Daf 132a
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כּוֹי לְרַבָּנַן חַיָּיב בְּכוּלְּהוּ מַתָּנוֹת דְּתַנְיָא שׁוֹר מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם שׁוֹר לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם שֶׂה מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם שֶׂה לְרַבּוֹת אֶת הַכּוֹי
Rachi (non traduit)
שור. הוה מצי למימר:
מִטּוּנָךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה
Rachi (non traduit)
מטונך. הגעתיך. מש''ה אמרינן גבי מנחת כהנת דנאכלת דאהרן ובניו כתובין בפרשה וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וגו' וכיון דכתיב בהדיא בני אהרן למעוטי בנות אהרן אבל מתנות לא כתיב בהו אלא כהן גרידא ומשמע כהן ואפילו כהנת:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת וְיִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ
Rachi (non traduit)
סתום מן המפורש. כהן סתם דכתיב גבי מתנות ממפורש מבני אהרן דכתיב גבי מנחה דמה להלן כהן ולא כהנת דאהרן ובניו כתובין אף הכא כהן ולא כהנת:
Tossefoth (non traduit)
דבי רבי ישמעאל תנא כהן ולא כהנת. נראה דלא ממעט אלא בנשאת לזר אבל לא נשאת כיון דאכלה בתרומה דחמירא כ''ש דיהבי ליה מתנות ומיהו אפשר דלא יהבינן לה לר' ישמעאל:
דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא כֹּהֵן וַאֲפִילּוּ כֹּהֶנֶת הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת
Rachi (non traduit)
דבי ר' אליעזר בן יעקב תנא. בעלמא כהן ולא כהנת אבל כהן דכתיב גבי מתנות אפילו כהנת במשמע מאי טעמא הוי מיעוט כו' דברישיה דקרא כתיב וזה יהיה משפט הכהנים דמשמע כהנים ולא כהנות וכתיב בסיפיה דקרא ונתן לכהן הזרוע וגו' דמשמע נמי כהן למעוטי כהנת ואין מיעוט אחר מיעוט כו':
רַב כָּהֲנָא אָכַל בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ רַב פָּפָּא אָכַל בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ רַב יֵימַר אָכַל בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ רַב אִידִי בַּר אָבִין אָכַל בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ
Rachi (non traduit)
רב כהנא. ישראל הוה ואשתו כהנת:
אכיל. מתנתא:
בשביל אשתו. שהיתה כהנת דס''ל כהן ואפי' כהנת:
Tossefoth (non traduit)
רב כהנא אכל בשביל אשתו. זהו רב כהנא שגלה מבבל לא''י דפרק הגוזל בתרא (ב''ק דף קיז.) שלא היה כהן כדאמרינן בסוף אלו עוברין (פסחים דף מט.) אמר רב כהנא אי לאו דנסיבת כהנתא לא גלאי ואחר יש שהיה כהן בפ''ק דקדושין (דף ח.) רב כהנא שקל סודרא בפדיון הבן. [וע''ע תוס' קדושין ח. ד''ה ר''כ ותוס' ב''ב קי. ד''ה ולא ובפסחים מט:

ד''ה אמר]:
אָמַר רָבִינָא אֲמַר לִי מָרִימָר הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּעוּלָּא
Rachi (non traduit)
הלכתא כותיה דרב חסדא. דאמר לעיל (חולין דף קל:) המזיק מתנות או שאכלן פטור מלשלם:
וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְוִיָּה שֶׁיָּלְדָה בְּנָהּ פָּטוּר מֵחֲמֵשׁ סְלָעִים
Rachi (non traduit)
והלכתא כרב אדא בר אהבה. דפטר נמי בנה של לויה מפדיון הבן כבנו של לוי דתנן כהנים ולוים פטורים בפ''ב דבכורות (דף ג:) ואשמעינן רב אדא דלויה כלוי אליבא דמר בריה דרב יוסף דמוקי לה לדרב אדא בר אהבה בפ' יש בכור לנחלה (שם דף מז.) אפי' איעברא מישראל דבפטר רחם תלא רחמנא והרי רחם שיצא ממנו לאו דחיובא הוא ולאפוקי מדרב פפא דמוקים לה דאיעברא מעובד כוכבים אבל איעברא מישראל בתר אב אזלינן ליה וחייב:
תָּנוּ רַבָּנַן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִים בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כִּלְאַיִם הַבָּא מִן הָעֵז וּמִן הָרָחֵל חַיָּיב בְּמַתָּנוֹת מִן הַתַּיִישׁ וּמִן הַצְּבִיָּיה פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת
Rachi (non traduit)
מן התייש ומן הצביה פטור מן המתנות. דשה כתיב ולא צבי:
מִכְּדֵי קַיְימָא לַן דִּלְעִנְיַן כִּסּוּי הַדָּם וּמַתָּנוֹת לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וּבֵין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אִי אֵין חוֹשְׁשִׁין
Rachi (non traduit)
מכדי קי''ל. באותו ואת בנו (לעיל חולין דף פ.) דלענין כסוי הדם ומתנות לא משכחת לה פלוגתייהו דר' אליעזר ורבנן אלא בצבי כו' ר' אליעזר סבר שה ולא מקצת שה:
וּבְשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה וּמָר סָבַר שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה לָא אָמְרִינַן
בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּפָטַר קָסָבַר שֶׂה וְלֹא מִקְצָת שֶׂה אֶלָּא לְרַבָּנַן נְהִי נָמֵי דְּקָסָבְרִי שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה פַּלְגָא לִשְׁקוֹל וְאִידָּךְ פַּלְגָא לֵימָא לֵיהּ אַיְיתִי רְאָיָה דְּאֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב וּשְׁקוֹל אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא מַאי חַיָּיב נָמֵי דְּקָא אָמַר חַיָּיב בַּחֲצִי מַתָּנוֹת
Rachi (non traduit)
בשלמא ר' אליעזר דפטר. כלאים הבא מן התייש ומן הצביה סבירא ליה שה ולא מקצת שה:
אידך פלגא לימא ליה. ישראל לכהן אייתי כו':
מאי חייב נמי. דקמחייבי רבנן:
Tossefoth (non traduit)
ה''ג מאי נוהגין נמי דקתני בחצי מתנות:
מֵתִיב רַבִּי זֵירָא כּוֹי יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוִין לַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוִין לַחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוִין לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה
כֵּיצַד חֶלְבּוֹ אָסוּר כַּחֲלֵב בְּהֵמָה וְדָמוֹ חַיָּיב לְכַסּוֹת כְּדַם הַחַיָּה דְּרָכִים שָׁוִין לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה שֶׁדָּמוֹ וְגִידוֹ אֲסוּרִין כִּבְהֵמָה וְחַיָּה וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר
Rachi (non traduit)
חלבו אסור כחלב בהמה. דאזלינן לחומרא בכולהו:
Tossefoth (non traduit)
חלבו אסור כחלב בהמה ודמו טעון כסוי כחיה וחייב במתנות כבהמה. הא דלא קתני הני תרתי דשוה לבהמה ביחד משום דניחא ליה למיתני דם וחלב בזה אחר זה שסמוכין בכל מקום:
וְאִם אִיתָא חַיָּיב בַּחֲצִי מַתָּנוֹת מִבְּעֵי לֵיהּ אַיְּידֵי דִּתְנָא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ דְּלָא מִתְּנֵי חֲצִי חֲצִי מִשּׁוּם הָכִי לָא קָא תָנֵי חֲצִי
Rachi (non traduit)
ואם איתא. כדקאמרת דמחייבי רבנן בחצי מתנות אמאי קתני הכא וחייב בזרוע לחיים וקבה דמשמע בכולהו חייב:
ומהדר לאו דוקא קתני חייב בזרוע כו' אלא איידי דתנא רישא דדמו כולו טעון כסוי וחלבו אסור דלא מצי למיתני חצי חצי דהא לא אפשר שחצי חלבו אסור וחצי מותר וה''נ דחצי דמו טעון כסוי וחצי דמו אינו טעון ומשום רישא תנא סיפא ולא משום דוקא דה''ה דאינו חייב אלא בחצי מתנות:
Tossefoth (non traduit)
ואם איתא חייב בחצי מתנות מבעי ליה. בההיא דלעיל ניחא ליה טפי דלא תני בה חייב אלא נוהגין:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי אִם לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק וְרַבָּנַן לְחַלֵּק מְנָא לְהוּ נָפְקָא לְהוּ מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח
Rachi (non traduit)
לחלק. דאי לא הוה כתיב אם הוה אמינא דאינו חייב במתנות עד שישחוט שה קמ''ל אם שאם שוחט שור בפני עצמו חייב ליתן מתנות:
הזבח. משמע אפילו זבח אחד:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הַדִּין עִם הַטַּבָּח
Rachi (non traduit)
הדין עם הטבח. דינו של כהן לתבוע מן הטבח המתנות ואע''פ שאין הבהמה של טבח אלא משל אחרים:
מַתְנִי' בְּכוֹר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה בִּזְמַן שֶׁמֵּאָה שׁוֹחֲטִין אֶת כּוּלָּן פּוֹטְרִים אֶת כּוּלָּן אֶחָד שׁוֹחֵט אֶת כּוּלָּן פּוֹטְרִים לוֹ אֶחָד
Rachi (non traduit)
מתני' בכור. של ישראל שנתערב במאה בהמות אחרות:
בזמן שמאה. בני אדם שוחטין את הבהמות פוטרים את כולן ממתנות כהונה דכל אחד ואחד יכול לדחות את עצמו ולומר לכהן בכור שלי הוא וכן שני וכן שלישי:
ואם אחד שוחט את כולן. אין פוטרין אותם מאה בהמות מליתן מתנות לכהן אלא אחד הואיל שהוא שוחט את כולן אבל אחד יכול לפטור מן המתנות שאי אפשר שלא יהא הבכור אחד מהן ויכול לומר זה הוא ומן הבכור אין נותנים שאין קדושה חלה על קדושה:
Tossefoth (non traduit)
בזמן שמאה שוחטים כולן פטורים. ע''כ כשכולן בעלי מומין איירי דאין שוחטין בכור אא''כ נפל בו מום ומדנתערב ואין מכירין בו א''כ גם האחרים בעלי מומין הם:
הַשּׁוֹחֵט לַכֹּהֵן וְלַגּוֹי פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶן צָרִיךְ שֶׁיִּרְשׁוֹם וְאִם אָמַר חוּץ מִן הַמַּתָּנוֹת פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת
Rachi (non traduit)
צריך שירשום. שיעשה בו סימן שיבינו הרואים שאינו כולו של ישראל:
אם אמר. כהן לישראל אני מוכר לך פרה זו חוץ מן המתנות שבה פטור ישראל מן המתנות:
ואם אמר. ישראל לחבירו טבח מכור לי כו' כדפרישנא לעיל (חולין דף קלא.):
Tossefoth (non traduit)
וצריך לרשום. סימן על הבשר רגילין היו לרשום בשר שפטור מן המתנות והיו מכירין רישומיהן וא''ת כיון דלית ליה לכהן אלא חצי חצי ליפטר וחצי ליחייב מידי דהוי אצבי הבא על התיישה דמחייבי רבנן בחצי מתנות וי''ל דהתם כל שיות שבו מחייב והכא לא מחייב כל שיות שבו לכך פטרי לגמרי:
אָמַר מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה וְהָיוּ בָּהֶן מַתָּנוֹת נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים לְקָחָן הֵימֶנּוּ בְּמִשְׁקָל נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים
גְּמָ' וְאַמַּאי יָבֹא עָלָיו כֹּהֵן מִשְּׁנֵי צְדָדִין וְלֵימָא לֵיהּ אִי בְּכוֹר הוּא כּוּלֵּיהּ דִּידִי הוּא וְאִי לָאו בְּכוֹר הוּא הַב לִי מַתְּנָתַאי
Rachi (non traduit)
גמ' אמאי. פוטרים את כולן הא יכול לבא כהן עליו משני צדדין כלומר בשני כחות ולימא ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא:
Tossefoth (non traduit)
אמאי יבא עליו משני צדדים. בפ''ב דבכורות (דף יח:) איכא פלוגתא גבי שתי רחלות אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ור' יוסי פוטר והך סתמא כר''מ דבתוספתא (פ''ב דבכורות) מסיים בה דברי ר''מ ומפרש בגמ' טעמא דר''מ משום דבא עליו כהן משני צדדין ואע''ג שכבר לקח אחד והשתא לא מבעיא לר''מ דפריך הכא שפיר אלא אפילו רבי יוסי דפליג התם היינו משום דלא מצי אמר אי בכור הוא כוליה דידי הוא שכבר לקח אחד אבל הכא מודי משום דמצי אמר אי בכור הוא כוליה דידי הוא ומשני שמכרו לישראל במומו ואפי' לר''מ דמחייב התם משום דממה נפשך אית ליה מתנות גביה אבל הכא ספק גמור והמוציא מחבירו עליו הראיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source