Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 13b
בָּנָיו מַמְזֵרִין
Traduction
his sons are mamzerim, as he is indifferent to his wife’s engaging in adultery.
Rachi non traduit
בניו ממזרים. שאינו מקפיד על אשתו ומפקירה:
וְתַנָּא קַמָּא אִשְׁתּוֹ לָא מַפְקַר
Traduction
The Gemara asks: And the first tanna, why did he not include the ruling that the sons of a heretic are mamzerim? The Gemara answers: In his opinion, a heretic does not release his wife and allow her to engage in adultery.
אָמַר מָר שְׁחִיטַת נָכְרִי נְבֵלָה וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא מִין הוּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אֵין מִינִין בָּאוּמּוֹת
Traduction
The Master said in the mishna: Slaughter performed by a gentile renders the animal an unslaughtered carcass. The Gemara challenges this: And let us be concerned that perhaps he is a heretic who is a devout idolater and deriving benefit from his slaughter is prohibited. Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh says: There are no such heretics among the nations of the world.
Rachi non traduit
מין. זה האדוק בעבודת כוכבים ומין ישראל חמור ממומר לעבודת כוכבים שהמין אדוק בה וכל מחשבותיו לה:
וְהָא קָאחָזֵינַן דְּאִיכָּא אֵימָא אֵין רוֹב אוּמּוֹת מִינִין סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גּוֹיִם שֶׁבְּחוּצָה לְאָרֶץ לָאו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן אֶלָּא מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן
Traduction
The Gemara asks: But don’t we see that there are? The Gemara answers: Say the majority of the people of the nations of the world are not heretics, and with regard to slaughter one follows the majority. The Gemara notes: Rabba bar Avuh holds in accordance with that which Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: The status of gentiles outside of Eretz Yisrael is not that of idol worshippers, as their worship is not motivated by faith and devotion. Rather, it is a traditional custom of their ancestors that was transmitted to them.
Rachi non traduit
אין רוב עובדי כוכבים מינין. הלכך הוו להו מינין מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן:
Tossefoth non traduit
נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הם. הלכך בארץ ישראל נמי אין אדוקין כל כך שיהיו מעשיהם לשם עבודת כוכבים:
אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן אֵין מִינִין בָּאוּמּוֹת לְמַאי אִילֵימָא לִשְׁחִיטָה הַשְׁתָּא שְׁחִיטַת מִין דְּיִשְׂרָאֵל אָמְרַתְּ אֲסִירָא דְּגוֹי מִבַּעְיָא אֶלָּא לְמוֹרִידִין הַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל מוֹרִידִין דְּגוֹיִם מִבַּעְיָא
Traduction
Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: There are no heretics among the nations of the world, i.e., gentile heretics do not have the halakhic status of actual heretics. The Gemara asks: With regard to what matter did Rav Naḥman state the halakha? If we say that it is with regard to slaughter, now that you said the slaughter of a Jewish heretic is forbidden, is it necessary to say the slaughter of a gentile heretic is forbidden? Rather, it is with regard to the halakha that one lowers them into a pit, i.e., one may kill a heretic, and Rav Naḥman holds that one may not kill them. But this too is difficult, as now if one lowers a Jewish heretic into a pit, is it necessary to say that one lowers a gentile heretic?
Rachi non traduit
אמר רב יוסף בר מניומי אין מינין באומות עובדי כוכבים. כלומר אין תורת מין על מין עובד כוכבים:
דעובד כוכבים מבעיא. כ''ש שאדוק דסתם מחשבותיו לה ואסורה בהנאה:
למורידין. בבור דאמרינן באין מעמידין (ע''ז דף כו:) המינים מורידין אותן לבור כו' אבל העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה אפילו ישראל לא מעלין ולא מורידין:
Tossefoth non traduit
שחיטת מין דישראל אסורה דעובד כוכבים מיבעיא. וא''ת ודילמא מין ישראל גרע דהא עובד עבודת כוכבי' הוי מין לכ''ע בפרק בתרא דהוריות (דף יא.) ונכרים אף על פי שרובם עובדי עבודת כוכבים לא אמרינן שחיטתן לעבודת כוכבים וי''ל דמכל מקום מין עובד כוכבים דאדוק בעבודת כוכבים יותר פשוט דשחיטתו לעבודת כוכבים ממין ישראל:
אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא לְקַבֵּל מֵהֶן קָרְבָּן דְּתַנְיָא מִכֶּם וְלֹא כּוּלְּכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּד מִכֶּם בָּכֶם חִלַּקְתִּי וְלֹא בָּאוּמּוֹת
Traduction
Rav Ukva bar Ḥama said: It is stated with regard to accepting an offering from them, as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''When any person of you shall bring an offering'' (Leviticus 1:2): The verse states: ''Of you,'' and not: Of all of you, to exclude the Jewish transgressor who regularly violates a prohibition. Furthermore, God states: ''Of you,'' to mean that among you, the Jews, I distinguished between a transgressor and other Jews, but not among the nations. One accepts an offering from all gentiles, even a heretic.
Rachi non traduit
לקבל מהן קרבן. דמקבלין קרבן מכולן ומקריבין אותו למזבח אבל במין ישראל לא כדקתני סיפא דהך מתניתא חוץ מן המומר לנסך את היין ואע''פ שאינו מומר לשאר מצות והביא קרבן אין מקבלין הימנו כדתריצנא לעיל בפירקין (חולין דף ה.):
בכם חלקתי. להוציא את המומר:
ולא בעובדי כוכבים. דאפילו המינין כשרין. ואע''ג דבהדיא תנא לה בהא מתניתא ליכא למיפרך תנינא משום דלאו לכולי עלמא שמיע להו מתניתא אבל במידי דתנא במתניתין כי אמר לה אמורא פריך עליה מאי קמ''ל תנינא:
מִמַּאי דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר מִיִּשְׂרָאֵל מִצַּדִּיקֵי קַבֵּל מֵרַשִּׁיעֵי לָא תְּקַבֵּל אֲבָל בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם כְּלָל כְּלָל לָא לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא אִישׁ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל
Traduction
The Gemara asks: From where do you draw that conclusion? Perhaps this is what the verse is saying: With regard to offerings from Jews, from righteous Jews accept the offering and from wicked Jews do not accept the offering; but with regard to the nations of the world, do not accept their offerings at all. The Gemara rejects that possibility: That should not enter your mind, as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''Any man [ish ish] from the house of Israel…who shall sacrifice his offering'' (Leviticus 22:18): Since it would have been sufficient to write: A man [ish], what is the meaning when the verse states: ''Any man [ish ish]''? It serves to include the gentiles, who may vow to bring vow offerings and gift offerings like a Jew.
Rachi non traduit
איש איש. מבית ישראל ומן הגר (הגר) בישראל אשר יקריב קרבנו וגו':
Tossefoth non traduit
אבל מעובדי כוכבים כלל כלל לא. וא''ת א''כ לישתוק קרא מיניה דמהיכא תיתי מקבלין הא איצטריך איש איש לרבויינהו וי''ל דמ''מ ס''ד דמצדיקי עובדי כוכבים נקבל להכי אתא קרא למעוטינהו לגמרי ואם תאמר והא כתיב (ויקרא כב) ומעוך וכתות ונתוק וכרות וגו' וכתיב (שם) ומיד בן נכר לא תקריבו את אלה הא תמימים תקריבו ויש לומר דלעולם תמימים נמי לא ואתא קרא בבעלי מומין לעבור עליהם בלאו ועשה:
וּמְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא פְּשִׁיטָא כֵּיוָן דִּנְבֵלָה הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא אָמַר רָבָא הָכִי קָתָנֵי זוֹ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֲפִילּוּ בְּאֹהֶל וְאֵיזוֹ זוֹ תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא
Traduction
§ The mishna states with regard to an animal slaughtered by a gentile: And the carcass imparts ritual impurity through carrying. The Gemara asks: Isn’t it obvious? Since it is considered an unslaughtered carcass it imparts ritual impurity through carrying. Rava said that this is what the tanna is teaching: This slaughtered animal imparts ritual impurity through carrying, and you have another animal that imparts impurity even in a tent, i.e., if one is beneath the same roof with this animal he becomes impure even though he neither touched it nor carried it. And which animal is that? That animal is an idolatrous offering, and this statement is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira cited below.
Rachi non traduit
מטמאה במשא. כדכתיב (ויקרא יא) והנושא את נבלתה ואע''פ שלא נגע:
הכי קתני. שחיטת סתם עובד כוכבים אין מטמא אלא במשא אבל יש שחיטת עובד כוכבים שמטמאה אפילו באהל:
כר' יהודה בן בתירא. לקמן מפרש ואזיל:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא הָכִי קָתָנֵי זוֹ מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁהִיא כָּזוֹ שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַשָּׂא וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל וְאֵיזוֹ זוֹ תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא
Traduction
There are those who say an alternative version of Rava’s statement: Rava said that this is what the tanna is teaching: This slaughtered animal imparts ritual impurity through carrying, and you have another animal that is like this one in that it imparts ritual impurity through carrying and does not impart impurity in a tent. And which animal is this? This animal is an idolatrous offering, and this statement is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira.
Rachi non traduit
איכא דאמרי וכו'. הכי משמע מתניתין אין טומאה בשחיטת עובד כוכבים אלא כשאר נבילות דמטמאין במשא אבל אין אהל בשום שחיטת עובד כוכבים ואפילו שחט לעבודת כוכבים. לישנא אחרינא הכי משמע שחיטת עובד כוכבים נבלה וטומאתה כשאר נבילות והא דקתני ומטמאה במשא אתקרובת עבודת כוכבים קאי והכי קאמר ועוד יש שחיטה אחרת שהיא כזו כלומר אינה חמורה מזו שאינה מטמאה אלא במשא כזו:
Tossefoth non traduit
תקרובת עבודת כוכבים ודלא כרבי יהודה בן בתירא. משמע הכא דרבנן לא מקשי תקרובת עבודת כוכבים למת וכן משמע בפרק אין מעמידין (ע''ז דף לב:) גבי בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר והיוצא אסור וקאמר בגמרא והיוצא אסור אי אפשר דליכא תקרובת מני רבי יהודה בן בתירא היא והקשה ר''ת דלעיל בההוא פירקא (חולין דף כט:) גבי יין של עובדי כוכבים דאסור בהנאה מפרש בגמרא דנפקא לן מדאיתקש לזבח וזבח למת ולא קאמר רבי יהודה בן בתירא היא כדקאמר גבי בשר היוצא ועוד הקשה ר''ת דלעיל בשמעתין דייק נבלה אין איסור הנאה לא מתניתין דלא כר' אליעזר דאי ר''א האמר סתם מחשבת עובד כוכבי' לעבודת כוכבים ומאי קושיא לעולם מתניתין כר''א והא דלא אסור בהנאה משום דלא אתיא כרבי יהודה בן בתירא ומיהא יש לדחות ולפרש דקאמר מתניתין דלא כר' אליעזר למאי דמוקי מתניתין כרבי יהודה בן בתירא ונראה לפרש דלענין איסור לא פליגי דמקיש רחמנא למת לענין איסור הנאה דהא כתיב אכילה בקרא (תהילים ק''ו:
כ''ח) ויאכלו זבחי מתים ובטומאה הוא דפליגי דרבי יהודה בן בתירא מקיש לגמרי למת אפילו לענין טומאה וכן משמע דרבי יהודה בן בתירא לא נקט אלא טומאה וגבי בשר היוצא דמוקי לה כר' יהודה בן בתירא משום דקתני מפני שהוא כזבחי מתים דלא הוה צריך למתני כיון דתנא אסור אלא מיתור לשון משמע דמטמא באהל המת ומיהו אי לאו מיתורא מלשון זבחי מתים אי אפשר לדקדק מדדייק לקמן בפ''ב (חולין דף מ.) גבי השוחט לשם הרים שחיטתו פסולה פסולה אין זבחי מתים לא ורמינהו השוחט לשם הרים כו' הרי אלו זבחי מתים ומאי קושיא דלמא ההיא כרבי יהודה בן בתירא ומתניתין כרבנן אלא ודאי כיון דאסור בהנאה משום תקרובת שייך למיתני זבחי מתים אף על גב דלא מטמא באהל ואף על גב דלרבנן ליכא טומאת אהל טומאה בעלמא מיהו מדרבנן איכא כדאמרינן בפרק רבי ישמעאל (ע''ז דף נב:) איסור דאורייתא לא בטלה טומאה דרבנן בטלה אבל לרבי יהודה הויא טומאת אהל דאורייתא והא דתנן בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מח:) לעבור תחתיה ואם עבר טמא ומפרש בגמרא משום דאי אפשר דליכא תקרובת ומני רבי יהודה בן בתירא היא וקתני סיפא ואם היתה גוזלת את הרבים טהור אע''ג דטומאת אהל דאורייתא התם ליכא תקרובת ודאי אלא חששא בעלמא היא והיכא דגוזלת רבים לא גזרו רבנן והא דאמר בפרק העור והרוטב (לקמן חולין קכט.) הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים מטמא טומאתה לאו דאורייתא דאי ס''ד דאורייתא מצינו לאוכלין שמטמאין טומאה חמורה ומשני כששימש מעשה עץ שימש דיחוי בעלמא הוא אי נמי כרבי יהודה בן בתירא וא''ת דאמר בפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף עג.) השוחט בשבת בחוץ לעבודת כוכבים חייב ג' חטאות ובעי מאי תיקן פירוש דלא מצית אמרת תיקן להוציאו מידי נבלה דהא אית ליה טומאה מכח תקרובת עבודת כוכבים משמע דאיכא טומאה דאורייתא דאי מדרבנן א'''כ תיקן להוציאו מידי טומאה דאורייתא ואם אכל קודש או נכנס למקדש פטור ומשמע דאפילו לרבנן מיירי מדלא קאמר לרבי יהודה בן בתירא מה תיקן כדאמר התם (לעיל) (שם עג.) לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור מה תיקן וי''ל דהוי מצי לשנויי הכי אלא אין רוצה לדקדק מכאן שיהא טומאת התקרובת לאו דאורייתא לפי שהגמרא רוצה לדקדק בהעור והרוטב דטומאה לאו דאורייתא ודחי לה ור''ת תירץ בענין אחר וקשה לפירושו ואין להאריך כאן:
דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים מָה מֵת מְטַמֵּא בְּאֹהֶל אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל
Traduction
As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived with regard to an idolatrous offering that it imparts impurity in a tent? It is derived from a verse, as it is stated: ''They adhered to Ba’al-Peor and ate the offerings to the dead'' (Psalms 106:28). Just as a corpse imparts impurity in a tent, so too an idolatrous offering imparts impurity in a tent.
מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה וְכֵן הַסּוֹמֵא שֶׁשָּׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה
Traduction
MISHNA: In the case of one who slaughters an animal at night, and likewise in the case of the blind person who slaughters an animal, his slaughter is valid.
גְּמָ' הַשּׁוֹחֵט דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא וּרְמִינְהִי לְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה בֵּין בְּרֹאשׁ הַגָּג בֵּין בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה
Traduction
GEMARA: The Gemara infers from the formulation of the mishna: One who slaughters, and not: One may slaughter, that with regard to the slaughter of one who slaughters at night, after the fact, yes, it is valid, but ab initio, one may not do so. The Gemara raises a contradiction from a baraita (Tosefta 1:4): One may always slaughter, both during the day and at night, both on the rooftop and atop a ship, indicating that slaughter at night is permitted ab initio.
Rachi non traduit
לכתחלה לא. ישחוט בלילה שמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע:
בין בראש הגג בין בראש הספינה. ואע''ג דתנן בהשוחט (לקמן חולין דף מא.) אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות דלא לימרו לשר של ים הוא שוחט ולא לתוך כלים דלא לימרו הואיל ומקבל את הדם לזורקו לעבודת כוכבים הוא צריך אפ''ה בראש הגג שוחטין ואין חוששין לשמא יאמרו לצבא השמים עלה לשחוט או אם מקבל בכלי הכל יודעין שאי אפשר לו לטנף את הגג ואין כאן חשד ובספינה נמי הכל יודעים דכיון דבספינה הוא על כרחו הוא שוחט לתוך הים שאי אפשר לו לטנף את הספינה:
Tossefoth non traduit
בין בראש הספינה. פירש בקונטרס אע''ג דאמרינן לקמן (חולין דף מא.) דאין שוחטין לתוך ימים אפילו הכי בראש הספינה שוחטין דהכל יודעין דכיון דבספינה הוא על כרחך הוא שוחט לתוך הים שלא לטנף ספינתו ואי אפשר לומר כן דאפילו עומד בספינה אסור לשחוט לתוך הים כדאמרינן לקמן בסוף פרק שני (שם:) אלא מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט ודם שותת ויורד על דופני ספינה:
אָמַר רַב פָּפָּא בְּשֶׁאֲבוּקָה כְּנֶגְדּוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הָתָם דּוּמְיָא דְּיוֹם וְהָכָא דּוּמְיָא דְּסוֹמֵא שְׁמַע מִינַּהּ
Traduction
Rav Pappa said: The tanna of the baraita is referring to a case where there is a torch opposite the slaughterer; therefore, it is permitted ab initio. Rav Ashi said: The language of the baraita is also precise, as slaughter at night is taught there in the baraita similar to slaughter during the day, based on the juxtaposition: Both during the day and at night. And here slaughter at night is taught similar to the slaughter performed by a blind person, with no light, based on the juxtaposition: One who slaughters at night, and likewise the blind person who slaughters. Therefore, the slaughter is valid only after the fact. The Gemara concludes: Learn from it.
Rachi non traduit
אר''פ. הא דקתני שוחטין בלילה לכתחלה בשאבוקה כנגדו ומתניתין בלא אבוקה: מתניתין תנא לילה וסומא בהדי הדדי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source