Daf 20a
אָמַר מָר מֵעַל מִנְחָתֶךָ וְלֹא מֵעַל דָּמֶךָ וְאֵימָא מֵעַל מִנְחָתֶךָ וְלֹא מֵעַל אֵיבָרֶיךָ
Tossefoth (non traduit)
ואימא מעל מנחתך ולא מעל אבריך. פי' באברים ליכא אלא חד צד שאחרים באים חובה ובדם חד צד שמתיר כמותה ומה ראית לדחות אברים ולמעט דם אימא איפכא:
טוּמְאָה כְּמוֹתָהּ מְעִילָה כְּמוֹתָהּ
אֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ כְּמוֹתָהּ אִישִּׁים כְּמוֹתָהּ בַּחוּץ כְּמוֹתָהּ נוֹתָר כְּמוֹתָהּ
Rachi (non traduit)
בחוץ כמותה. דכל מנחה והקטרת אברים בעזרה אבל דם פעמים שעבודותיו בפנים על בין הבדים ועל הפרוכת: מנחה ואברים חייבין משום נותר וטומאה אם אכלן בטומאת הגוף ואפילו קומץ שהוא מתיר ואין בו משום פיגול ויש בו משום נותר וטמא ויליף לה (זבחים דף מד.) מאשר הם מקדישים ומעילה ובדם ליכא מידי כדמפרש במס' יומא בפ' הוציאו לו (יומא דף ס.) תלתא קראי כתיבי בדם חד למעוטי מנותר וחד מטומאה וחד ממעילה:
אישים. על האש נשרפת למעוטי דם שאינו נשרף:
Tossefoth (non traduit)
שכן אחרים באין חובה לה כו'. כתוב בספרים סימן אשב''נ טמ''א ואין הש''ס מפרש אלף אחרונה ומפרש רבינו תם אוכל כמותה שרגילות למלוח אוכלין ולפי שאין זה קולא וחומרא לא חש הש''ס לפרש:
מִסְתַּבְּרָא אֵבָרִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן (אֵש בְּנִטְמָא סִימָן)
מִדְּאִיצְטְרִיךְ מֵעַל מִנְחָתֶךָ וְלֹא מֵעַל דָּמֶךָ מִכְּלָל דְּהָנָךְ כּוּלְּהוּ אָתוּ בְּחַד צַד
Rachi (non traduit)
מדאיצטריך מעל מנחתך. למעוטי דם אלמא אי לא מעטיה קרא הוה אמינא דטעון מלח משום דדמי למנחה בחד צד שמתיר כמנחה מכלל דהנך כולהו דלא מעטינהו קרא מחד צד אתו כיון דדמו בחד צד דאחרים באין לה חובה אמרינן דטעונין מלח:
Tossefoth (non traduit)
מדאיצטריך מעל מנחתך מכלל דהנך כולהו מייתו בחד צד. פי' כמו דם דלית ליה אלא חד צד ובסמוך מונה צדדין הרבה בדם לא חשיבי ליה הנך צדדין והא דקתני בברייתא אביא דם דמשמע לישנא דאי לא כתיב מעל מנחתך הייתי מרבה דם ואדרבה הייתי מצריך שני צדדין כדמשמע הכא התנא נקט האמת שכך היה ראוי לדרוש והש''ס טועה כאן להקשות דנבעי שני צדדין והמתרץ מוכיח לו מתוך הפסוק דממה נפשך סגי בחד צד:
וְאֵימָא מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ וּמַתֶּרֶת אַף כֹּל שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ וּמַתֶּרֶת וּמַאי נִיהוּ לְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין דְּשָׁרְיָא לֶחֶם אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
Tossefoth (non traduit)
אימא מה הפרט מפורש שאחרים באים חובה לה וגם מתרת. פירוש ונימא כללא קמא דוקא אי נמי אפילו למ''ד כללא בתרא דוקא בעינן שני צדדין כדמוכח בריש בכל מערבין (ערובין דף כח.) וצריך עיון בפרק שלשה מינין (נזיר דף לה:) ושמא יש מקומות שנים ושלשה מקומות לא חשיבי ליה להש''ס אלא בחד צד:
אֶלָּא לְבוֹנָה בָּאָה עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד אֲבָל עֵצִים כִּי הֵיכִי דְּמִתַּכְשְׁרָא בְּהוּ מִנְחָה הָכִי (מִתַּכְשְׁרָא) [מִתַּכְשְׁרִי] בְּהוּ כּוּלְּהוּ קָרְבָּנוֹת
Rachi (non traduit)
אלא. להכי לא איתרבי דם אף על גב דנסכים באין לו חובה לא דמו ללבונה הבאה לו חובה למנחה דלבונה באה עם המנחה בכלי אחד ונסכים אין באין עם הדם בכלי אחד:
(אֵימָא אֲחֵרִים דְּבָאִין חוֹבָה לָהּ נִיהוּ) לְבוֹנָה וְאַיְיתִי דָּם דְּאִיכָּא נְסָכִים נְסָכִים בַּהֲדֵי אֵימוּרִין הוּא דְּאָתוּ מַאי טַעְמָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אַדְּרַבָּה כַּפָּרָה וְשִׂמְחָה
Rachi (non traduit)
אדרבה. לצורך דם אתו דהכי אורחא לאחר כפרת דם שכיפר על החטא בא היין המשמח אלהים ואנשים דמי שנתכפר חטאו שמח:
ושתיה. יין:
אכילה. אימורים:
ואייתי דם דאיכא נסכים. יין ושמן באין לחובה לזבח:
אֲחֵרִים דְּבָאִין חוֹבָה לָהּ מַאי נִיהוּ עֵצִים אַף כֹּל עֵצִים
Rachi (non traduit)
אף כל עצים. אף כל הצריכים עצים טעונין מלח:
הֲדַר אָמַר עַל כָּל קָרְבָּנְךָ חָזַר וְכָלַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ אַף כֹּל שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ
Rachi (non traduit)
הדר אמר על כל קרבנך תקריב מלח. דאי נמי דרשי כלל ופרט איתרבו כולהו דעל כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ועל כרחך הדרינן למילתא קמייתא לכל שאחרים באין לה חובה איתרבו להו כל הני:
הָכִי קָאָמַר אֵימָא קָרְבַּן כָּלַל וּמִנְחָה פָּרַט כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט מִנְחָה אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
Rachi (non traduit)
הכי קאמר. האי דפריך אין לי אלא קומץ הכי קא פריך אימא לא דרשי כדדרשת מה מנחה מיוחדת אלא בכלל ופרט דרשינן קרבן ראשון כלל מנחתך פרט:
מנחה אין מידי אחרינא לא. והיינו דפריך אין לי אלא קומץ מנין כולהו אחריני:
אָמַר מָר אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ (מִנְחָה) מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלְּבוֹנָה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַלְּבוֹנָה שֶׁכֵּן בָּאָה עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד וְהָא אָמְרַתְּ מָה מִנְחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ
Rachi (non traduit)
והא אמרת (ליה) מה מנחה מיוחדת שאחרים באין כו'. ומהתם אירבייא לבונה וכולהו הנך דצריכין עצים ועל כל קרבנך תו למה לי:
תַּלְמוּד לוֹמַר עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח
מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים אֵימוּרֵי חַטָּאת וְאֵימוּרֵי אָשָׁם וְאֵימוּרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים וְאֵבְרֵי עוֹלָה וְעוֹלַת הָעוֹף מִנַּיִן
Rachi (non traduit)
קדשי קדשים. זבחי שלמי צבור דהיינו כבשי עצרת דקדשי קדשים נינהו ואע''ג דשלמים הן דהא אין נאכלין אלא יום ולילה כדאמרינן באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) זבחי שלמי צבור ואשמות כו':
כהן משיח. חביתין:
מנחת כהנים. מנחת נדבותיהם דכליל הוא:
מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלְּבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּלְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין וְהַקְּטֹרֶת
Rachi (non traduit)
בפני עצמה. כגון האומר הרי עלי לבונה דאמר בפ' הרי עלי עשרון (לקמן מנחות קו:) לא יפחות מן הקומץ:
וְאֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ (מִנְחָה) מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלְּבוֹנָה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַלְּבוֹנָה שֶׁכֵּן בָּאָה עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד
יָכוֹל תְּהֵא מִנְחָה כּוּלָּהּ טְעוּנָה מֶלַח תַּלְמוּד לוֹמַר קָרְבַּן קָרְבָּן טָעוּן מֶלַח וְאֵין מִנְחָה כּוּלָּהּ טְעוּנָה מֶלַח
Rachi (non traduit)
ת''ל קרבן. קומץ וכל קרבן מנחתך (ויקרא ב':י''ג):
כולה. גם השיריים:
אִי מָה מִנְחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁמַּתֶּרֶת אַף כֹּל שֶׁמַּתִּיר אָבִיא דָּם שֶׁמַּתִּיר תַּלְמוּד לוֹמַר מֵעַל מִנְחָתֶךָ וְלֹא מֵעַל דָּמֶךָ
Rachi (non traduit)
אי מה מנחה מיוחדת שמתרת. הכי פריך או אימא כי היכי דמרבינן כל דדמי ליה בהאי צד שאחרים באין חובה להן תרבי נמי דם דדמי לה לאידך גיסא בחד צד דמתיר כמותה ואף כל למעוטי עצים הוא דאתא דלא דמי לה במידי ת''ל במיעוטא אחרינא למעוטי צד דמתיר כמותה ולרבויי דאחרים באין חובה להו אתא דליכא לפרושי (איפכא) אביא דם שמתיר ואוציא את אלו שאין מתירין דא''כ למה לי למימר מעל מנחתך נימא (אי נמי) כדאמרינן לקמן מסתברא הני הוה ליה למילף שכן אשב''נ טמ''א סימן הלכך על כרחך כולהו הוה בעי לרבויי הני בחד צד להכי איצטריך מיעוט למעוטי חד מינייהו:
קומץ דמנחה מתיר שיריים ודם מתיר אימורין למזבח ובשר לכהנים:
תַּלְמוּד לוֹמַר מִנְחָה מָה מִנְחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ אַף כֹּל שֶׁאֲחֵרִים בָּאִין חוֹבָה לָהּ
Rachi (non traduit)
אחרים באין לה חובה. שצריכה עצים להקטרה:
אף כל. שצריכין עצים טעונין מלח יצאו עצים ודם:
וְלָא תְּנָא בֵּיהּ קְרָא וְהָכְתִיב וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אִילּוּ נֶאֱמַר קָרְבָּן בַּמֶּלַח שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עֵצִים וָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ קָרְבָּן
Rachi (non traduit)
עצים. נקראו קרבן שנאמר והגורלות הפלנו על קרבן העצים (נחמיה י':ל''ה) ודם איקרי קרבן שהוא עיקר כל הזבח:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא כֵּיוָן דִּכְתִיבָא בֵּיהּ בְּרִית כְּמַאן דִּתְנָא בֵּיהּ קְרָא דָּמְיָא
אֲמַר לֵיהּ וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזָּר קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
שזר קרב לגבי מזבח. דמליחת קומץ בראשו של מזבח היא כדאמר בשמעתא בראשו של מזבח ששם מולחים את הקומץ:
אָמַר רַב יוֹסֵף רַב כְּתַנָּא דִּידַן סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר לֹא מָלַח כָּשֵׁר אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי לֹא יָצַק נָמֵי לֹא יָצַק כְּלָל אֶלָּא לֹא יָצַק כֹּהֵן אֶלָּא זָר הָכָא נָמֵי לֹא מָלַח כֹּהֵן אֶלָּא זָר
Rachi (non traduit)
רב. דאמר החזירה אין לא החזירה לא כתנא דידן ס''ל דאמר לא מלח הקומץ כשר:
בְּרִית אֲמוּרָה בְּמֶלַח דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָּנוֹת בְּלֹא כְּהוּנָּה כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָּנוֹת בְּלֹא מֶלַח
Rachi (non traduit)
ברית אמורה במלח. שלא תפסוק מקרבנות בין לרבי יהודה בין לר' שמעון ליכא מידי אלא משמעות דורשין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source