Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 20b

לִגְמָרֵיהּ — לָא אָמְרִינַן יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין, לִסְבָרֵיהּ — אָמְרִינַן יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין.

Traduction

According to Rabbi Yehoshua’s tradition of the opinion of the Rabbis, we do not say that an animal gives birth after incomplete months, and therefore if it gave birth within its first year it must have become pregnant within thirty days of the discharge, which means the discharge was not indicative of a fetus and does not exempt the next offspring from being counted a firstborn. According to Rabbi Yehoshua’s own reasoning, we say an animal gives birth after incomplete months, and consequently it is possible the animal became pregnant later than thirty days after the discharge and its term of pregnancy was shorter than normal. If so, the discharge does exempt the next offspring from firstborn status.

Rachi non traduit

לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין. הלכך לא נקט סוף ששה:

לסבריה אמרינן. דלא גמר בהמה מאשה. מקצת יום אחרון של חדש חמישי לעבורה ככולה ויולדת בו ביום הלכך אפילו אית לן דזעירי ונתעברה במרחשון יולדת ביום אחרון של אדר דהוי שנתו:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא אָמְרִינַן יוֹלֶדֶת, וְהָכָא בְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ קָמִיפַּלְגִי. לִסְבָרֵיהּ — אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ, לִגְמָרֵיהּ — לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.

Traduction

And if you wish, say that everyone accepts Ze’eiri’s statement and we do not say that an animal gives birth prematurely, and here, they disagree with regard to whether or not the halakhic status of part of the day is like an entire day: According to Rabbi Yehoshua’s reasoning we say part of the day is like an entire day, and therefore it is possible for the goat to have become pregnant on the thirtieth day after experiencing the discharge and to give birth precisely five months later, just before the year ends. According to his tradition of the opinion of the Rabbis, we do not say part of the day is like an entire day, which means that the earliest possible birth is on the first day of the second year.

Rachi non traduit

מקצת היום. שגמר חדש חמישי או של טינוף:

ה''ג לגמריה לא אמרינן מקצת היום ככולו:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי לֹא בָּאתִי לִידֵי מִדָּה זוֹ, אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּדוּעַ כּוּ'. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

Traduction

The baraita taught that Rabbi Akiva says: I have not arrived at this method of determining firstborn status. Rather, in any case where it is known the animal had previously given birth, the priest has nothing here. And in any case where it is known the animal had not previously given birth, its firstborn is given to the priest. And if it is uncertain, it may be eaten in its blemished state by the owner. The Gemara asks: What difference is there in practice between the opinions of Rabbi Akiva and Rabbi Yehoshua?

Rachi non traduit

מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושע. דבבציר מהכי מי ילדה:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: חָלָב פּוֹטֵר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: חָלָב פּוֹטֵר, הַלֵּךְ אַחַר רוֹב בְּהֵמוֹת, וְרוֹב בְּהֵמוֹת אֵין חוֹלְבוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יוֹלְדוֹת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: הָא אִיכָּא מִיעוּטָא דְּחוֹלְבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹלְדוֹת.

Traduction

Rabbi Ḥanina of Sura says: There is a difference between them in a case where the animal came into the Jew’s possession after it had already started to produce milk. They differ as to whether or not the production of milk is sufficient to exempt an animal from having its next offspring counted a firstborn. Rabbi Akiva holds: Milk exempts it, as we follow the majority of animals, and the majority of animals do not produce milk unless they have given birth. And Rabbi Yehoshua holds: Since there is a minority of animals that do produce milk even though they have not given birth, the animal that is born later is an uncertain firstborn.

Rachi non traduit

חלב פוטר. אם חולבת אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל לא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה והרי היא חולבת:

ר' יהושע סבר. טינוף פוטר ולא חלב:

Tossefoth non traduit

חלב פוטר איכא בינייהו. פסק ר''ת דחלב אינו פוטר דלקמן בפירקין (בכורות דף כד.) מסקינן כרשב''ג דאמר בלוקח בהמה מניקה מעובד כוכבים דפטורה מן הבכורה דלא מרחמא אא''כ ילדה אבל מטעם חלב לחוד לא מיפטרא אי לאו דאיכא ולד בהדה דחזינא דמרחמא ליה ומניקתו ומתוך כך מדקדק ר''ת דהכי הלכתא דחיישינן למיעוטא היכא דאיכא חזקה בהדה כי הכא שהיא בחזקת שלא ילדה ואפילו לא קיימא לן כרבי מאיר דמטהר בההיא דרוב תינוקות מטפחים (נדה דף יח:) מטעם סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר מיהא חיישינן ואע''ג דבפ''ק דחולין (דף יא:) משמע דאין הלכה כר''מ אפילו להחמיר דקאמר לר''מ דחייש למיעוטא היכי אכיל בשרא משמע דאין הלכה כן דלא קאמר היכי אכלינן בישרא מכל מקום היכא דחזקה מסייעתו חיישינן והכא איכא חזקה דהעמד בהמה בחזקת שלא ילדה וסמוך מיעוטא דחולבות ואע''פ שאינן יולדות לחזקה והא דאמרינן פ''ק דחולין (דף ג:) דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה ההוא רובא מצוי הוא ושכיח טובא כענין שמצינו בריש גיטין (דף ב:) ואפילו לר''מ דחייש למיעוט' סתם ספרי דדייני מגמר גמירי והמיעוט לא שכיח ולא חייש ליה ר''מ כדאמרינן בריש בנות כותים (נדה דף לב.) וכן י''ל בההיא דיבמות (דף קכא:) דמים שאין להם סוף דדיעבד אשתו מותרת ולא אמרינן סמוך מיעוטא דנמלטים לחזקת אשת איש ומה שהחמירו שם לכתחלה משום חומרא דאשת איש וגוסס נמי לא אזלינן ביה בתר רובא להעיד עליו להשיא את אשתו וגם באתרא דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוט מקדשי והדר מסבלי דאיכא רובא וחזקה להתירא חיישינן למיעוטא להחמיר לפי גירסת רבינו חננאל בקדושין בפרק שני (דף נ:) ויש לתמוה אהא דפריך הכא לר' יהושע דאמר חלב אינו פוטר מהא דא''ר יהושע ביבמות (דף קיט.) יצתה מליאה אינה חוששת כדמפרש דלא חייש למיעוטא דזכרים ודוחק מתוך כך לומר איפוך ומאי קשה בההיא דיבמות ליכא חזקה בהדי מיעוטא אבל בהדי מיעוטא דחולבות איכא חזקה ולפיכך חייש ועל כרחין מתניתין דהתם נמי מוכחא דיש חילוק דרישא דלא תנשא ולא תתייבם כו' מפרש התם מטעם סמוך מיעוט לחזקה ולא פליג עליה ר' יהושע דאין לומר דפליג בסיפא וה''ה ברישא דאדרבה הוה ליה לאשמועינן דפליג ברישא ואע''ג דאיכא חזקה וכ''ש בסיפא וי''ל כיון דמשכח ברייתא איפכא לא חש מלתרץ מיהו תימה דלמאי דמפיך כ''ש דתקשי לן דכאן א''ר יהושע חלב פוטר אלמא לא חייש למעוטא ואע''ג דאיכא חזקה בהדה ובההיא דיבמות משמע דלא פליג ר' יהושע אלא בסיפא אבל ברישא מודה ואי הוה אמרינן דלא חשיב מיעוט דאיכא חזקה בהדה מה שהיא בחזקת שלא ילדה שאדרבה העמד ולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהוא חולין במעי אמו אז הוה אתי שפיר וגם הא דצריך לומר איפוך אבל קשה דא''כ ר''ש בן גמליאל דסבר חלב אינו פוטר אלמא חייש למיעוטא ואע''ג דליכא חזקה בהדה ובריש כל הצלמים (ע''ז דף מ:) משמע דלא חייש למיעוט ולא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר''מ מטעם דחייש למיעוט ועוד קשיא דבסוף אין מעמידין (עבודה זרה דף לט:) מ דר' יוחנן סבר כר''מ בגבינות בית אונייקי דסתמא כר' מאיר וטעמא דר''מ משום דחייש למיעוט כדמפרש בההוא פרקא ובפ''ק דחולין (דף ה:) דר' יוחנן אכל משחיטת כותי ולא חייש למיעוט החשודים כדקאמר ר''מ התם גבי יינם אע''ג דאיכא חזקה בהדה דלא נשחטה וי''ל דאיכא סתמי טובא דלא חיישינן למיעוטא ועוד דהתם סתם ואח''כ מחלוקת בריש כל הצלמים פלוגתא דר''מ ורבנן אבל עוד ק' דלקמן (בכורות דף כד) משמע דר' יוחנן אית ליה הלכה כר''ש בן גמליאל גבי ההוא דראה חזיר כרוך אחר רחל ויש לתרץ דאין להחזיק כל הכותים כרשעים אלא להרשע לבדו ועוד קשה דבפ' עשרה יוחסין (קדושין דף פ.) גבי רוב תינוקות מטפחים משמע דר' יוחנן סבר כרבנן דקתני שני דברים אין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמו שיש בהן דעת לישאל ומיהו מצינו למימר דלעולם כדאמר דמילתיה דר''ש בן גמליאל סבר ר' יוחנן כוותיה בההיא דמשמע דמדפטר מטעם דלא מרחמא להניק אא''כ ילדה ונפקא מינה היכא דחזינן דהוה לה חלב קודם לידה [אם אח''כ ראינוה מניקה] דההיא לא מיפטרא מטעם חלב אי לאו טעמא דלא מרחמא ולפי זה אפשר דהוי רבן שמעון בן גמליאל סבר חלב פוטר ואין ראיה השתא לר''ת למיעוט היכא דאיכא חזקה בהדה מהא דפסקינן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ומיהו קשה דר''ש בן גמליאל דאמר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ומפרש אם לאו כלומר אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי אלמא חייש למיעוט נפלים ובריש כל הצלמים לא חייש למיעוט ובלאו קשיא דרשב''ג קשיא נמי הלכתא אהלכתא דלא חיישינן למיעוט כדמשמע בחולין דלא פריך היכי אכלינן בישרא ובההיא דשבת (דף קלו.) קיימא לן כרשב''ג כדמוכח התם וי''ל דמן הדין היה לנו לפסוק כרבנן ואדרבנן סמכינן בשעת הדחק כדמוכח בהחולץ (יבמות דף לז.) אלא מדרבנן החמירו ביבמה הואיל ומת תוך שלשים ואע''פ שנפל מן הגג או אכלו ארי שמא ישתקע הדבר ויאמרו העולם שפיהק ומת ויבא לידי לעז וקלקול ולכך עשאוהו כספק גם לענין אבילות שלא יבא להקל בעדות ועוד שבכל מקום הלכה כדברי המיקל באבל ובלא שהה ח' ימים בבהמה העמידו כרבן שמעון בן גמליאל דאי לא הא לא קיימא הא ועוד דמשום היא גופה שאם נתיר לשוחטו לאוכלו כשהוא בריא יכול לשוחטו כשהוא חולה וקרוב לפיהוק של מיתה דהשתא איכא ריעותא ואין לדקדק דר' שמעון בן גמליאל לא חייש למיעוט מהא דחיישי למיעוט רבי עקיבא ור' טרפון בפ' קמא דמכות (דף ז. ושם ד''ה דילמא) שמא במקום סייף הוה נקב ורבי שמעון בן גמליאל קאמר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל דדילמא התם הוא דלא חייש משום דחשבינן כלא איפשר שאם כן לא יהרג אדם לעולם ואפילו ר' מאיר מודה כדקאמר בפ''ק דחולין (ד' יא:) והא דבעי למימר לרבי עקיבא דחלב פוטר ולא חייש למיעוט הוה מצי לאקשויי מההיא דמכות דחייש שמא במקום סייף נקב הוה ורשב''ג קאמר דלא חייש אלא דלא רצה להאריך ועוד אין נראה לרבינו תם לפרש כלל טעמייהו משום דחיישי למיעוטא דבהדיא חשיב לא אפשר בפ''ק דחולין (דף יא:

ושם) אלא אמרי רבנן דכשהיו שואלים לעדים ראיתם אם במקום סייף נקב הוה והם אומרים אין אנו יודעים בטלה עדותם אע''פ שאם לא היו שואלין היה נהרג מידי דהוה זה אומר בסייף הרגו וזה אומר בארירן הרגו דאין זה נכון אע''ג דאי לא שיילינן להו הוה נהרג ולא חיישינן דדילמא אי שיילינן מינייהו הוי מכחשי אהדדי ומיהו אין זה קושיא לחושבו כלא איפשר דאיפשר כגון שנתגלה קרום של מוח וראוהו עדיין שלם ובחולין דחשבינן ליה לא איפשר לפי שדוחק להעמיד בו הפסוק ומאן דפטר סבר שבקיה לקרא דדחיק ומוקים אנפשיה:

וּמִי חָיֵישׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְמִיעוּט? וְהָתְנַן: הָיְתָה לָהּ חֲמוֹת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת, יָצְאָה מְלֵיאָה — חוֹשֶׁשֶׁת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.

Traduction

The Gemara asks: And is Rabbi Yehoshua concerned for a minority? Didn’t we learn in a mishna (Yevamot 119a): If a woman’s husband passed away before she had given birth to any children and the husband had no known brothers who could perform levirate marriage, even though she has a mother-in-law who traveled overseas and may have conceivably given birth to a male who could later perform levirate marriage, she does not need to be concerned for that possibility and may marry another man without finding out if a male child had been born. But if the mother-in-law left while she was full, i.e., pregnant, the daughter-in-law must be concerned that a male might have been born. Rabbi Yehoshua says: She does not need to be concerned.

Rachi non traduit

היתה לה חמותה. אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ומת בעלה בלא בנים ואח אין לו ויש לה חמותה במקומה שיצאת משם:

אינה חוששת. שמא נולד בן לחמיה והויא זקוקה ליבם:

יצאת מליאה. שהיתה חמותה מעוברת כשיצתה זו משם חוששת:

וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? קָסָבַר: רוֹב מְעוּבָּרוֹת יוֹלְדוֹת, וּמִיעוּט מַפִּילוֹת, וְכָל הַיּוֹלְדוֹת — מֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת. סְמוֹךְ מִיעוּטָא דְּמַפִּילוֹת לְמֶחֱצָה דִּנְקֵבוֹת, וְהָווּ לְהוּ זְכָרִים מִיעוּטָא, וּלְמִיעוּטָא לָא חָיְישִׁינַן!

Traduction

And we say: What is the reasoning of Rabbi Yehoshua? He holds the majority of pregnant women give birth to a child and a minority miscarry. And of all those who give birth, half bear males and half bear females. Combine the minority of those who miscarry with the half that give birth to females, and conclude that the males are in fact a minority, and we are not concerned for a minority. Evidently, Rabbi Yehoshua holds there is no need to be concerned for a minority.

Rachi non traduit

ומחצה נקיבות. שאינה זוקקת לייבום:

אֶלָּא אֵיפוֹךְ, וְהָתַנְיָא: חָלָב פּוֹטֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חָלָב אֵינוֹ פּוֹטֵר.

Traduction

Rather, reverse the two opinions in the mishna. And in fact it is taught in that manner in a baraita: The production of milk exempts an animal from having its offspring counted a firstborn; this is the statement of Rabbi Yehoshua. Rabbi Akiva says: The production of milk does not exempt an animal from having its offspring counted a firstborn.

Rachi non traduit

אלא איפוך. תרצתא דר' יהושע סבר טינוף פוטר והוא הדין לחלב ואתא ר' עקיבא למימר כל שידוע שביכרה ואפילו על ידי טינוף אין כאן לכהן כו' ספק ואפילו חולבת:

והתניא. בניחותא:

תָּנוּ רַבָּנַן: גְּדִיָּיה שֶׁיָּלְדָה שָׁלֹשׁ בָּנוֹת, וְכָל בְּנוֹתֶיהָ יָלְדוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ — כּוּלָּן נִכְנָסוֹת לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי רָאִיתִי שֶׁעִישְּׂרָה בְּתוֹךְ שְׁנָתָהּ. לְמָה לִי לְמִיתְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ? תּוֹלֵיד חַד מִינַּיְיהוּ תְּלָת, וְאִינָךְ תַּרְתֵּי תַּרְתֵּי!

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: In the case of a kid that gave birth to female triplets and all her offspring each gave birth to female triplets, all of them, i.e., the offspring and their offspring, enter the pen to be tithed. The animal tithe applies only if one owns at least ten or more animals born in the same year that are not male firstborns. Rabbi Shimon says: I saw a single kid that yielded enough offspring to be subject to the tithe within its first year of life. The Gemara asks: Why do I need the baraita to teach that each offspring gave birth to three other offspring? Let one of them give birth to three, and let the other two give birth to two each, so that there are a total of ten goats born within a single year, which are therefore subject to the tithe.

Rachi non traduit

גדייה. נקט משום דדרכה לילד וולדות הרבה בעיבור אחד:

אני ראיתי גדייה שעישרה בתוך שנתה. כלומר בתוך אותה שנה שילדה השלש בנות חזרו הבנות וילדו עד שנכנסו כולן לדיר להתעשר באותה שנה הן ובנותיהם. ולקמן בעי מאי נפקא מיניה לת''ק:

גדייה שלש בנות. בכרס אחד וכל בנותיה ילדו שלש שלש. להכי נקט שלש לשון נקבה דאי הוו זכרים לא הוו מתעשרי דאיכא ג' בכורות ותו לא פיישי עשר:

כולן נכנסים לדיר להתעשר. יחד דכולן יכולין להיות נולדין מאלול לאלול השלש בנות ותשע בנותיהן דאי לא הוו נולדים בשנה אחת לא הוו מיעשרי אהדדי דבאחד באלול ראש השנה למעשר ואין מצטרפין אותן שנולדו לאחר אלול כדמפרש בפרק מעשר בהמה (לקמן בכורות דף נז:) והנך יכולין להיות בנות שלה בשנה אחת כגון שנולדו הבנות באחד באלול ונתעברו לסוף ששה חדשים וילדו קודם אלול ולמה לי למיתנא שלש בנות דילדו כולהו הג' בנות כו':

לימא קסבר מטנפת אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה. משעת טינוף עד סוף שנה והאי נמי אינה יכולה לילד הואיל וילדה שלש בנות בתחלת השנה. ולהכי נקט מטנפת דסד''א דמטנפת נמי שוהא לילד כיולדת ובעי למיפשט נמי מינה סתמא אי כתנא קמא אי כר' יהושע דפליג לעיל במטנפת:

ומשני אפילו אם תימצי לומר מטנפת חוזרת ויולדת שילדה ודאי אינה חוזרת דברי הכל היא:

איכא בינייהו דזעירי. וכגון שטינפו הבנות לסוף ששה ללידתן בתחלת חדש שביעי תנא קמא דלא נקט לישנא דתוך אית ליה דזעירי דתו לא מקבלי זכר עד ראש חדש שמיני וימי עיבורן ה' חדשים שלימין אישתכח דלא ילדו עד יום אחד בשנה שניה ומשכחת לה אפילו הכי נכנסות יחד לדיר אימהות ובנות חוץ מן הזקינה כגון שהיתה שנה מעוברת דיום אחד בשנה שנייה שלהן עדיין ראש חדש אב ורבי שמעון דנקט תוך שנתן ביום אחרון של שנה נולדו ומחוסרי זמן הן עד שבעת ימים ור' שמעון סבר מחוסר זמן הן עד דמתעשרי:

אַיְּידֵי דְּאִיכָּא חֲדָא דְּלָא סַגִּיא בְּלָא שָׁלֹשׁ, תְּנָא כּוּלְּהוּ דְּיָלְדוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵי שָׁלֹשׁ כְּלָל? לֵילְדוּ כּוּלְּהוּ תַּרְתֵּי, וְתִיהְדַּר אִיהִי וְתוֹלֵיד בַּהֲדַיְהִי!

Traduction

The Gemara answers: Since there is one goat in this case that would not produce a sufficient number of offspring without giving birth to three, the baraita taught a case where all three goats gave birth to three offspring each, for the sake of consistency. The Gemara asks: But why do I need to teach that any goat gave birth to three at once at all? Let all the second-generation goats give birth to two offspring, and let her, the mother of the three second-generation goats, give birth again to another goat together with them. The fact that the baraita did not teach this case indicates that a goat cannot give birth again within the same year.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source