׁ סְאִין וּבַחוֹל מֵחָמֵשׁ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל מִשָּׁלֹשׁ הָיָה בָּא
Rachi (non traduit)
ובחול. אם חל ששה עשר בחול קוצרין חמשה סאין ומניפין מכל סאה מעט אותו סלת דק היוצא ראשון שהוא מובחר ומוציאין מן ה' סאין עשרון כדכתיב (שמות יז) והעומר עשירית האיפה הוא:
מתני' רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת כו'. אם חל ששה עשר להיות בשבת היה עומר בא עשרון משלשה סאין שהיו קוצרין שלשה סאין שעורים ומניפין אותן בנפה עד שמניפין אותן עד עשרון מובחר:
Tossefoth (non traduit)
מתני' רבי ישמעאל. [וחכמים אומרים] אחד שבת ואחד חול משלש היה בא. שבת דמודה רבי ישמעאל מזכיר ברישא ובספ''ק דסוכה (דף כ.) דפליגי רבי אליעזר ורבנן במחצלת. ואמר רבא בגדולה דכולי עלמא לא פליגי דסתמא לסיכוך כי פליגי בקטנה ומקשי אביי אי הכי אחת גדולה ואחת קטנה אחת קטנה ואחת גדולה מבעי ליה אין גירסא זו נכונה ואיפכא גרסינן כדמוכח הכא דההוא דמודו רבנן מבעי ליה למיתני ברישא וכן ההיא דתנן בפרק בתרא דראש השנה (דף כט:) אחת יבנה ואחת כל מקום שיש בו ב''ד:
הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הַמְּנָחוֹת
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ אֲבוּהּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִי עֲבַד
Rachi (non traduit)
איכא בינייהו דיעבד. לרבי יהודה דיליף טעמא מקרבן אחד דיעבד כשרות לר' יוסי דיליף מבלולה וחריבה כי היכי דבלולה דהיא מנחת נדבה וחריבה דהיא מנחת חוטא אפילו דיעבד אם עירבן פסולות כדאמר (ויקרא ה':י''א) לא ישים עליה שמן ואם שם פסול הכי נמי חלות ורקיקין דיעבד לא:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִי לָא כְּתִיב בְּשֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן הֲוָה אָמֵינָא דַּוְוקָא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין אֲבָל חַלּוֹת לְחוֹדַיְיהוּ וּרְקִיקִין לְחוֹדַיְיהוּ אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
ה''א. הואיל ואין הפסק דווקא קאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין:
ורבי שמעון אמר לך. אי לא כתב בשמן לכל חד:
וְרַבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לָךְ כֵּיוָן דִּכְתִיב בְּשֶׁמֶן בְּשֶׁמֶן כְּמַאן דִּכְתִיב קָרְבָּן קָרְבָּן דָּמֵי
Rachi (non traduit)
בשמן בשמן. הפסיק הענין שאין באין כאחת:
שפיר קאמר רבי שמעון. וכי נאמר קרבן קרבן:
מָה וְכָל הָאָמוּר לְמַטָּה שְׁנֵי מִינִין חֲלוּקִין אַף וְכָל הָאָמוּר לְמַעְלָה שְׁנֵי מִינִין חֲלוּקִין
Rachi (non traduit)
אף כל וכו'. שני מינין הן כלומר חלות ורקיקין האמורים בויקרא שני מינין ואין מצטרפין:
מה וכל האמור למטה שני מינין. נעשה במרחשת ובמחבת שתי מינין קרבן הוא ואם הביא מחצה מזה ומחצה מזה לא יצא וכל מנחה בלולה בשמן וחריבה שני מינין הן:
רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִנַּיִן לְאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה שֶׁלֹּא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה
Rachi (non traduit)
רבי יוסי ברבי יהודה כאבוה סבירא ליה כדמפרש לקמן:
מֵעַתָּה רָצָה לְהָבִיא חַלּוֹת מֵבִיא רְקִיקִין מֵבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין מֵבִיא וּבוֹלְלָן וְקוֹמֵץ מִשְּׁנֵיהֶם וְאִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ מֵאֶחָד עַל שְׁנֵיהֶם יָצָא
Rachi (non traduit)
ובוללן. דלאחר אפייתן פותתן ומערבן עד שמחזירן לסלתן כדאמר באלו מנחות (לקמן מנחות עה.) ואחר כך בוללן כאחת בשמן:
וְכִי נֶאֱמַר קָרְבָּן קָרְבָּן שְׁנֵי פְּעָמִים וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד וְנֶאֱמַר בּוֹ חַלּוֹת וּרְקִיקִין
Rachi (non traduit)
והלא לא נאמר אלא קרבן אחד. ואע''פ כן כתב בו שני מינין אלמא שניהן נקראין קרבן אחד:
וכי נאמר קרבן קרבן. אחד לחלות ואחד לרקיקין דליהוי משמע דשני קרבנות הם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source