Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 15a

כָּל נֵרוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מִטַּלְטְלִין חוּץ מִן הַנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת

Traduction

One may move all metal lamps on Shabbat, even old ones, because they do not become repugnant like earthenware lamps, except for a metal lamp that one kindled on that same Shabbat and that was burning when Shabbat began, which it is prohibited to move for the entire Shabbat due to the prohibition against extinguishing.

Rachi non traduit

כל הנרות של מתכת מטלטלים. דשל מתכות לא מאיסי אפילו ישנים כגון של נחושת וכיוצא בהן:

הדולק בשבת. שהיה נר דולק בו בין השמשות דמוקצה מחמת איסור שאסור לכבות הנר נאסר גם הוא לטלטל וכיון שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל היום:

וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּהוּא דָּחֵי לֵיהּ בְּיָדַיִם

Traduction

The Gemara rejects that analogy. And perhaps it is different there, in the case of the burning lamp, as he set it aside by direct action when he kindled the lamp. By contrast, in the case of an animal, he did not set it aside, and therefore, perhaps once it is slaughtered it is permitted.

Rachi non traduit

בידים. שהדליקו בו הנר אבל בהמה דממילא מידחיא אימר דהדר חזיא:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי רַבִּי יְהוּדָה דִּמְבַשֵּׁל הִיא דִּתְנַן הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

Rather, Rav Ashi said: When Rav said that the halakha that consumption of the animal is prohibited for that day is the opinion of Rabbi Yehuda, the reference is to the opinion of Rabbi Yehuda with regard to one who cooks, as we learned in a baraita: With regard to one who cooks on Shabbat, if he did so unwittingly, he may eat what he cooked. If he acted intentionally, he may not eat what he cooked. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

יאכל. הוא עצמו ובו ביום ואין צריך להמתין עד הערב בכדי שיעשו דהא דאמרינן בעלמא לערב בכדי שיעשו לית ליה לר''מ אלא היכא דעבד ישראל איסורא ובמזיד דאיכא חיובא דלא נמטייה הנאה מאיסורא אבל בשוגג לא:

במזיד. דאיכא איסורא:

לא יאכל. בו ביום עד שתחשך ובכדי שיעשו. והוא הדין לאחרים נמי דאסור למיכליה בו ביום דטעמא משום דלא נמטייה הנאה מאיסורא הוא וכי שהי לאורתא בכדי שיעשו לא מטי לו הנאה מיניה ואיידי דתנא רישא בדידיה דאשמעינן רבותא להתירא תנא נמי סיפא בדידיה:

Tossefoth non traduit

המבשל בשבת בשוגג יאכל. אפילו בו ביום דר''מ לא קניס כלל שוגג אטו מזיד כדמוכח בהניזקין (גיטין נג:) ובפ' כירה (שבת דף לח.) נמי משמע דשרי בו ביום גבי הא דבעי מרבי חייא בר אבא שכח קדירה ע''ג כירה כו' במזיד לא יאכל לא הוא ולא אחרים בו ביום אבל במוצ''ש שרי אפי' לדידיה מדבעי לאוקמי מתניתין ר''מ ובמזיד ומתניתין דומיא דיוה''כ קתני דאסור בו ביום בין לו בין לאחרים ושחיטתו כשרה קתני לא שנא לו ולא שנא לאחרים כדאמרינן בסמוך ועוד אי במזיד לא יאכל עולמית לר''מ א''כ היינו מזיד דרבי יהודה כמו שאפרש וכן שוגג דרבי יהודה דהא מוקי מתניתין בשוגג ורבי יהודה ובמזיד לא יאכל עולמית הוא אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דאי לא יאכלו עולמית א''כ היינו מזיד דרבי יוחנן הסנדלר ועוד דבמרובה (ב''ק דף עא.) מוקי דרבנן דפטרו בטבח בשבת מתשלומי ד' וה' כרבי יוחנן הסנדלר ולא מוקי לה כר' יהודה ובעי נמי התם מאי טעמא דר' יוחנן הסנדלר ולא בעי מ''ט דר' יהודה כללא דמילתא מזיד דר''מ שוגג דר' יהודה מזיד דרבי יהודה שוגג דרבי יוחנן הסנדלר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל עוֹלָמִית

Traduction

Rabbi Yehuda says: If he cooked the food unwittingly, he may eat it at the conclusion of Shabbat, as the Sages penalized even one who sinned unwittingly by prohibiting him from deriving immediate benefit from the dish that he cooked. If he cooked it intentionally, he may never eat from it.

Rachi non traduit

רבי יהודה אומר בשוגג יאכל במוצאי שבת. ולא בשבת. וה''ה לאחריני דאע''ג דבשוגג חיוב סקילה ליכא עבירה מיהא איכא ובעינן בכדי שיעשו דלא נימטיה הנאה מעבירה ואיידי דבעי למתני סיפא לא יאכל עולמית בדידיה אבל לאחריני שרי דאיהו דעבד איסורא קנסוהו רבנן אבל אחריני לא תנא רישא נמי בדידיה ומתניתין נמי דקתני אסורה באכילה ליומיה לדידיה ולאחריני בשוגג מתוקמא ורבי יהודה היא ולקמן פריך והא מתחייב בנפשו קתני והא ליכא למימר רישא נמי דוקא איהו אבל אחריני שרו בו ביום ואיהו אסור משום דקנסו שוגג אטו מזיד ומתניתין דאסר ליה ליומיה אפילו לאחריני לאו רבי יהודה היא דא''כ דקנסא דרישא אטו מזיד הוא אמאי מישתרי הוא לאורתא הא קתני גבי מזיד לא יאכל עולמית אלא טעמא משום דלא ליתהני מעבירה הוא ולא שנא הוא ולא שנא אחריני:

רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים

Traduction

Rabbi Yoḥanan HaSandlar says: If he acted unwittingly, the food may be eaten at the conclusion of Shabbat by others, but not by him. If he cooked the food intentionally, it may never be eaten, neither by him nor by others. According to Rav, the mishna is referring to a case where one slaughtered the animal unwittingly. According to Rabbi Yehuda, the slaughter is valid but it is prohibited to eat the animal on Shabbat.

Rachi non traduit

ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת. בכדי שיעשו כר' יהודה דמשוי ליה עבירה אף בשוגג ועדיפא מדרבי יהודה דאילו רבי יהודה שרי ליה לאורתא אפי' לדידיה דלא קניס שוגג אטו מזיד ורבי יוחנן קניס שוגג אטו מזיד הלכך איהו דעבד איסורא קנסו רבנן אחריני דלא עבדי איסורא לא קנסו אלא בכדי שיעשו ימתינו דלא ניתהני מעבירה:

במזיד לא יאכל עולמית כו'. לאו משום קנסא הוא דהא אחריני לא עבוד איסורא אלא מקראי יליף לה רבי יוחנן בכתובות באלו נערות (כתובות דף לד:) ובב''ק בפרק מרובה (בבא קמא דף עא.) ושמרתם את השבת כי קדש וגו' מה קדש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורים באכילה יכול אפילו בשוגג ת''ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג:

וְנוֹקְמַהּ בְּמֵזִיד וְרַבִּי מֵאִיר

Traduction

The Gemara challenges this: And let us interpret the mishna as referring to a case where he slaughtered the animal intentionally, and explain that it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who rules that eating the animal in such a case is permitted only after the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

ונוקמה במזיד ור''מ היא. דאמר אסורה ליומא:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּקָתָנֵי דֻּומְיָא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מָה יוֹם הַכִּפּוּרִים לָא שְׁנָא בְּשׁוֹגֵג וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד לָא אָכֵיל אַף הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא בְּשׁוֹגֵג וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד לָא אָכֵיל

Traduction

The Gemara responds: That possibility should not enter your mind, as the case of slaughter on Shabbat is juxtaposed to and taught in a manner similar to the case of slaughter on Yom Kippur. Just as with regard to slaughter on Yom Kippur, it is no different whether one slaughtered it unwittingly and it is no different whether he slaughtered it intentionally, he may not eat it that day due to the fast, so too here, with regard to slaughter on Shabbat, it is no different whether he slaughtered it unwittingly and it is no different whether he slaughtered it intentionally, he may not eat it that day. Rabbi Meir, though, deems it permitted for one who cooked unwittingly to eat the cooked food on Shabbat.

Rachi non traduit

מה יום הכפורים כו'. לא יאכל בו ביום דהא יום עינוי הוא:

וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ בְּשׁוֹגֵג וְרַבִּי יְהוּדָה וְהָא אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ קָתָנֵי הָכִי קָאָמַר אַף עַל פִּי דִּבְמֵזִיד מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ הוּא הָכָא דִּבְשׁוֹגֵג שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה

Traduction

The Gemara asks: And can you interpret the mishna as referring to a case of unwitting slaughter and in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? But isn’t it taught in the mishna: Although he is liable to receive the death penalty? One is liable to be executed only if he intentionally performs labor on Shabbat. The Gemara answers that this is what the mishna is saying: Although if he slaughtered it intentionally he is liable to receive the death penalty, here, in a case where he slaughtered the animal unwittingly, his slaughter is valid.

וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר דְּאָמַר לָא שְׁנָא בְּשׁוֹגֵג וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד לָא אָכֵיל רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר קָמְפַלֵּיג בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ תַּנָּא דִּידַן שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה קָתָנֵי לָא שְׁנָא לוֹ וְלָא שְׁנָא לַאֲחֵרִים

Traduction

The Gemara challenges: And let us interpret the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan HaSandlar, who says: It is no different whether he cooked unwittingly and it is no different whether he cooked intentionally; he may not eat it on Shabbat. The Gemara explains: Rabbi Yoḥanan HaSandlar draws a distinction with regard to the conclusion of Shabbat, in that he permits eating food cooked on Shabbat for others and not for him, while the tanna of our mishna teaches: His slaughter is valid, without qualification, indicating that with regard to his ruling it is no different for him and it is no different for others.

Rachi non traduit

ונוקמה כר' יוחנן הסנדלר דאמר כו'. לא יאכל בו ביום לא הוא ולא אחרים. ואית דמפרשי דהאי במזיד לא יאכל דרבי מאיר ובשוגג לא יאכל דרבי יהודה לא יאכל הוא אבל לאחרים שרי והאי אסורה באכילה ליומיה דקאמר רב נמי לדידיה קאמר אבל לאחריני שרי ולאו מילתא דהא דומיא דיום הכפורים קתני דלא שנא לו ולא שנא לאחרים אסור ועוד אסורה באכילה ליומא לגמרי משמע:

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל וּמְשַׁתֵּיק לֵיהּ רַב

Traduction

§ The tanna taught a baraita before Rav: One who cooks on Shabbat unwittingly may eat the food that he cooked; if he did so intentionally, he may not eat the food that he cooked, and Rav silenced him.

מַאי טַעְמָא מְשַׁתֵּיק לֵיהּ אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְתַנָּא תָּנֵי כְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה מַאן דְּתָנֵי כְּרַבִּי מֵאִיר מְשַׁתֵּיק לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that Rav silenced him? If we say it is because Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and the tanna taught the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Meir, can it be that merely because he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda he silences one who teaches a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Meir?

וְעוֹד מִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְהָאָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי כִּי מוֹרִי לְהוּ רַב לְתַלְמִידֵיהּ מוֹרֵי לְהוּ כְּרַבִּי מֵאִיר וְכִי דָּרֵישׁ בְּפִירְקָא דָּרֵישׁ כְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם עַמֵּי הָאָרֶץ

Traduction

And furthermore, does Rav hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? But doesn’t Rav Ḥanan bar Ami say: When Rav issues a ruling to his students, he issues a ruling in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and when he teaches in his public lecture delivered on the Festival, he teaches in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, due to his concern that the ignoramuses would treat the prohibition of labor on Shabbat with disdain?

Rachi non traduit

כי מורי להו רב לתלמידיה. במבשל בשבת הוראה ביחיד מורי להו כרבי מאיר דמיקל:

בפירקא. ביום השבת ברבים:

Tossefoth non traduit

מורי להו כר''מ. משמע שכן הלכה וכן דרש רבא בפ' כירה (שבת דף לח. ע''ש) כר''מ וקשה מכאן לפי' הקונטרס דבריש אין צדין (ביצה דף כד:) גבי עובד כוכבים שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר אסורין ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו ופירש הקונט' דטעמא דאסורין בכדי שיעשו כדי שלא יהנה ממלאכת י''ט והרי מבשל בשבת דבשוגג יאכל אע''ג דנהנה ממלאכת שבת ומיהו י''ל דאין נהנה כ''כ כיון דבלאו בישול ראוי לכוס אבל קשה משוחט בשבת בשוגג דיאכל לר''מ היכא דהיה לו חולה מבעוד יום והבריא כדאמרינן בסמוך משום דלא הוי מוקצה ולא אסר מטעם שנהנה ממלאכת שבת וי''ל דבמילתא דלא שכיח לא גזרו:

וְכִי תֵּימָא תַּנָּא בְּפִירְקֵיהּ תְּנָא קַמֵּיהּ אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְתַנָּא צָיְיתִי לְאָמוֹרָא צָיְיתִי

Traduction

And if you would say that the tanna taught the baraita before Rav during the public lecture and Rav silenced him so that the ignoramuses would not learn from him, is that to say that everyone attending the public lecture listens to the tanna who is citing the baraita? There is no need to silence the tanna, because they listen to the disseminator [amora], the Sage who repeats what he hears from Rav loudly for the benefit of those attending the lecture, and the amora quoted Rav’s ruling in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

וכי תימא תנא בפירקיה תנא קמיה. ברבים היה שונה משנה זו ביום הדרשה וחייש רב לעמי הארץ שלא ישמעו קולו:

אטו. בני הכנסת הבאים לשמוע מה שהיה רב דורש:

לתנא צייתי. כלומר הם מטין אוזן לשמוע מן התלמידים היושבים שם ושונין איש משנתו לעצמו:

לאמורא. שהיה עומד בפני רב ומשמיע לרבים מה שראש הדרשה לוחש לו אליו היו שומעין:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תַּנָּא שׁוֹחֵט תְּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל אֲמַר לֵיהּ מַאי דַּעְתָּיךְ כְּרַבִּי מֵאִיר עַד כָּאן לָא קָשָׁרֵי רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בִּמְבַשֵּׁל דְּרָאוּי לָכוֹס אֲבָל שׁוֹחֵט דְּאֵין רָאוּי לָכוֹס לָא

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The tanna taught the halakha of one who slaughters before Rav: One who slaughters an animal on Shabbat unwittingly may eat from the slaughtered animal; if he slaughtered it intentionally, he may not eat from the slaughtered animal. Rav said to the tanna: What do you think, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir? Rabbi Meir deems eating permitted only in the case of one who cooks unwittingly on Shabbat, as even before he cooks the food it is fit to be chewed [lakhos], i.e., to be eaten uncooked, in a permitted manner, and therefore it was not set aside from use when Shabbat began. But in the case of one who slaughters an animal, where the meat was not fit to chew, Rabbi Meir does not permit eating it on Shabbat, because it was set aside from use on Shabbat.

Rachi non traduit

עד כאן לא קשרי ר''מ אלא במבשל. בשוגג דכיון דאיסור שבת ליכא דשוגג הוא איסור מוקצה נמי ליכא דמעיקרא הוי חזי לכוס חיה:

אבל שוחט. בשוגג נהי דאיסור שבת ליכא משום מוקצה מיהא אסורה דבין השמשות לא הויא חזיא לכוס. כל אכילה שלא כדרכה קרי כוסס כמו (ברכות דף לז.) הכוסס את החיטין הכוסס את האורז כס פילפלי ביומא דכפורי (שם דף לו:):

וְהָא מַתְנִיתִין דְּשׁוֹחֵט הוּא וְאָמַר רַב הוּנָא דָּרֵשׁ חִיָּיא בַּר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה לְיוֹמָא וְנָסְבִין חַבְרַיָּא לְמֵימֵר רַבִּי יְהוּדָה הִיא הָא רַבִּי מֵאִיר שָׁרֵי

Traduction

The Gemara asks: But isn’t the mishna addressing the case of one who slaughters an animal, and Rav Huna says that Ḥiyya bar Rav taught in the name of Rav: Consumption of the animal is prohibited for that day, and the members of the company of Sages, i.e., those in the academy, tended to say that this halakha is the opinion of Rabbi Yehuda, from which it may be inferred: But Rabbi Meir permits consumption of the slaughtered animal even on Shabbat, and he is not concerned that the animal was set aside from use when Shabbat began?

Rachi non traduit

הא ר''מ שרי. מדאיצטריך לאוקמה כרבי יהודה מכלל דקסבר רב דר''מ שרי:

כִּי שָׁרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

The Gemara answers: When Rabbi Meir permits consumption of the slaughtered animal even on Shabbat,

Tossefoth non traduit

כי שרי ר''מ כגון שהיה לו חולה מבעוד יום. וא''ת ונוקי מתניתין בשוגג ור''מ ולא היה לו חולה כלל וי''ל דדומיא דיוה''כ קתני דאסור אף על גב דהיה לו חולה וא''ת והא על כרחיך לא הוה לגמרי דומיא דיוה''כ דבשבת אם לא הבריא מותר אפי' לרבי יהודה וי''ל דבמקום ששייך חיוב קא מדמה שבת ליוה''כ כדתני אע''פ שמתחייב בנפשו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source