Daf 79b
לְעוֹלָם בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אוֹ לָא וְכֵיוָן דִּלְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּמַאי פְּלִיגִי
Rachi (non traduit)
ספוקי מספקא ליה כו'. ולקמיה מתרץ רב פפא לכולהו מתנייתא בין דאותו ואת בנו ובין דכסוי ובין דמתנות:
הכי גרסינן לעולם בצבי הבא כו':
אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן מַאי חַיָּיב בַּחֲצִי מַתָּנוֹת אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִיחַיַּיב בְּכוּלְּהִי מַתָּנוֹת
Rachi (non traduit)
ליחייב בכולהו. דהא פשיטא ליה דאין חוששין וכוליה שה הוא:
בשלמא לרבנן. אף על גב דמספקא לן שמא חוששין ולא הוי כוליה שה ואיכא למיפרך אמאי יהיב ליה כוליה איכא לתרוצי מאי חייב דקאמרי רבנן חייב בחצי מתנות משום צד שיות דאם ואידך פלגא אמרינן ליה אייתי ראיה דאין חוששין והוי כוליה שה ושקול:
אלא בצבי הבא כו'. דאיכא צד שיות מן האם:
אֶלָּא לְרַבָּנַן נְהִי דְּקָסָבְרִי שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה בִּשְׁלָמָא פַּלְגָא לָא יָהֵיב לֵיהּ אִידַּךְ פַּלְגָא לֵימָא לֵיהּ אַיְיתִי רְאָיָיה דְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וּשְׁקוֹל
Rachi (non traduit)
בשלמא פלגא לא יהיב ליה גרסינן. כלומר בשלמא פלגא דמתנות לא פרכינן עלייהו מידי דודאי פשיטא ליה דלא יהיב ליה דאי נמי חוששין ושה ואפילו מקצת שה לא מיחייב אלא פלגא דצד שיות דכיון דאפשר למיפלגינהו יהיב פלגא דשיות ומעכב פלגא דצד צבי דאיכא למ''ד הכי בפרק הזרוע (לקמן חולין דף קלב.) והאי דקתני לרבנן נוהגין בפלגא מתנות קאמרי ומשום דילמא חוששין אלא הא קשיא לן אידך פלגא גופיה דקא מחייבי רבנן למיתביה לכהן אמאי והא כהן מוציא מחבירו הוא וקי''ל בכל דבר ספק המוציא מחבירו עליו הראיה ונימא האי ישראל לכהן אייתי ראיה דחוששין לזרע האב ושקול פלגא דצד שיות וכל כמה דלא אייתית ראיה אפילו פלגא לית לך דאפילו מקצת שה ליכא:
אלא לרבנן נהי נמי דקסברי שה ואפילו מקצת שה. אמרינן היכא דצד שיות מן האם מיהו הכא דאין צד שיות אלא מן האב ואוקימנא דלרבנן מספקא להו אי חוששין אי לא:
Tossefoth (non traduit)
לימא ליה אייתי ראיה. ואע''ג דרב אסי קאמר בפ''ק דב''ק (דף ט.) ובפרק בית כור (ב''ב קז.) גבי אחין שחלקו ובא ב''ח וטרף חלקו של אחד מהם דנוטל רביע בקרקע ורביע במעות משום דמספקא ליה אי יורשין הוו אי לקוחות הוו ונוטל מספיקא מחצה ממה שהיה לו ליטול ולא מצי אמר ליה אייתי ראיה דיורשין הוו ושקול יש מקומות שתקנו חכמים מחמת הספק שיטול מחצה ובהמוכר את הבית (שם ע.) מפורש באורך:
בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיַלְדָּה בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּפָטַר קָסָבַר שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה לָא אָמְרִינַן
Rachi (non traduit)
בשלמא לרבי אליעזר דפטר קסבר שה ואפילו מקצת שה לא אמרינן. ביה בהאי כדאמרן דפשיטא ליה דאין חוששין לזרע האב הילכך אפילו מקצתו ליכא:
אי נימא בתייש הבא על הצבייה וילדה. דאי אין חוששין לזרע האב אפילו מקצת שה ליכא:
וְהָא דְּתַנְיָא הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִים בְּכוֹי וּבְכִלְאַיִם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כִּלְאַיִם הַבָּא מִן הָעֵז וּמִן הָרָחֵל חַיָּיב בְּמַתָּנוֹת מִן הַכּוֹי פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת
Rachi (non traduit)
זרוע ולחיים וקבה. אם שור אם שה כתיב בהו (דברים יח) ומשמע דאין נוהגין בחיה:
וּמִדִּלְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּשִׁיטָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
ופרכינן מדלרבנן מספקא להו מכלל דרבי אליעזר. דאמר אין נוהג אפילו מספקא קאמר דפשיטא ליה דאין חוששין והא דתניא כו':
Tossefoth (non traduit)
ומדלרבנן מספקא להו מכלל דלר' אליעזר פשיטא ליה אלא הא דתניא כו'. משמע משום דלרבי אליעזר פשיטא ליה קשה ליה מהך ברייתא דמתנות ותימה דאפי' מספקא ליה נמי יכול להקשות כל כמה דלא מוקמינן פלוגתייהו בשה ואפילו מקצת שה:
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיָלְדָה וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא הַכֹּל מוֹדִים בְּהִיא צְבִיָּיה וּבְנָהּ תַּיִישׁ שֶׁפָּטוּר שֶׂה וּבְנוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא צְבִי וּבְנוֹ
Rachi (non traduit)
ובנה תייש. שילדה מן התייש:
Tossefoth (non traduit)
אילימא דשחטה לה ולברה והאמר רב חסדא הכל מודים בהיא צבייה כו'. תימה ודלמא דשחיט ליה לתייש ובנו ופליגי אם חוששין לזרע האב ונוהג בזכרים אי לא והא דפליגי בכוי לאשמועינן דבנו ואפילו כל דהו:
לְעוֹלָם בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְרַבָּנַן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אִי אֵין חוֹשְׁשִׁין
Rachi (non traduit)
לעולם הא בצבי הבא על התיישה. ורבנן היא ואע''ג דמחייבי לעיל משום חוששין לזרע האב לאו מיפשט פשיטא להו אלא מספקא להו הילכך גבי אותו ואת בנו בתייש הבא על הצבייה לחומרא ואמרינן חוששין ואיכא מקצת שה וגבי כסוי נמי לחומרא בצבי הבא על התיישה נמי לא ישחוט ביו''ט שמא חוששין ואנן צבי ואפילו מקצת צבי קים לן וצריך כסוי והוא אינו יכול לכסות שמא אין חוששין ומחלל יו''ט:
אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה אִי לְרַבָּנַן לִשְׁחוֹט וְלִיכַסֵּי אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִשְׁחוֹט וְלָא לִיכַסֵּי
Rachi (non traduit)
ואי לרבי אליעזר. בהמה גמורה היא ואין כאן ספק:
אי לרבנן. דאמרי חוששין בר כסוי הוא:
אלא בצבי הבא כו'. דלית ביה צד צבי אלא מן האב אמאי אין שוחטין:
בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיָלְדָה בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִשְׁחוֹט וְלִיכַסֵּי צְבִי וַאֲפִילּוּ מִקְצָת צְבִי
Rachi (non traduit)
לשחוט וליכסי. דהא מצד האם הוא צבי והכל מודים דחוששין לאם ואי נמי חוששין לאב מקצת צבי מיהא איכא והא אמרן דדברי הכל כי איכא מקצת מיחייב במצות דשייכי ביה כיון דאמר רחמנא צבי חייב בכסוי אפילו מקצת צבי במשמע:
Tossefoth (non traduit)
בין לרבנן בין לרבי אליעזר לשחוט וליכסי צבי ואפילו מקצת צבי. הקשה הרב רבי שמואל מוורדו''ן הא גבי מתנות כי אמרינן שה ואפי' מקצת שה לא חשיב משום הכי כולו שה להתחייב בכל המתנות אם כן הכא נמי לא חשיב כאילו הוא כולו דם צבי אלא חציו ובפרק קמא דביצה (דף ח:) אמרינן לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה חיה ועוף ונתערבו דמם זה בזה אסור לכסות ביו''ט וי''ל דאמרינן התם בד''א בשתי דקירות אבל בדקירה אחת חייב לכסות והכא נמי כיון שכל משהו שבו חציו דם צבי חייב לכסות:
וְהָא דִּתְנַן כּוֹי אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאִם שְׁחָטוֹ אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ
Rachi (non traduit)
אין שוחטין אותו ביו''ט. לפי שאין יכול לכסותו ולדחות יו''ט מספק אם שחטו:
אִי פְּלִיגִי בְּהָהִיא הֲוָה אָמֵינָא בְּהָא אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ דְּשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה לָא אָמְרִינַן קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
ה''א בהא אפילו רבנן מודו. דאע''ג דחוששין ליכא אלא מקצת שה ושה אפילו מקצת שה לא אמרינן:
וְלִיפְלוֹג בְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב בִּפְלוּגְתָּא דַּחֲנַנְיָה וְרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
וליפלגו בחוששין בפלוגתא דחנניה. ונימא רבי אליעזר אינו נוהג בזכרים ונימרו רבנן נוהג:
רַבָּנַן סָבְרִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וְשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וְשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה לָא אָמְרִינַן
Rachi (non traduit)
ורבי אליעזר סבר אין חוששין. הלכך שה ואפילו מקצת שה לא אמרינן כלומר ליכא למימר בה:
חוששין לזרע האב. ויש באם הזאת מקצת שה ושה דאמר רחמנא אפילו במקצת שה משמע:
Tossefoth (non traduit)
ורבי אליעזר סבר אין חוששין כו'. ה''מ למימר לכולי עלמא חוששין ובשה אפילו מקצת שה פליגי ואפילו בצבי הבא על התיישה שילדה בת ובת ילדה בן אלא דניחא לאוקומי פלוגתא בחוששין לזרע האב דמצינו פלוגתא דתנאי אבל בשה ואפילו מקצת שה לא אשכחן פלוגתא דתנאי:
לְעוֹלָם בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיָלְדָה בַּת וּבַת יָלְדָה בֵּן וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ
Rachi (non traduit)
ובת ילדה בן. האי בן לאו דוקא דה''ה לבת:
אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא הַכֹּל מוֹדִים בְּהִיא תְּיָישָׁה וּבְנָהּ צְבִי שֶׁחַיָּיב שֶׂה אָמַר רַחֲמָנָא וּבְנוֹ כֹּל דְּהוּ
Rachi (non traduit)
שה אמר רחמנא ובנו כל דהו. על האם הקפיד שתהא בהמה אבל על הבן לא הקפיד ואפילו הוא חיה:
תָּנוּ רַבָּנַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כִּלְאַיִם הַבָּא מִן הָעֵז וּמִן הָרָחֵל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בּוֹ כּוֹי אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בּוֹ אָמַר רַב חִסְדָּא אֵיזֶהוּ כּוֹי שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים זֶה הַבָּא מִן הַתַּיִישׁ וּמִן הַצְּבִיָּיה
Rachi (non traduit)
איזהו כוי שנחלקו בו כו'. לאפוקי ממאן דאמר כוי בריה בפני עצמו הוא:
ה''ג רבי אליעזר אומר כלאים הבא מן העז ומן הרחל אותו ואת בנו נוהג בו מן הכוי אין אותו ואת בנו נוהג בו וכן הוא בתוספתא ולא גרסינן מן התייש ומן הצבייה אין אותו ואת בנו נוהג בו דא''כ מאי אתא רב חסדא לאשמועינן:
כוי. מן התייש ומן הצבייה ואע''פ דשור או כשב כתיב (ויקרא כב) ולא כתיב צבי ואיל:
וְסִימָנִין דְּאוֹרָיְיתָא
Rachi (non traduit)
וסימנין דאורייתא. מדסמיך אסימנין ושרי איסורא עלייהו ש''מ הא דסמכינן אסימנין בחזרת אבדה כדאמרינן באלו מציאות (ב''מ דף כז.) דאורייתא היא דאי דרבנן נהי דעבוד רבנן תקנתא בממונא באיסורא מי מצו מתקני אלא ש''מ דאורייתא היא והתם באלו מציאות מיבעיא לן סימנין דאורייתא או דרבנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source