Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 17a

וְכָל שֶׁכֵּן הַשְׁתָּא דְּאַרְחִיקוּ לְהוּ טְפֵי

Traduction

And, if so, all the more so now, in exile, when they are even more distant from the Temple, the meat of desire should be permitted. Consequently, it is unnecessary for the mishna to teach this halakha.

Rachi non traduit

וכל שכן השתא. כשגלו:

Tossefoth non traduit

וכל שכן השתא דארחיקו להו טובא. לספרים דגרסי באלו הן הלוקין (מכות דף יט.) לעולם לא קידשה לעתיד לבא אם כן לר' ישמעאל הותרו הבמות וקשה דאם כן מאי קאמר הכא לר' ישמעאל דארחיקו להו טפי אדרבה אקריבו להו טפי כיון דהותרו הבמות:

אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּתַנְיָא כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לֶאֱסוֹר לָהֶן בְּשַׂר נְחִירָה שֶׁבַּתְּחִלָּה הוּתַּר לָהֶן בְּשַׂר נְחִירָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ נֶאֱסַר לָהֶן בְּשַׂר נְחִירָה

Traduction

Rather, Rav Yosef said: The tanna who teaches this halakha is Rabbi Akiva, as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''If the place that the Lord your God shall choose to put His name there be too far from you, then you shall slaughter of your herd and of your flock'' (Deuteronomy 12:21), Rabbi Akiva says: The verse comes only to prohibit for them consumption of meat of an animal killed by means of stabbing rather than valid slaughter, as, initially, the meat of stabbing was permitted for them. When they entered into Eretz Yisrael, the meat of stabbing was forbidden to them, and it was permitted to eat the meat of an animal only after valid slaughter.

Rachi non traduit

לאסור להם בשר נחירה. כדכתיב בההוא קרא דכי ירחק ממך המקום וגו' וזבחת מבקרך ומצאנך וגו':

שבתחלה. במדבר:

הותר להם בשר נחירה. מהאי קרא נפקא ליה דכתיב כי ירחק וזבחת מכלל דעד השתא לא נצטוו על הזביחה:

וְעַכְשָׁיו שֶׁגָּלוּ יָכוֹל יַחְזְרוּ לְהֶתֵּירָן הָרִאשׁוֹן לְכָךְ שָׁנִינוּ לְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין

Traduction

Rav Yosef added: And now that the Jewish people were exiled, might one have thought that stabbed animals are restored to their initial permitted state? Therefore, we learned in the mishna: One must always slaughter the animal to eat its meat.

Rachi non traduit

ועכשיו שגלו. רב יוסף קאמר ליה:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר בְּשַׂר תַּאֲוָה לָא אִיתְּסַר כְּלָל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר בְּשַׂר נְחִירָה לָא אִישְׁתְּרִי כְּלָל

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara answers that Rabbi Akiva holds: The meat of desire was not forbidden at all, and Rabbi Yishmael holds: The meat of stabbing was not permitted at all.

Rachi non traduit

בשר תאוה לא איתסר כלל. וקרא ואל פתח אהל מועד לא הביאו (ויקרא יז) בקדשים כתיב והאי דכתיב (דברים יב) בכל אות נפשך תאכל בשר לאו לאורויי היתירא בבשר תאוה אתא אלא כדדריש ליה רבי אלעזר בן עזריה בפרק כסוי הדם (לקמן חולין דף פד.) לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון וכי ירחק וזבחת בא להזהיר על השחיטה כשיכנסו לארץ ואע''ג דקרא בפסולי המוקדשין שנפדו על ידי מומין משתעי כדמוקמינן בבכורות (דף לב.) אפילו הכי גמרינן חולין מינייהו כדאמרינן בפ''ב (לקמן חולין דף כח.) מקיש צבי ואיל לפסולי המוקדשי' מה פסולי המוקדשים בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה וצבי ואיל חולין נינהו:

בשר נחירה לא אישתרי כלל. הילכך לא תלה הכתוב בביאת הארץ אלא היתר בשר תאוה וזביחה דכתיב בהאי קרא לאו בביאת הארץ נתלית אלא אורחא דקרא למכתב זביחה באכילת בשר אי נמי למאי דדרשינן בבכורות (ד' טו.) וזבחת ואכלת אין בפסולי המוקדשין שנפדו אלא היתר זביחה ואכילה ולא גיזה ועבודה אי נמי לאסור שחיטת חולין בעזרה כדדרשינן ליה בקדושין (דף נז:) כי ירחק וזבחת בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום:

Tossefoth non traduit

רבי עקיבא סבר בשר תאוה לא איתסר כלל. תימה מנא ליה הא דלמא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וי''ל אי לרבי עקיבא מיתסר בשר תאוה אם כן היכי הותרה להם בשר נחירה דבקדשים מודה דבעיא שחיטה כדמשמע בסמוך ואי בצבי ואיל הא בקרא דדרשינן מיניה היתר נחירה כתיב בקר וצאן כדכתיב כי ירחק ממך וזבחת מבקרך ומצאנך מכלל דמעיקרא לא בעו זביחה ומיהו קשה דהוה ליה לאוקומי קרא דהיתר נחירה בבעלי מומין דלא חזו להקרבה:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַיְינוּ דִּכְתִיב וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא מַאי וְשָׁחַט קָדָשִׁים שָׁאנֵי

Traduction

The Gemara asks a series of questions: Granted, according to Rabbi Yishmael, who holds that the meat of stabbing was forbidden in the wilderness, that is the meaning of that which is written with regard to the burnt offerings sacrificed in the Tabernacle: ''And he shall slaughter the young bull'' (Leviticus 1:5). But according to Rabbi Akiva, what is the meaning of: ''And he shall slaughter''? Why would he slaughter it if stabbing is permitted? The Gemara answers: Sacrificial animals are different, as slaughter is required in that case. By contrast, there was no obligation to slaughter non-sacrificial animals to eat their meat.

Rachi non traduit

ושחט. אלמא נצטוו על השחיטה באהל מועד שבמדבר:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַיְינוּ דִּכְתִיב הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא מַאי הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם יִנָּחֵר לָהֶם מִיבְּעֵי לֵיהּ נְחִירָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הִיא שְׁחִיטָתָן

Traduction

Granted, according to Rabbi Yishmael, who holds that the meat of stabbing was forbidden in the wilderness, that is the meaning of that which is written: ''Will flocks and herds be slaughtered for them'' (Numbers 11:22), indicating that they slaughtered the animals in the wilderness. But according to Rabbi Akiva, what is the meaning of: ''Will flocks and herds be slaughtered for them''? Ostensibly, the words: Be stabbed for them, should have been written. The Gemara answers: In the wilderness, their stabbing is their slaughter.

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הַיְינוּ דִּתְנַן הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ וְהַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא אַמַּאי פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת

Traduction

Granted, according to Rabbi Yishmael, that is the meaning of that which we learned in a mishna (85a) with regard to the mitzva of covering the blood of an undomesticated animal or a bird: One who slaughters an undomesticated animal and the slaughter is not valid and it became an unslaughtered carcass by his hand, and one who stabs an animal, and one who rips the simanim from their place before cutting them, invalidating the slaughter, is exempt from covering the blood. One must cover the blood of only an animal whose slaughter was valid. But according to Rabbi Akiva, why is one exempt from covering the blood of an animal that was stabbed, since in his opinion when they were commanded to cover blood, animals that were stabbed were permitted?

Rachi non traduit

ונתנבלה. כגון על ידי פגימת סכין או שהייה או דרסה:

והנוחר. מדעת. ולשון נחירה שקורעה לאורכה מנחיריה ועד החזה:

והמעקר. סימנין. ובחיה קאי דטעונה כסוי כגון צבי ואיל:

פטור מלכסות. דכתיב אשר יאכל ושפך וכסה בראוי לאכילה הכתוב מדבר. ואפילו מאן דמחייב כסוי בשוחט ונמצאת טרפה הכא מודה דשחיטה מיהא בעינן דגמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ והתם שחיטה כתיב בפרק כסוי הדם (לקמן חולין דף פה.):

אלא לר' עקיבא. על כסוי הדם במדבר נצטוו ונחירתן היתה שחיטתן והנוחר בזמן הזה נמי נבעי כסוי:

הוֹאִיל וְאִיתְּסַר אִיתְּסַר

Traduction

The Gemara answers: Since the meat of stabbing was forbidden, it was forbidden, and the halakhic status of stabbing is no longer that of slaughtering.

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר בְּשַׂר תַּאֲוָה לָא אִיתְּסַר כְּלָל הַיְינוּ דִּכְתִיב אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל צְבִי וְאַיָּל גּוּפֵיהּ מִי הֲוֵי שְׁרֵי

Traduction

Granted, according to Rabbi Akiva, who says that the meat of desire was not forbidden at all, that is the meaning of that which is written before they entered Eretz Yisrael: ''However, as the gazelle and as the deer is eaten, so shall you eat of it, the pure and the impure may eat of it alike'' (Deuteronomy 12:22). This means that just as it is permitted to eat the meat of a gazelle and a deer in the wilderness in a state of ritual impurity, so may you eat them when you enter Eretz Yisrael, although at that point it will be prohibited to stab them and eat their meat, as their meat will be permitted only through slaughter. But according to Rabbi Yishmael, who holds that the meat of desire was forbidden in the wilderness, were the gazelle and the deer themselves permitted in the wilderness? They are not brought as offerings.

Rachi non traduit

אך כאשר יאכל. עכשיו צבי ואיל בטומאה כן תאכלנו לבקר וצאן משתכנסו לארץ שאע''פ שאני מטעינן שחיטה לחולין משתכנסו לארץ כקדשים של עכשיו אין צריכין ליאכל בטהרת הקודש אלא כצבי ואיל של עכשיו שהטמא והטהור אוכלין בקערה אחת. אלא לר' ישמעאל כו':

כִּי אֲסַר רַחֲמָנָא בְּהֵמָה דְּחַזְיָא לְהַקְרָבָה אֲבָל חַיָּה דְּלָא חַזְיָא לְהַקְרָבָה לָא אֲסַר רַחֲמָנָא

Traduction

The Gemara answers: When the Merciful One rendered the meat of desire forbidden, that was specifically the meat of a domesticated animal that is fit for sacrifice. But the Merciful One did not render forbidden undomesticated animals that are not fit for sacrifice.

Rachi non traduit

כי אסר רחמנא. בשר תאוה במדבר:

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אֵבְרֵי בְּשַׂר נְחִירָה שֶׁהִכְנִיסוּ יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶן לָאָרֶץ מַהוּ

Traduction

§ Rabbi Yirmeya raises a dilemma according to the opinion of Rabbi Akiva, who says that the meat of stabbing was permitted in the wilderness: With regard to the limbs of the meat of stabbing that the Jewish people took with them into Eretz Yisrael, what is their halakhic status?

Rachi non traduit

שהכניסו ישראל. אליבא דר' עקיבא מהו לאוכלן אחר כניסתן מי אמרינן כי אסר רחמנא בשר נחירה לאחר ביאה הני מילי לנחור אחרי כן לאכול אבל הנחורות ובאות מן המדבר הואיל ובשעת נחירתן היתר היתה תו לא מתסרי או דלמא לא שנא. ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואע''פ שכבר עבר:

אֵימַת אִילֵּימָא בְּשֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ הַשְׁתָּא דָּבָר טָמֵא אִישְׁתְּרִי לְהוּ דִּכְתִיב וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב כֻּתְלֵי דַּחֲזִירֵי בְּשַׂר נְחִירָה מִבַּעְיָא

Traduction

The Gemara asks: When? With regard to what period does Rabbi Yirmeya raise his dilemma? If we say that the dilemma is with regard to the seven years during which they conquered the land, now, non-kosher items were permitted for them during that period, as it is written: ''And it shall be, when the Lord your God shall bring you into the land that He swore to your fathers, and houses full of all good things…and you shall eat and be satisfied'' (Deuteronomy 6:10–11), and Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Cuts of pig meat [kotlei daḥazirei] that they found in the houses were permitted for them; is it necessary to say that the meat from the stabbing of a kosher animal was permitted?

Rachi non traduit

ובתים מלאים כל טוב וגו'. סיפיה דקרא ואכלת ושבעת:

כתלי דחזירי. חזירים יבשים שקורין בקונ''ש:

אֶלָּא לְאַחַר מִכָּאן וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם בְּשֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ כִּי אִשְׁתְּרִי לְהוּ שָׁלָל שֶׁל גּוֹיִם דִּידְהוּ לָא אִישְׁתְּרִי תֵּיקוּ

Traduction

Rather, Rabbi Yirmeya’s dilemma is with regard to the period thereafter. And if you wish, say instead: Actually, his dilemma is with regard to the seven years during which they conquered the land, as perhaps when the forbidden food was permitted for them, it was specifically food from the spoils of gentiles, but their own forbidden food was not permitted. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

אלא לאחר מכאן. דהיינו בשבע שחלקו דלא שרא להו רחמנא טומאה אלא בשעת שלל כדכתיב (דברים כ) ואכלת את שלל אויביך וגו'. שבע שנים כבשו ושבע שנים חלקו כדאמרי' בפרק אין נערכין (ערכין דף יב:):

שלל של עובדי כוכבים. כדכתיב (דברים ו) אשר לא מלאת וכתיב נמי את שלל אויביך:

Tossefoth non traduit

כי אישתרי שלל של עובדי כוכבים דידהו לא אישתרי. לא גרסינן או דלמא לא שנא דהלשון היה משמע שהיה מסתפק אי אישתרי כתלי דחזירי דידהו אי לא וזה אינו דמתחלה לא נסתפק מכתלי דחזירי דידהו או במה שנחרו כשבאו אלא במה שנחרו במדבר בהיתר והש''ס הקשה לו דאפי' דבר טמא אשתרי להו כלומר דאפילו לנחור בתחלה הם מותרים כל שכן מה שנחרו קודם ומשני דלמא שלל של עובדי כוכבים אישתרי להו ולא דידהו ולכך אסור לנחור והשתא שפיר מיבעיא לן במה שנחרו בהיתר:

אָמַר רַבָּה שַׁנֵּית הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּלְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין בַּכֹּל שׁוֹחֲטִים מַאי מְשַׁנֵּית לֵיהּ

Traduction

§ Rabba says: You explained the phrases in the mishna: All slaughter, and: One may always slaughter. In what way do you explain the phrase: One may slaughter with any item that cuts?

Rachi non traduit

שנית הכל שוחטין. ומוקמת לה בנשחטין כדאמרן הכל טעונים שחיטה ואפי' עוף:

ולעולם שוחטין. נמי מוקמת ליה כדאמרן דאשמעינן דאע''פ שגלו לא חזרו להיתירן הראשון ואין בשר נאכל אלא בשחיטה:

וְכִי תֵּימָא בֵּין בְּצוֹר בֵּין בִּזְכוּכִית בֵּין בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה הָא דּוּמְיָא דְּהָנָךְ קָתָנֵי אִי הָנָךְ בְּשׁוֹחֲטִין הַאי נָמֵי בְּשׁוֹחֲטִין וְאִי הָנָךְ בְּנִשְׁחָטִין הַאי נָמֵי בְּנִשְׁחָטִין

Traduction

And if you would say that it means: Whether with a flint, or with glass shards, or with the stalk of a reed, but isn’t this phrase taught in a manner similar to those other phrases in the mishna? If these phrases: All slaughter, and: One may always slaughter, are referring to those that slaughter, this phrase too is referring to those that slaughter; and if those phrases are referring to those that are slaughtered, this phrase too is referring to those that are slaughtered. The first two phrases in the mishna were explained as referring to the animals that are slaughtered. The first phrase was interpreted to include birds, and the second phrase was interpreted as referring to the halakha that meat may be eaten only through slaughter of the animal.

Rachi non traduit

וכי תימא בין בצור כו'. דלאו בנשחטין אתא לאורויי אלא בשוחטין:

אֶלָּא אָמַר רָבָא הַכֹּל שׁוֹחֲטִין חֲדָא לְאֵתוֹיֵי כּוּתִי וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד לְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בְּרֹאשׁ הַגָּג בֵּין בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה בַּכֹּל שׁוֹחֲטִין בֵּין בְּצוֹר בֵּין בִּזְכוּכִית בֵּין בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה

Traduction

Rather, Rava said that the entire mishna is referring to those that slaughter. The initial phrase means everyone [hakkol] slaughters. Although an identical phrase was used in the first mishna (2a), both are necessary: One is to include a Samaritan and one is to include a Jewish transgressor. The second phrase: One may always slaughter, means both during the day and at night, both on a rooftop and atop a ship, and there is no concern that it will appear that he is slaughtering in an idolatrous manner to the hosts of heaven or to the god of the sea. The phrase: One may slaughter with any item that cuts, means: Whether with a flint, or with glass shards, or with the stalk of a reed.

Rachi non traduit

אלא אמר רבא. כולה בשוחטין והכל שוחטין תרתי דתני במתני':

חדא לכותי וחדא למומר. כדאמרן בריש פירקין (חולין דף ג.):

בין בלילה. כשאבוקה כנגדו כדאוקימנא (לעיל חולין דף יג:):

בין בראש הגג. ולא חיישינן דלימרו לצבא השמים עולה לשחוט:

בין בראש הספינה. ואע''ג דתנן לקמן (חולין דף מא.) אין שוחטין לתוך ימים בראש הספינה שרי דמוכחא מילתא דלנקר ספינתו הוא צריך:

חוּץ מִמַּגַּל קָצִיר וְהַמְּגֵירָה אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל פְּגַם וְשַׁדַּר פְּגַם וְשַׁדַּר שְׁלַחוּ לֵיהּ כִּמְגֵירָה שָׁנִינוּ

Traduction

The mishna states: Except for the serrated side of the harvest sickle, and the saw. Shmuel’s father would notch a knife and send it to Eretz Yisrael to ask if it is fit for slaughter, and would notch a knife in a different manner and send it to Eretz Yisrael in order to determine the type of notch that invalidates slaughter. They sent to him from Eretz Yisrael that the principle is: We learned that the notch that invalidates slaughter is like a saw, whose teeth point upward, as it rips the simanim with every draw of the knife back and forth.

Rachi non traduit

פגם ושדר פגם ושדר. עשה בסכין פגימות הרבה שאינן דומות זו לזו ושדר לא''י לידע איזו אסורה ואיזו כשרה כן עשה פעמים ושלש:

שלחו ליה. סימן זה יהא לך בפגימות:

כמגירה שנינו. שפגימותיה מכוונות לעומקן ויש לפגם שני עוקצים כשאתה מוליך צפרנך מסוף הסכין לראשה צפרנך חוגרת בעוקץ של צד הראש וכשאתה בודק מראשה לסופה צפרנך חוגרת בעוקץ של סופה:

תָּנוּ רַבָּנַן

Traduction

The Sages taught in a baraita:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source