Daf 38b
אִיכָּא דְּאָמְרִי בִּדְשַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב פְּלִיגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר כִּי אָמְרִינַן זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד הָנֵי מִילֵּי בִּפְנִים אֲבָל בְּחוּץ לֹא חוּץ מִפְּנִים
Rachi (non traduit)
חוץ מפנים. מחשבת עבודת כוכבים בחולין ממחשבת פיגול בקרבן:
איכא דאמרי אפילו בדשמעיניה. לעובד כוכבים דחשיב פליגי רבנן עליה דר''א ואית להו לתרוייהו בעלים מפגלין בקרבן כר' אליעזר בר' יוסי וגבי חולין פליגי:
מִיהוּ תַּנָּא קַמָּא סָבַר אִי שַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב אִין אִי לָא לָא סְתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא אָמְרִינַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר אַף עַל גַּב דְּלָא שַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב סְתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרִינַן וַאֲתָא רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר אַף עַל גַּב דְּשַׁמְעִינֵיהּ דְּחַשֵּׁיב זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד לָא אָמְרִינַן
Rachi (non traduit)
זה עובד. משום שחיטת פנים נקט לה דאפילו בקרבן ס''ל לר' יוסי דאין הבעלים מפגלין ורבי יוסי פליג אתנא קמא וארבי אליעזר:
סבר אי הוה שמעיניה. לעובד כוכבים דחשיב על שחיטת ישראל ואמר שחיטת בהמה זו לעבודת כוכבים תהא אסורה דמהניא מחשבת בעלים כר' אליעזר בר' יוסי ואי לא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים לא אמרינן:
מיהו תנא קמא. דמכשר:
גְּמָ' הָנֵי תַּנָּאֵי אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַבְּעָלִים מְפַגְּלִין
Rachi (non traduit)
שהבעלים מפגלין. וטעמא מפרש בזבחים בפרק ב''ש (זבחים דף מז.) בסופו דכתיב והקריב המקריב וגו' אלמא בעלים קרי מקריב הלכך איתנהו בכלל המקריב לא יחשב אם חשבו על שחיטת כהן או על זריקתו ע''מ לאכול חוץ לזמנו הוי פיגול:
שמעתי. מרבותי:
גמ' והני תנאי. תנא קמא ורבי אליעזר אית להו דר''א בר' יוסי כלומר דטעמיה דתנא קמא דמכשר לאו משום דאין מחשבה הולכת אלא אחר העובד דא''כ היינו ר' יוסי אלא כר''א בר''י סבירא להו טעמיה מפרש ואזיל:
Tossefoth (non traduit)
הני תנאי אית להו דרבי אליעזר בר' יוסי. פירוש רבנן ורבי אליעזר דמתניתין אבל ר' יוסי לא סבר ליה כוותיה דהא אמר דאין הכל הולך אלא אחר העובד:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי קַל וָחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּמוּקְדָּשִׁין אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט
Rachi (non traduit)
ומה במקום שמחשבה פוסלת. דהיינו במוקדשין כדכתיב (ויקרא ז) לא יחשב קרי ביה לא יחשב לאוכלה ביום השלישי כי פגול יהיה והכי מפרש בזבחים (דף כט:):
מקום שאין המחשבה פוסלת. כגון בחולין כלומר חולין שאין המחשבה פוסלת בהם. ובגמרא מפרש מאי קאמר דהא מחשבת עבודת כוכבים פסלה בהו דהא זבחי מתים איקרו מה מת אסור בהנאה אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה:
אין הכל הולך אלא אחר העובד. דכתיב המקריב לא יחשב אבל בעלים לא פסלי במחשבתן כי מקריב לה כהן:
אמר רבי יוסי קל וחומר. דלא מהניא בה מחשבת בעלים הואיל וישראל שחיט לה:
מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט לְנָכְרִי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילּוּ שְׁחָטָהּ לֶאֱכוֹל לְנָכְרִי מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלָּהּ פְּסוּלָה שֶׁסְּתָם מַחְשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה
Rachi (non traduit)
חצר כבד. טרפשא דכבדא איברר''ש בלע''ז:
מתני' ורבי אליעזר פוסל. דכיון דבהמה דעובד כוכבים היא אע''ג דישראל קשחיט מהניא ביה מחשבת עובד כוכבים דסתם מחשבתו לעבודת כוכבים:
Tossefoth (non traduit)
מחצר כבד שלה. לאו דוקא נקט יותרת הכבד משום דעולה לגבוה והויא כחלב ודם אלא אפילו כזית של שאר בשר נמי כדאמרינן בגמרא יהיב זוזא לטבחא ישראל מאי ואורחא דמלתא הוא דנקט:
פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים. ואם תאמר לקמן (חולין דף לט:
ושם) גבי השוחט לשם הרים דקתני פסולה ודייק עלה פסולה אין זבחי מתים לא פירוש ולא מיתסרי בהנאה והכא קתני רבי אליעזר אומר פסולה ואע''ג דאסור אף בהנאה כדקתני שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים ויש לומר דלקמן דייק מדלא קתני הרי אלו זבחי מתים אבל הכא איידי דאמרי רבנן כשרה אמר רבי אליעזר פסולה:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן כּוּלְּהוּ תְּנַנְהִי בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחְזִירָה פְּסוּלָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הוֹצָאַת נֶפֶשׁ יָד אִין רֶגֶל לָא דַּקָּה אִין גַּסָּה לָא עוֹף אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּלָא תְּנַן
Rachi (non traduit)
כולהו תננהו. לשון קושיא הוא כלומר למה ליה לרבה לאשמועינן דהלכתא הכי הא סתם מתניתין היא:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּיָּד אֲבָל בָּרֶגֶל בֵּין פָּשְׁטָה וְלֹא כָּפְפָה בֵּין כָּפְפָה וְלֹא פָּשְׁטָה כְּשֵׁרָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדַקָּה אֲבָל בְּגַסָּה בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל בֵּין פָּשְׁטָה וְלֹא כָּפְפָה בֵּין כָּפְפָה וְלֹא פָּשְׁטָה כְּשֵׁרָה וְעוֹף אֲפִילּוּ לֹא רִפְרֵף אֶלָּא גַּפּוֹ וְלֹא כִּשְׁכֵּשׁ אֶלָּא זְנָבוֹ הֲרֵי זֶה פִּירְכּוּס
Rachi (non traduit)
ריפרוף בציר מכשכוש:
גסה. לאו אורחה בהכי וחיותא הוא:
אָמַר רָבָא הִלְכְתָא כִּי הָא מַתְנִיתָא בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְלֹא הֶחְזִירָה פְּסוּלָה
Rachi (non traduit)
פסולה. אם מסוכנת היא דדרכה לעשות כן בהוצאת נפש:
אֶלָּא פְּשִׁיטָא זֶה פֵּירַשׁ לְמִיתָה וְזֶה פֵּירַשׁ לְחַיִּים אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בָּעֵינַן חִיּוּתָא בְּסוֹף לֵידָה הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא בָּעֵינַן חִיּוּתָא בְּסוֹף לֵידָה לְמָה לֵיהּ מִכִּי יִוָּלֵד נָפְקָא
Rachi (non traduit)
אי אמרת בשלמא. אחר סוף לידה אשמועינן דבעינן חיותא שיצא כולו מחיים ולמעוטי מתה בגמר לידה:
זה פירש למיתה. אמו כלומר בשעת מיתתה ילדה דרך הרחם ואשמועינן קרא דבעינן חיות עד גמר לידה ולאחר לידה מעט ואי לא ה''ל יתום דעל כרחיה האי תחת אמו למעוטי חיה באמצע לידה ומתה בגמר לידה אתי:
היינו. דלא אימעיט ליה מתה בסוף לידה מכי יולד פרט ליוצא דופן דהאי נמי לאו יוצא דופן הוא כי מתה בגמר לידה:
למה לי קרא מכי יולד נפקא. דאכתי ה''ל יוצא דופן אלא ש''מ כל מלתא דבעו בה רבנן חיותא בעינן שיהא חיות בגמר דיליה:
אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה. וקרא למעוטי מתה באמצע לידה אתא:
Tossefoth (non traduit)
אלא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים. אין להוכיח מכאן דאפילו בידי שמים אפשר לצמצם דקרא איכא למימר דאיצטריך אם יבא אליהו ויאמר שבצמצום נעשה ושבקינן לקרא דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה:
הַאי יָתוֹם הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּילִידְתֵּיהּ אִמֵּיהּ וַהֲדַר מִתָה לְעוֹלָם תֵּיחֵי וְתֵיזִיל אֶלָּא דְּמִתָה וַהֲדַר יְלִידְתֵּיהּ מִכִּי יִוָּלֵד נָפְקָא
Rachi (non traduit)
אלא דמתה והדר ילידתיה. היינו יוצא דופן דכל שקרעוה והוציאו את ולדה בין מתה ובין חיה הוי יוצא דופן:
Tossefoth (non traduit)
אלא דמתה והדר ילידתיה. והא דאמר בפרק יוצא דופן (נדה דף מד.) ובפרק מי שמת (ב''ב דף קמב:) דעובר מיית ברישא היינו היכא דמתה מעצמה כדאמר בפ''ק דערכין (דף ז.) דוולד איידי דזוטר חיותיה עיילא טיפתא דמלאך המות ומחתכא לסימניו אבל נהרג לא:
אוֹ כֶשֶׂב פְּרָט לְכִלְאַיִם אוֹ עֵז פְּרָט לְנִדְמֶה כִּי יִוָּלֵד פְּרָט לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שִׁבְעַת יָמִים פְּרָט לִמְחוּסַּר זְמַן תַּחַת אִמּוֹ פְּרָט לַיָּתוֹם
Rachi (non traduit)
תחת אמו. היה שעה אחת פרט ליתום וה''ד האי יתום אילימא דילידתיה אמיה ולאחר שעה מתה לעולם תיחי בתמיה וכי לעולם צריכה לחיות והא תחת אמו קרינן ביה והא ליכא למימר דאשמועינן קרא שתחיה אמו כל ז' דתניא בת''כ ר' יוסי הגלילי אומר מה תלמוד לומר תחת אמו לפי שנאמר ז' ימים יהיה עם אמו יכול כל ז' ת''ל תחת אמו אי תחת אמו יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה ת''ל עם אמו משמע ששניהם בעולם אחד שתהא קרויה אמו הא כיצד אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת והאי תחת אמו משמע ליה לרבי יוסי הגלילי חליפי אמו שמתה אמו והוא נשאר במקומה:
ז' ימים פרט למחוסר זמן. שלא הגיע לז' ימים ואפילו אמו קיימת:
פרט ליוצא דופן. שקרעוה והוציאוה פעמים שמתה ופעמים שחיה:
נדמה. עז שילדה מתייש כמותה ובנה דומה לרחל:
פרט לכלאים. בן רחל ותייש שפסול לקרבן ומרבויא דאו דריש ליה:
Tossefoth (non traduit)
כי יולד פרט ליוצא דופן. לאו מלשון לידה דריש אלא גמר לידה לידה מבכור כדאמרינן בריש פרק יוצא דופן (נדה דף מ.) והא דדרשינן התם אשה כי תזריע וילדה עד שתלד ממקום שמזרעת דמשמע דצריך מיעוט למעט יוצא דופן ולא ממעטינן ליה מלידה לידה מבכור משום דאי לאו כי תזריע הוה דרשינן תלד לרבות יוצא דופן כרבי שמעון:
או כשב פרט לכלאים. תימה דהכא או למעט ובפ''ק (לעיל חולין דף כג.) קאמר או לרבות פלגס וגבי אותו ואת בנו נמי דרשינן (לקמן חולין דף עח:) או שה לרבות כלאים ויש לומר דגבי פלגס ממילא אימעיט ולא צריך קרא אלא לרבות וכן לגבי אותו ואת בנו ממילא אימעיט כלאים דשור ושה אי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם אבל הכא כשב ועז כתיב שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם וממילא איתרבו להכי כתיב או למעט ובכי האי גונא משני במרובה (ב''ק דף עז:) גבי וטבחו או מכרו ואם תאמר אם כן מאו עז היה למעט כלאים שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם ומאו כשב נדמה ויש לומר דנדמה אינו ראוי כל כך למעוטי כמו כלאים ולהכי מעוטא קמא מוקמינן בדדמי טפי בכלאים והדר ממעטינן נדמה דנדמה לא ממעטינן אלא משום דדמי לכלאים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source