Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 41a

אֲבָל זֶבַח לָא וְאִי אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מַאי אִרְיָא חַטַּאת הָעוֹף אֲפִילּוּ חַטַּאת בְּהֵמָה נָמֵי כֵּיוָן דְּקַנְיָא לֵיהּ לְכַפָּרָה כְּדִידֵיהּ דָּמְיָא

Traduction

But in the case of an animal offering there is no way in which one can violate all three prohibitions simultaneously. But if a person does not render forbidden an item that is not his, why must the tanna teach the halakha specifically with regard to a bird sin offering? The same halakha would apply even in the case of an animal sin offering. This is because cutting one siman for idolatry does not render the animal forbidden, as the priest has the exclusive right to derive benefit from it, so it does not belong to the owner anymore. Therefore, one would violate the three prohibitions simultaneously. The Gemara answers: Since one who brings a sin offering acquires the animal for his atonement, its status is like that of an animal that is his, and he renders it forbidden with the first cut at the beginning of the slaughter.

Rachi non traduit

אבל זבח. דבר הזבוח בסכין דהיינו בהמה דעוף מלוק הוא:

ואי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מאי איריא. דתני עוף אפי' בהמה נמי דהא לא פקע שם קדשים מיניה ומיהו איהו מיחייב משום עובד עבודת כוכבים דמ''מ אע''ג דלא מיתסרא מיפלח פלחא:

כיון דקניא ליה לכפרה. שהרי הבעלים מתכפרים בה:

כדידיה דמיא. הלכך לא מצי למיתני שום זבח דאילו עולה מכפרת אעשה וחטאת ואשם על חטאים ושלמים ושאר קדשים קלים דידיה נינהו להכי נקט עוף ובחצי קנה פגום דמיחייב בשחיטת חוץ בההוא פורתא דמיתסר ביה:

Tossefoth non traduit

כיון דקניא ליה לכפרה כדידיה דמיא. והא דפריך בפרק בתרא דזבחים (דף קיד.) מוקצה ונעבד אינו שלו הוא ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומוקי לה בקדשים קלים היינו כרב הונא דלעיל דלהני אמוראי דהכא מתוקמא אף בחטאת דכדידיה דמיא:

תָּא שְׁמַע שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין אֶחָד לְשׁוּם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ וְאֶחָד לְשׁוּם דָּבָר כָּשֵׁר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּהּ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another objection from the mishna: If there were two people grasping a knife together and slaughtering an animal, one slaughtering for the sake of one of all those enumerated in the first clause of the mishna and one slaughtering for the sake of a legitimate matter, their slaughter is not valid. Based on the formulation of the mishna, the one slaughtering with improper intent is not necessarily the owner of the animal. How, then, can he render the animal forbidden? Apparently, one can render forbidden an item that is not his. The Gemara answers: What are we dealing with here? We are dealing with a case where the one with improper intent has a partnership share in the animal, so he is rendering his own animal forbidden.

Rachi non traduit

אחד לשום אחד מכל אלו. אפילו בהמה דלאו דידיה אלא דאידך ששחט לשום דבר כשר:

Tossefoth non traduit

תא שמע ב' אוחזין בסכין ושוחטין כו'. משמע הכא דרב הונא ועולא דלעיל (חולין דף מ.) אסרי אף להדיוט דהך דשנים אוחזין וההיא דר' יהודה בן בתירא ורבנן דבסמוך איירי אף להדיוט ומשמע דלדידהו ניחא והשתא הא דמייתי ראייה בפרק רבי ישמעאל (ע''ז דף נד:) מכלים שהזניח המלך אחז דאמר מר הכננום שגנזום והקדישו אחרים תחתם הוי אסור אף להדיוט ותימה דהתם לעיל בההוא פירקא (חולין דף נב:) בעי מיניה ר' יוסי בן שאול מרבי כלים שנשתמשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהן בבהמ''ק אליבא דמ''ד עבודת כוכבים הוא לא תיבעי לך דהשתא להדיוט אסירי כו' ומסיק דאסורין ודריש ליה מקרא דהכננום שגנזום ומה ראייה היא התם אסירי אף להדיוט כלים שהזניח אחז והנך דבית חוניו שרו להדיוט למ''ד לעבודת כוכבים הוא וי''ל דקרא דכל הכלים ודאי איירי לגבוה ומייתי מיניה ראיה לעולא דכיון דאסירי אע''פ שלא עשה בהן אחז שום שנוי אלא שנשתמש בהן לעבודת כוכבים א''כ היכא דעביד מעשה גמור שמתחיל לשחוט הבהמה אית לן למימר דאסור אפילו להדיוט:

תָּא שְׁמַע הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר בְּמֵזִיד חַיָּיב הָכָא נָמֵי דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּהּ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another objection from a mishna (Gittin 52b): With regard to one who renders another’s food impure, and one who mixes teruma with another’s non-sacred produce, and one who pours another’s wine as a libation before an idol, if he did so unwittingly, he is exempt from payment of damages, even though he caused the other monetary loss. If he did so intentionally, he is liable to pay damages. Apparently, one can render forbidden an item that is not his. The Gemara answers: Here too it is a case where the one who caused the damage has a partnership share in the produce.

Rachi non traduit

המטמא. טהרות של חבירו:

והמדמע. תרומה בחולין של חבירו דמוזיל להו דמיבעי ליה לזבונינהו לכהנים בדמי תרומה דהיינו בזול דלא חזו אלא לכהנים:

והמנסך. יין של חבירו לעבודת כוכבים:

בשוגג. שלא ידע שהיא תרומה ולא ידע שהוא נאסר בניסוך זה או כסבור יין שלו הוא:

פטור. מלשלם. ואע''ג דמזיק בשוגג חייב כדקיימא לן (ב''ק דף כו.) אדם מועד לעולם בין ער ובין ישן בין שוגג ובין מזיד הכא היזק שאינו ניכר הוא ולא שמיה היזק ובמזיד חייב לשלם דקנסוה רבנן ומשום דקם ליה בדרבה מיניה לא מיפטר ואע''ג דחייב מיתה משום עבודת כוכבים ואפילו לא התרו בו דלא מיקטיל קיימא לן (כתובות דף לד:) חייבי מיתות שוגגין פטורין מלשלם הכא חייב אפי' אתרו ביה כדאוקימנא טעמא במסכת גיטין (דף נב:) משעה דאגבהיה ע''מ לאוסרו מיחייב לשלומי ומתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך:

Tossefoth non traduit

ת''ש המטמא והמדמע והמנסך כו'. למ''ד בהניזקין (גיטין דף נב:) מנסך ממש פריך וא''ת ומאי קא משני דאית ליה שותפות בגוה הא אמר התם למ''ד דמנסך ממש לא בעי למימר מערב משום דהיינו מדמע וכיון דאוקמיה דאית ליה שותפות בגוה ולא נאסר חלק חבירו אלא משום שמערב בשלו וא''כ הא אכתי היינו מדמע וי''ל דמכל מקום קמ''ל דאף על גב דחייב מיתה לא אמרינן קם ליה בדרבה מיניה כדאמרינן התם ואי לא תנא מדמע הוה אמינא דבדבר מועט לא מיחייב:

כְּתַנָּאֵי גּוֹי שֶׁנִּיסֵּךְ יֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֲסָרוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מַתִּירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים אֶחָד שֶׁאֵין מְנַסְּכִין יַיִן אֶלָּא בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְאֶחָד שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לֹא כָּל הֵימֶנָּךְ שֶׁתֶּאֱסֹר יֵינִי לְאוֹנְסִי

Traduction

The Gemara notes that the dispute whether one who slaughters another’s animal for idol worship renders the animal forbidden, in accordance with Rav Huna, or does not render it forbidden, in accordance with Rav Naḥman, Rav Amram, and Rav Yitzḥak, is parallel to a dispute between tanna’im in a baraita: In the case of a gentile who poured a Jew’s wine as an idolatrous libation, but not in the presence of an object of idol worship, he has rendered the wine forbidden. Rabbi Yehuda ben Beteira and Rabbi Yehuda ben Bava permit drinking the wine due to two factors: One is that the presumption is that idol worshippers pour wine as an idolatrous libation only in the presence of an object of idol worship. And the other one is that even if the gentile poured the wine as an idolatrous libation, the Jew can say to the gentile: It is not within your power to render my wine forbidden against my will.

Rachi non traduit

שניסך. שכשך ידו לתוכו לעבודת כוכבים:

שלא בפני עבודת כוכבים. רבותא אשמועינן:

אסרו. אף בהנאה דאדם אוסר דבר שאינו שלו:

ועוד שיכול לומר לו. אפילו ניסכו לעבודת כוכבים:

לא כל הימנך כו'. דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו:

לאונסי. על כרחי שתאסר:

Tossefoth non traduit

לאו כל כמינך שתאסר ייני לאונסי. תימה דמשמע הכא דר' יהודה בן בתירא שרי לזבוני לכל עובד כוכבים שירצה מטעם דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ובמס' ע''ז פ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נט:
ושם ד''ה אמר) משמע דלא שרי לזבוני אלא לההוא עובד כוכבים דנסכיה דמינה מייתי ראיה אהא דקאמר התם האי עובד כוכבים דנסכיה לחמריה דישראל אע''ג דאסור בהנאה למשקל דמי מההוא עובד כוכבים דנסכיה שרי דמקלא קלייה וי''ל דהכי מייתי התם כיון דר' יהודה בן בתירא שרי לזבוניה לכל עובד כוכבים שירצה לרבנן נמי דפליגי עליה שרי לזבוניה לההוא עובד כוכבים דנסכיה:

וְרַב נַחְמָן וְרַב עַמְרָם וְרַב יִצְחָק אָמְרִי אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ הָנֵי מִילֵּי גּוֹי אֲבָל יִשְׂרָאֵל לְצַעוֹרֵיהּ קָא מִיכַּוֵּין

Traduction

And Rav Naḥman, and Rav Amram, and Rav Yitzḥak say: Although Rav Huna’s opinion is compatible only with the opinion of the first tanna in the baraita and not with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira and Rabbi Yehuda ben Bava, we can state our opinion even according to the one who says that a person renders forbidden an item that is not his, e.g., by pouring his wine as a libation or slaughtering his animal for idol worship. This statement applies only in a case where a gentile pours the libation or slaughters the animal. But if a Jew pours the wine or slaughters the animal, presumably he intends to torment that other person, and not to engage in idol worship. Therefore, a Jew does not render the animal forbidden.

Rachi non traduit

ורב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי לך. הא דרב הונא תוקים כתנאי דהא ר' יהודה בן בבא פליג אבל מילתא דידן לא תוקים כתנאי דאנן אמרינן שפיר אפילו לת''ק דאפילו לדידיה דאדם אוסר ה''מ עובד כוכבים אבל ישראל לצעורי לחבריה עביד ואין דעתו לעבודת כוכבים:

תָּא שְׁמַע שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין אֶחָד לְשׁוּם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ וְאֶחָד לְשׁוּם דָּבָר כָּשֵׁר שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּיִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a contradiction to that distinction from the mishna: If there were two people grasping a knife together and slaughtering an animal, one slaughtering for the sake of one of all those enumerated in the first clause of the mishna and one slaughtering for the sake of a legitimate matter, their slaughter is not valid. As the mishna is discussing a case involving Jews, this indicates that even a Jew who slaughters an animal for idol worship renders it forbidden. The Gemara answers: What are we dealing with here? We are dealing with the case of a Jewish transgressor whose intent when declaring that his slaughter is for the sake of mountains, hills, or other natural entities is for idol worship.

Rachi non traduit

בישראל מומר. וה''ה דמצי לאוקמא בדאית ליה שותפות בגוה כדאוקמוה אינהו לעיל השתא מיהא כיון דאתינן להכי דעובד כוכבים אוסר מוקמינן לה בגוה ואליבא דתנא קמא:

Tossefoth non traduit

בישראל מומר. פי' בקונטרס דה''ה דהוה מצי לאוקומי דאית ליה שותפות בגוה כדאוקים לעיל וקשה דא''כ אמאי חזר והקשה קושיות שכבר תירץ אלא נראה דאף על גב דאית ליה שותפות בגוה אכתי איכא למימר לצעוריה קמיכוין:

תָּא שְׁמַע הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר בְּמֵזִיד חַיָּיב הָכָא נָמֵי בְּיִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a contradiction to the distinction between a Jew and gentile from a mishna (Gittin 52b): With regard to one who renders another’s food impure, and one who mixes teruma with another’s non-sacred produce, and one who pours another’s wine as a libation before an idol, if he did so unwittingly, he is exempt from payment of damages, even though he caused the other monetary loss. If he did so intentionally, he is liable to pay damages. Apparently, a Jew who pours wine as a libation for idolatry renders wine that is not his forbidden. The Gemara answers: Here too the reference is to an apostate Jew whose intent is for idol worship.

Tossefoth non traduit

הכא נמי בישראל מומר. להנך אמוראי הוה מצי למימר בהנזקין (גיטין דף נב:) מנסך היינו שנגע בו:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי הִתְרוּ בּוֹ וְקִבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה מַאי אֲמַר לֵיהּ הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה קָאָמְרַתְּ אֵין לָךְ מְשׁוּמָּד גָּדוֹל מִזֶּה

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: With regard to a Jew who is not a transgressor but declared that he is slaughtering another’s animal for idolatry, if those who heard his declaration forewarned him that doing so is prohibited by Torah law and is punishable by death, and he acknowledged the forewarning and said: It is in full knowledge of the prohibition and the punishment that I do so, what is the halakha? Does he render the animal forbidden in that case? Rav Ashi said to him: Are you saying a case where he subjected himself to death by acknowledging the forewarning? You have no transgressor greater than that, and he certainly renders the animal forbidden.

Rachi non traduit

התרו בו. בישראל שלא ישחט לעבודת כוכבים ושחט לאחר שקבל התראה וקודם לכן לא היה בחזקת מומר:

מאי. מי אסר או לא קבלת התראה שמתרין בו הוי יודע שאתה מוזהר על כך והתורה אמרה שאתה חייב מיתה והוא אומר יודע אני וע''מ כן אני עושה שאמות והכי אמרינן בסנהדרין (דף מא.) מות יומת עד שיתיר עצמו למיתה:

מַתְנִי' אֵין שׁוֹחֲטִין לֹא לְתוֹךְ יַמִּים וְלֹא לְתוֹךְ נְהָרוֹת וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים אֲבָל שׁוֹחֵט הוּא לְתוֹךְ עוּגָה שֶׁל מַיִם וּבִסְפִינָה עַל גַּבֵּי כֵלִים אֵין שׁוֹחֲטִין לַגּוּמָּא כָּל עִיקָּר אֲבָל עוֹשֶׂה גּוּמָּא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן שֶׁלֹּא

Traduction

MISHNA: One may not slaughter an animal and have its blood flow, neither into seas, nor into rivers, nor into vessels, as in all those cases it appears that he is slaughtering the animal in the manner of idolaters. But one may slaughter an animal and have its blood flow into a round excavation containing water. And on a ship, one may slaughter an animal onto vessels as it is clear that his objective is to avoid sullying the ship. One may not slaughter an animal and have its blood flow into a small hole in the ground at all, but one may fashion a small hole inside his house so that the blood will enter into it. And in the marketplace one may not do so, so that he will not

Rachi non traduit

מתני' לתוך ימים. דלא לימרו לשרא דימא קא שחיט:

ולא לתוך הכלים. שלא יאמרו מקבל דם לעבודת כוכבים הוא:

לתוך עוגה של מים. גומא כמו עוגיות לגפנים דמ''ק (דף ב.) לשון מורי. לישנא אחרינא לתוך העוגל והיא היא:

ובספינה. יכול לשחוט על גב הכלים והדם שותת לתוך הים שלא ללכלך את הספינה ולא מיחזי כשוחט לתוך ימים:

אבל עושה גומא. משמע שוחט לתוכה ובגמרא פריך הא אמרת אין שוחטין לגומא. וטעמא דגומא משום שהוא חוק הצדוקים לעבודת כוכבים:

Tossefoth non traduit

אין שוחטין לתוך הגומא. אומר רבינו תם דהיינו גומא נקייה דנראה כמקבל דם לעבודת כוכבים וקשה דאם כן בלא עושה לו מקום חוץ לגומא איכא תקנה לנקר חצרו ולפיכך טוב ליזהר מלשחוט אפילו לתוך גומא שאינה נקיה:

ובשוק לא יעשה כן. אע''ג דאמר רב (שבת דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור היינו כמו שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם שאם היו רואים אותו עושה כן בצינעא היה שם חשד כמו בשוק אבל כאן הרואה שעושה בביתו אומר לנקר חצרו הוא עושה ומיהו בירושלמי יש דהך משנה פליג אדרב מההיא ונראה שאין הש''ס שלנו סובר כן מדלא הקשה ממתניתין לרב כמו שהקשה מזוג שבצואר ומשני תנאי היא בפרק במה אשה (שבת דף סד:) וכל הנהו דפריך לרב בפ''ק דמסכת ע''ז (דף יב.) מי שנתפזרו לו מעותיו לפני עבודת כוכבים וישב לו קוץ ברגלו ומשני להו קאמר בירושלמי דפליגי אדרב והא דאמר בפרק אע''פ (כתובות דף ס.) צינור שעלו בו קשקשים בשבת ממעכו ברגלו בצינעא בשבת ואינו חושש בההוא נמי מודה רב דלא שייך שם חשד דהא מדאורייתא שרי למעכו לכתחלה בשבת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source