Daf 44b
מַתְנִי' דַּדִּין שׁוֹכְבִין כְּשֶׁל אִשָּׁה, כְּרֵיסוֹ צָבָה, טִיבּוּרוֹ יוֹצֵא, נִכְפֶּה — אֲפִילּוּ אַחַת לְיָמִים, רוּחַ קְצָרָה בָּאָה עָלָיו, הַמְאוּשְׁבָּן, וּבַעַל גֶּבֶר.
Rachi (non traduit)
מתני' דדין שוכבין. גדולים:
נכפה. נופל מחמת חולי:
אחת לימים. שאינו נופל אלא פעם אחת לימים שתבא לזמן קבוע:
רוח קצרה. רוח שד:
מאושבן. ביציו גדולים:
בעל גבר. גידו גדול:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים, וְאֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּיקֵּשׁ לְהַשְׁתִּין מַיִם וְלֹא הִשְׁתִּין, וְנִמְצָא כְּרֵיסוֹ צָבָה.
Rachi (non traduit)
גמ' ואין שותין מים. דדרך תלמיד חכם להיות צנוע באכילה ובשתיה אבל להטיל מים לא ליהוי צנוע שמא ימתין ויסתכן:
Tossefoth (non traduit)
ואין שותין מים בפני רבים. פירש בקונטרס דרך ת''ח להיות צנוע באכילה ושתיה והא דאמר בסוף כיצד צולין (פסחים דף פו:) דרב הונא בריה דרב נתן אשתי כסא בתרי זמני ולא מהדר אפיה וקאמר התם כלה תנן משמע התם שדרך לשתות בפני רבים בלא חזרת פניו היינו בשעת סעודה דומיא דכלה ובהלכות דרך ארץ אמרינן דברבים הופך פניו לצד אחר וישתה מים נראה דנקט מים לפי שאין רגילין לשתות כולן מים אלא הצמא בלבד אבל שאר דברים רגילין לשתות יחד ור''ת אומר דה''ק דאפילו לאותן הצנועים שלא לשתות מים בפני רבים לא ליהוי צנוע להטיל מים שמא ימתין ויסתכן:
שְׁמוּאֵל אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְרִגְלָא, נְגַדוּ לֵיהּ גְּלִימָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דַּאֲבוּהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֶתֵּן לָךְ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי וְזִיל אַהְדַּר עוֹבָדָא. אַתְּ — דְּאֶפְשָׁר לָךְ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ — לִיסְתַּכַּן.
Rachi (non traduit)
איצטריכא ליה. להטיל מים:
בשבתא דריגלא. שלשים יום קודם הרגל דשואלין ודורשין בהלכות הרגל כדאמרינן במגילה (דף ד.):
נגדו ליה גלימא. פרסו סדין בינו לבין העם:
אהדר עובדא. דרוש שאסור להמתין מלהטיל מים עד שיהא לו צניעות:
את דאפשר לך. לפרוש סדין לפי שחשוב אתה:
ואי ליצטרך אינש אחרינא דלא אפשר ליה וימתין עד שילכו העם ויסתכן ויהא עקור:
מָר בַּר רַב אָשֵׁי אִיצְטְרִיךְ אַגּוּדָּא גַּמְלָא, אַשְׁתֵּין. אֲמַרוּ לֵיהּ: חֲמָתָךְ קָאָתְיָא! אֲמַר לְהוּ: בְּאוּדְנַהּ.
Rachi (non traduit)
חמתך. חמותך:
באודנה. אפילו בתוך אזנה הייתי מטיל מים אם לא היה לי מקום אחר קודם שאמתין וכ''ש בפניה:
וְתִיפּוֹק לִי מִשּׁוּם עַלְקָא! בְּשׁוֹתֵת.
Rachi (non traduit)
ותיפוק לי משום עלקא. דקתני לעיל שבקש להשתין ולא השתין ונמצא כריסו צבה ממאי דמשום המתנה הוה ליה דלמא עלקא שתה שקורין שנשוא''ה לפיכך צבה כריסו:
בשותת. שאינו יכול להטיל מים יפה לאחר כן אלא שותת טיפין טיפין דודאי מחמת עיכוב שתן הוה ליה:
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, אֶחָד מוֹצִיא שֶׁתֶן וְאֶחָד מוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִצְרָךְ, אִם נִקְּבוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה — נִמְצָא עָקָר.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ''לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ''? אֵימָתַי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר? בִּזְמַן שֶׁ''בִּבְהֶמְתֶּךָ''.
Rachi (non traduit)
בזמן שבבהמתך. שתשים עצמך כבהמה שלא תהא צנוע בהטלת מים:
Tossefoth (non traduit)
אימתי לא יהיה בך עקר ועקרה בזמן שבבהמתך. תימה היאך יכולין להשים עצמן כבהמה בהטלת מים שהיו צריכין לצאת חוץ מן המחנה ולהרחיק ג' פרסאות כדאמרי' בפ' בתרא דיומא (דף עה:) דאין נפנים לא בצדיהם ולא לפניהם אלא לאחריהם והיינו אפילו בקטנים דבפרק מי שמתו (ברכות דף כה.) מוקמא ויתד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת וגו' בקטנים:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ''לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר'' — מִן הַתַּלְמִידִים, ''וַעֲקָרָה'' — שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלָּתֶךָ עֲקוּרָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מֵשִׂים עַצְמְךָ כִּבְהֵמָה.
Rachi (non traduit)
שלא תהא תפלתך עקורה כו'. וכשתתפלל [על בנים] תהא נשמעת תפלתך:
כבהמה. שלא תמתין מלהטיל מים:
Tossefoth (non traduit)
שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום בזמן שאתה משים עצמך כבהמה. פירש בקונטרס שלא תהא עקורה כשאתה מתפלל על בנים ונראה דלכל תפלה קאמר כדאמר שאין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כבהמה כדכתיב אדם ובהמה תושיע ה' ובמי שמשים עצמו כמי שאינו כדכתיב (איוב כ''ו:
ז') תולה ארץ על בלימה (חולין דף פט.):
אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם לֹא עַל כְּלֵי חֶרֶס, וְלֹא עַל מְקוֹם קָשֶׁה, דְּאָמַר רַב: הָנֵי מְדוֹרֵי דְּבָבֶל מְהַדְּרִי מַיָּא לְעֵין עֵיטָם. אָמַר אַבָּיֵי: הָא אִיתְּתָא לָא תְּקוּם לְהֶדְיָא בְּאַנְפֵּי יָנוֹקָא, אַגִּיסָא לֵית לַן בַּהּ.
Rachi (non traduit)
לא על (גב) כלי חרס. בתוך עביט של מימי רגלים לפי שמשליכין אותו בנהר בסמוך להם ונהרות בבל הולכין ומתעכבין בעין עיטם כדמפרש:
ולא על מקום קשה. שאינן בולעין וצפין על הקרקע עד שנשטפין למקום מדרון ונופלין לנהר:
ואמר רב הנך מדורי דבבל. מקומות מדרון שבבבל:
מהדרי לעין עיטם. שבו כ''ג טובל ביוה''כ כדאמרי' במסכת יומא בפרק ג' (דף לא.):
לא תיקום להדיא באפי ינוקא. כשהיא מטלת אל תעמוד ממש כנגד התינוקות דחוצפתא היא:
[אגיסא]. אם לצד אחר שאין משתנת בפני התינוק ל''ל בה:
Tossefoth (non traduit)
לא ישתין אדם מים לא על (גבי) [כלי] חרס ולא על גבי מקום קשה. הנך חומרות דוקא בבבל כדאמר טעמא משום דהני מודרי דבבל מהדרי מיא לעיטם שעל נהר פרת דדרך המים ללכת דרך הילוכם לעין עיטם דפרת מתערב בכל מימות שבעולם כדאמר לקמן בפ''ט (בכורות דף נה.) הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם ואפילו עינאתא דמדלייא אמרינן לקמן דהנהו סולמי דפרת נינהו ובסוכה (דף נג.) נמי אמרינן דכרינן פורתא ונבעי מיא הנהו סולמי דפרת הוו ואע''ג דסולמי דפרת מתערבין בכל מימות שבעולם אין לאסור אלא שבבבל כדפרישית שדרך הילוכו של פרת מתערב בעין עיטם והוה משמע מכאן דפרת הולך מבבל לא''י אבל שאלתי לאחד מא''י ואמר לי שיורד מא''י לבבל וכן מוכח לקמן בפ''ט (בכורות דף נה:) דאמרינן מטרא במערבא סהדא רבא פרת וכן פירש שם בקונט' וזהו דוחק לומר דאפילו הולך מבבל לא''י ניכר כשגדל הנהר מחמת רוב גשמים ומתרבה הנהר לאחוריו מתוך רבוי המים:
האי איתתא לא תיקום להדיא באפי ינוקא. אע''ג שאינה מגלה עצמה איכא חוצפא כשהיא מטילה מים והתינוק עומד בפניה דהא אין דרך אשה לגלות עצמה לפניה לא לקטנים ולא לגדולים כדמוכח בפ' מי שמתו (ברכות דף כג:):
תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן, סִילוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב קַטִּינָא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דָּם רָבֶה — שְׁחִין רָבֶה, שִׁכְבַת זֶרַע רָבָה — צָרַעַת רָבָה, צוֹאָה רָבָה — הִדְרוֹקָן רָבֶה, מֵי רַגְלַיִם רָבִין — יֵרָקוֹן רָבֶה.
Rachi (non traduit)
עמוד. גדולים:
הדרוקן. חולי מעיים:
סילון. קטנים:
דם רבה שחין רבה. המרבה דם שאינו מקיז מרבה שחין:
שכבת זרע רבה. מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת:
Tossefoth (non traduit)
לידי הדרוקן כו' לידי ירקון. משמע דהדרוקן וירקון תרי מילי נינהו ומיהו נראה שהם ענין אחד דאמרי' ביבמות (דף ס:) העבירום לפני ציץ כל שראויה לביאה פניה מוריקות דאמר סימן לעבירה הדרוקן:
רוּחַ קַצְרִית בָּאָה עָלָיו. מַאי נִינְהוּ? תָּנָא: רוּחַ בֶּן נְפָלִים בָּאָה עָלָיו.
Rachi (non traduit)
נאלת רוח שטות ע''י שד זהו בן נפילים נוייטו''ן:
הַמְאוּשְׁבָּן וּבַעַל גֶּבֶר. תָּנָא: מְשׁוּבָּן בַּבֵּיצִים, וּבַעַל גֶּבֶר בַּגִּיד. תָּנָא: מְשׁוּבָּן — זֶה הַקַּיָּין, הַגְרַבְתָּן — זֶה בַּעַל קִיק; קַיָּין — בַּבֵּיצִים, גְּרַבְתָּא — בַּגִּיד.
Rachi (non traduit)
הקיין. היינו משובן:
הגרבתן. היינו מין בעל גבר:
בביצים. שביציו גדולים:
בגיד. שגידו גדול:
וְעַד כַּמָּה? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה: עַד רְכוּבָּה. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: עַד רְכוּבָּה — פָּסוּל, לְמַעְלָה מִן רְכוּבָּה — כָּשֵׁר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עַד רְכוּבָּה — כָּשֵׁר, לְמַטָּה מִן הָרְכוּבָּה — פָּסוּל.
Rachi (non traduit)
ועד כמה. יגדל הגיד שיהא פסול:
מַתְנִי' אֵין לוֹ בֵּיצִים, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת — הֲרֵי זֶה ''מְרוֹחַ אָשֶׁךְ'' הָאָמוּר בְּתוֹרָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁנִּימּוֹחוּ אֲשָׁכָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין.
Rachi (non traduit)
מתני' שנמרחו אשכיו. שנימוחו ביציו:
שהרוח באשכיו. שביציו נפוחים:
שמראיו חשוכים. שהוא שחור ככושי. ולא בביצים משתעי כלל:

גְּמָ' קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָא ''חֲסַר אָשֶׁךְ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הַאי ''מַמְרוֹחַ אָשֶׁךְ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: שֶׁהָרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו.
Rachi (non traduit)
גמ' קשיא ליה לר' ישמעאל. כלומר להכי פליג רבי ישמעאל את''ק משום דקשיא ליה א''כ דבשאין לו ביצים מישתעי קרא חסר אשך מיבעי ליה:
תני שנמרחו אשכיו. להכי תני ר''י שנמרחו אשכיו:
ממרוח אשך מיבעי ליה. דהא מ''ם דמרוח משמשת היא:
קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס: הַאי ''רוּחַ אָשֶׁךְ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִין, קָסָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין.
Rachi (non traduit)
גורעין ומוסיפין. גורעין חי''ת ממרוח ואלף מאשך ומוסיפין ח' במקום אלף על אשך ואלף במקום חי''ת על מרוח והוי מרואו חשך:
הַיְינוּ כּוּשִׁי! רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לָא תָּנֵי ''כּוּשִׁי''.
Rachi (non traduit)
היינו כושי. וכושי בהדיא קתני מתני (לקמן בכורות מה.) הכושי והגיחור:
מַתְנִי' מַקִּישׁ בְּקַרְסוּלָּיו, וּבְאַרְכֻבּוֹתָיו,
Rachi (non traduit)
מתני' המקיש בקרסוליים. שארכבותיו עוקמות לחוץ וקרסוליו לפנים ונוקשין זה לזה כשהוא מהלך. ובארכבותיו היינו איפכא שרגליו עקומות לחוץ ומרחיק זה מזה עד שארכבותיו מלמעלה העקומות כלפי פנים נוקשות זו לזו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source