Daf 124a
טַעְמָא דְּאִיכָּא שְׁיָרָיו אַרְבַּע הָא לֵיכָּא שְׁיָרָיו אַרְבַּע טָהוֹר
מַתְנִי' עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּבְשַׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ טָמֵא
Rachi (non traduit)
מתני' עור שיש עליו כזית בשר. במקום אחד:
ציב. רצועה ותלתל היוצא מאותו בשר ותלוי ודבוק במקצת ובאותו ציב ליכא כזית אבל מעורה הוא לכזית:
טמא. דשערה הוי שומר כדאמרינן (לעיל חולין דף קיט:) חלחולי מחלחל:
הנוגע בציב היוצא ממנו. היינו באותו בשר או בשערה שכנגד אותו בשר:
כִּי מְמַעֵט מִיהָא טָהוֹר אַמַּאי לֵימָא חֲשִׁיב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּקָא בָעֵי לֵיהּ לְמוֹשַׁב זָב
Rachi (non traduit)
למושב זב. פלאדשטור''א ובבציר מהכי לא חזי למילתיה:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ עוֹר טָמֵא מִדְרָס חִישֵּׁב עָלָיו לִרְצוּעָה וְסַנְדָּלִין כֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ אִיזְמֵל טָהוֹר דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּמְעִיטֶנּוּ מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טַלִּית אֲבָל עוֹר חֲשִׁיב וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ עוֹר נָמֵי לָא חֲשִׁיב
Rachi (non traduit)
חשיב. ולא בטיל:
אבל עור. כי האי שיעורא:
לא שנו. דאע''ג דשייר בה כדי מעפורת בטלה אלא טלית:
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ אָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וַאֲפִילּוּ שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת
אָמַר אַבָּיֵי שְׁיָרֵי גָּדוֹל בְּרוּבּוֹ וְהָאָמְרִי רַבָּנַן אַרְבָּעָה לָא קַשְׁיָא הָא בְּתַנּוּרָא בַּר תִּשְׁעָה הָא בְּתַנּוּרָא בַּר שִׁבְעָה
Rachi (non traduit)
והאי. דקתני רובו בתנור בר תשעה דאע''ג דבחציו איכא ארבעה לא מטמא עד דהוי רובא ובהא רבנן לקולא:
בתנורא בר שבעה. קאמרי ד' הואיל ורובו בציר מד' הוא לא מטמינן ליה ברובו דלא חמירי שיריו מתחלתו דהא תחלתו כשהוא שלם לא הוי תנור בציר מארבעה:
הא אמרי רבנן ד'. דקתני בד''א בגדול אלמא בין אתחלתו בין אשיריו מודו ליה לר''מ בגדול:
Tossefoth (non traduit)
הא בתנורא בר תשעה והא בתנורא בר שבעה. כמו שפירש בקונטרס לקולא כן נראה דאין לפרש לחומרא דבר תשעה בארבעה ובר שבעה ברובו דלא עדיף שיריו מתחלתו דהוי בארבעה והכא לא בעי לשנויי הא דצלקיה מצלק בארבעה הא דעבדיה גיסטרא ברובו דכיון דמשנה אחת היא מסתבר בענין אחד מיירי או תרוייהו דצלקיה מצלק או תרוייהו דעבדיה גיסטרא הילכך הוצרך לתרץ בב' תנורים ובענין אחד ריב''א:
אָמַר מָר שְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ רוּבּוֹ דְּטֶפַח לְמַאי הָוֵי
Rachi (non traduit)
ה''ג אמר מר שיריו ברובו:
אָמְרִי הָתָם דְּצַלְקֵיהּ מִצְלָק הָכָא דְּעַבְדֵיהּ גִּיסְטְרָא
Rachi (non traduit)
דעבדיה גיסטרא. שחלקו לארכו בגובהו כזה:
הכא. דקתני ברובא טמא ואע''ג דלא הוי ד':
דצלקיה מצלק. לרחבו דשוב אינו עומד יפה:
התם. דקתני דבעינן ד' ואי לא לא הוי טמא:
הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן שֶׁהוּא טָמֵא וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן
Rachi (non traduit)
ומודה רבי עקיבא. דאע''ג דלא הוי כזית מעורה במקום אחד דלאו עור חיבור שהמסיט שתי חצאי זיתים ביחד טמא:
לא במגע ולא במשא. כדמפרש שהעור מבטלו:
ולא במגע. דאי אפשר ליגע ביחד ושתי נגיעות אין מצטרפות:
מטמא במשא. שהרי נשא כזית נבלה:
וְכַמָּה כָּל שֶׁהוּא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי טֶפַח שֶׁכֵּן עוֹשִׂים תַּנּוּרֵי(ם) בָּנוֹת טֶפַח
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּגָדוֹל אֲבָל בְּקָטָן תְּחִלָּתוֹ כָּל שֶׁהוּא מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ שְׁיָרָיו בְּרוּבּוֹ
Rachi (non traduit)
שתגמר מלאכתו. לאחר שנגמר והסיקו אפילו הוא טפח מקבל טומאה: קתני מיהא בד''א בגדול דשיריו ד' אבל בציר מארבעה לא טמא הוא והתם קתני חלקו לשלשה אבל לשתים לא סגי ואע''ג דליכא בחציו ד' דמדקא מיקל ר''מ ואומר אינו צריך אלא ממעטו מבפנים מד' מכלל דרבנן נמי בהא פליגי דאע''ג דלא הוי השבר ד' אפ''ה בעינן דלא ליהוי רובא:
בגדול. התנורים העשויים לאפות ולצלות כדרכן. אבל קטן שעושין לתינוקות תחלתו כל שהוא:
בד''א. דתחלתו ארבעה ושיריו ד':
Tossefoth (non traduit)
הכי גרסינן במשנת כלים (בפ''ק) וחכ''א בד''א בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא שיריו ברובו משתגמור מלאכתו ולא קאי משתגמור מלאכתו אשיריו ברובו אלא אשני תנורים גדול וקטן השנויים בה קאי דאין טמא עד שתגמור מלאכתו ובתר הכי מפרשה איזהו גמר מלאכתו:
וּרְמִינְהוּ תַּנּוּר תְּחִלָּתוֹ אַרְבָּעָה וּשְׁיָרָיו אַרְבָּעָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
Rachi (non traduit)
ושיריו. אם היה גדול ונטמא ושברו צריך שלא יהא בו שבר של ד':
תנור תחלתו ד'. אין תנור פחות מארבעה ואפילו נגמרה מלאכתו:
אָמַר מָר חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה
וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא תַּנּוּרוֹ לִידֵי טוּמְאָה כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לִגְרוֹר אֶת הַטְּפֵילָה וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים
Rachi (non traduit)
ר''מ אומר. בהא שעדיין לא ירד טומאה אינו צריך לגרור כו':
כיצד הוא עושה. מתחלתו שלא יהא שם תנור עליו:
אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ
Rachi (non traduit)
אלא אמר רבא. בשנטמא כ''ע לא פליגי דכל כמה דחלים לא טהר והכא הכי קאמר:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְאֵימָא מִדְּרַבָּנַן גּוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ
Rachi (non traduit)
ואימא מדרבנן. אדמותבת ליה מדר''מ סייעיה מדרבנן:
כִּי מְמַעֵט לַהּ מֵאַרְבָּעָ[ה] מִיהָא טָהוֹר אַמַּאי לֵימָא הָא חֲלִים וְקָאֵי
Rachi (non traduit)
הא חלים וקאי. שהטפילה מעמידו יפה:
Tossefoth (non traduit)
כי ממעט ליה מד' מיהא הוי טהור ואמאי והא חלים וקאי. ה''נ האי תנור דקאי ע''י טפילה לא חשיב והוי כעור שלא נתחבר:
עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לִגְרוֹר אֶת הַטְּפֵילָה וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָּאָרֶץ אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים מֵאַרְבָּעָ[ה] טְפָחִים
Rachi (non traduit)
עד שיהא בארץ. כלומר עד הקרקע מפילה:
כִּי אֲתָא רָבִין וְכָל נָחוֹתֵי אַמְרוּהָ אַרֵישָׁא וְאֶלָּא קַשְׁיָא כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא
Rachi (non traduit)
ואלא קשיא. אי כזית שלם בטיל לעולם בטיל ואפילו כתרטא והא ליכא למימר דכולי האי מבטל איניש:
אֲמַר לֵיהּ מָר אַסֵּיפָא מַתְנֵי לַהּ אֲמַר לֵיהּ אִין וְאֶלָּא עוּלָּא אַרֵישָׁא אַמְרַהּ נִיהֲלַיְכוּ אֲמַר לֵיהּ אִין אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים אִי אָמַר לִי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִשְּׁמֵיהּ לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
מתני לה. בתמיה:
א''ל ר' אמי. ואלא עולא ארישא דמיירי בכזית שלם:
מתני לה. לדר' יוחנן דפלטתו סכין בטל הכי מתוקמא שפיר אי הוו תני לה קמיה דרב נחמן הכי לא הוה מזלזל בה:
מר אסיפא. אשתי חצאי זיתים:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְּלָטַתּוּ חַיָּה אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין בָּטֵיל
זִמְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ אַסֵּיפָא הָיוּ עָלָיו שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא וְלֹא בְּמַגָּע דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא
Rachi (non traduit)
דיתיב וקאמר. לא שנו דשתי חצאי זיתים לר' ישמעאל לא בטלי אלא פלטתו חיה:
אשכחיה. רב אושעיא לר' אמי:
זימנין. פעם אחרת:
כִּי סְלֵיק רַב אוֹשַׁעְיָא אַשְׁכְּחֵיהּ לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּיה קַמֵּיהּ הָכִי אֲמַר עוּלָּא וְהָכִי אַהְדַּר לֵיהּ רַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ וּמִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן חַתְנֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָה הוּא מְזַלְזֵל בִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ כְּתַרְטָא אֲמַר לֵיהּ אִין וַאֲפִילּוּ כְּנַפְיָא אֲמַר לֵיהּ אִין אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים אִם אָמַר לִי רַבִּי יוֹחָנָן מִפּוּמֵּיהּ לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
כתרטא. רובע הקב לשון מורי. ל''א כף מאזנים:
גְּמָ' אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְּלָטַתּוּ חַיָּה אֲבָל פְּלָטַתּוּ סַכִּין בָּטֵיל
Rachi (non traduit)
גמ' לא שנו. דכזית שלם דברי הכל לא בטיל אלא פלטתו חיה:
Tossefoth (non traduit)
אבל פלטתו סכין בטל. וא''ת למאן דמשני לה ארישא דאפי' כזית פלטתו סכין בטליה היכי מוקי מילתיה דר' יהודה דאמר האלל המכונס כו' אי כשכנסו וכי עדיף כנסו מפלטתו יחד כזית וי''ל דאין ה''נ אי נמי לדידיה ר' יהודה פליג אר' ישמעאל ור' עקיבא וס''ל בכזית אפילו פלטתו סכין לא בטל ות''ק דר' יהודה כר' ישמעאל ור''ע דאפי' בכזית בפלטתו סכין בטל ולמאן דתני לה אסיפא א''ש דהא דקאמר הכא בטל היינו בלא כנסו אבל אם כנסו לא בטיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source