Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 100b

כִּי מָטֵי לֵילְיָא דְּבֵי שִׁימְשֵׁי לִיקְדּוֹשׁ וְלִיפְּסוֹל אָמַר רָבָא בְּשֶׁקָּדַם וְסִילֵּק

Traduction

if a rite performed during the night preceding its appointed time is not considered a rite whose time has not yet arrived, then when the night arrives, i.e., the twilight of Shabbat eve, the arrangement of loaves remaining on the Table should be consecrated and subsequently disqualified by being left overnight. Rava says: The mishna is referring to a case where the priest removed the shewbread from the Table before nightfall on Shabbat eve in order to prevent its consecration, and arranged it again the following day.

Rachi non traduit

כי מטי ליליא דבי שימשי. של שבת ראשונה ליקדוש דהא אמרת לילה אין מחוסר זמן וליפסול בליל ששי [של שבת שני] בלינה שהרי עומד שם שמונה ימים שלימים:

בשקדם וסילקו. קודם בין השמשות של שבת ראשונה וסידר למחר:

מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא קָדַם וְסִילֵּק כֵּיוָן דְּסִידְּרוֹ שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁסִּדְּרוֹ הַקּוֹף

Traduction

Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: Even if you say the mishna is referring to a case where one did not remove the shewbread before nightfall, the loaves are not consecrated by the Table. Since the priest arranged the shewbread at a time that was not in accordance with the procedure dictated by its mitzva, it is considered as though a monkey had arranged the shewbread, and it is not consecrated by the Table.

Rachi non traduit

שלא כמצותו. דסידרו בעודו מחוסר זמן:

נעשה כמי שסידרו הקוף. ואין שולחן מקדשו אפילו בזמנו אבל קומץ כמצותו חשיבא ליה דלילה אין מחוסר זמן:

Tossefoth non traduit

כמי שסידרו הקוף. הא דאמרינן בסוף לולב וערבה (סוכה דף נ.) דלא היה ממלא במקודשת משום פסול לינה ולא אמרינן דנעשה כמי שמלאהו הקוף שאני התם דלא בעי כהן בבגדי כהונה במילוי:

מַתְנִי' שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁלֹשָׁה כֵּיצַד נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב נֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב לִשְׁנַיִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלֹשָׁה

Traduction

MISHNA: The two loaves that are brought on Shavuot are eaten by the priests no less than two days and no more than three days after they were baked. How so? They are generally baked on the eve of the festival of Shavuot and they are eaten on the day of the Festival, which is on the second day. If the Festival occurs after Shabbat, on Sunday, the loaves are baked on Friday, in which case they are eaten on the third day.

Rachi non traduit

מתני' לא פחות משני ימים. משנאפו:

לג'. שאפאום בערב שבת שאין אפייתן דוחה לא שבת ולא יו''ט:

לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל אֵין פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה וְלֹא יוֹתֵר עַל אַחַד עָשָׂר כֵּיצַד נֶאֱפֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת לְתִשְׁעָה חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה

Traduction

The shewbread is eaten no less than nine days and no more than eleven days after it is baked. How so? It is generally baked on Shabbat eve and eaten on the following Shabbat, which is on the ninth day. If a Festival occurs on Shabbat eve the shewbread is baked on the eve of the Festival, on Thursday, in which case it is eaten on the tenth day.

Rachi non traduit

לתשעה. לשבת שניה:

נאכלות לעשרה. שנאפה בחמישי בשבת:

שְׁנֵי יָמִים [טוֹבִים] שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר וְאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם

Traduction

If the two festival days of Rosh HaShana occur on Thursday and Friday, the shewbread is baked on Wednesday, in which case it is eaten on the eleventh day. And this is because the preparation of the two loaves and the shewbread overrides neither Shabbat nor a Festival. Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Shimon, son of the deputy High Priest: Their preparation overrides a Festival but does not override the fast day of Yom Kippur.

Rachi non traduit

ימים טובים של ר''ה. קודם לשבת נאפה בארבע ונאכלת לשבת שניה לאחד עשר ואי קשיא י''ב נינהו דהא אין נאכלות עד מוצאי שבת דאותו שבת הוי יום הכפורים הא לא קשיא דלענין אכילת קדשים לילה הולך אחר היום שעבר כדאמר באותו ואת בנו (חולין דף פג.) הילכך מיתקרי י''א:

ואין דוחה. אפייתן:

את יום צום. חל יום הכפורים בערב שבת אין לחם הפנים נאפה בו:

Tossefoth non traduit

ימים טובים של ראש השנה. קודם לשבת נאפה ברביעי ונאכל לשבת שניה לאחד עשר ואי קשיא שנים עשר נינהו דהא אין נאכלות עד מוצאי שבת דבאותה שבת הוי יום הכפורים הא לא קשיא דלענין אכילת קדשים לילה הולכת אחר היום שעבר כדאמר באותו ואת בנו (חולין דף פג.) הילכך מיקרי אחד עשר כך פירש בקונטרס ונראה דלא קשיא מידי דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה דנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש (ר''ה דף ל:) יום שני עיקר ומנינן מיניה יוה''כ ויחול אחר השבת ודנוהגין אותו היום קודש חומרא בעלמא דלא ליזלזלו ביה לשנה הבאה ואם קודם מנחה באו עדים לא עבדינן אלא חד יומא ומחרתו דהוא ערב שבת חול אע''פ שכבר אפו לחם הפנים מערב יו''ט חוזרין ועושין אחרים לקיים לחם חום כמו שנוכל יותר וראשון נאכל בפדיון ואע''פ דאמר בפרק המנחות והנסכים (לקמן מנחות דף קא.) כל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם היכא דאיכא תקנה לא אמר משום לחם חום ביום הלקחו כדאמרי' בפרק התכלת (לעיל מנחות דף מז:) גבי שני כבשים ששחטן על ארבע חלות ותודה ששחטה על שמונים חלות ומיהו קשה היכי חייל יום הכפורים באחד בשבת הא משמע בפרק החליל (סוכה דף נד:) דלא מיקלע באחד בשבת אלא לאחרים שעושין לעולם אחד מלא ואחד חסר ומשנה זו שנויה בפ''ב דערכין (דף ח:) וקתני רישא אין פוחתין מששה חדשים המעוברין בשנה ולא נראה לעבר יותר על שמנה ומשמע התם דאתיא דלא כאחרים:

ואינו דוחה את יום צום. בפרק אלו עוברין (פסחים דף מז.) פריך מהכא דשתי הלחם למאן דאמר מדאורייתא צורכי שבת נעשין ביו''ט דהכא קתני ואפילו דיו''ט ביו''ט לא עבדי ומשני שאני התם דאמר קרא לכם ולא לגבוה ולרשב''ג דאמר משום ר''ש בן הסגן דוחה את יו''ט ואינו דוחה את יום צום מא''ל ס''ל כאבא שאול ומוחק שם בקונטרס יום צום (משמע) [משום] דלא שייך יום צום גבי שתי הלחם ובחנם מחקו דמילתא דרשב''ג מיתניא בתר הנך תרתי בבי דשתי הלחם ולחם הפנים ואתרוייהו פליג רשב''ג ונקט יום צום משום לחם הפנים:

גְּמָ' אָמַר רָבִינָא לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר נְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵין קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב לָא תֵּימָא מִדְּאוֹרָיְיתָא מִיחְזָא חֲזוּ וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ שֶׁלֹּא יְשַׁהֶא אֶלָּא מִדְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי לָא חֲזוּ

Traduction

GEMARA: Ravina said: According to the statement of the one who says vow offerings and voluntary offerings may not be sacrificed on a Festival, do not say they are fit to be sacrificed on a Festival by Torah law and it is the Sages who decreed they may not be sacrificed. The Sages might have issued such a decree so that one would not delay sacrificing his offerings until he ascends to Jerusalem for the Festival. Rather, vow offerings and voluntary offerings are unfit to be sacrificed on a Festival also by Torah law.

Rachi non traduit

גמ' לדברי האומר. במסכת ביצה (דף יט.) מחלוקת:

שמא ישהא. קרבנות כל השנה שיהא נודר ונודב ולא יקריבם עד הרגל ונמצא מכוין וממתין מלאכה עד המועד ועוד שמא יעבור בבל תאחר:

דְּהָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּחוֹבַת הַיּוֹם הוּא וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא יְשַׁהֶא וְקָתָנֵי אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב

Traduction

Ravina explains this may be inferred from the mishna, as the offering of the two loaves is an obligation of the day of Shavuot. It is therefore not possible to say that the Sages decreed they may not be prepared on the Festival lest one delay bringing them. And yet the mishna teaches that baking and preparing the two loaves overrides neither Shabbat nor a Festival. All the more so that vow offerings and voluntary offerings, which do not need to be sacrificed specifically on a Festival, may not be sacrificed on a Festival by Torah law.

Rachi non traduit

וליכא שמא ישהא. שהרי אין יכול להקריבם אלא בו ביום:

הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם

Traduction

MISHNA: With regard to the fine flour for meal offerings or the wine for libations that became ritually impure, as long as they have not yet been consecrated in a service vessel and assumed inherent sanctity, their redemption is possible. If they are redeemed, their sanctity will be transferred to the redemption money. Once they have been consecrated in a service vessel and have assumed inherent sanctity, their redemption is no longer possible, and they are burned like any other offerings that became ritually impure.

מַתְנִי' הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן מִשֶּׁקָּידְשׁוּ בִּכְלִי אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן

Traduction

With regard to consecrated birds, wood for the altar, frankincense, and service vessels, once they became ritually impure they have no possibility of redemption, as redemption of items consecrated for the altar was stated only with regard to a consecrated animal that developed a blemish, not with regard to other consecrated items.

Rachi non traduit

מתני' המנחות והנסכים עד שלא קדשו בכלי. לא קדשו קדושת הגוף אלא קדושת דמים שצריך לפדותן והדמים קדושים:

Tossefoth non traduit

מתני' המנחות והנסכים שנטמאו. בגמרא פליגי אי נטמאו דוקא או אפילו טהורין:

הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת מִשֶּׁנִּטְמְאוּ אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר פִּדְיוֹן אֶלָּא בִּבְהֵמָה

Traduction

GEMARA: According to the mishna, impure meal offerings and libations may be redeemed as long as they have not yet been placed in a service vessel. Shmuel says: Even if they are ritually pure, they also may be redeemed. What is the reason for this? As long as they have not been consecrated in a service vessel, they possess sanctity that inheres only in their value, and items whose sanctity inheres only in their value may be redeemed.

Rachi non traduit

והעופות והעצים והלבונה וכלי שרת שנטמאו אין להם פדיון. שלא נאמר פדיון בקדושת הגוף אלא בבהמה בעלת מום כדמפרש בגמרא:

Tossefoth non traduit

העופות. בשקדם הקדישן למומן מיירי אבל קדם מומן להקדישן נפדין כדתניא בתוספתא ובפרק בתרא דתמורה (דף לג.) דתני לוי הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו וכן תני לוי במתניתיה אפילו חיה ואפילו עופות:

וכלי שרת. לרבי נחמיה דאמר פרק הנהנה (מעילה דף יט:) דיש מועל אחר מועל דאם אחרים מביאין לידי מעילה הוא עצמו לא כל שכן ניחא דאין להם פדיון ואשכחן לרבנן נמי דאין מועל אחר מועל דמדרבנן אין נפדין ובגמרא משמע נמי דהוי דרבנן בעלמא דמפרש כלי שרת ולבונה משום דלא שכיחי:

גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל וַאֲפִילּוּ הֵן טְהוֹרִין נִפְדִּין מַאי טַעְמָא כַּמָּה דְּלָא קָדְשִׁי בִּכְלִי קְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ וּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִפְדִּין

Traduction

The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna: The meal offerings and libations that became ritually impure are redeemed? The Gemara answers: The same is true even if they had not become ritually impure. And the tanna mentions a case where they became ritually impure since he wants to teach the latter clause, which states: Once they were consecrated in a service vessel and have assumed inherent sanctity, they have no possibility of redemption, meaning that even when they became ritually impure and are disqualified from use as an offering, they still have no possibility of redemption. Therefore, the tanna also taught the first clause: That became ritually impure before they were consecrated in a service vessel.

Rachi non traduit

גמ' ואפילו טהורים נפדין. מנחות ונסכים:

וְהָא נִטְמְאוּ תְּנַן הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא נִטְמְאוּ וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי מִיתְנֵא סֵיפָא מִשֶּׁקָּידְשׁוּ בִּכְלִי אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן דַּאֲפִילּוּ נִטְמְאוּ נָמֵי לָא תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי

Traduction

With regard to flour or oil that has been consecrated in a service vessel, the Gemara asks: Isn’t it obvious that they are not redeemed, as they are consecrated with inherent sanctity?

פְּשִׁיטָא קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ

Traduction

The Gemara answers: It was necessary to state that items consecrated in a service vessel cannot be redeemed, as it may enter your mind to say: Since a blemished animal is called impure, as the Gemara will explain shortly, this analogy could be reversed and an impure animal could also have a status similar to that of a blemished animal. And just as in the case of a blemished animal, even though it is consecrated with inherent sanctity, when it develops a blemish it is redeemed, so too these impure items discussed in the mishna may also be redeemed despite their possessing inherent sanctity. Therefore, the tanna teaches us that it is not in this context that the Merciful One called a blemished animal ''impure.''

אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּבַעַל מוּם אִיקְּרִי טָמֵא טָמֵא נָמֵי כְּבַעַל מוּם דָּמֵי וְאַף עַל גַּב דְּקָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף כִּי נָפֵיל בֵּיהּ מוּם מִיפְּרִיק הָנֵי נָמֵי לִיפְּרוּק קָמַשְׁמַע לַן דְּלָאו כִּי הַאי טָמֵא קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַעַל מוּם

Traduction

Rachi non traduit

בעל מום איקרי טמא. מפרש לקמן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source