1.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ _ _ _ שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַבְעִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת דְּתַנָּא קַמָּא קָסָבַר מְקַלְקֵל בְּהַבְעָרָה פָּטוּר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אָמַר חַיָּיב וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּנַפָּח שָׁנוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עַד כָּאן לֹא נִתְגַּלְּתָה טַעְמָהּ שֶׁל הֲלָכָה זוֹ:
לְהַבְעִיר
כְּגוֹן
לְאַשְׁמוֹעִינַן
רַב
2.
כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָא שְׁנָא בְּשֵׁם אֶחָד וְלָא שְׁנָא _ _ _ שֵׁמוֹת פְּלִיגִי:
חַיָּיב
בִּשְׁנֵי
נָמֵי
שִׁמְעוֹן
3.
לָא מִתְעַסֵּק דִּבְרֵי _ _ _ פָּטוּר וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי סָבַר שָׁכַח מְלַקֵּט מִלִּבּוֹ בְּשֵׁם אֶחָד דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב:
שֶׁרַבִּי
שִׁמְעוֹן
אֶת
הַכֹּל
4.
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא _ _ _ מַחְשַׁבְתֵּיהּ דְּהָא לְהַדְלִיק מֵעִיקָּרָא בָּעֵי וּלְבַסּוֹף לְכַבּוֹת וְכִי עֲבַד מַעֲשֶׂה כִּיבָּה וּבַסּוֹף הִדְלִיק הוּא וְאֵימָא פָּטוּר קָא מַשְׁמַע לַן נְהִי דְּאַקְדּוֹמֵי נָמֵי לָא מַקְדֵּים אַחוֹרֵי נָמֵי לָא מְאַחַר:
אִיתְעֲבִד
נִתְגַּלְּתָה
לְבָנוֹת
בְּהַבְעָרָה
5.
רָבָא אָמַר לִיקְדֹּם אִיכָּא _ _ _:
שָׁכַח
נָמֵי
מִשֵּׁם
בֵינַיְיהוּ
1. בַּר ?
n. pr.
1 - fils.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
1 - enfant, jeune homme.
2 - serviteur.
3 - n. pr. (נַעֲרַי...),
2 - serviteur.
3 - n. pr. (נַעֲרַי...),
brouillard épais, ténèbres.
2. .ח.י.ב ?
paal
1 - être ému, frémir.
2 - mugir.
2 - mugir.
hifil
1 - tonner.
2 - irriter.
2 - irriter.
hitpael
gronder, s'indigner.
nitpael
gronder, s'indigner.
peal
tonner.
afel
1 - faire murmurer.
2 - lever la main.
2 - lever la main.
hitpeel
1 - murmurer.
2 - se vanter.
2 - se vanter.
paal
1 - couvrir d'une peau.
2 - former une croûte.
2 - former une croûte.
hifil
former une croûte.
paal
devoir, être débiteur.
piel
rendre coupable, obliger.
poual
obligé.
hitpael
obligé, s'obliger.
nitpael
obligé, s'obliger.
paal
1 - garder, veiller.
2 - assiéger.
3 - נְצֻרִים lieux cachés.
2 - assiéger.
3 - נְצֻרִים lieux cachés.
peal
grésiller.
3. כָּאן ?
fureur.
n. pr.
ici.
habituel.
4. מַשְׁמָע ?
terrasse, rempart, tranchée.
sens habituel, signification, conclusion logique.
n. pr.
n. pr.
5. ?
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10