Daf 105b
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּכָנְשִׁי נִשְׁווֹרָאָה מִשּׁוּם מְנַקֵּירוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְעַנְיוּתָא
Rachi (non traduit)
מנקירותא. לנקר הבית נקיון:
דכנשי נשווראה. שמכבדין פירורי אוכלין מן הבית:
אֲמַר לֵיהּ אַתְּ בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי רַבִּים מַאי בָּעֵית אַתְּ הוּא דְּשַׁנֵּית זִיל שַׁלֵּים אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא נָמֵי לִיקְבַּע לִי מָר זִימְנָא וְאֶפְרַע קְבַע לֵיהּ זִימְנָא כִּי מְטָא זִימְנָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא אֲתֵית בְּזִמְנָךְ אֲמַר לֵיהּ כֹּל מִילֵּי דִּצְיִיר וַחֲתִים וּכְיִיל וּמְנֵי לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵּיהּ עַד דְּמַשְׁכְּחִינַן מִידֵּי דְּהֶפְקֵרָא
Rachi (non traduit)
דצייר וחתים. כלומר באחד מכל אלו אין לנו רשות:
הָנְהוּ שָׁקוֹלָאֵי דַּהֲווֹ דָּרוּ חָבִיתָא דְּחַמְרָא בְּעוֹ לְאִיתְּפוֹחֵי אוֹתְבוּהָ תּוּתֵי מַרְזֵיבָא פְּקַעָה אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אַפֵּיק שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי תַּעֲבֵיד הָכִי אֲמַר לֵיהּ הֵיכִי אֶעֱבֵיד כִּי אוֹתְבֵיהּ בְּאוּנַּאי
Rachi (non traduit)
פקעה. ששברה המזיק:
דאותביה באונאי. הושיבוה באזני שהייתי ישן שם:
שמתיה. למזיק:
שקולאי. נושאי משאות בשכר:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא דִּנְפַל (אַתַּכָּא) [מִתַּכָּא] מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא יָתְבִי תּוּתֵי מַרְזֵיבָא מִשּׁוּם שׁוֹפְכִים אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי מַזִּיקִין
Rachi (non traduit)
שופכין. שמא ירדו עליו מים מאוסין המקלחים מתשמיש המשתמשין על הגג ושופכין מי תשמיש והן באין לצינור:
מרזיבא. צינור המקלח מים מן הגג:
רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאַרְבָּא אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא אוֹתְבַן בַּהֲדַיְיכוּ לָא אוֹתְבוּהָ אֲמַרָה מִלְּתָא אֲסַרְתַּהּ לְאַרְבָּא אֲמַרוּ אִינְהוּ מִילְּתָא שַׁרְיוּהָ אֲמַרָה לְהוּ מַאי אֶיעְבֵּיד לְכוּ דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא וְלָא קְטִיל לְכוּ כִּינָּה אַמָּנַיְיכוּ וְלָא אֲכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה
Rachi (non traduit)
אותבן בהדייכו. הושיבוני עמכם בספינה:
מטרוניתא. נכרית:
אמרה מילתא. לחש של מכשפות:
דלא מקנח לכו בחספא. אין אתם מקנחין עצמכם בחרס בבית הכסא ואין אתם הורגין כינה במלבושכם:
מאי איעבד לכו. שאין מכשפות שולטת בכם שאתם נשמרין מכל דבר הקשה להן:
אמרי אינהו מילתא. אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול. ואיכא דאמרי שאמרו שם ולא מוכחא מילתא:
אסרתה לארבא. שלא זזה ממקומה:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לִכְשָׁפִים
Rachi (non traduit)
לכשפים. הרואה אותו יכול לעשות לו כשפים והנשמר ממנו אין כשפים נוחין לחול עליו:
כרעבתנותא. שאין יכול להמתין עד שיתירנו:
מכישא דאסר גינאה. שאין מוציאין שום או כרישין מאגודה שאוגדין מוכרי ירק לאוכלו:
לְכַרְסָם דְּחַמְרָא שִׁיכְרָא דְּשִׁיכְרָא מַיָּא דְּמַיָּא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא
Rachi (non traduit)
לכרסם דחמרא. שבא לו מחמת אופיא דחמרא:
בתר עניא. זה שלא היה לו אלא מים לשתות:
לכרסם דשכרא. שבא מחמת אופיא דשכרא לישתי מיא:
שכרא. רפואתו לשתות שכר:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁתֵי אוּפְיָא מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַרְסָם מִישְׁתְּיֵהּ קָשֵׁה לְכַרְסָם מִינְפַּח בֵּיהּ קַשְׁיָא לְרֵישָׁא מִדְחֲיֵיהּ קַשְׁיָא לְעַנְיוּתָא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לְשַׁקְּעֵיהּ שַׁקּוֹעֵי
Rachi (non traduit)
לישקעיה שקועי. בתוך המשקה עד שיכלה מאליו:
מדחיה. בידו לצדדין:
לכרסם. רירין הבאין מן החוטם:
אופיא. אשקומ''א:
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַדַּר עֲלֵיהּ שָׂרָא דְּעַנְיוּתָא וְלָא הֲוָה יָכֵיל לֵיהּ דְּקָא זְהִיר אַנִּשְׁווֹרָא טוּבָא יוֹמָא חַד כְּרַךְ לִיפְתָּא אַיַּבְלֵי אֲמַר הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפֵל בִּידַאי בָּתַר דְּאָכֵיל אַיְיתִי מָרָא עַקְרִינְהוּ לְיַבְלֵי שְׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר וַוי דְּאַפְּקֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ
Rachi (non traduit)
דקאמר ווי דאפקיה מביתיה. הוציאני זה ממקום מנוחתי:
שמעיה. ההוא גברא לההוא שרא:
נפל לידאי. שלא יוכל ללקט הפירורין מבין העשבים ויהו למדרס רגלים ואלכדנו בכך:
איבלי. על עשבים שבאפר:
מהדר אבתריה שרא דעניותא. שר הממונה על העניות היה רודף ללוכדו ולהביאו לידי עניות:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּשָׁדֵי מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא מִשּׁוּם צִיבְתָּא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַיִם הָרָעִים
Rachi (non traduit)
מים רעים. פעמים ששתה מהן שד וזו תקנתן:
משום ציבתא. קסמין וקשין שעל פני המים:
דשדו מיא. השותה בכד שופך תחלה מן המים לארץ:
מָר בַּר רַב אָשֵׁי קָפֵיד אֲפִילּוּ אַאֲסִיתָא וּבוּכְנָא דְּתַבְלֵי מִידֵּי דִּצְרִיכִי לִסְעוּדְתָּא
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל וְלָא מַהְדַּר אֲבָל מִשְׁקַל וְאַהְדּוֹרֵי לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת אֲבָל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא מִידֵּי דִּצְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא אֲבָל מִידֵּי דְּלָא צְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא לֵית לַן בַּהּ
Rachi (non traduit)
חוץ לארבע אמות. שמוציאו חוץ לארבע אמות של שולחן:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁקֵיל מִידֵּי מִפָּתוּרָא כִּי נָקֵיט אִינִישׁ כָּסָא לְמִשְׁתֵּי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְרוּחַ צְרָדָא
Rachi (non traduit)
רוח צרדא. אשטורדישו''ן:
דבר קלקלה. שמא יכעוס השותה שחפץ באותו דבר הניטל וכי יכעוס יסתכן ויחנק:
למישתי. כשאדם שותה אין לוקחין כלום מלפניו:
אָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא מָשׁוּ מַיָּא בָּתְרָאֵי עַל אַרְעָא מִשּׁוּם זוּהֲמָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּשָׁרְיָא רוּחַ רָעָה עֲלַיְיהוּ
Rachi (non traduit)
משום זוהמא. שריחן מסריח ונראות מאוסות:
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה שֶׁמֶּלַח סְדוֹמִית יֵשׁ שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם אָמַר אַבָּיֵי וּמִשְׁתְּכַח כִּי קוּרְטָא בְּכוֹרָא אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי כָּל מִלְחָא מַאי אֲמַר לֵיהּ לָא מִבַּעְיָא
Rachi (non traduit)
כל מילחא. מדד מלח כמו (שמות ט''ז:י''ח) וימודו בעומר וכלו בעומרא:
מאי. צריך ליטול אחריו או לא:
ומשתכחא כי קורטא בכורא. אינה מצויה אלא קורט בכור:
שמלח סדומית יש. ואמרו חכמים על כל אכילתך אכול מלח וכיון דנגע במלח כי הדר יהיב ידו אעינים מסמא להו ולפיכך צריך לנטלן:
אֶמְצָעִיִּים רְשׁוּת אָמַר רַב נַחְמָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל אֲבָל בֵּין תַּבְשִׁיל לִגְבִינָה חוֹבָה
Tossefoth (non traduit)
לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל. אומר רבינו שמואל דמיירי בשניהם של בשר או שניהם של גבינה אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלפניו חובה אבל לגבינה של אחריו לא קאמר דאפילו בנטילת ידים אסור לאכול עד סעודה אחרת כדאמר לעיל אכל בשר אסור לאכול גבינה ואין נראה לר''ת דבין תבשיל לגבינה משמע תבשיל תחלה כדאמר לעיל כמה ישהה בין בשר לגבינה ולא כלום ופריך והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר כו' ועוד בין תבשיל לתבשיל בשניהם של בשר או של גבינה למה יש לו ליטול כלל ומפרש ר''ת דבין תבשיל לתבשיל היינו בין תבשיל דבשר לתבשיל של גבינה דכיון דאין הבשר והגבינה בעין וליכא אלא טעם לא החמירו שיהא חובה ליטול ידיו בינתיים ואינו אלא רשות אבל בין תבשיל דבשר לגבינה שהגבינה בעין חובה ויתכן פירוש זה אף לדברי האוסרין לאכול גבינה אחר בשר באותה סעודה אפי' בנטילה וקינוח:
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בְּצוֹנֵן אֲבָל בְּחַמִּין לֹא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן נוֹטְלִין מִכְּלָל דְּרִאשׁוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן מוּתָּר
Rachi (non traduit)
מכלל כו'. דבהנך דאסר לאחרונים שרי לראשונים:
איכא דמתני לה אסיפא. לא שנו דאחרונים בחמין לא:
סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֵין נוֹטְלִין בָּהֶן
Rachi (non traduit)
סולדת. נכוית. אם היד סולדת בהן בטלו ונשתנו מתורת מים:
הָהוּא בַּר שֵׁידָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא אֲזַל לְאֵתוֹיֵי מַיָּא מִנַּהֲרָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי אִיעַכַּבְתְּ אֲמַר לְהוּ עַד דְּחָלְפִי מַיִם הָרָעִים אַדְּהָכִי
Rachi (non traduit)
עד דחלפי מים הרעים. ששתו המזיקין מהן:
דהוה בי רב פפא. שהיה משמשו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source